עריכת הדף "בית המקדש הראשון"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | + | '''בית המקדש הראשון''' היה בית המקדש שנבנה על ידי [[שלמה המלך]]. עמד משנת ב'תתקכ"ח עד שנת ג'של"ח, ואז נחרב בידי נבוכדנצר השני מלך בבל. | |
| − | |||
| − | '''בית המקדש הראשון''' היה בית המקדש שנבנה על ידי [[שלמה המלך]]. עמד משנת ב'תתקכ"ח עד שנת ג'של"ח, | ||
==בניית המקדש== | ==בניית המקדש== | ||
| − | כשישב [[דוד המלך]] על כסא מלכותו שב[[ירושלים]], בארמון עשוי אבן, | + | כשישב [[דוד המלך]] על כסא מלכותו שב[[ירושלים]], בארמון עשוי אבן, הוא הצטער על כך שהוא יושב בבית אבן, בעת שבית ה' בנוי מעצים ויריעות. לכן ביקש רשות מאת ה' לבנות בית מפואר שם ישרה הרב"ה את זכייתו. הקב"ה הסכים לדבריו, אך הודיע לו שלא הוא יבנה את הבית, אלא בנו שלמה, שימלוך אחריו לאחר מותו. |
דוד קנה את המקום המיוחד לבנין בית המקדש, הוא גורן ארוונה, מלך היבוסים - [[הר הבית]], שם בנה לאחר מכן שלמה המלך את בית המקדש. | דוד קנה את המקום המיוחד לבנין בית המקדש, הוא גורן ארוונה, מלך היבוסים - [[הר הבית]], שם בנה לאחר מכן שלמה המלך את בית המקדש. | ||
| − | לאחר מותו של דוד והמלכת [[שלמה המלך]] אסף גם הוא חומרי בנייה לצורך בניין המקדש - בעיקר אבנים שנחצבו על ידי מומחים מצור. כמו כן ייבא שלמה עצי [[ארז]] הלבנון שהובאו בדרך הים לחוף [[יפו]], ומשם בשיירות | + | לאחר מותו של דוד והמלכת [[שלמה המלך]] אסף גם הוא חומרי בנייה לצורך בניין המקדש - בעיקר אבנים שנחצבו על ידי מומחים מצור. כמו כן ייבא שלמה עצי [[ארז]] הלבנון שהובאו בדרך הים לחוף [[יפו]], ומשם בשיירות לירושלים. עצים אלה נרכשו מחירם מלך צור, כפי שמסופר בספר מלכים: |
| + | {{ציטוט|מקור=מלכים א' פרק ה', פסוקים ט"ו-כ"ה|תוכן=(טו) וַיִּשְׁלַח חִירָם מֶלֶךְ צוֹר אֶת עֲבָדָיו אֶל שְׁלֹמֹה כִּי שָׁמַע כִּי אֹתוֹ מָשְׁחוּ לְמֶלֶךְ תַּחַת אָבִיהוּ, כִּי אֹהֵב הָיָה חִירָם לְדָוִד כָּל הַיָּמִים; (טז) וַיִּשְׁלַח שְׁלֹמֹה אֶל חִירָם לֵאמֹר; (יז) אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת דָּוִד אָבִי כִּי לֹא יָכֹל לִבְנוֹת בַּיִת לְשֵׁם ה' אֱלֹהָיו מִפְּנֵי הַמִּלְחָמָה אֲשֶׁר סְבָבֻהוּ עַד תֵּת ה' אֹתָם תַּחַת כַּפּוֹת רגלו (קרי: רַגְלָי); (יח) וְעַתָּה הֵנִיחַ ה' אֱלֹהַי לִי מִסָּבִיב, אֵין שָׂטָן וְאֵין פֶּגַע רָע; (יט) וְהִנְנִי אֹמֵר לִבְנוֹת בַּיִת לְשֵׁם ה' אֱלֹהָי, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֶל