בנימין מנדלזון

הרב בנימין מנדלזון.

הגאון החסיד רבי בנימין מנדלזון היה רבו של היישוב קוממיות בארץ הקודש, היה מגדולי ידידי חב"ד וממעריצי הרבי.

הרב בנימין מנדלזון נולד בשנת תרס"ד בעיר פלאצק שבפולין לאביו הגאון ר' מנחם מענדל שהיה מחסידי אלכסנדר. כבר בנעוריו כשהיה מבחירי ישיבת פלאצק היה מתמיד בתורה ובעבודת ה'.

לאחר מלחמת העולם הראשונה עבר לעירו של חותנו הנגיד בעיר בודז'אנוב ושם ישב על התורה והעבודה, והקים שם ישיבה. בהשפעת רבו, ה'אמרי אמת' מגור, היה מעורה בחיי היהדות בעיר ועשה רבות למען החינוך הכשר. בשנת תרצ"ד עלה לאה"ק בהוראת רבו, ה'אמרי אמת' מגור והתיישב בכפר אתא (לימים, קרית אתא). הקים מוסדות תורה לילדים, ולחם בעוז לייצב את שלטון התורה בקהילה. היה מתפלל בהתלהבות במשך כמה שעות ביום, ואחר כך עסק בלימוד תורה ובכתיבת חידושי תורה. הקדיש זמן רב ללימוד עם בני קהילתו ולהדרכתם בדרך התורה והחסידות. לאחר ששימש 17 שנה כרבה של קרית אתא, עבר בפרוס שנת השמיטה תשי"ב למושב קוממיות ושם היה רב אב"ד וראש הכולל במשך 27 שנים עד לפטירתו. עורר והקים עולה של שמיטה ושמירת המצוות התלויות בארץ. במסגרת זו, הרחיב את פעילות "קרן השביעית" (ראה ערך; קרן השביעית).

בקיום מצוות התלויות בארץ ראה את המפתח לגאולה הקרובה. 

היה דבוק לאדמור"י גור כל ימיו. תחילה ל'אמרי אמת' (היה גם בין אלה שרשמו את תורותיו) ואח"כ ל'בית ישראל' ולאחיו ה'לב שמחה'.

נחשב כבר סמכא בעיני גדולי הדור בשאלות רעיוניות בענייני התקופה כמו: השואה, היחס למדינה וכו'. כל הסהריו היו סביב הציר של אמונתו הלוהטת בגאולה הקרובה. בספרו "אגרות הר"ב", חלק א, הוא כותב (עמ' קג): "בזמננו שהיה כבר בא משיח לולא חטא הציונות". נפטר בכ"ד אייר תשל"ט. את מקומו מילא בנו הרב מנחם מענדל (נפטר בתשע"ב).

קשריו עם הרבי וחסידות חב"ד

הרב מנדלזון היה מגדולי ידידי חב"ד, ומעריץ של הרבי. כמה פעמים הביע את דעתו בעד מבצעי הקודש ומלחמות ה' של הרבי. חתם על כרוז לעידוד מבצע נש"ק ע"י בנות ישראל שהגיעו לחינוך וכן על מכתב גדולי ישראל לתמיכה במאבקו של הרבי לתיקון חוק "מיהו יהודי". הרב מנדלזון התכתב עם הרבי בהלכה ובחסידות ובענייני הכלל.

בשנת תשי"ב כתב לרבי שאפשר להביא את משיח צדקנו "זה מכבר על ידי יחודים", ועל כך ענה לו הרבי במכתב (ט' תמוז תשי"ב. אג"ק, אגרת א'תרצג). בסיון תש"כ (אג"ק, אגרת ז'שכג) משיב הרבי על מכתב שקיבל מהרב מנדלזון ומוסיף שמאחר שיודע "השפעתו בקהילתו הטהורה ובכמה מקומות בארה"ק ת"ו" על כן מבקשו לנצל את יום ההילולא המאתיים של הבעש"ט, לעורר את מושפעיו אודות הליכה בדרך הבעש"ט ולימוד תורתו. במכתב מעשרת ימי תשובה תשכ"א כותב הרב מנדלזון לרבי (אגרות הר"ב, אגרת פב): "קיבלתי בזמנו מכתב..מכ"ק שליט"א ותשואות חן על זה. גם מילאתי וקיימתי דבר כ"ק שליט"א ודיברתי בציבור מענין הבעש"ט זיע"א.. מסגנון מכתב כ"ק שליט"א ראיתי אהבה, לכן ארהיב עוז בנפשי לכתוב כמה דברים.. לומדים ב"ה שיעור קבוע בין מנחה למעריב בציבור בשו"ע הרב ז"ל.. בר"ה ושבת שובה למדתי בצבור הלקוטי תורה מהרב ז"ל (=אדה"ז).. מה מאד אבקש שכ"ק שליט"א יזכירני בתפילתו שאוכל ללמוד וללמד תוה"ק מתוך בריאות בשלמות ולעבודתו מתוך הרחבה. החותם במודים דרבנן ובהדרת קודש, בנימין מנדלזון".

