עריכת הדף "החיינו א-ל (ניגון)"

[[קובץ:שיר הגאולה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תצלום השיר כפי שהופיע בגליון הראשון של [[בטאון הקריאה והקדושה]], בראשו כנתב: "ערב [[ראש השנה]] ה'תש"א; ערב יום הכפורים; ערב חג הסוכות; ואיה"ש ערב גאולת ישראל"]]
הניגון '''החיינו א-ל''' הוא שיר העוסק ב{{ה|גאולה העתידה}} שפורסם בגליון הראשון של בטאון [[הקריאה והקדושה]] שיצא לאור בהוראת והכוונת [[אדמו"ר הריי"צ]]. 

באקרוסטיכון של השיר רמוזה הגאולה העתידה מהסוף להתחלה: "ביאת משיחנו בה'תש"ג אי"ה".

הלחן המקובל כיום לניגון זה, הולחן על ידי [[ישראל דוד רוזנברג]] שהיה אחד מתלמידי ישיבת [[תומכי תמימים שנחאי]]. הלחן של הניגון הושר אצל [[הרבי הריי"ץ]] ב[[התוועדות הרבי|התוועדות]], אולם לא נהנה מכך{{הערה|מפי ר' [[זושא פויזנר]].}}.

==מילות השיר==
{{ציטוט|תוכן=
'''ה'''חיינו א-ל עד מועד{{ש}}
'''י'''תגלה עוזר וסועד{{ש}}{{ש}}
'''א'''ריאל יקום כלביא{{ש}}
'''ג'''אולתך לנו להביא{{ש}}
'''ש'''בותנו להשיב לארץ{{ש}}
'''ת'''ולדתו מבני פרץ{{ש}}{{ש}}
'''ה'''וא מלך והוא משוח{{ש}}
'''ב'''על זרוע וגם איש רוח{{ש}}
'''ו'''הוא בא ועד קט יתעלה{{ש}}
'''נ'''צחונו חיש יתגלה{{ש}}{{ש}}
'''ח'''זקנו א-ל עד בואו{{ש}}
'''י'''ום יחשוף גואל זרועו{{ש}}
'''ש'''נזכה וכן נשיח{{ש}}
'''מ'''חבלי המשיח{{ש}}{{ש}}
'''ת'''קיפים ירדו דומה{{ש}}
'''א'''ותנו השאיר לאומה{{ש}}
'''י'''חיינו מיומיים{{ש}}
'''ב'''שלישי נמצא חיים
}}

==ביאור השיר עם מקורות{{הערה|הביאור נועד להבנת מילות השיר, וייתכן ונפלו בו שגיאות, או שניתן להבין אותו גם באופנים נוספים.}}==
'''החיינו א-ל עד מועד''' - תחיינו עד לבוא הגאולה, הקרויה בשם מועד{{הערה|תהלים קב, יד: "כי עת לחננה כי בא מועד".}},
:כאשר '''יתגלה עוזר וסועד''' הוא מלך המשיח, המכונה בשם עוזר{{הערה|בברכות משה לשבט יהודה (דברים לג, ז) "ועזר מצריו תהיה". ובפירוש אור החיים על הפסוק: "פירוש שהגם שהרויח פרץ וזרח בכח מעשה תמר אף על פי כן עדיין לא האירה מלכות בית דוד. וכן בתהלים (קז, יב) "כשלו ואין עוזר".}},

'''אריאל יקום כלביא''' - [[הקב"ה]] המכונה אריאל{{הערה|כמאמר חז"ל (פסיקתא רבתי, כז) שהחורבן הגיע על "שבטלו דבריו של אריאל".}}, יקום כאריה ויושיע אותנו{{הערה|על דרך לשון הפסוק: "הן עם כלביא יקום".}},
:'''גאולתך לנו להביא''',

'''שבותנו להשיב לארץ''' את גלותנו{{הערה|ראו במפרשי המקרא לתהלים (קכו, ד): "שובה ה' את שבותנו", שהוא מלשון שבי (מצודת ציון) וגלות (רד"ק).}} תשיב לארץ הקודש,
:על ידי מלך המשיח ש'''תולדתו מבני פרץ''' בן יהודה{{הערה|כמאמר חז"ל שבשונה מכל התנ"ך שמופיע 'תולדת' בכתיב חסר, נאמר בפרץ "אלה תולדות פרץ" היות שממנו יצא מלך המשיח, וכן דרשו על הפסוק "עלה הפורץ לפניהם" שמלך המשיח מכונה בשם פורץ היות והוא מתולדותיו (פסיקתא זוטרתא, בראשית לח).}}