דָּוִד אָבִי לֵאמֹר בִּנְךָ אֲשֶׁר אֶתֵּן תַּחְתֶּיךָ עַל כִּסְאֶךָ הוּא יִבְנֶה הַבַּיִת לִשְׁמִי; (כ) וְעַתָּה צַוֵּה וְיִכְרְתוּ לִי אֲרָזִים מִן הַלְּבָנוֹן וַעֲבָדַי יִהְיוּ עִם-עֲבָדֶיךָ וּשְׂכַר עֲבָדֶיךָ אֶתֵּן לְךָ כְּכֹל אֲשֶׁר תֹּאמֵר, כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ כִּי אֵין בָּנוּ אִישׁ יֹדֵעַ לִכְרָת עֵצִים כַּצִּדֹנִים; (כא) וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ חִירָם אֶת דִּבְרֵי שְׁלֹמֹה וַיִּשְׂמַח מְאֹד, וַיֹּאמֶר בָּרוּךְ ה' הַיּוֹם אֲשֶׁר נָתַן לְדָוִד בֵּן חָכָם עַל-הָעָם הָרָב הַזֶּה; (כב) וַיִּשְׁלַח חִירָם אֶל שְׁלֹמֹה לֵאמֹר: שָׁמַעְתִּי אֵת אֲשֶׁר שָׁלַחְתָּ אֵלָי, אֲנִי אֶעֱשֶׂה אֶת כָּל חֶפְצְךָ בַּעֲצֵי אֲרָזִים וּבַעֲצֵי בְרוֹשִׁים; (כג) עֲבָדַי יֹרִדוּ מִן הַלְּבָנוֹן יָמָּה וַאֲנִי אֲשִׂימֵם דֹּבְרוֹת בַּיָּם עַד הַמָּקוֹם אֲשֶׁר תִּשְׁלַח אֵלַי וְנִפַּצְתִּים שָׁם וְאַתָּה תִשָּׂא, וְאַתָּה תַּעֲשֶׂה אֶת חֶפְצִי לָתֵת לֶחֶם בֵּיתִי; (כד) וַיְהִי חִירוֹם נֹתֵן לִשְׁלֹמֹה, עֲצֵי אֲרָזִים וַעֲצֵי בְרוֹשִׁים כָּל-חֶפְצוֹ; (כה) וּשְׁלֹמֹה נָתַן לְחִירָם עֶשְׂרִים אֶלֶף כֹּר חִטִּים מַכֹּלֶת לְבֵיתוֹ וְעֶשְׂרִים כֹּר שֶׁמֶן כָּתִית, כֹּה יִתֵּן שְׁלֹמֹה לְחִירָם, שָׁנָה בְשָׁנָה.}} | ||
| − | עבודות הבנייה בוצעו בהנחייתו של אומן בשם חירם ממטה נפתלי, שנשלח לשם כך בידי חירם מלך צור, בשנה הרביעית למלכותו של שלמה, במלאכה השתתפו כ-150,000 איש ביניהם 80,000 חוצבים ו-70,000 סבלים{{הערה|"וַיְהִי לִשְׁלֹמֹה שִׁבְעִים אֶלֶף נֹשֵׂא סַבָּל וּשְׁמֹנִים אֶלֶף חֹצֵב בָּהָר", מלכים א' פרק ה' פסוק כ"ט}} כמס אשר גבה שלמה. הבית נבנה מאבני גזית והתקרות ארזים. כמו כן צופו קירות הבית מבפנים ארזים על מנת שיוכלו לצפותם זהב. | + | תיאור בניית המקדש מפורט בספר מלכים. עבודות הבנייה בוצעו בהנחייתו של אומן בשם חירם ממטה נפתלי, שנשלח לשם כך בידי חירם מלך צור, בשנה הרביעית למלכותו של שלמה, במלאכה השתתפו כ-150,000 איש ביניהם 80,000 חוצבים ו-70,000 סבלים{{הערה|"וַיְהִי לִשְׁלֹמֹה שִׁבְעִים אֶלֶף נֹשֵׂא סַבָּל וּשְׁמֹנִים אֶלֶף חֹצֵב בָּהָר", מלכים א' פרק ה' פסוק כ"ט}} כמס אשר גבה שלמה. הבית נבנה מאבני גזית והתקרות ארזים. כמו כן צופו קירות הבית מבפנים ארזים על מנת שיוכלו לצפותם זהב. |
