עריכת הדף "באתי לגני"

{{תבנית:מאמרי רבותינו נשיאינו}}
{{קובץ|באתי לגני}}

'''"באתי לגני"''' הינו שמו ([[דיבור המתחיל|הדיבור המתחיל]]) של ה[[מאמר]] האחרון שכתב [[אדמו"ר הריי"צ]] וכן המאמר הראשון וסדרת מאמרים שבאה בעקבותיו שאמר [[הרבי]]. המאמרים פותחים במילות המדרש "באתי לגני" ונקראים על שמם.

{{ציטוט|תוכן=אמר ר' מנחם חתניה דר' אלעזר בר אבונה בשם ר' שמעון בר' יוסנה:
באתי לגן אין כתיב כאן, אלא לגני, לגנוני, למקום שהיה עיקרי מתחלה, ועיקר [[שכינה]] לא בתחתונים הייתה, הדא הוא דכתיב: (בראשית ג') וישמעו את קול ה' אלוהים מתהלך בגן...|מקור=[http://www.daat.ac.il/daat/toshba/shir/5-2.htm#1 מדרש רבה, שיר השירים, פרשה ה']|מרכאות=כן}}

==באתי לגני תש"י==
====תוכן המאמר====
על הפסוק{{הערה|שיר השירים ה, א.}} "באתי לגני אחותי כלה" דרשו חז"ל{{הערה|שיר השירים רבה על הפסוק.}} שזוהי אמרתו של [[הקב"ה]] אודות התגלותו בעולם ב[[מתן תורה]]. מהמילה "גני" משמע שהעולם הוא מקומו מהעבר - וזאת מפני שכבר בתחילת [[בריאת העולם|הבריאה]] 'עיקר [[שכינה]] בתחתונים הייתה'. אלא שעל ידי חטאים הסתלקה, ושוב חזרה והתגלתה על ידי שבעה [[צדיקים]] שהמשיכו אותה מטה מטה, עד [[משה רבינו]] שהורידה בחזרה לארץ. זאת בעיקר על ידי בניין ה[[משכן]] עליה נאמר{{הערה|שמות כה, ח.}}: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם".

במאמר, מבאר הרבי משמעותה של עבודת ה'משכן' בעבודת כל אחד מישראל{{הערה|על פי מאמר חז"ל על הפסוק "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" - "בתוכו לא נאמר אלא בתוכם, בתוך כל אחד ואחד מישראל" (למקור מאמר חז"ל ראה באתי לגני [[תשי"ג]] הערה 5).}} - על ידי העבודה של [[אתכפיא]] ו[[אתהפכא]], שעל ידם נמשך אור ה[[סובב כל עלמין]] שהוא מאיר בכולהו עלמין בשווה, ובכך נשלמת כוונת הבריאה - שהיא בכדי לעשות ל[[הקב"ה]] [[דירה בתחתונים]].

על פי זה מבאר הרבי גם את עבודת ה[[קרבנות]] שהייתה במשכן ובבית המקדש, אשר קיימת ב[[נפש]] האדם - בתור ההתקרבות לה' (קרבן=קירוב); והתקרבות זו תלויה בו עצמו ("אדם כי יקריב מכם" - "בכם הדבר תלוי"). "מן הבהמה" - מ[[נפש הבהמית]] שבו, ובזה גופא ישנם כמה סוגי נפש הבהמית: "מן הבקר" - "שור נגח בעל מדות גסות", "מן הצאן" - "שהיא [[בהמה]] דקה.. גם בכלל בהמה". האש שלמעלה המכלה את הקרבן, ענינה בנפש האדם הוא האש הקיים בטבע ב[[נפש האלוקית]], והתלבשותה בנפש הבהמית מביאה את "אש אהבה" גם אליה, "שמתהפך מבהמיותו ועולה ונכלל ברשפי אש התשוקה שבנפש האלוקית".

תוכן העבודה היא להפך את החושך לאור. מסיבה זו, היה המשכן עשוי מ"עצי שיטים", שהם מלשון "שטות" - השטות הוא הכינוי ל[[קליפות]] משום שהם מעלימים על אור ה'. ומבאר בעבודה, על פי מאמר חז"ל{{הערה|סוטה ג, א.}}: "אין אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנסה בו [[רוח שטות]]", שיהודי העובר [[עבירה]] הוא מעשה הנובע מהרוח שטות, המגשמת את האדם עד שאינו מרגיש הפחיתות שבעבירות והעילוי שב[[מצוות]], וכתוצאה מכך עובר בשאט [[נפש]] על מצוות ה'. ואילו היה מרגיש שכל עבירה מפרידה מה' לא היה עובר על רצון ה', כשם שבנסיון [[עבודה זרה]] היה [[מסירות נפש|מוסר נפשו]] בכדי לא לעבור על רצון ה'.

