עריכת הדף "הבאת המשיח"

[[קובץ:כ"ח ניסן נ"א.png|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] בשעת אמירת [[השיחה הידועה]], בה עורר על הבאת המשיח]]
כחלק עיקרי מ[[האמונה בביאת המשיח|האמונה היהודית בביאת המשיח]] וה[[ציפיה לגאולה|ציפיה לכך]], מוטלת על כל [[עם ישראל]] החובה והאחריות לפעול על ידי [[מצוות|מעשיהם]] ו[[עבודת ה'|עבודתם]] את '''הבאת ה[[משיח]]''', ובכוחם להצליח ואכן להביא את [[הגאולה האמיתית והשלימה]].

אחריותו של כל יהודי להבאת המשיח - שהייתה קיימת לאורך כל שנות ה[[גלות]] - מתחזקת במיוחד ב[[דור השביעי|דור הנוכחי]], הדור האחרון של הגלות, ובמיוחד לקראת סיומו. תפנית חשובה באחריות זו הייתה באמירת [[השיחה הידועה]] שאמר [[הרבי]] ב[[כ"ח ניסן]] [[תנש"א]], ובה מסר אחריות זו לכל אחד ואחד.

==מהות העבודה==
{{ערך מורחב|עבודת הגלות}}
מטרתה הפנימית של ה[[גלות]] היא שעל ידי הירידה בה וההתגברות על הקשיים וה[[ניסיון|ניסיונות]] ב[[עבודת ה']] יגלו [[בני ישראל]] אור אלוקי נעלה יותר, ובכך יביאו את [[הגאולה האמיתית והשלימה]]. ולכן לאמתו של דבר - כל עבודת בני ישראל בגלות מכוונת למטרה זו, הבאת המשיח.

==פעולתו האישית של כל יהודי==
[[קובץ:כינוס חרום.jpg|שמאל|ממוזער|150px|מודעה לכינוס חרום להבאת המשיח שהתקיים בכפר חב"ד בעקבות השיחה הידועה]]
העבודה להביא את המשיח הינה עבודתו של כל יהודי ויהודי. אף שנשיא הדור יכול לעשות זאת בכוחות עצמו, למרות זאת, הוא משתף את כל אנשי הדור בעבודה זו{{הערה|1= שיחת י' שבט תשי"א, סעיף יג - [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16065&st=&pgnum=225&hilite= בלקוטי שיחות ח"ב ע' 501, באידיש]; [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/2/26/213 בעברית]. וראה גם שיחת פורים תשמ"ז סי"ח ואילך ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16075&st=&pgnum=617 התוועדויות ח"ב ע' 620]).}}.

עבודתו של יהודי פועלת לא רק את הבאת המשיח, אלא את כל הגילויים הנפלאים שיהיו בגאולה - כולל אלו שמצד עצמם הם למעלה מכל שייכות עם הנבראים ועבודתם{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15804&st=&pgnum=83 לקוטי שיחות חלק י"ב ע' 73] ואילך. וראה גם דבר מלכות ש"פ אמור תנש"א.}}.

כאשר יבוא המשיח הוא יודה לכל יהודי על עבודתו ופעולתו בזמן הגלות עבור הבאת הגאולה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15983&st=&pgnum=173&hilite= שיחת ש"פ ואתחנן תשמ"ח]. וראה גם שיחת [[דבר מלכות]] ש"פ במדבר [[תנש"א]] בסופה.}}.

===כוחו של כל יהודי להביא משיח===
[[הרמב"ם]] פוסק{{הערה|הלכות תשובה פרק ג', הלכה ח'.}}:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=צריך כל אדם שיראה עצמו כל השנה כולה, כאילו חציו זכאי וחציו חייב; וכן כל העולם, חצייו זכאי וחצייו חייב . .

