|
|
| שורה 1: |
שורה 1: |
| − | {{בעריכה}}
| + | #הפניה [[ב' במנחם אב]] |
| − | {{לאיחוד|ערך=[[אדמו"ר הריי"צ]]}}
| |
| − | בב' [[מנחם אב]] [[תרפ"ט]] הגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] לביקורו הראשון ב[[ארץ ישראל]] על מנת להשתטח את קברי [[צדיק]]ים, במקום ההשתטחות על קברי [[אדמו"רי חב"ד]] שנבצר ממנו{{הערת שוליים|ממכתב אדמו"ר הריי"צ: "רגיל הייתי בארץ מולדתי, לבקר מזמן לזמן בהיכלי קודש ציוני אבות קדושים, הוד כ"ק אבותינו רבותינו הקדושים זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, לשאת רינה ותפילה בהתעוררות [[רחמים]] רבים בעדנו ובעד כל תלמידנו ואנשי שלומנו בתוך כלל אחינו בני ישראל שיחיו. בזמן הזה הנני מושלל היכולת לנסוע לארץ מולדתי, והחלטתי בעזרתו יתברך לעשות מסעי זה לארץ הקודש תבוא ותבנה במהרה בימינו אמן לבקר במקומות הקודש . . והנני בזה להודיעם אשר בעזרתו ית', אעשה מסעי עם חתני הרב ר' [[שמריהו גוראריה|שמריהו שיחיה גוראריה]] ביום ג' [[כ"ב תמוז]] דרך בראנדיזי על הספינה ההולכת ביום א' לאלכסנדריא, זמן התעכבותנו באה"ק תובב"א, הנני חושב במשך כשני שבועות".}}.
| |
| − | | |
| − | מרכז הביקור הייתה בירושלים, מלבד זאת ביקר בקהילה החב"דית ב[[חברון]]. הוא אף זכה בזכות מיוחדת להיכנס למערת המכפלה. כמו כן ביקר בעפולה, טבריה, צפת, מירון, חברון, תל אביב, בני ברק ופתח תקוה.
| |
| − | | |
| − | ביום [[ט"ז במנחם אב]] [[תרפ"ט]] סיים את הביקור והוא נסע ברכבת למצרים, משם המשיך לארצות הברית.
| |
| − | | |
| − | | |
| − | ==תיאור הביקור==
| |
| − | | |
| − | מיד לאחר הביקור יצא יומן מיוחד מהביקור, וכעבור שנים תועד הביקור בספר מסע הרבי בארץ הקודש.
| |
| − | | |
| − | רשימה קצרה שכתב בזמנו אחד מראשי חב"ד בחברון, הרב ש.ז. קלונסקי:
| |
| − | | |
| − | "...בחודש מנ"א תרפ"ט, שבועות מספר לפני הטבח שהיה בחברון, הגיע לארץ לביקור הרב הצדיק מרן ר' יוסף יצחק שניאורסאהן זצוק"ל.
| |
| − | | |
| − | הקדוש ר' אליעזר דן סלונים קיבל על עצמו לתכנן את ביקורו של הרבי בחברון, הן במערת המכפלה והן בשאר המקומות הקדושים שם. כידוע, היתה הכניסה למסגד העומד על מערת המכפלה אסורה גם על היהודים וגם על הנוצרים מחמת "טומאתם". אולם אליעזר סלונים, שהיו לו קשרים טובים בחוגי השילטון הערבי שבחברון, הצליח להשיג רישיון מיוחד לביקור בתוך הבניין והמסגד בעבור הרבי ושלושה מלווים עימו.
| |
| − | | |
| − | בצאת הרבי לחברון נלווינו אליו לסיור. בהגיענו לחברון באנו למלון אשר מחוץ לעיר. רוב תושבי חברון הקבילו פנינו, ובצאתנו מן המלון, ליוונו קהל היהודים ובתוכם תלמידי הישיבה "כנסת ישראל" שבחברון, בדרכנו לעיר העתיקה. השיירה עברה כולה דרך הכביש החיצוני, לא דרך השוק והחנויות, אל מערת המכפלה. התוכנית היתה להיכנס למערה בעד "שער יעקב", אשר בו היתה הכניסה אסורה ליהודים לחלוטין, ולצאת בעד "שער אברהם", הכניסה הידועה עם המדרגות ו"שבע המדרגות" המותרות בעלייה ליהודים.
| |
| − | | |
| − | בהגיענו ל"שער יעקב", חיכתה לנו שם משלחת מנכבדי הערבים שבחברון, אשר באו במיוחד לבקשתו של אליעזר דן סלונים, שהיה אז מנהל בנק אפ"ק בחברון. הם קידמו את פנינו – שבעת בעלי הרישיונות: הרבי מליובאוויטש, חתנו ר' ש' גור-אריה, הרב יעקב יוסף סלונים רבה של חברון, ר' אליעזר דן סלונים, ר' ישראל ור' יצחק דבורץ ואנוכי – הם נתנו לרבי סנדלי עור מיוחדים, שלמעשה היו רק סוליות עור ולהן שרוכים כדי לקושרם מעל נעלינו, וזאת למען לא נהיה נאלצים לחלץ את מנעלינו לפי הנהוג והמקובל.