בחודש בול ([[חשוון]]) בשנה האחת עשרה למלכותו של שלמה, שבע שנים לאחר תחילת הבנייה נשלמה בניית המקדש. | בחודש בול ([[חשוון]]) בשנה האחת עשרה למלכותו של שלמה, שבע שנים לאחר תחילת הבנייה נשלמה בניית המקדש. | ||
בניית המקדש מתוארת גם היא בספר: | בניית המקדש מתוארת גם היא בספר: | ||
| − | {{ציטוט|מקור=מלכים א' פרק ו', פסוקים י"ד-ל"ח|תוכן=(יד) וַיִּבֶן שְׁלֹמֹה אֶת הַבַּיִת וַיְכַלֵּהוּ; (טו) וַיִּבֶן אֶת קִירוֹת הַבַּיִת מִבַּיְתָה בְּצַלְעוֹת אֲרָזִים מִקַּרְקַע הַבַּיִת עַד-קִירוֹת הַסִּפֻּן, צִפָּה עֵץ מִבָּיִת, וַיְצַף אֶת קַרְקַע הַבַּיִת בְּצַלְעוֹת בְּרוֹשִׁים; (טז) וַיִּבֶן אֶת עֶשְׂרִים אַמָּה מירכותי (קרי: מִיַּרְכְּתֵי) הַבַּיִת בְּצַלְעוֹת אֲרָזִים מִן הַקַּרְקַע עַד הַקִּירוֹת, וַיִּבֶן לוֹ מִבַּיִת לִדְבִיר לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים; (יז) וְאַרְבָּעִים בָּאַמָּה הָיָה הַבָּיִת הוּא הַהֵיכָל לִפְנָי; (יח) וְאֶרֶז אֶל הַבַּיִת פְּנִימָה מִקְלַעַת פְּקָעִים וּפְטוּרֵי צִצִּים, הַכֹּל אֶרֶז אֵין אֶבֶן נִרְאָה; (יט) וּדְבִיר בְּתוֹךְ הַבַּיִת מִפְּנִימָה הֵכִין לְתִתֵּן שָׁם אֶת אֲרוֹן בְּרִית ה'; (כ) וְלִפְנֵי הַדְּבִיר עֶשְׂרִים אַמָּה אֹרֶךְ וְעֶשְׂרִים אַמָּה רֹחַב וְעֶשְׂרִים אַמָּה קוֹמָתוֹ וַיְצַפֵּהוּ זָהָב סָגוּר, וַיְצַף מִזְבֵּחַ אָרֶז; (כא) וַיְצַף שְׁלֹמֹה אֶת הַבַּיִת מִפְּנִימָה זָהָב סָגוּר, וַיְעַבֵּר ברתיקות (קרי: בְּרַתּוּקוֹת) זָהָב לִפְנֵי הַדְּבִיר וַיְצַפֵּהוּ זָהָב; (כב) וְאֶת כָּל הַבַּיִת צִפָּה זָהָב, עַד תֹּם כָּל הַבָּיִת, וְכָל הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר לַדְּבִיר צִפָּה זָהָב; (כג) וַיַּעַשׂ בַּדְּבִיר שְׁנֵי כְרוּבִים עֲצֵי שָׁמֶן עֶשֶׂר אַמּוֹת קוֹמָתוֹ; (כד) וְחָמֵשׁ אַמּוֹת כְּנַף הַכְּרוּב הָאֶחָת וְחָמֵשׁ אַמּוֹת כְּנַף הַכְּרוּב הַשֵּׁנִית, עֶשֶׂר אַמּוֹת מִקְצוֹת כְּנָפָיו וְעַד קְצוֹת כְּנָפָיו; (כה) וְעֶשֶׂר בָּאַמָּה הַכְּרוּב הַשֵּׁנִי, מִדָּה אַחַת וְקֶצֶב אֶחָד לִשְׁנֵי הַכְּרֻבִים; (כו) קוֹמַת הַכְּרוּב הָאֶחָד עֶשֶׂר בָּאַמָּה, וְכֵן הַכְּרוּב הַשֵּׁנִי; (כז) וַיִּתֵּן אֶת הַכְּרוּבִים בְּתוֹךְ הַבַּיִת הַפְּנִימִי וַיִּפְרְשׂוּ אֶת כַּנְפֵי הַכְּרֻבִים וַתִּגַּע כְּנַף הָאֶחָד בַּקִּיר וּכְנַף הַכְּרוּב הַשֵּׁנִי נֹגַעַת בַּקִּיר הַשֵּׁנִי, וְכַנְפֵיהֶם אֶל תּוֹךְ הַבַּיִת נֹגְעֹת כָּנָף אֶל-כָּנָף; (כח) וַיְצַף אֶת הַכְּרוּבִים