עשה מצוה אחת - הרי הכריע את עצמו והכריע את כל העולם כולו לכף זכות, וגרם להן תשועה והצלה}}

את דברי הרמב"ם אלו הביא הרבי בשיחותיו אינספור פעמים, וביאר אותם. הרבי מסביר את הכח שיש לכל יהודי על ידי פעולה אחת להביא את משיח, כיון שבפעולה זו הוא מגלה את [[עצם הנשמה]] שלו - בחינת ה[[יחידה]], ועל כך חל הכלל ש"העצם כשאתה תופס במקצתו אתה תופס בכולו"; וממילא ברור שגילוי זה פועל את הגילוי הכללי של העצם, בגאולה; ואדרבה, מתעוררת התמיהה לאידך גיסא - איך ייתכן שלאחר גילוי העצם כזה עוד לא באה הגאולה?{{הערה|1=שיחת עשרה בטבת תשמ"ז הערה 123. וראה גם לקוטי שיחות ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16065&st=&pgnum=323 חלק ב' ע' 599]; [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16077&st=&pgnum=535 חלק כ' ע' 522]; [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16024&st=&pgnum=376 חלק כ"ט ע' 361]) שמבאר את כוחו של כל יהודי להביא משיח מצד [[ניצוץ המשיח]] שבו.}}

במקום אחר{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16010&st=&pgnum=454 שיחת י' שבט תשמ"ו].}} מדמה זאת הרבי לפצצת [[אטום]], שאותה יכול להפעיל אפילו אדם קטן שאינו מבין ויודע מה מהותה, וברגע אחד לפעול הרס בכל העולם - ומרובה מידה טובה, שמכך ניתן להבין '''בשכל אנושי''' (ולא רק באמונה) כיצד יכולה פעולה אחת של יהודי להביא גאולה לכל העולם.

בדורנו זה, שהוא הדור של [[עקבתא דמשיחא]] והנמוך ביותר מבין כל אלו שקדמוהו - עלולה להתעורר עוד יותר השאלה כיצד דור נחות כזה יכול להביא את המשיח. על כך מבאר הרבי שזהו כמשל ה[[ננס על גבי ענק]] - שאף על פי שהננס רואה למרחק קצר, הרבה פחות מהענק, עם זאת כשיעמוד על כתפי הענק יוכל לראות למרחק, אפילו יותר מהענק. כך גם בדורנו מצטברים הכוחות שנפעלו בזכות עבודתם של כל הדורות הקודמים, ומספיקה פעולה אחת של דורנו להביא את המשיח{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16028&st=&pgnum=136&hilite= שיחת אחרון של פסח תשמ"ב]. ובמקורות נוספים, ראה המובא בערך [[ננס על גבי ענק]].}}.

ענין נוסף מציין הרבי, ש'''דוקא בזכות''' היותנו הדור הנמוך ביותר לכן בכוחנו להעלות את כל הדורות שלפנינו, כיון שעל ידי [[הגבהת התחתון|העלייה של התחתון ביותר]] מתעלים ממילא כל החלקים שמעליו{{הערה|ש"פ בהעלותך, וכ"ח סיון תנש"א. וראה גם ש"פ שמיני תנש"א.}}.

===אחריותו של כל יהודי להביא משיח===
[[קובץ:עוד מעשה קטן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלט מקמפיין {{קס|פרסום| משיח}} של [[ממ"ש]], הקורא ליהודים לפעול להבאת המשיח]]
בנוסף לכך שבכוחו של כל אחד ואחת להביא את המשיח, הוא צריך לדעת שזוהי אחריות שלו, ולא להטיל את העבודה על אחרים{{הערה|שיחות פורים תשמ"ז, כ"ח ניסן וש"פ שמיני תנש"א.}}; וכמו כן להתמקד בעבודה הפרטית שלו, במצב שבו הוא נמצא, ולא לחשוב מה היה יכול לעשות לו היה במקום ובמצב אחר - כיון שדוקא על ידי שיהפוך את עניניו הפרטיים לגאולה, הוא יביא את הגאולה הכללית{{הערה|ש"פ פנחס תנש"א.}}.

אחריות זו הולכת ומתגברת ככל שמתקרבים יותר לגאולה{{הערה|שיחת ש"פ ואתחנן תשמ"ח הנ"ל. ועוד {{מקור}}}}. תפנית מיוחדת ומשמעותית אירעה באמירת [[השיחה הידועה]] על ידי הרבי ב[[כ"ח ניסן]] [[תנש"א]], שבה העביר את האחריות להבאת המשיח לחסידים, באמרו: {{ציטוטון|עשו כל אשר ביכלתכם - ענינים שהם באופן דאורות דתוהו, אבל, בכלים דתיקון - להביא בפועל את משיח צדקנו תיכף ומיד ממש!
. . ואני את שלי עשיתי, ומכאן ולהבא תעשו אתם כל אשר ביכולתכם}}{{הערה|ראה בהרחבה בערך [[השיחה הידועה]].}}.