אולם רוח שטות זו המכסה על ההרגש האלוקי בנפש האדם, היא רק על ה[[מידות (ספירות)|מידות]] שלו, ולא על [[עצם הנשמה|עצמות הנפש]]. ולכן, כאשר מגיע [[ניסיון]] השייך לעצם הנפש - כמו ניסיון האם לכפור חס ושלום בה' - הרוח שטות אינה מעלימה ועצם הנפש מתעורר. רק בשאר הדברים, אפשר שתעלים ה[[נפש הבהמית]] עד שבא לידי עבירה וירד מדחי אל דחי.

אמנם כשם שישנו השטות בקליפה כך יש שטות בקדושה, שהוא "[[ביטול]] הרצון שלמעלה מטעם ודעת", ועל ידה הוא ההתקשרות האמיתית עם [[אלוקות]] - כיון שאמיתית האלוקות הוא למעלה מגדר השגה ואינו נתפש בהשגה כלל. וכשם שה[[נביא]] מכונה "משוגע", שהוא מצד ביטולו הנעלה למעלה מטעם ודעת. ומזה הטעם היה המשכן מעצי שיטים, מלשון שטות, הרומזים על הפיכת השטות דקליפה לשטות דקדושה. ענין זה נעשה אצל כל אחד ואחד, כאשר במקום לעמוד על עקרונותיו בעניני העולם הגשמיים, אותם הוא מרגיש כחוק שאין מזיזים אותם ממקומם - ידע ש"מי הוא היודע עתו וזמנו - ויעמוד על נפשו ויקבע לו עיתים לתורה". על ידי העבודה של שטות דקדושה, מאיר ומתגלה אור הסובב כל עלמין.
[[קובץ:באתי לגני נדב כהן.jpg|שמאל|ממוזער|200px|באתי לגני - מבואר על ידי הרב נדב כהן]]
====הוצאתו והדפסתו====
ביום יו"ד שבט שנת [[תרד"ע]], הסתלקה הרבנית הצדקנית מרת [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|רבקה]], אשתו של אדמו"ר מהר"ש וזקנתו של אדמו"ר הריי"צ. שנים מאוחר יותר, בשנת [[תש"ב]], הסתלקה בתאריך י"ג שבט הרבנית הצדקנית מרת [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה]], אמו של אדמו"ר הריי"צ. במשך כמה שנים אמר [[אדמו"ר הריי"צ]] - או הוציא לאור קונטרס המכיל - מאמר חסידות בקשר עם תאריכים אלה.

בשנת [[תש"י]] חל להיות י' שבט ב[[שבת קודש]] פרשת בא. לקראת יום זה יצא לאור "קונטרס י'-י"ג שבט", ובו מאמר חסידות על הפסוק "באתי לגני אחותי כלה", והמשכו מאמר היושבת בגנים".

בעצם יום ה[[שבת קודש]] הסתלק אדמו"ר הריי"צ, ומאמר "באתי לגני" התברר כמאמר אותו הוציא ליום ההסתלקות-הילולא שלו.

לקראת [[פורים]] וב' ניסן, הוציא הרבי את הפרקים הבאים ב"המשך" זה, שהיו מוכנים לדפוס אך ללא התחלות וסיומים (אשר טרם מסרם [[אדמו"ר הריי"צ]] לפני [[הסתלקות]]ו). "המשך ההילולא" כולו כלל עשרים פרקים.

במשך השנה שלאחר ההסתלקות, דיבר הרבי בחלק גדול מהשיחות, אודות מעלות מאמר והמשך "באתי לגני", אשר במאמר זה השאיר בעל ההילולא את כל העצות וההדרכות לתקופה זו{{הערה|במכתבים רבים ב[[אגרות קודש]] חלק ג', ראה לדוגמה אגרות תקסב. תקסה. תקסח. ועוד. ראה גם [[לקוטי שיחות]] חלק ב' הוספות ל[[י' שבט]] ע' 512.}}.

==באתי לגני תשי"א==
באתי לגני תשי"א, הוא ה[[מאמר]] הראשון אותו אמר [[הרבי]] בקבלתו את נשיאות [[חסידות חב"ד]] ב[[י' שבט תשי"א]].