זָהָב; (כט) וְאֵת כָּל קִירוֹת הַבַּיִת מֵסַב קָלַע פִּתּוּחֵי מִקְלְעוֹת כְּרוּבִים וְתִמֹרֹת וּפְטוּרֵי צִצִּים מִלִּפְנִים וְלַחִיצוֹן; (ל) וְאֶת-קַרְקַע הַבַּיִת צִפָּה זָהָב לִפְנִימָה וְלַחִיצוֹן; (לא) וְאֵת פֶּתַח הַדְּבִיר עָשָׂה דַּלְתוֹת עֲצֵי שָׁמֶן, הָאַיִל מְזוּזוֹת חֲמִשִׁית; (לב)וּשְׁתֵּי דַּלְתוֹת עֲצֵי שֶׁמֶן וְקָלַע עֲלֵיהֶם מִקְלְעוֹת כְּרוּבִים וְתִמֹרֹת וּפְטוּרֵי צִצִּים וְצִפָּה זָהָב, וַיָּרֶד עַל הַכְּרוּבִים וְעַל הַתִּמֹרוֹת אֶת הַזָּהָב; (לג) וְכֵן עָשָׂה לְפֶתַח הַהֵיכָל מְזוּזוֹת עֲצֵי שָׁמֶן מֵאֵת רְבִעִית; (לד) וּשְׁתֵּי דַלְתוֹת עֲצֵי בְרוֹשִׁים, שְׁנֵי צְלָעִים הַדֶּלֶת הָאַחַת גְּלִילִים וּשְׁנֵי קְלָעִים הַדֶּלֶת הַשֵּׁנִית גְּלִילִים; (לה) וְקָלַע כְּרוּבִים וְתִמֹרוֹת וּפְטֻרֵי צִצִּים, וְצִפָּה זָהָב מְיֻשָּׁר עַל הַמְּחֻקֶּה; (לו) וַיִּבֶן אֶת הֶחָצֵר הַפְּנִימִית שְׁלֹשָׁה טוּרֵי גָזִית, וְטוּר כְּרֻתֹת אֲרָזִים; (לז) בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית יֻסַּד בֵּית ה' בְּיֶרַח זִו; (לח) וּבַשָּׁנָה הָאַחַת עֶשְׂרֵה בְּיֶרַח בּוּל הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי כָּלָה הַבַּיִת לְכָל דְּבָרָיו וּלְכָל מִשְׁפָּטָו, וַיִּבְנֵהוּ שֶׁבַע שָׁנִים.}} | + | {{ציטוט|מקור=מלכים א' פרק ו', פסוקים י"ד-ל"ח|תוכן=(יד) וַיִּבֶן שְׁלֹמֹה אֶת הַבַּיִת וַיְכַלֵּהוּ; (טו) וַיִּבֶן אֶת קִירוֹת הַבַּיִת מִבַּיְתָה בְּצַלְעוֹת אֲרָזִים מִקַּרְקַע הַבַּיִת עַד-קִירוֹת הַסִּפֻּן,צִפָּה עֵץ מִבָּיִת, וַיְצַף אֶת קַרְקַע הַבַּיִת בְּצַלְעוֹת בְּרוֹשִׁים; (טז) וַיִּבֶן אֶת עֶשְׂרִים אַמָּה מירכותי (קרי: מִיַּרְכְּתֵי) הַבַּיִת בְּצַלְעוֹת אֲרָזִים מִן הַקַּרְקַע עַד הַקִּירוֹת, וַיִּבֶן לוֹ מִבַּיִת לִדְבִיר לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים; (יז) וְאַרְבָּעִים בָּאַמָּה הָיָה הַבָּיִת הוּא הַהֵיכָל לִפְנָי; (יח) וְאֶרֶז אֶל הַבַּיִת פְּנִימָה מִקְלַעַת פְּקָעִים וּפְטוּרֵי צִצִּים, הַכֹּל אֶרֶז אֵין אֶבֶן נִרְאָה; (יט) וּדְבִיר בְּתוֹךְ הַבַּיִת מִפְּנִימָה הֵכִין לְתִתֵּן שָׁם אֶת אֲרוֹן בְּרִית ה'; (כ) וְלִפְנֵי הַדְּבִיר עֶשְׂרִים אַמָּה אֹרֶךְ וְעֶשְׂרִים אַמָּה רֹחַב וְעֶשְׂרִים אַמָּה קוֹמָתוֹ וַיְצַפֵּהוּ זָהָב סָגוּר, וַיְצַף מִזְבֵּחַ אָרֶז; (כא) וַיְצַף שְׁלֹמֹה אֶת הַבַּיִת מִפְּנִימָה זָהָב