בכמה וכמה שיחות התייחס הרבי בחריפות לגישה כביכול אין צורך לפעול כדי להביא את המשיח - כיון שזהו תפקידו של הקב"ה וממילא "חשבון" שלו, ואין כל דרישה הלכתית מיהודי לפעול במטרה להביא את המשיח. הרבי התייחס לכך כאל חשיבה גלותית של יהודי השקוע בעצמו ובמילוי רצונותיו, וזו הסיבה שאין לו את האכפתיות לכך שהשכינה ובני ישראל נמצאים בגלות, ומוכרחים לצאת ממצב זה במהירות הכי גדולה{{הערה|שיחת ש"פ ואתחנן הנ"ל בהשלמות (שם ע' 163) שיחת ש"פ תצא תשמ"ח (שם ע' 280). ועוד{{מקור}}. וראה גם לקוטי שיחות [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/lkus/30/9/1/182.htm חלק ל' ע' 182].}}.

הרבי הדגיש שעבודה זו של הבאת המשיח אינה בסתירה לאיסור חז"ל{{הערה|כתובות קיא, א.}} "שלא ידחקו את ה[[קץ]]" - כי אין מדובר בפעולות של השבעות מלאכים וכדומה, אלא בהוספה בקיום התורה ומצוות, רק שיש בזה כוונה לזרז את הגאולה{{הערה|שם=חכ|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14943&st=&pgnum=397&hilite= לקוטי שיחות חלק כ', ע' 384].}}.

==עניני העבודה בגלות הממשיכים גילויים בגאולה==
בספר התניא מבואר:
{{ציטוט|מרכאות|מקור=[[תניא]], תחילת {{קח|ליקוטי אמרים - |פרק ל"ז}}|תוכן=והנה תכלית השלימות הזה של [[ימות המשיח]] ו[[תחיית המתים]], שהוא גילוי [[אור אין סוף]] ברוך הוא ב[[עולם הזה הגשמי]], תלוי במעשינו ועבודתנו כל זמן משך ה[[גלות]]}}

על יסוד זה מבאר הרבי פעמים רבות, שכל גילוי שיהיה לעתיד לבוא, נמשך על ידי העבודה הדומה לו בזמן הזה. למשל:

*על ידי [[לימוד החסידות]] בהבנה והשגה, וכן על ידי עבודת ה[[מסירות נפש]] שלמעלה מהשגה - ממשיכים את הגילויים שיגלה [[מלך המשיח]] בתור "[[תורתו של משיח|רב]]" ובתור "[[מלכותו של מלך המשיח|מלך]]"{{הערה|1=ד"ה [http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/3/28/index.htm ונחה תשכ"ה] בסופו. וראה הערה 65 שם.}}. על ידי ה[[ביטול]], ה[[קבלת עול]] והמסירות נפש שבעבודה בזמן הגלות, באופן שהעבודה אינה מצד השגתו ומציאותו של האדם אלא מצד האלוקות - פועלים שהגילויים דלעתיד יהיו באופן של [[בלי גבול]] ועם זאת יחדרו בבשר ובגוף הגשמי{{הערה|1=ד"ה [http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/3/25/index.htm כימי צאתך תשי"ב].}}
*על ידי העבודה בשני הקוים - [[מלמטה למעלה]] ו[[מלמעלה למטה]] (המתבטאים בעבודות של: [[תפילה]] ו[[תורה]], [[תורה שבכתב]] ו[[תורה שבעל פה]], ועוד) - ממשיכים את הגילוי שיהיה לעתיד לבוא "[[ושמתי כדכד שמשותיך]]"{{הערה|1=ד"ה [http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/4/43/index.htm ושמתי כדכד תשט"ז].}}.
*על ידי [[קיום המצוות]] ב[[מעשה]] בפועל, והעבודה של [[קבלת עול]], ממשיכים את הגילוי שיהיה לעתיד לבוא "[[מעשה#תלמוד גדול או מעשה גדול|מעשה גדול]]"{{הערה|1=ד"ה [http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/4/15/index.htm ציון במשפט תשל"ה]. [http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/2/23/index.htm ביום השמיני תשמ"ו]. וראה גם ד"ה [http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/3/31/index.htm ועבדי דוד תשמ"ו] סעיף ז.}}.
* על ידי גילוי ה[[יחידה]] כפי שאפשר כעת, ממשיכים את גילוי היחידה הכללית שיהיה בשלימות לעתיד לבוא{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/2/7/index.htm ד"ה פדה בשלום תשמ"ו]. ועוד.}}.
*על ידי הקרבת [[קרבנות]] [[חג הסוכות]] ב[[בית המקדש]] (וכן אמירת הפסוקים שכנגדם בזמן הגלות), שהם כנגד [[אומות העולם]] - ממשיכים את הגילוי שיהיה לעתיד לבוא{{הערה|ישעיה מט, כג.}} "והיו מלכים אומניך"{{הערה|1=ד"ה [http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/1/18/index.htm בסוכות תשבו תשל"ו] סעיף ח.}}.

