הבדלים בין גרסאות בדף "דבר מלכות ויגש"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (הסרת קישורים עודפים) |
|||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
{{ציטוט צף|שע"פ הודעת כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, כבר סיימו את כל ההכנות לגאולה, וכעת צריכים רק להמשיך את הגאולה בפועל בגשמיות וחומריות העולם (חומריות שנעשית לגשמיות), בגלוי לעיני בשר.}} | {{ציטוט צף|שע"פ הודעת כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, כבר סיימו את כל ההכנות לגאולה, וכעת צריכים רק להמשיך את הגאולה בפועל בגשמיות וחומריות העולם (חומריות שנעשית לגשמיות), בגלוי לעיני בשר.}} | ||
*'''א - ג:''' בתחילת הפרשה נראה מדבריו של [[יהודה]] ל[[יוסף]] שהוא מתייחס מתוך הכנעה וביטול (שנראה שהם היו אז במצב ירוד) לעומת סוף הפרשה שבה נאמר "ובני ישראל פרו וירבו" שנראה ממנו שהיה לישראל חוזק ועוצמה, ואיך מסתדר הסתירה? | *'''א - ג:''' בתחילת הפרשה נראה מדבריו של [[יהודה]] ל[[יוסף]] שהוא מתייחס מתוך הכנעה וביטול (שנראה שהם היו אז במצב ירוד) לעומת סוף הפרשה שבה נאמר "ובני ישראל פרו וירבו" שנראה ממנו שהיה לישראל חוזק ועוצמה, ואיך מסתדר הסתירה? | ||
| − | *'''ד:''' הביאור בזה, שבדיוק להיפך, זה | + | *'''ד:''' הביאור בזה, שבדיוק להיפך, זה שיהודה הלך ליוסף ללא מורא ופחד על אף היותו אז "השולט בכיפה"{{הערה|מקץ מב, ו}}, מראה על החוזק והעוצמה שהיה לישראל ב[[מצרים]]. |
| − | *'''ה:''' לכאורה יש להקשות, שהרי בסופו של דבר לתוקף של [[יהודה]] לא יצא דבר, הרי המשנה למלך היה בכלל אחיו [[יוסף]], אלא שבאמת התוקף הזה פעל חידוש,(אלא שהוא לא היה לאותו שעה) שלאחר מכן קרא [[יעקב]] | + | *'''ה:''' לכאורה יש להקשות, שהרי בסופו של דבר לתוקף של [[יהודה]] לא יצא דבר, הרי המשנה למלך היה בכלל אחיו [[יוסף]], אלא שבאמת התוקף הזה פעל חידוש,(אלא שהוא לא היה לאותו שעה) שלאחר מכן קרא [[יעקב]] ליהודה שיקים ישיבות ב[[מצרים]], ולא ליוסף, מפני שהיה צריך לתוקף שלו. |
| − | *'''ו - י"ב''' יש ללמוד מהתוקף של | + | *'''ו - י"ב''' יש ללמוד מהתוקף של יהודה, כמו בזמן [[אחשוורוש]] ש[[מרדכי]] היה בבחינת ש"לא יכרע ולא ישתחווה", שגם לנו בדורנו '''יש את הבחירה לעמוד בתוקף למען שמירת התורה והמצוות,''' ואף יותר מזה הממשל בעצמו {{הערה|באותו מקום - [[אמריקה]], שכונתה באותה שיחה "מלכות של חסד"}} עוזר לעמוד בתוקף על שמירת ה[[תורה]] והמצוות. |
| − | *'''י"ג - י"ד:''' עניין זה מתבטא עם [[ה' טבת]]{{הערה|שחל ביום חמישי של אותו שבוע}}, שהממשל בעצמו עוזר בהבאת הספרים חזרה ל[[ספרייה]], ומכן יש הוראה לכל אחד ואחד שיקנה | + | *'''י"ג - י"ד:''' עניין זה מתבטא עם [[ה' טבת]]{{הערה|שחל ביום חמישי של אותו שבוע}}, שהממשל בעצמו עוזר בהבאת הספרים חזרה ל[[ספרייה]], ומכן יש הוראה לכל אחד ואחד שיקנה בה' טבת ספרים, והדבר הזה יזרז עוד יותר את פדיון הספרים השבוים חזרה. |
==בעקבות השיחה== | ==בעקבות השיחה== | ||
גרסה מ־09:36, 23 בפברואר 2021
יריד ספרים בה' טבתמה יכול כאו"א לעשות בפועל כדי לזרז את הפדיון וההשבה של ספרים וכתבים אלו? התשובה לכך פשוטה: עי"ז שכל אחד ואחת, אנשים נשים וטף, יעשה ענין דוגמתו – ע"י שיביא לביתו ולספרייתו וכיו"ב, ספרי (וכתבי) קודש חדשים בדברי תורה, בהוספה על הספרים שיש לו מקודם ב"בית מלא ספרים" שלו— דבר מלכות ויגש
דבר מלכות ויגש היא השיחה שאמר הרבי בשבת פרשת ויגש, ז' טבת תשנ"ב.