'''הוא מלך והוא משוח''' שלכן הגואל נקרא בשם 'משיח', על שם המשיחה בשמן{{הערה|1=ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16034&st=&pgnum=212&hilite= לקו"ש חכ"ג ע' 197 הערה 59], שהשם "משיח" הוא על שם המשיחה.}}
:'''בעל זרוע''' - חלק מפעולותיו נעשות בכוח ובכפיה{{הערה|כלשון הרמב"ם (הל' מלך המשיח פי"א ה"ד) "ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה". ובדומה לזה כתב לגבי מלך בכלל (שם פ"ד ה"י) שמגמתו ומחשבתו "לשבור זרוע הרשעים".}} '''וגם איש רוח''' - משיח יעסוק גם בהרמת מצבם הרוחני של ישראל{{הערה|בלשון הכתוב (ישעיה יא, ב) "ונחה עליו רוח ה' רוח חכמה ובינה רוח עצה ו[[ספירת הגבורה|גבורה]] רוח דעת ויראת ה'".}}

ומכיון שמלך המשיח פועל עוד קודם התגלותו{{הערה|1=לקוטי שיחות חלק י"ח פרשת בלק (ב), פרשת תזריע מצורע [[תנש"א]] ס"ח. ועוד. וראה בהרחבה ב'קונטרס התגלות משיח' לרב [[שלום דובער וולף (צפת)|שלום דובער וולף]].}} '''והוא בא''' כבר בלשון עבר, '''ועד קט יתעלה''' ועוד זמן קצר יתעלה ממדרגת '[[חזקת משיח]]' למדרגת '[[משיח ודאי]]',
:וזה יקרה כאשר '''נצחונו חיש יתגלה''', שהרי התגלותו כמשיח תלויה בכך שינצח כל האומות{{הערה|רמב"ם הלכות מלכים פרק י"א הלכה ד': "אם עשה והצליח, ונצח כל האומות.. הרי זה משיח ודאי".}}

אלא שהיות ויתכן והדבר יארך זמן, אנו מבקשים: '''חזקנו א-ל עד בואו''' של משיח
:עד אשר יגיע היום בו '''יום יחשוף גואל זרועו'''{{הערה|מטבע לשון זו שאולה מהפסוק שנאמר בנבואת הגאולה (ישעיה נב, י): "חשף ה' את זרוע קודשו".}}.

וכאשר תקוים בקשתנו זו, ונזכה לחזות בבוא גואל, אזי '''שנזכה וכן נשיח''' - לשוחח על חלק מהמאורעות שיתרחשו
:ונזכה לספר על חלק ממה שיארע '''מחבלי המשיח'''{{הערה|גאולת עם ישראל משולה ללידה, וכמו שהאשה סובלת [[יסורים]] נוראיים בחבלי הלידה ברגעים האחרונים שקודם יציאת התינוק לאויר העולם, כך גם בני ישראל יעברו טלטלות קשות ונוראות בערב הגאולה, המכונים בספרות התורנית בשם 'חבלי משיח', על יסוד הפסוק בישעיה העוסק בנבואות הגאולה (כו, יז): "כמו הרה תקריב ללדת, תחיל תזעק בחבליה".}}, וכמו שמפרט בסיום השיר, שנזכה לספר כיצד

אומות העולם המכונים '''תקיפים'''{{הערה|ראה ברד"ק על תהלים (כב, יג): "סבבוני פרים - והוא [[משל]] לאויבים הדשנים והתקיפים והרשעים".}}, יאבדו מהעולם ו'''ירדו דומה'''{{הערה|וכמו שכתוב בתהלים (קטו, יז): "לא המתים יהללו.. ולא כל יורדי דומה", וכמו שפירשו מפרשי המקרא שהוא "מקום כריתות וארץ גזירה" (אבן עזרא), וכן "הקבר שהגוף בו כמו אבן" (רד"ק).}}. 
: ונזכה לספר כיצד מבין כל השבעים אומות רק '''אותנו השאיר לאומה'''

וכאשר תבוא הגאולה '''יחיינו מיומיים'''{{הערה|כלשון הפסוק (הושע ו, ב): "יחיינו מיומיים ביום השלישי יקימנו ונחיה לפניו".}}, שהם רמז לב' הגלויות שעברו עלינו ומשתי בתי המקדש שחרבו{{הערה|כפירוש רש"י על הפסוק.}}
:ודווקא '''בשלישי''' שהיא הגאולה השלישית, '''נמצא חיים''' חיים אמיתיים וחיים נצחיים.

==קישורים חיצוניים==
*[http://chabad.info/musicnews/%D7%A9%D7%99%D7%A8-%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A6/ שיר הגאולה להאזנה] {{אודיו}}{{אינפו}} מתוך מחזמר "להט החרב המתהפכת" של [[תלמוד תורה 'צבאות מנחם' קרית שמואל]]
*[https://chabad.info/musicnews/613167/ מתוך הפרויקט '''שולחן השבת שלנו''', מאת ר' [[שמחה פרידמן]]] {{אודיו}}{{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=753 מנגינת 'החיינו א-ל' בביצועו של ירון גרשובסקי] {{אודיו}} {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ניגוני גאולה ומשיח]]
[[קטגוריה:ניגונים בלשון הקודש]]