כמה מרבני חב"ד קיבלו שימוש בהוראה אצל הרב מנדלזון. אחד מהם הוא הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי, שסיפר כי בתשל"ו לפני נסיעתו לרבי, בא לקוממיות לקבל ברכת הדרך מהרב מנדלזון. היה זה ביום חמישי בלילה והרב מנדלזון היה באמצע לימוד בשיחה של הרבי לפרשת השבוע שיצאה אז בליקוט השבועי. הוא חזר לפני הרב ירוסלבסקי על נקודה ממה שלמד עתה בשיחה, ואחר כך הוסיף: "אני מבקש ממך למסור דרישת שלום לרבי שליט"א, ותאמר לו שמצאת אותי בדיוק באמצע לימוד השיחה שלו". כשהרב ירוסלבסקי הגיע לניו יורק, כתב לרבי את מה שביקש הרב מנדלזון למסור. לאחר מכן, כשנכנס הרב ירוסלבסקי ליחידות, התייחס הרבי לעניין זה ואמר במאור פנים: "ר' בנימין לערענט מיינע שיחות?!" (="ר' בנימין לומד את השיחות שלי?")

בנו של הרב מנדלזון, הרב מנחם מענדל, סיפר להרב שד"ב וולפא: "שמעתי מאבי הרב זצ"ל שבעניין התהפוכות הרעיוניות שרבים הסתבכו בהם בתקופת הקמת המדינה, היו דברי האדמו"ר מליובאוויטש ברורים ומאירים. ופעם כשדיבר מידהו במחיצתו של אבי הרב אודות שיטת הרבי בעניני השקפה, והרב הרגיש שהדברים נאמרים קצת בזלזול, הגיב מיד: "איך איבערגעקוקט אסאך שיחות און אגרות פון ליובאוויטשער רבי'ן, און איך קען מעיד זיין, אז זיין השקפה, וועגן די מדינה און מאורעות התקופה, קען מען איהם נישט טרעפען אין א האר" (= ראיתי הרבה שיחות ואגרות של הרבי מליובאוויטש, ויכולני להעיד שבעניין השקפתו אודות המדינה ומאורעות התקופה, אי אפשר להעיר עליו אפילו כחוט השערה). גם מחותנו הרב שמעון למברגר, אב"ד מאקאווא, העיד: "שמעתי ממחותני גאב"ד קוממיות זצוק"ל, שלפניו חנף לא יבוא, שהיה מעיין במאות ואולי באלפי שיחות של כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, והיה מתפעל מהם כל כך עד שאמר שאי אפשר אפילו בחוט השערה לתפוס אותו".

גם הרב מנחם מענדל מנדלזון, בנו וממלא מקומו של הרב בנימין, היה מידידי חב"ד וכן השתתף בקביעות בהתוועדויות של חסידי חב"ד. בביקורו אצל הרבי באלול תש"נ, אמר הרב מ"מ מנדלזון לרבי שבתור שכן טוב הוא רוצה לבקש ברכת הרבי עבור מוסדות ליובאוויטש בקרית גת (השוכנת ליד קוממיות) (שהיו אז במצב כספי קשה). הרבי בירכו "שיהיה קוממיות בכל הפרטים ובכל העניינים". כשהזכיר הרב מנדלזון שיש קשיים בהשגת האמצעם לקיום המוסדות, שבהם לומדים כאלף תלמידים, הורה לו הרבי להקים בית דין ולפסוק הוראה ביחס להצלחתם הכלכלית של מוסדות אלו. הרבי אף הצביע לפניו על הלכה ברמב"ם שתהיה המקור לפסק הדין, ובירכו שהפסק שלהם יתקבל במרומים ויפעל פעולתו. ואכן כך עשו, וראו בפועל שהדבר פעל פעולתו.

בשנת תשמ"ב כשהגיע הרבי לגבורות, שלח הרב מ"מ מנדלזון מדברי התורה של אביו לקובץ "שער הדרום" שיצא לאור לכבוד י"א בניסן, ובין היתר כתב: "כאשר כל ימיו של אאמו"ר זצ"ל לא מש מלהחדיר האמונה בביאת משיח צדקנו ובגדולי ובגאוני הדור זי"ע שעסקו למהר ביאתו... יהיה בוודאי הפרסום מדבריו באכסניה לכבוד כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א - המפיץ ומחדיר הגעגועים לביאת המשיח - נייחא לעילוי נשמתו (= של הר"ב מנדלזון) בגן עדן".

מקורות: שמן ששון מחבריך, חלק ג, עמ' 49- 55.

להרחבה אודות תולדות חייו:

נזר הדור, פרקי חיי... הגאון.. מרן רבינו בנימין מנדלזון. מאת משה גוטמן, חלק א, כסלו תשפ"ב.