עריכת הדף "הערות התמימים ואנ"ש - תומכי תמימים מוריסטון"

[[קובץ:קובץ מוריסטון למדים.jpg|שמאל|ממוזער|125px|שער הקובץ בראשית הופעתו]][[קובץ:קובץ מוריסטון למדים שינוי.jpg|שמאל|ממוזער|125px|שער הקובץ סוף שנות הלמ"ד]][[קובץ:קובץ מוריסטון ממים.jpg|שמאל|ממוזער|125px|שער הקובץ מראשית שנת תש"מ]][[קובץ:קובץ מוריסטון ממים שינוי.jpg|שמאל|ממוזער|140px|שער הקובץ משנת תשד"מ (עם שינוי בשער)]][[קובץ:קובץ מוריסטון נונים מוגדל.jpg|שמאל|ממוזער|125px|שער הקובץ משנת תש"נ - מוגדל לרגל ר"ח כסלו]]
בישיבת [[תומכי תמימים מוריסטון]] פועלת מערכת המוציאה לאור קבצי הערות וקבצי-ספרי פלפולים.

קבצי ההערות מכונים: "קונטרס הערות התמימים ואנ"ש", וקבצי הפלפולים מכונים "קובץ פרחי התמימים".

==קונטרס הערות התמימים ואנ"ש==
קובץ זה יצא עבור פרסום עיונים ושאלות בליקוטי שיחות השבועיים. במשך השנים הראשונות הוא יצא מפעם לפעם. הקובץ יצא לראשונה לכבוד ר"ח שבט תשל"ג.

בשנת [[תשל"ג]] יצאו לאור י"א קבצים. [[תשל"ד]] - י"ג קבצים. [[תשל"ה]] - י"ב קבצים. תשל"ו - י"ג קבצים. תשל"ז - ט"ו קבצים. תשל"ח - י"א קבצים.

החל משנת תשל"ט הוא החל להופיע באופן סדיר מידי שבת בשבתו:

בתשל"ט - מ"ח קבצים. [[תש"מ]] - נ"ב קבצים. [[תשמ"א]] - מ"ו קבצים. [[תשמ"ב]] - מ"ח קבצים.

{{ציטוט|תוכן=נת' ות"ח (נתקבל ותשואות חן) ודבר בעתו - 
:בסמיכות לעשתי עשר חודש באחד לחודש 
:אזכיר עה"צ (על הציון)|מקור=מענה הרבי על גליון ה-'''רמט'''|מרכאות=כן}}

בתשמ"ג - מ"ט קבצים. בתשד"מ - נ"ו קבצים. 

החל מגליון '''שלו''' (יצא לאור בש"פ ויצא) נדפסה בקובץ שאלתו של הרבי משבת העברה ש(בדרך כלל) הוגהה לבינתיים, בצירוף תירוציהם השונים של התמימים ואנ"ש.

בגיליון '''שנח''' (בגימטריה '''משיח''') שיצא לאור לרגל י"א ניסן שונה נוסח השער ל"[[פלפול]] ועיון בלקוטי שיחות ובמאמרים וכו' של אדמו"ר שליט"א", במקום "הערות וביאורים בליקוטי שיחות", כיון שאין טעם רק להקשות, אלא גם צריך להתייגע ולמצוא ביאור.

לקראת י"א ניסן תשד"מ הגישו לרבי כרכים ובהם הקבצים מקיץ תשג"מ וחורף תשד"מ, וזהו המענה שהואיל לענות:
{{ציטוט|תוכן=ת"ח (תשואות חן) על הברכות! וכל המברך מתברך בברכתו -של הקב"ה
:שתוספו מרובה על העיקר.
::חגה"פ כו"ש. (חג הפסח כשר ושמח)
:::אזכיר עה"צ. (על הציון)

נת' ות"ח. (נתקבל ותשואות חן)
:ודבר בעתו -
::ביום יא - נשיא לבני אשר - בניסן,
:::חודש הגאולה.
::::ביום השישי - יום שהוכפליבו םוב
:::::אזכיר עה"צ. (על הציון)|מרכאות=כן}}

בתשמ"ה - מ"ט קבצים. [[תשמ"ו]] - נ"ב קבצים. [[תשמ"ז]] - נ"א קבצים. [[תשמ"ח]] - נו"ן קבצים. [[תשמ"ט]] - נו"ן קבצים.

מגליון ה'''תרא''' החלו בפירסום מענות הרבי ש"מהראוי לפרסמם ברבים".

בגליון ה'''תריט''' החל לפרסם הר' [[מיכאל אהרן זליגסון]] לראשונה את הערות [[הרבי]] על [[לוח היום יום]] האישי שלו.