| |
| − | | |
| − | נכנסנו למקום קברי האבות. עברנו ליד המצבות שהיו מכוסות בשטיחים יקרים ובפרוכיות רקומות בפרחים ועטורות בגדילי-זהב. מלווינו הערבים הסבירו לנו על קברו של מי עומדת מצבה זו ואחרת. ליד מצבתם של אברהם ושרה, הראו לנו פתח של בור המוביל למערה שמתחת, ובתוכו תלויה מנורת שמן דולקת כנר תמיד.
| |
| − | | |
| − | בראש הלך הרבי וכולו שקוע במחשבות ובהירהורים, דומה היה כל העת שעיניו עצומות ושפתיו נעו כל העת. היה מופלא הדבר לראותו צועד, בראש כולם, כאשר מלוויו, הן הערבים והן היהודים, מהלכים בלאט אחריו, ועובר ופונה פעם ימינה ופעם שמאלה כמי שנהירין לו שבילי המערה כשבילי ביתו.
| |
| − | | |
| − | כך עבר הביקור במערה, ללא דיבור ואף לא בלחש. התרגשותנו היתה רבה, עד שהגענו ל"שער אברהם" וממנו ירדנו במדרגות הרבות עד שהגענו למדרגה השביעית – אותה מדרגה שאחב"י היו מורשים לעלות עדיה בלבד, ויצאנו".
| |
| − | | |
| − | ==מערך אחר==
| |
| − | | |
| − | ביום ט"ז [[מנחם אב]] בשנת [[תרפ"ט]], סיים כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] את ביקורו ב[[ארץ הקודש]], ויצא ברכבת למצריים בדרכו לביקור ב[[ארצות הברית]]. טקס הפרידה החל ב[[תל אביב]], ממנה יצאה בלווית ה[[חסידים]] לתחנת הרכבת ב[[לוד]]. הנהלת הרכבת עשתה סידורים מיוחדים על מנת לאפשר לאדמו"ר הריי"צ לשהות עם המלווים בתחנת הרכבת.
| |
| − | | |
| − | כך נכתב ביומן שנרשם על ידי אחד החסדים באותם הימים:
| |
| − | "... בשעה 10:00 יצא הרבי את תל אביב לעבר תחנת הרכבת ב[[לוד]]. שיירת המלווים מונה 15 אוטובסים ובכל אחד כעשרים איש מנגנים [[ניגון|ניגונים]] חסידיים והאנשים ברחוב עומדים ומתפלאים.
| |
| − |
| |
| − | בתחנת הרכבת בלוד התאספו כחמש מאות איש שבאו מ[[ירושלים]], [[חברון]], [[צפת]] טבריא ופתח תקוה. הנהלת הרכבת הכינה אולם גדול שם המתין הרבי לרכבת היוצאת למצרים. הקהל הרב נדחק לתוך האולם ורבים נאלצו להשאר בחוץ.
| |
| − | | |
| − | אחרי שהות קצרה באולם יצא הרבי לעבר הרכבת. הרבי נעמד על המדריגה העליונה של הרכבת, כך שיכול היה לראות את כל הקהל, הוא פנה לקהל ואמר: "אל יפטר אדם מחברו אלא מתוך דבר הלכה, ובאשר אין הזמן גרמא לדבר מסרתי בזה [[מאמר]] ארוך - ד"ה אל יפטר אדם מחברו אלא מתוך דבר הלכה".
| |
| − | | |
| − | כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ בירך את כל הקהל והקהל ענה לו בברכה, ונפרדו בשמחה רבה, והרכבת יצאה לדרך.
| |
| − | | |
| − | קבוצה גדולה של מלוים ובראשם רבני וזקני חב"ד נסעה ללוות את הרבי עד תחנת הרכבת ב[[רחובות]].
| |
| − | | |
| − | הרבי נסע ברכבת למצרים ומשם נסע לביקורו בארצות הברית.
| |
| − | | |
| − | בזמן שהותו של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ בארצנו הקדושה, היה מרוגש בקרב היהודים החרדים על דבר ה', רוח אצילית והוד קודש, וכשיצא הרבי את ארצנו הקדושה, הורגש כי פנה זיוה, פנה הודה ופנה הדרה. אולם הרושם שנחרת עמוק בלב לא ימחה לעולם ... "
| |
| − | | |
| − | == לקריאה נוספת ==
| |
| − | *[[דוד זאב רוטנברג]], '''[[מסע הרבי לארץ הקודש]]''', הוצאת [[אש"ל - כפר חב"ד]], [[תשנ"ז]].
| |
| − | | |
| − | ==קישורים חיצוניים==
| |
| − | *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=47608 סקירת הביקור בעיתון בית משיח]
| |
| − | *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=6739 עיתון הארץ בכתבה על הביקור]
| |
| − | *[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=6945 דיבת הארץ - עיתון משפחה בכתבה על הביקור]
| |
| − | | |
| − | {{הערות שוליים}}
| |