סָגוּר, וַיְעַבֵּר ברתיקות (קרי: בְּרַתּוּקוֹת) זָהָב לִפְנֵי הַדְּבִיר וַיְצַפֵּהוּ זָהָב; (כב) וְאֶת כָּל הַבַּיִת צִפָּה זָהָב, עַד תֹּם כָּל הַבָּיִת, וְכָל הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר לַדְּבִיר צִפָּה זָהָב; (כג) וַיַּעַשׂ בַּדְּבִיר שְׁנֵי כְרוּבִים עֲצֵי שָׁמֶן עֶשֶׂר אַמּוֹת קוֹמָתוֹ; (כד) וְחָמֵשׁ אַמּוֹת כְּנַף הַכְּרוּב הָאֶחָת וְחָמֵשׁ אַמּוֹת כְּנַף הַכְּרוּב הַשֵּׁנִית, עֶשֶׂר אַמּוֹת מִקְצוֹת כְּנָפָיו וְעַד קְצוֹת כְּנָפָיו; (כה) וְעֶשֶׂר בָּאַמָּה הַכְּרוּב הַשֵּׁנִי, מִדָּה אַחַת וְקֶצֶב אֶחָד לִשְׁנֵי הַכְּרֻבִים; (כו) קוֹמַת הַכְּרוּב הָאֶחָד עֶשֶׂר בָּאַמָּה, וְכֵן הַכְּרוּב הַשֵּׁנִי; (כז) וַיִּתֵּן אֶת הַכְּרוּבִים בְּתוֹךְ הַבַּיִת הַפְּנִימִי וַיִּפְרְשׂוּ אֶת כַּנְפֵי הַכְּרֻבִים וַתִּגַּע כְּנַף הָאֶחָד בַּקִּיר וּכְנַף הַכְּרוּב הַשֵּׁנִי נֹגַעַת בַּקִּיר הַשֵּׁנִי, וְכַנְפֵיהֶם אֶל תּוֹךְ הַבַּיִת נֹגְעֹת כָּנָף אֶל-כָּנָף; (כח) וַיְצַף אֶת הַכְּרוּבִים זָהָב; (כט) וְאֵת כָּל קִירוֹת הַבַּיִת מֵסַב קָלַע פִּתּוּחֵי מִקְלְעוֹת כְּרוּבִים וְתִמֹרֹת וּפְטוּרֵי צִצִּים מִלִּפְנִים וְלַחִיצוֹן; (ל) וְאֶת-קַרְקַע הַבַּיִת צִפָּה זָהָב לִפְנִימָה וְלַחִיצוֹן; (לא) וְאֵת פֶּתַח הַדְּבִיר עָשָׂה דַּלְתוֹת עֲצֵי שָׁמֶן, הָאַיִל מְזוּזוֹת חֲמִשִׁית; (לב)וּשְׁתֵּי דַּלְתוֹת עֲצֵי שֶׁמֶן וְקָלַע עֲלֵיהֶם מִקְלְעוֹת כְּרוּבִים וְתִמֹרֹת וּפְטוּרֵי צִצִּים וְצִפָּה זָהָב, וַיָּרֶד עַל הַכְּרוּבִים וְעַל הַתִּמֹרוֹת אֶת הַזָּהָב; (לג) וְכֵן עָשָׂה לְפֶתַח הַהֵיכָל מְזוּזוֹת עֲצֵי שָׁמֶן מֵאֵת רְבִעִית; (לד) וּשְׁתֵּי דַלְתוֹת עֲצֵי בְרוֹשִׁים, שְׁנֵי צְלָעִים הַדֶּלֶת הָאַחַת גְּלִילִים וּשְׁנֵי קְלָעִים הַדֶּלֶת הַשֵּׁנִית גְּלִילִים; (לה) וְקָלַע כְּרוּבִים וְתִמֹרוֹת וּפְטֻרֵי צִצִּים, וְצִפָּה זָהָב מְיֻשָּׁר עַל הַמְּחֻקֶּה; (לו) וַיִּבֶן אֶת הֶחָצֵר הַפְּנִימִית שְׁלֹשָׁה טוּרֵי גָזִית, וְטוּר כְּרֻתֹת אֲרָזִים; (לז) בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית יֻסַּד בֵּית ה' בְּיֶרַח זִו; (לח) וּבַשָּׁנָה הָאַחַת עֶשְׂרֵה בְּיֶרַח בּוּל הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי כָּלָה הַבַּיִת לְכָל דְּבָרָיו וּלְכָל מִשְׁפָּטָו, וַיִּבְנֵהוּ שֶׁבַע שָׁנִים.}} |