בתש"נ - מ"ב קבצים. [[תנש"א]] - י"ג קבצים. [[תשנ"ב]] - י"א קבצים. [[תשנ"ג]] - ט"ז קבצים.

תשס"ו - ג' קבצים. [[תשס"ז]] - קובץ אחד. [[תשס"ח]] - ב' קבצים. [[תשס"ט]] - קובץ אחד. [[תשע"ג]] - ד' קבצים.

בקובץ שיצא לאור לקראת [[ג' בתמוז]] [[תשס"ו]] פורסם [[מאמר חסידות]] בפרסום ראשון, המתחיל בדיבור "ויענך וירעיבך" שאמר [[הרבי]] בשנת [[תשכ"ג]]{{הערה|יש שני מאמרים המתחילים באותו דיבור מאותה השנה. המדובר הוא במאמר הראשון. המאמר השני הודפס ב[[ספר המאמרים מלוקט]]}}.{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=20925 מאמר מהרבי בפרסום ראשון בקובץ הישיבה במאָריסטאון]}}

==יחס הרבי לגליון==
הרבי התייחס בחביבות רבה לגליון זה, הן במענות פרטיים והן ביחס פומבי במהלך ההתוועדויות.

בנוסף, במשך תקופה ארוכה שנמשכה מספר שנים הרבי לא יצא מחדרו לקבלת שבת עד שקיבל לידיו את הגליון של אותו שבוע{{הערה|עדות הרב ליפא קורצוויל, שבועון כפר חב"ד 1938 עמוד 19.}}.