==ענינים מסוגלים להבאת המשיח==
[[קובץ:שיעור גאומש תשרי.jpg|250px|ממוזער|שמאל|שיעור {{קח|לימוד עניני |גאולה ומשיח}} ב-[[770]]. לימוד עניני גאולה ומשיח הוא "הדרך הישרה" להבאת הגאולה]]
אף שעל ידי כל ענין של תורה ומצוות מזרזים את הגאולה, ישנם ענינים מסויימים שלגביהם מבואר שישנה סגולה מיוחדת בהם להבאת המשיח. בכלל, מבין כל עניני התורה, מתייחדים הענינים הקשורים באופן ישיר לגאולה בכך שהם מזרזים עוד יותר את הגאולה{{הערה|"נוסף על זה שכל הענינים דתורה ומצוות (מעשינו ועבודתינו) מקרבים ומביאים גאולה העתידה, יש סגולה מיוחדת בענינים אלה השייכים בגלוי יותר למשיח" (מאמר ד"ה והחרים תשמ"ט, סעיף ד).}}.

להלן חלק מהענינים שעליהם מבואר שמזרזים את הגאולה:

===ציפיה ותביעת הגאולה===
{{ערכים מורחבים|ערכים=[[ציפיה לגאולה]], [[עד מתי]]}}
פעמים רבות עורר הרבי על חשיבות ה[[ציפיה לגאולה]] ו[[תביעת הגאולה|תביעתה]], והביא את דברי [[החיד"א]] על כך שהציפיה ובקשת הגאולה בכוחם להביא אותה:
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=מדבר קדמות מערכת ק' אות טז|תוכן=אמרו ב{{קס|ילקוט| שמעוני}}... אפילו אין ביד ישראל אלא הקיווי, כדאי הם לגאולה בשכר הקיווי... ובזה פירש הרב הגדול מהר"ר יוסף דוד זלה"ה... מטבע ברכת "את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח וקרנו תרום בישועתך כי לישועתך קוינו כל היום", דאומרו "'''כי''' לישועתך", אינו מובן: מה נתינת טעם היא? דאם מן הדין - נזכה בלא קיווי, והן לא - מה יועיל הקיווי? אבל על פי האמור {{מונחון|אתי שפיר|מובן}}, {{מונחון|והכי|וכך}} פירושה: את צמח דוד וכו', {{מונחון|וכי תימא|ואם תאמר}} שאין לנו זכות, מכל מקום תצמיח, כי לישועתך קוינו, ויש לנו הקיווי, ובשכר הקיווי כדאי שתגאלנו}}

הרבי ביקש לפרסם דברים אלו, וכן מקורות נוספים מגדולי ישראל על כוחה של בקשת הגאולה והציפיה אליה{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16057&st=&pgnum=161&hilite= ש"פ האזינו תשמ"ו]. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16057&st=&pgnum=541&hilite= ז' מרחשון תשמ"ו] לקוטי שיחות חלק ל' הנ"ל. ובשיחות רבות נוספות, נלקטו בספר '[[עד מתי (ספר)|עד מתי]]'.}}; ועד כדי כך שהתבטא שהדבר היחידי שאליו מחכים הוא עוד צעקה, תביעה ובקשה של יהודי "עד מתי"{{הערה|שיחת ש"פ דברים תנש"א בסופה.}}.