בשיחה מסביר הרבי את כך שיש לכל יהודי בחירה לעמוד בתוקף מול אומות העולם בשביל לקיים את התורה והמצוות.
שיחה זו היא חלק מהרצף של שיחות הרבי המוגהות שנאמרו במשך השנה האחרונה בה שמענו שיחות על ידי הרבי, המכונות דבר מלכות.
תוכן עניינים
סיכום
| " | שע"פ הודעת כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, כבר סיימו את כל ההכנות לגאולה, וכעת צריכים רק להמשיך את הגאולה בפועל בגשמיות וחומריות העולם (חומריות שנעשית לגשמיות), בגלוי לעיני בשר. | " |
- א - ג: בתחילת הפרשה נראה מדבריו של יהודה ליוסף שהוא מתייחס מתוך הכנעה וביטול (שנראה שהם היו אז במצב ירוד) לעומת סוף הפרשה שבה נאמר "ובני ישראל פרו וירבו" שנראה ממנו שהיה לישראל חוזק ועוצמה, ואיך מסתדר הסתירה?
- ד: הביאור בזה, שבדיוק להיפך, זה שיהודה הלך ליוסף ללא מורא ופחד על אף היותו אז "השולט בכיפה"[1], מראה על החוזק והעוצמה שהיה לישראל במצרים.
- ה: לכאורה יש להקשות, שהרי בסופו של דבר לתוקף של יהודה לא יצא דבר, הרי המשנה למלך היה בכלל אחיו יוסף, אלא שבאמת התוקף הזה פעל חידוש,(אלא שהוא לא היה לאותו שעה) שלאחר מכן קרא יעקב ליהודה שיקים ישיבות במצרים, ולא ליוסף, מפני שהיה צריך לתוקף שלו.
- ו - י"ב יש ללמוד מהתוקף של יהודה, כמו בזמן אחשוורוש שמרדכי היה בבחינת ש"לא יכרע ולא ישתחווה", שגם לנו בדורנו יש את הבחירה לעמוד בתוקף למען שמירת התורה והמצוות, ואף יותר מזה הממשל בעצמו [2] עוזר לעמוד בתוקף על שמירת התורה והמצוות.
- י"ג - י"ד: עניין זה מתבטא עם ה' טבת[3], שהממשל בעצמו עוזר בהבאת הספרים חזרה לספרייה, ומכן יש הוראה לכל אחד ואחד שיקנה בה' טבת ספרים, והדבר הזה יזרז עוד יותר את פדיון הספרים השבוים חזרה.
בעקבות השיחה
בעקבות הוראת הרבי בשיחה זו ובשיחות נוספות לקנות ספרי קודש, וכדבריו, שהדבר יעזור ויועיל בהחזרת הספרים שנמצאים עדיין בשביה, מתקיימים מידי שנה בשנה בה' טבת ירידים ומכירות של ספרי קודש כרצון הרבי.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
| שיחות הדבר מלכות | ||
|---|---|---|
בראשית
|
בראשית • נח • לך לך • וירא • חיי שרה • תולדות (א'), תולדות (ב') • ויצא • וישלח • י"ט כסלו • וישב • חנוכה • מקץ • ה' טבת • ויגש • ויחי | 
|
שמות
|
שמות • וארא (א'), וארא (ב') • בא • נשי ובנות ישראל • בשלח • חמשה עשר בשבט • יתרו • כ"ב שבט • משפטים (א'), משפטים (ב') • תרומה • תצווה (א'), תצווה (ב') • כי תשא • ויקהל | |
ויקרא
|
ויקרא • צו • י"א ניסן • ערב פסח (א'), ערב פסח (ב') • אחרון של פסח (א'), אחרון של פסח (ב') • כ"ו ניסן • כ"ח ניסן • שמיני • תזריע מצורע • אחרי קדושים • אמור • בהר בחוקותי | |
במדבר
|
במדבר • שבועות (א'), שבועות (ב') • נשא • בהעלותך (א'), בהעלותך (ב') • שלח • כ"ח סיון • קרח (א'), קרח (ב') • חוקת • בלק • פינחס • מטות מסעי | |
דברים
|
דברים • ואתחנן • עקב • ראה • שופטים • כי תצא • כי תבוא • ערב ראש השנה (א'), ערב ראש השנה (ב') • נצבים וילך וראש השנה • ראש השנה, סוכות ושמחת תורה • שמחת תורה | |
הוספות
|
יחידות עם הרב מרדכי אליהו (ו' מרחשוון תשנ"ב) • קונטרס בענין מקדש מעט זה בית רבינו שבבבל • שיחת ב' ניסן תשמ"ח | |