כאשר אביו של אחד מהעוסקים במלאכה ביקש להשפיע על בנו שיחזור לארץ הקודש, השיב הרבי שכדאי שימשיך במלאכה לפחות עוד שנה נוספת{{הערה|מענה לר' גבריאל אלאשווילי, '''מדוע לא כתבת את השם הפרטי''', בתוך פרוייקט 'בקודש, עם הרבי לבד', שבועון כפר חב"ד גליון 1954 עמוד 39.}}.
===חברי המערכת===
{{פסקה חסרה}}
*[[תשל"ג]] - [[משה מאיר גלוכובסקי]], דוד לייב גרוסבוים. יהושע הכהן רוזנפלד.
*[[תשל"ד]] - יוסף יהושע הכט.
*[[תשל"ה]] - [[יוסף יצחק דערען]], [[סימון יעקבסון]], לייב שוחט, אלי שפירא.
*[[תשל"ו]] - מאיר יצחק אסי, סימון יעקבסון.
*[[תשל"ז]] - מאיר יצחק אסי, אלתר טננבוים.
*[[תשל"ח]] - שמשון אהרן יורקוביץ'.
*[[תשל"ט]] - גבריאל אלאשווילי, אלתר פישל בוקיעט, [[לוי יצחק גרליק]], [[חיים דלפין]].
*[[תש"מ]] - גבריאל אלאשווילי, אהרן ביגון, חיים דלפין.
*[[תשמ"א]] - גבריאל אלאשווילי, אהרן ביגון, ברוך יעקבסון.
*[[תשמ"ב]]-[[תשמ"ג]] - [[שניאור זלמן ליברוב]].
*[[תשד"מ]] - [[ברל לזר|שלמה דב פנחס לזר]], שניאור זלמן ליברוב, אליעזר יצחק ליווי.
*[[תשמ"ה]] - שמואל לאופר, אליעזר יצחק ליווי, מנחם פרוס, שלום שטרסברג.
*[[תשמ"ו]] - דובער ששונקין, אריה לייב פרידמן, שלום שטרסברג.
*[[תשמ"ז]] - חיים נחמן צירקינד, אברהם קיובמן.
*[[תשמ"ח]] - יוסף יצחק חדקוב, חיים נחמן צירקינד, [[יוסף חיים קנטור]].
*[[תשמ"ט]] - [[מנחם מענדל דונין]], [[יהודה דונין]], דוד אליהו פרטוש, [[מרדכי צבי ליברוב]].
*[[תש"נ]] - מרדכי זאב ביגון, דוד אליהו פרטוש, מרדכי צבי ליברוב.
*[[תנש"א]] - יהודה הולצברג, יעקב טייטלבוים, [[אסף חנוך פרומר]].
*[[תשנ"ב]] - יהודה הולצברג, יעקב טייטלבוים, משה יהודה ליברוב.
*[[תשנ"ג]] - שלום דובער גולדשמיר, בועז טופול, משה יהודה ליברוב.
*[[תשנ"ד]] - שלום דובער גולדשמיד, יעקב שמואל הלפרין, חיים ישראל מוצקין, בן-ציון ראובן פייפ.
*[[תשנ"ה]] - מנחם מענדל גרינברג, יוסף יצחק ליפסקר, יוסף יצחק שפלטר.
*[[תשנ"ו]] - דוד בורנשטיין, פסח בורסטון, שניאור זלמן ליפסקר.
*[[תשנ"ז]] - ישראל אלטיין, משה זלמן סלבטיצקי, בנימין עמרמי, משה נתן הלוי פישר.
*[[תשנ"ח]] - בנימין אפשרים ביטון, מנחם מענדל גולדשטיין, לייבל פיינלנד.
*[[תשנ"ט]] - מנחם מענדל גולדשטיין, אברהם הכהן הענדל, דוד העניך זקליקובסקי.
*[[תש"ס]] - חיים הלל אזימוב, אברהם הכהן הענדל, דוד העניך זקליקובסקי.
*[[תשס"ב]] - שאול רייצעס,וכלל התלמידים השלוחים
*[[תשס"ג]] - כתריאל אלפרוביץ, מאיר וילישנסקי.
*[[תשס"ד]] - יוסף יצחק וויטקס, דוד לרנר, יוסף שטרן.
*[[תשס"ה]] - בצלאל מנחם מענדל בסמן, דובער גרינברג, דוד לרנר, עקיבא יוסף הכהן פרידמן.
*[[תשס"ו]] - חיים סךבטיצקי, אליעזר פיליפס, יעקב פלדמן, אברהם ישעי' שטראקס, משה ארי' שריף.
*[[תשס"ז]] - מנחם מענדל גראסבוים, ניסן דייטש, גדלי' הרץ, לוי יצחק ליבעראוו, לוי יצחק פרוס, אליעזר לייב הכהן רובין.
*[[תשס"ח]] - אדם אשר הלוי אמיר, יחיאל מיכל גנץ, משה טייטלבוים.
*[[תשס"ט]] - יעקב שמואל גולומב, שלום דובער טייכטל, לוי יצחק הלוי לבקובסקי, מנחם מענדל רוטשטיין.
*[[תש"ע]] - מנחם מענדל אלטיין, שמעון ליב גארקין, לוי יצחק דובאוו, מנחם מענדל הלוי דזייקאבס, יוסף יצחק דענבורג, שמואל ליפסקער, אהרן מענדל קופפר.
*[[תשע"ב]] - גרשון שמעון ברוקס, השליח דוד יוסף הכהן כ"ץ, מרדכי נחום הכהן רובין, שמואל ששונקין.
*[[תשע"ג]] - מנחם מענדל גולדשמיד, אלחנן דוב גורליק.
*[[תשע"ד]] - אברהם ישעי' גורארי', אברהם יצחק גליק, משה נחמן דענבורג, צבי הירש העכט.
*[[תשע"ה]] - ישעיהו צירקינד.
*[[תשע"ו]] - אברהם יצחק זאיאנץ, מרדכי סטמבלר, ישעיהו צירקינד.
*[[תשע"ז]] - ישראל פנחס ווייסברג, מנחם מענדל וולף, חיים אריה לייב קאפלאן, מנחם מענדל ראוזנבלוה.
*[[תשע"ח]] - מנחם מענדל סלאווין, מנחם שמערלינג.
*[[תשע"ט]] - שניאור זלמן וילהלם, מנחם שמואל דוד רייטשיק, מנחם מענדל (ברש"ז) גרינברג.
*[[תש"פ]] - מאיר שלמה וילהלם, מנחם מענדל זאקליקובסקי, מאיר שלמה שם-טוב, יוסף יצחק שמערלינג.
*[[תשפ"א]] - יוסף יצחק שמערלינג, מענדל גופין, אברהם זושא גאלדבערג, רפאל מנחם נחום וגנר, משה ישראל ציטרין.
*[[תשפ"ב]] - אברהם זושא גאלדבערג, לוי יצחק (ברש"ז) גרינברג, מנחם מענדל (ברמ"פ) וואלף, שניאור זלמן לייב הכהן שטאק.
*[[תשפ"ג]] - מנחם מענדל (בר"י) בורקוביץ, מנחם מענדל קאדאניר.
*[[תשפ"ד]] - יוסף יצחק (בר"מ) העכט, ברוך מרדכי (בר"ד) זאקליקובסקי, יהושע זעליג נאטיק, מנחם מענדל קאדאניר, משה בנימין (בר"מ) קאפלאן, מנחם מענדל רוזנבלט, מרדכי שמערלינג.

==קובץ פרחי התמימים==
קובץ זה הוא למעשה קובץ ואחר כך ספר הפלפולים של הישיבה ב[[מאָריסטאון]]. 

את הפלפולים האלו חזרו התלמידים בפני כלל התמימים מידי שבוע א' בנגלה וא' בחסידות (ע"ד ה[[קנים]]).