| − | במעמד חנוכת בית המקדש שא שלמה המלך דברי תפילה וברכה, ובהם פירוט ארוך על ייעודו של בית המקדש: | + | במעמד חנוכת בית המקדש שא שלמה המלך דברי תפילה וברכה, ובהם פירוט ארוך על ייעודו של בית המקדש: {{ציטוט|מקור=מלכים א' פרק ח', פסוקים י"ד-כ"א|תוכן=(יד) וַיַּסֵּב הַמֶּלֶךְ אֶת פָּנָיו וַיְבָרֶךְ אֵת כָּל קְהַל יִשְׂרָאֵל וְכָל קְהַל יִשְׂרָאֵל עֹמֵד. (טו) וַיֹּאמֶר בָּרוּךְ יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּפִיו אֵת דָּוִד אָבִי וּבְיָדוֹ מִלֵּא לֵאמֹר. (טז) מִן הַיּוֹם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶת עַמִּי אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם לֹא בָחַרְתִּי בְעִיר מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל לִבְנוֹת בַּיִת לִהְיוֹת שְׁמִי שָׁם וָאֶבְחַר בְּדָוִד לִהְיוֹת עַל עַמִּי יִשְׂרָאֵל. (יז) וַיְהִי עִם לְבַב דָּוִד אָבִי לִבְנוֹת בַּיִת לְשֵׁם יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. (יח) וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל דָּוִד אָבִי יַעַן אֲשֶׁר הָיָה עִם לְבָבְךָ לִבְנוֹת בַּיִת לִשְׁמִי הֱטִיבֹתָ כִּי הָיָה עִם לְבָבֶךָ. (יט) רַק אַתָּה לֹא תִבְנֶה הַבָּיִת כִּי אִם בִּנְךָ הַיֹּצֵא מֵחֲלָצֶיךָ הוּא יִבְנֶה הַבַּיִת לִשְׁמִי. (כ) וַיָּקֶם יְהוָה אֶת דְּבָרוֹ אֲשֶׁר דִּבֵּר וָאָקֻם תַּחַת דָּוִד אָבִי וָאֵשֵׁב עַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה וָאֶבְנֶה הַבַּיִת לְשֵׁם יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. (כא) וָאָשִׂם שָׁם מָקוֹם לָאָרוֹן אֲשֶׁר שָׁם בְּרִית יְהוָה אֲשֶׁר כָּרַת עִם אֲבֹתֵינוּ בְּהוֹצִיאוֹ אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.}} |
| − | {{ציטוט|מקור=מלכים א' פרק ח', פסוקים י"ד-כ"א|תוכן=(יד) וַיַּסֵּב הַמֶּלֶךְ אֶת פָּנָיו וַיְבָרֶךְ אֵת כָּל קְהַל יִשְׂרָאֵל וְכָל קְהַל יִשְׂרָאֵל עֹמֵד. (טו) וַיֹּאמֶר בָּרוּךְ | ||
==מבנה הבית== | ==מבנה הבית== | ||
| שורה 31: | שורה 29: | ||
===ההיכל=== | ===ההיכל=== | ||
רוחבו של ההיכל היה 20 אמות ואורכו 40 אמות. קירותיו צופו עצי ארז שצופו זהב. רצפתו של ההיכל הייתה עשויה עץ ברוש מצופה זהב וקיר ובו פתח עם פרוכת הפריד בין ההיכל לבין הדביר. | רוחבו של ההיכל היה 20 אמות ואורכו 40 אמות. קירותיו צופו עצי ארז שצופו זהב. רצפתו של ההיכל הייתה עשויה עץ ברוש מצופה זהב וקיר ובו פתח עם פרוכת הפריד בין ההיכל לבין הדביר. | ||
