הבדלים בין גרסאות בדף "הנחות העולם"
(הוספת ערך) |
מ (החלפת טקסט – "קטגוריה:חסידות" ב־"קטגוריה:תורת החסידות") |
||
| (14 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | ''''הנחות העולם'''' (באידיש: 'וועלטיקע הנחות') הינו ביטוי כולל | + | ''''הנחות העולם'''' (באידיש: 'וועלטיקע הנחות') הינו ביטוי כולל להרגלים וסגנון חיים הנהוגים בעולם שמוחלט בין המון העם שלא שייך לנהוג אחרת, והם דברים שמותר לעשותם על פי ההלכה, ואין בהם כל בעיה דתית או מוסרית, אלא שהאדם מונח בהם במקום להתמסר לביצוע הרצון האלוקי. |
==מקור הביטוי== | ==מקור הביטוי== | ||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
משמעות הביטוי היא, שישנם דברים שהאדם עושה לא בגלל שכך באמת הוא אוהב, או מכיון שהוא נצרך להם, אלא רק בגלל שכך נהוג לעשות בעולם. | משמעות הביטוי היא, שישנם דברים שהאדם עושה לא בגלל שכך באמת הוא אוהב, או מכיון שהוא נצרך להם, אלא רק בגלל שכך נהוג לעשות בעולם. | ||
| − | [[אדמו"ר הריי"צ]] מבאר{{הערה|1=ראו | + | [[אדמו"ר הריי"צ]] מבאר{{הערה|1=ראו לדוגמה [https://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_15884_257.pdf מאמר [[אדמו"ר הריי"צ]] משנת [[תרפ"ג]] ]. ועוד.}} שהבעיה העיקרית בכך היא מכיון שכאשר האדם מונח בעניני העולם הוא שוכח מהאמת שכל מהות בריאתו הינה לבצע את הרצון האלוקי ולקיים תורה ומצוות, ולכן, כאשר הוא מונח בעניני העולם, הוא מאפשר ליצר הרע להסיט אותו מדרך הישר, ולוותר על ענינים של תורה ומצוות. |
| − | תורת החסידות מתייחסת בחומרה רבה ל'הנחות העולם', ומצויים לכך בטויים חריפים. בשיחת [[חג הפסח]] [[תש"ד]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_19806_99.pdf ספר השיחות תש"ד עמוד 91].}} התבטא אדמו"ר הריי"צ: {{ציטוטון|חינוך עם הנחות העולם הינו עוקר את הכל}}. | + | [[תורת החסידות]] מתייחסת בחומרה רבה ל'הנחות העולם', ומצויים לכך בטויים חריפים. בשיחת [[חג הפסח]] [[תש"ד]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_19806_99.pdf[[ספר השיחות]] תש"ד עמוד 91].}} התבטא אדמו"ר הריי"צ: {{ציטוטון|חינוך עם הנחות העולם הינו עוקר את הכל}}. |
==ההתמודדות עם הנחות העולם== | ==ההתמודדות עם הנחות העולם== | ||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
כאשר האדם מתבונן בבריאת העולם, ובתכלית לשמה הוא נברא, ומפנים את הבלבדיות האלוקית, הוא מאבד ענין במעשים שאינם חלק מאמיתות זו, ומואס בכל דבר שאינו חלק מהתכלית האלוקית. | כאשר האדם מתבונן בבריאת העולם, ובתכלית לשמה הוא נברא, ומפנים את הבלבדיות האלוקית, הוא מאבד ענין במעשים שאינם חלק מאמיתות זו, ומואס בכל דבר שאינו חלק מהתכלית האלוקית. | ||
| − | [[קטגוריה:מושגים | + | ==קישורים חיצוניים== |
| + | *קובץ '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76311 הנחות העולם]''', [[ועד חיילי בית דוד]], כ"ג סיון, ה'תשע"ג {{PDF}} {{אינפו}} | ||
| + | |||
| + | {{הערות שוליים}} | ||
| + | [[קטגוריה:מושגים בתורת החסידות]] | ||
| + | [[קטגוריה:תורת החסידות]] | ||
גרסה אחרונה מ־06:22, 21 באוקטובר 2020
'הנחות העולם' (באידיש: 'וועלטיקע הנחות') הינו ביטוי כולל להרגלים וסגנון חיים הנהוגים בעולם שמוחלט בין המון העם שלא שייך לנהוג אחרת, והם דברים שמותר לעשותם על פי ההלכה, ואין בהם כל בעיה דתית או מוסרית, אלא שהאדם מונח בהם במקום להתמסר לביצוע הרצון האלוקי.
מקור הביטוי[עריכה]
מקור הביטוי הינו בשפת האידיש, 'וועלטיקע הנחות'.
משמעות הביטוי היא, שישנם דברים שהאדם עושה לא בגלל שכך באמת הוא אוהב, או מכיון שהוא נצרך להם, אלא רק בגלל שכך נהוג לעשות בעולם.
אדמו"ר הריי"צ מבאר[1] שהבעיה העיקרית בכך היא מכיון שכאשר האדם מונח בעניני העולם הוא שוכח מהאמת שכל מהות בריאתו הינה לבצע את הרצון האלוקי ולקיים תורה ומצוות, ולכן, כאשר הוא מונח בעניני העולם, הוא מאפשר ליצר הרע להסיט אותו מדרך הישר, ולוותר על ענינים של תורה ומצוות.
תורת החסידות מתייחסת בחומרה רבה ל'הנחות העולם', ומצויים לכך בטויים חריפים. בשיחת חג הפסח תש"ד[2] התבטא אדמו"ר הריי"צ: "חינוך עם הנחות העולם הינו עוקר את הכל".
ההתמודדות עם הנחות העולם[עריכה]
על אף החומרה הרבה המיוחסת לאדם הנוהג על פי הנחות העולם, ההלכה אינה אוסרת זאת, היות שההלכה עוסקת רק עם הפן המעשי של חיובי האדם[3].
הדרך היחידה הנותנת מענה ומתמודדת לכך, הינה תורת החסידות, המחדירה באדם את אמיתות המציאות האלוקית.
כאשר האדם מתבונן בבריאת העולם, ובתכלית לשמה הוא נברא, ומפנים את הבלבדיות האלוקית, הוא מאבד ענין במעשים שאינם חלק מאמיתות זו, ומואס בכל דבר שאינו חלק מהתכלית האלוקית.
קישורים חיצוניים[עריכה]
- קובץ הנחות העולם, ועד חיילי בית דוד, כ"ג סיון, ה'תשע"ג
הערות שוליים
- ↑ ראו לדוגמה מאמר אדמו"ר הריי"צ משנת תרפ"ג . ועוד.
- ↑ ספר השיחות תש"ד עמוד 91.
- ↑ כולל עולמו הפנימי, מחשבתו דיבוריו ורגשותיו, אך רק בפן המעשי שבהם.