וכך כותב הרב [[שמואל הבר|שמואל הלוי הבר]] (ר"מ ו[[משגיח]] בישיבה) בפתח דבר לקובץ הראשון:

"פרחי התמימים" - משמעות כפולה לו, קובץ אשר בו פלפולים מפרחי התמימים - צעירי התלמידים מהישיבה הקדושה "תומכי תמימים" - גם הנם פרחי הפלפולים אצל התמימים גופא, כי הנם פלפולים ראשונים אשר עמלו בו צעירים אלו והשקיעו מיטב כחם ומרצם, והגיעו לבחינת "ויוצא פרח" - ותקות מורם [[חזקה]] שיגיעו גם ל"ויגמול שקדים" ויהיו עץ עושה פרי, נחמד למראה וטוב למאכל.

קובץ פלפולים אינו בבחינת חדוש בעולם הישיבות, המורגל כבר בכגון דא. מלמדנים מופלגים, תלמידים בעלי שם וכו'. אך בכ"ז חדוש יש בקובץ זה אשר כותבי הפלפולים הנם מבני הנעורים בגיל טז-יח.

מטרת הוצאת קובץ זה כפולה היא, לעודד את הכותבים להמשיך בלימודם מתוך התמדה ויגיעה, ולעורר את המעיינים בני גילם בבחינת "קנאת סופרים" הרצויה. ואכן זו תקותנו ושאיפתנו להגדיל תורה ולהאדירה, אצל בני ישראל בכלל ואצל בני הנעורים בפרט, אשר יורגלו לשים כל עיונם ויגיעם בתורה שהיא חיינו ואורך ימינו.

====חברי המערכת====
[[קובץ:פרחי התמימים.jpg|שמאל|ממוזער|130px|שער הקובץ בראשית הופעתו]][[קובץ:פרחי התמימים נונים.JPG|שמאל|ממוזער|130px|שער הספר]][[קובץ:עטרת חכמים.jpg|שמאל|ממוזער|130px|שער הספר]]
הרבנים החסידים: ר' משה הערסאן, ר' שלום שפאלטער, ר' [[שניאור זלמן וילישאנסקי]], ור' [[אלימלך_צוויבל|אלימלך צויבל]].

מרכז החומר היה ר' ישראל ברוד.
{{ערך חסר}}
;קובץ:
*א - ט"ו-[[ח"י אלול]] [[תשל"ג]].
*ב - ?
*ג - כ"ט אלול תשל"ו.
:חברי המערכת: מאיר יצחק אסי ו[[חיים צבי גרונר]]
*ד - [[י"א ניסן]] [[תשל"ז]].
*ה - ט"ו-ח"י אלול תשל"ז.
*ו - י"א ניסן [[תשל"ח]].
*ז - י"א ניסן תשל"ט.
*ח - י"א ניסן תש"מ.
*ט - ?
*י - י"א ניסן תשמ"א.
*יא - י"א ניסן [[תשמ"ב]].
*יב - י"א ניסן [[תשמ"ג]].
*יג - י"א ניסן תשד"מ.
*יד - ?
*טו - [[כ"ח סיון]] [[תשמ"ח]].
*טז - ?
;ספר:
*יז - ג' תמוז [[תשנ"ו]].
:חברי המערכת: דוד יהודה הכהן ברונשטין, שמריה הכהן ברונשטין, מנחם מענדל גולדברג, דובער וולוביק, שניאור זלמן ליפסקר, מנחם מענדל ליפשיץ, מנחם מענדל סממה ומיכה אהרן רוזנבלום.
*יח - ספר - ט"ו-ח"י אלול [[תשנ"ז]].
:חברי המערכת: מנחם ניסים אלטבי, [[אפרים פישל אסטער]], מנחם מענדל גאלדמאן ומאיר שמחה הכהן קוגן.
*יט - ג' תמוז תשנ"ח.
:חברי המערכת: בנימין אפרים ביטון, משה הלוי לוי, יצחק שבתי מולי, דוב יהודה ניומאן ויהודה אריה סוליש.

===עטרת חכמים=== 
ביו"ד שבט [[תשמ"ג]] נדפס הספר '''עטרת חכמים''' על ידי המערכת דמאָריסטאון.

ספר זה מכיל פלפולים וחידושי תורה מאת ראשי ישיבות רבנים ותלמידי חכמים ממדינת ניו ג'רזי.

בתחילת הספר נדפס שער "דובב שפתי ישנים", ובו חידושי תורה מאת: [[יוסף רוזין|הרוגוטשובער]], [[חיים עוזר גרודזינסקי|ר' חיים עוזר]] ועוד.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://drive.google.com/open?id=0B239NTMAJ3JiNEJ3TW9feEdKYjA קובץ והאר עינינו בתורתך]'''

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:קבצי הערות וספרי פלפולים]]