| − | דלתות ההיכל היו עשויות עץ שמן ומשקופיהם ברוש וצופו גם הן זהב. | + | דלתות ההיכל היו עשויות עץ שמן ומשקופיהם ברוש וצופו גם הן זהב . |
===הדביר=== | ===הדביר=== | ||
| שורה 37: | שורה 35: | ||
הדביר שימש מקום משכן לארון הברית, שבתוכו היו סט לוחות הברית השני ושברי הלוחות הראשונים. ובנוסף לארון הברית הועמדו למשמרת ארבעה פריטים: צנצנת מהמן שהיה במדבר לבני ישראל, צלוחית [[שמן המשחה]], מקלו של אהרון הכהן שקדיו ופרחיו ודורון הזהב ששלחו הפלשתים כשהחזירו את ארון הברית לישראל אחרי שגנבו אותו. | הדביר שימש מקום משכן לארון הברית, שבתוכו היו סט לוחות הברית השני ושברי הלוחות הראשונים. ובנוסף לארון הברית הועמדו למשמרת ארבעה פריטים: צנצנת מהמן שהיה במדבר לבני ישראל, צלוחית [[שמן המשחה]], מקלו של אהרון הכהן שקדיו ופרחיו ודורון הזהב ששלחו הפלשתים כשהחזירו את ארון הברית לישראל אחרי שגנבו אותו. | ||
הדביר-קודש הקודשים-היה המקום הקדוש ביותר בבית המקדש: לקודש הקודשים היה נכנס רק הכוהן הגדול ורק פעם אחת בשנה, ב[[יום הכיפורים]]. | הדביר-קודש הקודשים-היה המקום הקדוש ביותר בבית המקדש: לקודש הקודשים היה נכנס רק הכוהן הגדול ורק פעם אחת בשנה, ב[[יום הכיפורים]]. | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
==חורבן הבית== | ==חורבן הבית== | ||
| − | בית המקדש הראשון עמד על תלו כארבע מאות ועשר שנים עד שהועלה באש ב[[תשעה באב]] ג'של"ח, על ידי נבוזראדן שר צבאו של נבוכדנאצר מלך [[בבל]], שכבש את [[ירושלים]] והחריבה. [[כלי המקדש]] נבזזו ונלקחו לבבל, כפי שמסופר בספר מלכים ב: | + | בית המקדש הראשון עמד על תלו כארבע מאות ועשר שנים עד שהועלה באש ב[[תשעה באב]] ג'של"ח, על ידי נבוזראדן שר צבאו של נבוכדנאצר מלך [[בבל]], שכבש את [[ירושלים]] והחריבה. [[כלי המקדש]] נבזזו ונלקחו לבבל, כפי שמסופר בספר מלכים ב:{{ציטוט|מקור=מלכים ב', פרק כ"ה, פסוקים ח'-ט'|תוכן=(ח) וּבַחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי בְּשִׁבְעָה לַחֹדֶשׁ הִיא שְׁנַת תְּשַׁע עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ נְבֻכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל; בָּא נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים עֶבֶד מֶלֶךְ בָּבֶל יְרוּשָׁלִָם; (ט) וַיִּשְׂרֹף אֶת בֵּית ה' וְאֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ, וְאֵת כָּל בָּתֵּי יְרוּשָׁלִַם וְאֶת כָּל בֵּית גָּדוֹל שָׂרַף בָּאֵשׁ.}} |