===לחיות גאולה===
{{ערך מורחב|לחיות גאולה}}
הרבי הסביר בהרחבה כמה פעמים, שהדרך להביא את הגאולה היא על ידי שהאדם מעמיד את עצמו כבר כעת - על סף הגאולה - במצב ורגש של גאולה. בכך הוא בעצם מכניס את הגאולה אל תוך הגלות, ומגלה שהגלות אינה אלא למראית עין ובפנימיותה גם היא גאולה{{הערה|1=ראה דבר מלכות ש"פ פנחס תנש"א. ש"פ שמות תשנ"ב. ועוד. וראה גם שיחת [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4614&st=&pgnum=48&hilite= י"א ניסן תשל"ו].}}.

===לימוד התורה===
על [[לימוד התורה]] התבטא הרבי שהוא ה"דרך ישרה", "הקלה והמהירה ביותר מבין כל דרכי התורה", לפעול את התגלות וביאת המשיח. זאת בגלל מעלתה המיוחדת של ה[[תורה]], שבכוחה לחבר [[אורות]] ו[[כלים]] - שזהו תוכנה הפנימי של הגאולה - ולהכין את הדרך לתפקידו של משיח כרב וכמלך{{הערה|שם=תזומ|דבר מלכות ש"פ תזריע מצורע תנש"א.}}.

באותה הזדמנות, ובהזדמנויות נוספות, פירט הרבי חלקים מסויימים בתורה שלגביהם מבואר שיש בהם סגולה מיוחדת להבאת הגאולה:
*'''לימוד [[משניות]]''': אמרו חז"ל{{הערה|ויקרא רבה פ"ז, ג.}} "אין כל הגלויות הללו מתכנסות אלא בזכות משניות". הסיבה לסגולתם המיוחדת של המשניות היא בגלל שבחלק המשנה בתורה מודגש יותר האחדות בין כל ישראל, ולכן היא מבטלת את סיבת הגלות - שנאת חינם{{הערה|1=אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק א', [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/1/132.htm אגרת קלב].}}. ב[[תורת החסידות]] מבוארת מעלת המשניות בפנימיות הענינים - שהם שייכים לבחינת [[חכמה]], שבכוחה נפעלת [[עבודת הבירורים]], ועבודה זו מביאה ל[[קיבוץ גלויות]] הפנימי - אסיפת [[רפ"ח ניצוצין|ניצוצות הקדושה]]{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/12/49c.htm תורה אור שמות מט, ג]. וראה ביאור נוסף ב[http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/26/1b.htm לקוטי תורה דברים א, סע"ב].}}.
*'''לימוד [[פנימיות התורה]], ובפרט [[לימוד החסידות]]''': מעלת לימוד פנימיות התורה כדרך להבאת הגאולה מבוארת כבר ב[[ספר הזוהר]], שבו נאמר{{הערה|זוהר חלק ג קכד, ב - ברעיא מהימנא.}}: "בהאי חיבורא דילך דאיהו ספר הזהר. . יפקון ביה מן גלותא ברחמים" [=בחיבור זה שלך, שהוא ספר הזוהר . . יצאו בו מן הגלות ברחמים]. גם הרב [[חיים ויטאל]] כתב{{הערה|בהקדמתו לשער ההקדמות משמונה שערים.}} דברים חריפים על ההכרח ללמוד את פנימיות התורה, והדגיש שההמנעות מלימוד זה מעכבת את הגאולה. בתורת החסידות מודגשת יותר ויותר חשיבותו של הלימוד להבאת הגאולה וכהכנה אליה, ובתוספת ההבהרה - שלימוד פנימיות התורה באופן של הבנה כדרוש ללא חשש, יכול להיות רק באמצעות [[תורת חסידות חב"ד]]{{הערה|1=ראה בכל זה אגרות קודש חלק ג' [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/510.htm אגרת תקי]. [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/601.htm תרא]. חלק ד' [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/4/1053.htm א'נג]. ועוד.}}.
*'''[[לימוד עניני גאולה ומשיח]]''': על לימוד זה בפרט התבטא הרבי שהוא "הדרך הישרה" להבאת המשיח - ובמיוחד כאשר הוא נעשה ברבים. הרבי ביקש לפרסם את הדברים{{הערה|שם=תזומ}}.
*'''לימוד [[תורה אור]] ו[[לקוטי תורה]]''': על ידי ההחלטה ללמוד את שני ספרים אלו כל חלקיהם עד סיומם, ממהרים את המשכת הגאולה בפועל{{הערה|דבר מלכות ש"פ חיי שרה תשנ"ב בסופו.}}.
*'''חידוש [[חידושי תורה]]''': על ידי שיהודי מחדש בתורה, הוא מוציא חלק בתורה שהיה עד עכשיו בהעלם ומגלה אותו; ובכך הוא מזרז את גילויים המושלם של כל חלקי התורה הנמצאים בהעלם, שיתגלו ב"[[תורה חדשה מאתי תצא]]" בגאולה{{הערה|דבר מלכות ש"פ נשא תנש"א.}}.

