עריכת הדף "דוד בן גוריון"

'''דוד יוסף בן-גוריון''' ([[י"ז תשרי]] [[תרמ"ז]] - [[ו' כסלו]] [[תשל"ד]]) היה ראש הממשלה הראשון של [[מדינת ישראל]].

==תולדות חיים==

מגיל צעיר היה פעיל ציוני נלהב, והיה בין מקימי אגודת "עזרא" בעיירתו, שעסקה בעידוד והכנה לעלייה ל[[ארץ ישראל]]. בשנת ה'[[תרס"ו]] עלה לארץ ישראל, במסגרת מה שמכונה 'העלייה השניה', ועסק בחקלאות. שנה לאחר מכן נבחר להנהגת מפלגת 'פועלי ציון'. בשנת ה'[[תר"ע]] החל לערוך את ביטאון המפלגה, 'האחדות', ושינה את שם משפחתו ל'בן גוריון'. במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]] גורש מארץ ישראל ל[[ארצות הברית]] בשל אזרחותו ה[[רוסיה|רוסית]] ופעילותו הציונית.

בעת שהותו ב[[ניו יורק]], נשא את רעייתו פולה מונבז, ממנו נולדו להם שלושה ילדים, גאולה (בן אליעזר), עמוס, ורננה (לשם).

בשנת [[תרע"ח]], לאחר סיום המלחמה, חזר לארץ ישראל והקים יחד עם ברל כצנלסון את מפלגת 'אחדות העבודה'. בשנת [[תר"פ]] הקים את 'ההסתדרות', שעסקה בהגנה על זכויותיהם של עובדים, והיה המזכיר הכללי שלה. בשנת [[תר"צ]] התאחדה מפלגתו, אחדות העבודה, יחד עם מפלגת 'השומר הצעיר', והקימו את מפלגת 'מפא"י'. בשנת [[תרצ"ה]] נבחר מטעם המפלגה ליו"ר הסוכנות היהודית וההנהלה הציונית - הגופים המרכזיים בהנהגת היישוב היהודי ב[[ארץ ישראל]].

בן גוריון ניסה להוביל את חלוקת [[ארץ ישראל]] לשתי מדינות, [[יהודי|יהודית]] ו[[אומותהעולם|ערבית]], במסגרת תוכנית החלוקה שהציע [[האו"ם]].

ב[[ה' אייר]] [[תש"ח]] הכריז בן גוריון על הקמת [[מדינת ישראל]], והחל לכהן כראש הממשלה ושר הביטחון בממשלה הזמנית שהוקמה. לאחר הקמת המדינה פעל להקמתו של [[צה"ל]]. במהלך הפוגה ב[[מלחמת השחרור|מלחמת תש"ח]] (שפרצה לאחר הקמת המדינה), הגיעה לארץ ספינת נשק בשם אלטלנה על ידי ארגון [[אצ"ל]]. הממשלה הורתה על החרמת הנשק בידי כוחות [[צה"ל]], בטענה שלאחר שהמדינה הוקמה אין עוד מקום לארגונים שונים. לאחר שנסיונות שונים לפשרה נדחו, ולאחר שאולטימטום שניתן למנהיג אצ"ל, [[מנחם בגין]], נדחה על ידו, פקד ראש הממשלה באישור הממשלה הזמנית, על פגיעה באוניה. קורבנות הקרבות שפרצו בין כוחות צה"ל לאנשי אצ"ל וטביעת האוניה נמנים ב-3 חיילי צה"ל ו-16 אנשי אצ"ל (יהודים).

בשנת [[תשי"ב]] חתם בן גוריון על 'הסכם השילומים' עם [[גרמניה]]. ההסכם כלל מתן פיצויים לניצולי [[השואה]], ועזרה למדינת ישראל ברכישת נשק. הדבר עורר התנגדות עזה והפגנות אלימות ברחבי הארץ. [[הרבי]] אמר במספר הזדמנויות על הסכם זה כי יש לקחת מהגרמנים כמה שיותר כסף, בשביל שהכסף לא יישאר אצלם, בחינת 'הרצחת וגם ירשת'. במסגרת הסכם זה, הקציבה "וועדת השילומים" סכום נכבד להדפסת "[[ספר הערכים - חב"ד]]".

דוד בן גוריון נפטר ב[[ו' כסלו]] [[תשל"ד]].

בשנת [[תשט"ו]] הקים בן גוריון וועדה מיוחדת בראשותו, לדון בשאלה [[מיהו יהודי]].

{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=אגרות קודש חי"ח אגרת ו'תשיד|תוכן=דעתי הברורה בהחלט, בהתאם לתורה ולמסורת המקובלת מדורי דורות, כי בענינים כאלה אין כל תורף להצהרה בדיבור על הרצון להירשם בתור יהודי, ואין בכח הצהרה זו לשנות את המציאות. על פי התורה והמסורת של דורי דורות הקיימת וחיה עד היום הזה – יהודי, או בסגנון שונה אבל בתוכן שווה – שייך לעם בני ישראל, הוא זה ורק זה שנולד מאם יהודיה או גר שנתגייר באופן גירות מדויק, אשר פרטי סדר גירות זה מבוארים בספרי פסקי דינים של עמנו בית ישראל מדור לדור ועד להשו"ע}}

===מבצע תפילין===

===הקמת כפר חב"ד ב'===

במהלך הזמן נתקל הרצפלד בקשיים שונים, בין השאר מכאלו שלא רצו שיקום כפר נוסף לחסידי [[חב"ד]].

 

בשנת [[תש"כ]] הגיע בן גוריון לביקור ב[[ניו יורק]], ור' [[פינייע אלטהויז]] הציע לו להיכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי. בן גוריון הסכים לכך, אולם הרבי סירב לכך. ישנם הסוברים שסירובו של הרבי לקבלו, היה בשל התנהלותו בהטבעת ספינת [[אלטלנה]] ותמיכתו בגיוס נשים{{הערה|[https://chabad.info/news/301942/ חשיפה: מדוע בן-גוריון לא היה ביחידות?] {{אינפו}}.}}.

באחד האירועים בו שהה בן גוריון, הגיע הרב [[שניאור זלמן גרליק]]. כאשר הרב גרליק נכנס לאירוע, עמד בן גוריון על מקומו, ונימק זאת בהתפעלותו הרבה מהרב גרליק עליו שמע רבות. במהלך האירוע שאל בן גוריון את הרב גרליק שאלה מסוימת, והרב בתמורה הבטיח לו שהוא יברר זאת. הרב גרליק הפנה את השאלה להרבי, שענה לו עליה{{הערה|[[התמים הראשון (ספר)]], עמ' 244.}}{{הערה|אגרות קודש, חלק י"ט, אגרת ז'של"ב.}}.

*[https://chabad.info/magazine/656765/ הרבי כותב לבן גוריון בשאלת מיהו יהודי] {{חב"ד אינפו}}

{{סדרה|הקודם=-|הבא=[[משה שרת]]|רשימה=[[ראש ממשלת ישראל]]|שנה=[[תש"ח]] - [[תשי"ד]]}}

{{סדרה|הקודם=[[משה שרת]]|הבא=[[לוי אשכול]]|רשימה=[[ראש ממשלת ישראל]]|שנה=[[תשט"ו]] - [[תשכ"ג]]}}