עריכת הדף "אריה לייב קפלן (קסברוב)"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | [[קובץ:קפלן קסברוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אריה לייב קפלן | + | [[קובץ:קפלן קסברוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אריה לייב קפלן]] |
| − | הרב הגאון רבי '''אריה ליב קפלן''' ( | + | הרב הגאון רבי '''אריה ליב קפלן''' (תרמ"ו-ז – [[י' תשרי]] [[תש"ד]]) היה רב בכמה עיירות ב[[רוסיה]] ובעיירה קסברוב, בתקופת המשטר הקומוניסטי. |
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| − | נולד בשנת | + | הרב אריה לייב נולד לאביו ר' שרגא קוסוביצקי, בשנת תרמ"ז ביעלסק סמוך ל[[ביאליסטוק]] ב[[פולין]]. |
| − | למד | + | כשהגיע לגיל 15-16 שלחו אותו לישיבת סלבודקא שם למד אצל הראש ישיבה ר' משה מרדכי אפשטיין. לאחר תקופה מסויימת עבר ללמוד אצל ר' ברוך בער ליבוביץ. למד בחברותא עם חתנו של ר' ברוך בער ר' ראובן גרוזבסקי, ולתקופה מסויימת עם ר' יחזקאל אבראמסקי בעל החזון יחזקאל<ref> איש חסידיך - רלוי"צ בנדר עמ' קסו.</ref>. |
| − | בשנת | + | לאחר מכן חלשו כמה מתלמידי סלבודקה ושלחו אותם לשיבה בבלבירישוק, ושם נשא חן בעיני ר' ברוך גרוסברד רב העיר והתחתן לבתו הצעירה מרת דאברע, החתונה התקיים בשנת תרע''א. |
| − | + | החליף את שמו מקוסוביצקי לקפלן מפני ג'ירפות לצבא שהיו רודפים אחריו. גר בעיירה הוא מאלאט ב[[פולין]] (בתקופה מסויימת הייתה חלק מ[[ליטא]]). | |
| + | |||
| + | בתרע"ד בתחילת מלחמת עולם הראשונה התחיל לנדוד מעיר לעיר. בתחילה הגיע לעיירה קטנה פטרובסק שבפלך סראטוב, ושם חי מכספי חלוקת הג'וינט לפליטים. כך חי בשנים [[תרע"ו]] - [[תרע"ח]]. אחר כך עבר לעיירה הקטנה גרדישדץ (Gorodishche), סמוך ל[[קרמנצ'וג]], כנראה ברח לשם בגלל האי שקט מהכנופיות שעשו פרעות בזמן ההוא ברוסיה. אך גם בגרדישץ סבל ופחד מהכנופיות של פטליורה וחי בדוחק ממש וסבל מרעב ומכל מיני מחלות. | ||
אחרי כמה שנים עבר לעיר קרילוב (נובוגרגבסק) על נהר הדנייפר. בתחילה ניהל שם מחלקת ישיבה קטנה של בחורים שהביא מסלבודקה. | אחרי כמה שנים עבר לעיר קרילוב (נובוגרגבסק) על נהר הדנייפר. בתחילה ניהל שם מחלקת ישיבה קטנה של בחורים שהביא מסלבודקה. | ||
| שורה 20: | שורה 22: | ||
בשנת [[תרפ"ה]] נתמנה לרבה של קסברוב, עיירה קטנה, כמאתיים משפחות. בעיירה היו שני בתי מדרש. אחד גדול וחדש והתפללו בו מדי יום בוקר וערב. | בשנת [[תרפ"ה]] נתמנה לרבה של קסברוב, עיירה קטנה, כמאתיים משפחות. בעיירה היו שני בתי מדרש. אחד גדול וחדש והתפללו בו מדי יום בוקר וערב. | ||
| − | ( | + | בשנות רבנותו בעיר קסברוב או כפי שמכונה אצל חסידים קוסוב היה נוסע לקיבוץ חסידי ברסלב באומן ושימש כבעל תוקע שם פעמיים בשנת תרצ"ב ותרצ"ד <ref>ספר דעת זקנים - ברסלב (רלוי"צ בנדר), דיבורי אמונה חלק ד' שיחה נ"ג. ועוד.</ref> |
| − | + | ללא חת פתח [[תלמוד תורה|תלמודי תורה]], [[בית כנסת|בתי כנסת]] ו[[מקווה|מקוואות]] בשליחות [[הרבי הריי"צ]]. | |
| − | + | בשנת [[תרצ"ג]] עבר ל[[קייב]], שם כיהן כרב וכראש ישיבה ב[[תומכי תמימים קייב|ישיבת תומכי תמימים המקומית]]. | |
| − | + | בי"ח [[אדר]] [[תרצ"ט]] נאסר. (לפעם השני, פעם הראשון היה בשנת תרצ"ב.) יחד עם עוד כמה מתלמידי ורבני הישיבה, ונשלח לגלות ב[[קזחסטן]]. | |