את המאמר התחיל הרבי בשעה 22:40. במאמר זה קובע הרבי את תפקיד דורנו זה - [[הדור השביעי]]: {{ציטוטון|והנה זה תובעים מכל אחד ואחד מאיתנו, דור השביעי, דכל השביעין חביבין. דעם היות שזה שאנחנו בדור השביעי הוא לא על-פי בחירתנו ולא על ידי עבודתנו ובכמה עניינים אפשר שלא כפי רצוננו, מכל-מקום, הנה כל השביעין חביבין, שנמצאים אנחנו בעקבתא דמשיחא, בסיומא דעקבתא, והעבודה - לגמור המשכת השכינה, ולא רק [[שכינה]] כי-אם עיקר שכינה, ובתחתונים דווקא}}.

==במשך השנים==
משנת [[תשי"א]] והלאה, אמר הרבי מדי שנה ביום ה[[הילולא]] [[יו"ד שבט]] מאמר עם ה[[דיבור המתחיל]] "באתי לגני". ובכל שנה, ביאר פרק אחד מתוך עשרים הפרקים שבהמשך באתי לגני [[תש"י]] - לפי הסדר. בשנת [[תש"ל]] הושלם המחזור הראשון של לימוד ההמשך כולו, ואז החל בשנת [[תשל"א]] המחזור השני, מפרק א' - עד שנת [[תשמ"ח]].

בחלק מהשנים, אמר הרבי יותר ממאמר אחד ביו"ד שבט (או בסמיכות לו) עם הדיבור המתחיל "באתי לגני". חלק ממאמרים אלו [[מוגה|הוגהו]] על ידו, אך רובם יצאו לאור "[[בלתי מוגה]]".

מאמרים אלו נדפסו בשני כרכים ב[[ספר המאמרים באתי לגני]].

==מהדורות נוספות==
*'''באתי לגני המבואר''' - ביאור מאמר באתי לגני של אדמו"ר הריי"צ, מלוקט מתורת הרבי. יצא בעברית ובאנגלית. מאת הרב [[יקותיאל גרין]].
*'''באתי לגני''' - ביאור של הרב [[נדב כהן]] בשפה קלה ופשוטה, למאמר הראשון שנאמר על ידי הרבי בעת מעמד קבלת הנשיאות, בי' שבט תשי"א.
==ראו גם==
*[[ספר המאמרים באתי לגני]]
*[[באתי לגני (ספר - גרין)]]
*[[באתי לגני (דיסק)]]

==לקריאה נוספת==
*'''מאמר היסוד של דור השביעי''', [[שבועון בית משיח]] 214, ע' 58
*הרב יעקב יוסף קופרמן, '''תכנית העבודה של דור השביעי''', שבועון כפר חב"ד גליון 1843 עמוד 39
*הרב שמעון וייצהנדלר '''מה אתם יראים? כבר באתי לגני''', 'ובאותו הזמן' גליון 1 עמוד 16
*'''כשהבאתי הקונטרס לכ"ק מו"ח אדמו"ר''', מענות קודש בקשר לקונטרס 'באתי לגני', שבועון כפר חב"ד גליון 1893 עמוד 16
*הרב שניאור זלמן גופין, '''להפוך את העולם''', סיכום התוכן המרכזי של המשך המאמרים, שבועון כפר חב"ד 1893 עמוד 54

== קישורים חיצוניים ==
*'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/02/5e421a1f1040f_1581390367.pdf באתי לגני - סקירה על מאמרי באתי לגני שנאמרו במשך השנים]''', בתוך 'קובץ השבעים' בהוצאת [[ועד תלמידי התמימים]] יו"ד שבט ה'תש"פ
* [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/59058_he_1.pdf מאמר באתי לגני עם ביאור] - [[תשי"א]]
*'''[https://drive.google.com/drive/u/0/folders/1a586bTUh71H_5n4btqD3VjwRPHseM9wp הקלטה של הרבי אומר את מאמר באתי לגני תשי"א]''' (בעת [[קבלת הנשיאות]]) וברקע תמונות מהשנים הראשונות, וקטעי וידאו קצרים מעת אמירת המאמר.
* [http://chabad.info/video/musical-videos/chassidic-music/האזינו-ניגון-באתי-לגני/ ניגון באתי לגני] {{שמע}}
* '''[https://drive.google.com/file/d/1U5mHadzWiD6ynRc2dSfP1o5zc_mAH94P/view מאמר באתי לגני כקביעות שנת תשפ"ב]''' {{PDF}}

[[קטגוריה:מושגי יסוד]]

{{הערות שוליים}}