| − | {{ציטוט|מקור=מלכים ב', פרק כ"ה, פסוקים ח'-ט'|תוכן=(ח) וּבַחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי בְּשִׁבְעָה לַחֹדֶשׁ הִיא שְׁנַת תְּשַׁע עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ נְבֻכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל; בָּא נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים עֶבֶד מֶלֶךְ בָּבֶל יְרוּשָׁלִָם; (ט) וַיִּשְׂרֹף אֶת בֵּית ה' וְאֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ, וְאֵת כָּל בָּתֵּי יְרוּשָׁלִַם וְאֶת כָּל בֵּית גָּדוֹל שָׂרַף בָּאֵשׁ.}} | ||
==בחסידות== | ==בחסידות== | ||
| − | אודות בית ראשון מובא ב[[תניא]]: | + | אודות בית ראשון מובא ב[[תניא]]: {{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=[[ליקוטי אמרים - פרק נ"ג]]|תוכן=והנה כשהיה [[בית ראשון]] קיים שבו היה ה[[ארון הברית|ארון]] וה[[לוחות הברית|לוחות]] בבית [[קודש קדשים]], היתה ה[[שכינה]] שהיא [[מלכות דאצילות]]- שהיא בחינת גילוי [[אור אין סוף]] ברוך הוא - שורה שם, ומלובשת ב[[עשרת הדברות]] ביתר שאת ויתר עז, בגילוי רב ועצום יותר מגילויה בהיכלות קודש קדשים שלמעלה בעולמות עליונים, כי עשרת הדברות הן כללות ה[[תורה]] כולה דנפקא מגו [[חכמה]] עילאה דלעילא לעילא מעלמא דאתגליא, וכדי לחקקן בלוחות אבנים גשמיים לא ירדה ממדרגה למדרגה כדרך [[השתלשלות]] העולמות עד [[עולם הזה]] הגשמי, כי עולם הזה הגשמי מתנהג בהתלבשות ה[[טבע]] הגשמי, והלוחות מעשה אלהים המה, והמכתב מכתב אלהים הוא למעלה מהטבע של עולם הזה הגשמי הנשפע מהארת ה[[שכינה]] שבהיכל קודש קדשים ד[[עשיה]], שממנה נמשך [[אור]] וחיות ל[[עולם העשיה]], שגם עולם הזה בכללו אלא בחינת [[חכמה]] עילאה דאצילות שהיא כללות התורה שבי' הדברות נתלבשה במלכות דאצילות וד[[בריאה]] לבדן, והן לבדן המיוחדות באור אין סוף שבתוכן הן הנקראות בשם "שכינה" השורה בקודש קדשים דבית ראשון על ידי התלבשותה בי' הדברות החקוקות בלוחות שבארון בנס, ומעשה אלהים חיים [הוא עלמא דאתכסיא המקנן ב[[עולם הבריאה]] כנודע לי"ח].}} |
| − | {{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=[[ליקוטי אמרים - פרק נ"ג]]|תוכן=והנה כשהיה [[בית ראשון]] קיים שבו היה ה[[ארון הברית|ארון]] וה[[לוחות הברית|לוחות]] בבית [[קודש קדשים]], | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{בית המקדש}} | {{בית המקדש}} | ||
[[קטגוריה:בית המקדש]] | [[קטגוריה:בית המקדש]] | ||