===הפצת המעיינות===
{{ערך מורחב|הפצת המעיינות}}
[[קובץ:הפצת המעיינות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קמפיין של [[מרכז את"ה בארץ הקודש]] לעידוד לימוד החסידות להבאת הגאולה]]
ב[[ראש השנה]] [[תק"ז]] ערך [[הבעל שם טוב]] עליית נשמה להיכל משיח, וכך סיפר{{הערה|1=אגרת הבעל שם טוב לגיסו רבי [[גרשון מקיטוב]], נדפסה ב[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/1/1 כתר שם טוב בתחלתו].}}:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ושאלתי את פי משיח: אימת אתי מר?{{ש}}והשיב לי: בזאת תדע, בעת שיתפרסם למודך ויתגלה בעולם ויפוצו מעיינותיך חוצה{{הערה|על פי לשון הפסוק - משלי ה, טז.}} מה שלמדתי אותך והשגת, ויוכלו גם המה לעשות יחודים ועליות כמוך, ואז יכלו כל הקליפות ויהיה עת רצון וישועה.}}

מאז הפכה [[הפצת המעיינות]] של [[תורת החסידות]] בכל מקום בעולם, על מנת להביא את המשיח, למטרה מרכזית בחסידות חב"ד, שהלכה והתגברה במשך הדורות - עד שבדורנו הפך לענין הכללי ביותר. בהמשך הודיע הרבי שכבר הסתיימה העבודה להפיץ את המעיינות, והם הגיעו לכל מקום - ולכן העבודה כעת היא להתכונן ל[[קבלת פני משיח צדקנו]]{{הערה|1=ראה שיחות: [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15968&st=&pgnum=37 ש"פ וישב תנש"א סעיף יא]. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15993&st=&pgnum=197 ש"פ עקב סעיף יד ואילך]. ש"פ חיי שרה תשנ"ב סעיף יג.}}.

===צדקה===
{{ערך מורחב|צדקה}}
[[קובץ:36257.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי [[חלוקת דולרים|מחלק דולרים]]. על חלוקה זו התבטא הרבי שעל ידה מזרזים ומביאים את הגאולה מיד]]
על מצוות הצדקה אמרו חז"ל{{הערה|בבא בתרא י, א.}} "גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה", ועד שהרמב"ם פסק{{הערה|הלכות מתנות עניים פרק י', הלכה א'.}} "אין ישראל נגאלין אלא בצדקה". הרבי הזכיר זאת פעמים רבות - במיוחד כאשר [[חלוקת דולרים|חילק דולרים]] בסיום [[שיחה|שיחותיו]], והסביר שזה נעשה לזירוז הגאולה. הרבי אמר שבשעת נתינת הצדקה יש לכוון במיוחד על כך שהנתינה נעשית לזירוז הגאולה{{הערה|דבר מלכות ש"פ תזריע מצורע תנש"א, סוף סעיף יג.}}. הרבי התבטא אף ש{{ציטוטון|יתכן שהדבר היחיד שחסר להבאת הגאולה אינו אלא נתינת מטבעות אחדות לצדקה!...}}{{הערה|1=שיחת [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15987&st=&pgnum=43&hilite= נר א' דחנוכה תשנ"ב].}}.