| − | + | בתקופת גלותו נהג להביא 'קוגל' ל[[רבי לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|רבי לוי יצחק]] אביו של [[הרבי]]. רבי לוי יצחק כינה אותו 'אליהו הנביא'. | |
| − | |||
| − | בתקופת גלותו נהג להביא 'קוגל' ל[[רבי לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|רבי לוי יצחק]] אביו של [[הרבי]]. רבי לוי יצחק כינה אותו ' | ||
בגלותו בקזחסטן פגש יהודי נוסף שהוגלה בשל סיבה זה לשלו. וכך סבלו שניהם יחדיו במשך מספר שנים, עד שהגיע זמן השחרור. | בגלותו בקזחסטן פגש יהודי נוסף שהוגלה בשל סיבה זה לשלו. וכך סבלו שניהם יחדיו במשך מספר שנים, עד שהגיע זמן השחרור. | ||
| − | לאחר שחרורם, נסעו יחד לתחנת הרכבת בדרך חזרה למשפחתם | + | לאחר שחרורם, נסעו יחד לתחנת הרכבת בדרך חזרה למשפחתם שלא ראו מזה שנים. באמצע הנסיעה שארכה מספר ימים, הוכרחו לרדת בשל [[יום הכיפורים]] שהתקרב, הם ירדו בעיירה קטנה והלכו לבית הכנסת. לאחר [[תפילת ערבית]] הם נשארו, כפי המנהג, לאמירת ספר ה[[תהלים]] - לבדם. לפתע נכנסו חבורת פורעים לבית הכנסת והיכו את שניהם עד זוב דם. החבר השני איבד את הכרתו, ואילו הרב קפלן החל לזחול בקשיים רבים לכיוון המשפחה שאירחה אותם. כשהגיע הספיק רק לומר שחברו שוכב פצוע קשה בבית הכנסת, ואז החזיר את נשמתו לבוראה. |
| − | תאריך רציחתו על ידי הרשעים הקזחים ימח שמם הוא ליל [[יום כיפור]] [[תש"ד | + | תאריך רציחתו על ידי הרשעים הקזחים ימח שמם הוא ליל [[יום כיפור]] [[תש"ד] הי''ד. |
מנוחותו כבוד בעיר קזיל-ארדא שבקזחסטן ליד הרה"ת [[אברהם ברוך פבזנר]]. | מנוחותו כבוד בעיר קזיל-ארדא שבקזחסטן ליד הרה"ת [[אברהם ברוך פבזנר]]. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
| − | *רעייתו - מרת | + | *רעייתו - מרת דאברע בת הרב הצדיק ר' ברוך ממשפחת גרוסברד. |
* בנו - הרב [[שרגא מלך קפלן]] | * בנו - הרב [[שרגא מלך קפלן]] | ||
* בנו - הרב [[משה בנימין קפלן]] | * בנו - הרב [[משה בנימין קפלן]] | ||
| − | *בתו- פריידא מקובצקי אשת הרב יצחק שמחה מקובצקי | + | *בתו- פריידא מקובצקי אשת הרב יצחק שמחה מקובצקי |
| − | * בתו - ברכה ישראלי אשת הרב ישראל ישראלי [ | + | * בתו - ברכה ישראלי אשת הרב ישראל ישראלי [יזרעאלית] |
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
* [http://www.teshura.com/teshurapdf/Rivkin-Strasburg%20-%20Elul%203,%205775.pdf זכרונות הרב שרגא מלך קפלן], תשורה לחתונת מנחם מענדל ויהודית רבקין באתר תשורה. | * [http://www.teshura.com/teshurapdf/Rivkin-Strasburg%20-%20Elul%203,%205775.pdf זכרונות הרב שרגא מלך קפלן], תשורה לחתונת מנחם מענדל ויהודית רבקין באתר תשורה. | ||
| − | + | ||
| − | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
| − | + | {{מיון רגיל:קפלן, אריה לייב}} | |
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
| + | [[קטגוריה:רבני ערים חב"דיים]] | ||
[[קטגוריה:חסידים שנרצחו או נעלמו בברית המועצות]] | [[קטגוריה:חסידים שנרצחו או נעלמו בברית המועצות]] | ||
[[קטגוריה:משפחת קפלן]] | [[קטגוריה:משפחת קפלן]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ד]] | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ד]] | ||
| − | |||