===מצוות והנהגות נוספות===
*'''[[אמונה]] ו[[ביטחון]]''': חז"ל אומרים{{הערה|ילקוט שמעוני הושע רמז תקיט. וראה הנסמן בלקוטי שיחות חלק א דלהלן.}} ש"אין הגליות מתכנסות אלא בשכר אמונה . . לא נגאלו אבותינו ממצרים אלא בזכות האמונה". הרבי אומר שכן יהיה גם בגאולה העתידה, שתגיע בזכות אמונתם ובטחונם של בני ישראל בגאולה. עם זאת תחדור האמונה גם בפנימיות על ידי לימוד תורת החסידות{{הערה|לקוטי שיחות חלק א שיחת מצורע. חלק ג שיחת בא. ראה גם חלק טז, שיחת וארא א.}}.
*'''[[שמחה]]''': בכוחה של השמחה להביא את הגאולה, כיוון שהיא מבטאת את בטחוננו בגאולה, ובבטחון זה "מכריחים" כביכול את [[הקב"ה]] לממש אותו ולהביאה{{הערה|שם=חכ}}. הרבי הדגיש במיוחד את הצורך להוסיף בשמחה לא למטרה צדדית, אלא "שמחה בטהרתה" להבאת המשיח, שעל ידה בוודאי נצליח להביאו{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15983&st=&pgnum=287&hilite= ש"פ תצא תשמ"ח סעיף ז ואילך].}}.
*'''[[אהבת ישראל]]''': חז"ל אמרו שחורבן [[בית המקדש השני]] ותחילת הגלות האחרונה אירעו בגלל שנאת חינם. לאור זאת, מבאר הרבי פעמים רבות שהתיקון לכך שיביא את הגאולה הוא אהבת חינם{{הערה|1=אגרות קודש [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/1/91 חלק א אגרת צא]. ובמקומות רבים.}}. אך בשנת תנש"א הודיע הרבי שכבר ניתקנה סיבת הגלות, ועל כן אהבת ישראל המיוחדת בזמננו היא כבר טעימה מהאחדות שתהיה בגאולה - ולא כדי לתקן את הגלות{{הערה|דבר מלכות ש"פ מטות מסעי תנש"א, סעיף יג.}}.
*'''[[פריה ורביה]]''': אמרו חז"ל{{הערה|יבמות סב, ב. עבודה זרה ה, א. נידה יג, ב.}} ש"אין בן דוד בא עד שיכלו כל נשמות שבגוף", כלומר, שלמעלה ישנו אוצר הנשמות הנקרא "גוף" ונשמות אלו צריכות לרדת לעולם. הרבי חזר על כך פעמים רבות והדגיש לאור זאת את חשיבותו של לידת כל ילד יהודי, ושלילת [[תכנון משפחה]]{{הערה|1=לקוטי שיחות [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16051&st=&pgnum=50 חלק כה ע' 37]. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15925&st=&pgnum=43&hilite= חלק ל ע' 30]. [http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/20/4/21.htm שיחת ש"פ במדבר תשי"ז]. י' שבט תשל"ו.}}.
*'''הודיה לה' על ה[[נס|ניסים]]''': חז"ל מספרים שהקב"ה ביקש לעשות את [[חזקיהו המלך]] משיח, אך הסיבה שלא עשה כך היא כיוון שחזקיהו לא הודה לה' על הניסים שעשה לו. הרבי הדגיש לאור זאת את החשיבות להודות לה' על הניסים המתרחשים לנו, ולפרסם אותם, על מנת להביא את הגאולה{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14946&st=&pgnum=248 לקוטי שיחות חלק כג ע' 233]. דבר מלכות ש"פ וישב תשנ"ב סעיפים יא-יב.}}.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=1341&CategoryID=244 אפשר לזרז את ביאת המשיח]''' באתר [[צעירי חב"ד]]

{{גאולה ומשיח}}
{{הערות שוליים|טורים=כן}}
[[קטגוריה:מגלות לגאולה]]