עריכת הדף "אריה לייב פרידמן"

{{דמות
|שם=רבי אריה לייב פרידמן
|תמונה=אריה לייב פרידמן.JPG
|כינוי=ר' לייב צדיק
|תיאור=
|תאריך לידה=שנת [[תרס"ג]] לערך
|מקום לידה=בעיר [[רציצא]], [[רוסיה]]
|תאריך פטירה=[[ז' בתשרי]] [[תשנ"ג]]
|מקום פטירה=[[ארץ ישראל]]
|מקום פעילות=גוש דן, ארץ ישראל
|תפקידים נוספים=עורך השבועון "הד המוסר"
|רבותיו=הרב יצחק אורלנסקי ור' יעקב ישראל קנייבסקי
|תלמידיו=
|חיבוריו=צדקת הצדיק, ויבך יוסף, שאול בחיר ה'
|השתייכות=
}}
רבי '''אריה לייב פרידמן''' (סביבות [[תרס"ג]] - [[ז' בתשרי]] [[תשנ"ג]]) היה [[עובד ה']] והקים רשת 'בתי [[מוסר]]' ב[[ארץ ישראל]]. חיבר את הספר "צדקת הצדיק" והיה בידידות עם [[הרבי]].

==תולדות חיים==
הרב אריה לייב פרידמן נולד סביבות שנת [[תרס"ג]] בעיר [[רציצא]], לר' מרדכי זאב פרידמן, שנהרג על קידוש ה'. בילדותו עזב את בית הוריו ונסע ללמוד בישיבת "בית יוסף" נובהרדוק ב[[מזריץ']] של הרב יצחק אורלנסקי. בישיבה היה מתמיד בלימודו והיה מאריך ב[[עבודת התפילה]] ובכלל היה מאוד מקפיד בכבוד בית הכנסת, שלא לדבר סתם דיבורים בבית כנסת. בבחרותו היה עורך את השבועון "הד המוסר". כשנפגש לראשונה עם ה[[חפץ חיים]] החזיק בידו במשך כל הזמן שאמר דבר תורה ואחר כך אמר עליו החפץ חיים: "הוא משלנו"{{הערה|כוונתו הייתה לטהרה והקדושה שבו, וכן לשמירת הלשון שבה הצטיין}}. כשהתייסדה ישיבת נובהרדוק ב[[בני ברק]] בראשות [[יעקב ישראל קנייבסקי|הסטייפלר]], עבר ללמוד בה.

לאחר נשואיו החל לפעול בהקמת רשת 'בתי מוסר' ב[[בני ברק]], [[תל אביב]], [[פתח תקווה]] ו[[ירושלים]]. הוא קיבץ סביבו חבורה של עשרות בחורים ואברכים שעסקו ב[[עבודת ה']] ותיקון המידות. רבים מהם נעשו אחר כך תלמידי חכמים גדולים ועובדי ה' שהעבירו את דרכי המוסר לתלמידיהם.

הרב פרידמן היה אהוד על גדולי ישראל שהיו מכנים אותו "רבי לייב הצדיק" ועמד בקשרי מכתבים עם רבים מהם. ידידית מיוחדת הייתה אליו מר' אליהו לופיאן והרב יחזקאל לווינשטיין אף תמך בו באופן אישי. ביום [[כ"ז בניסן]] [[תשט"ז]] הציע הרב לווינשטיין במכתב לרב פרידמן להצטרף ל"חבורה של גדולים אשר חפצים בלימוד המוסר". בהתכתבויות עם ה[[חזון איש]] ניתן לראות את החיבה שהיה לחזון איש אל הרב פרדימן, זאת למרות חילוקי הדעות שביניהם{{הערה|הרב פרידמן חלק בספרו "צדקת הצדיק", על שיטת החזון איש שכתיבת האות 'צדי"ק' על פי ה[[אריז"ל]], כמנהג החסידים (שיו"ד אחד פונה ימינה והשני שמאלה), פוסלת את ספר התורה. הוא מרבה להתווכח בספרו עם דעה זו ומוכיח את צדקתה של הצדי"ק על פי האריז"ל. בספר זה, אגב, מתגלה טפח מידיעותיו העצומות בתורה וכן מכשרונו הספרותי וסגנונו המקורי.}}.

הרב פרידמן נפטר ביום [[ז' בתשרי]] שנת [[תשנ"ג]] בהיותו כבן תשעים שנה ומנוחתו כבוד ב'הר הזיתים' ב[[ירושלים]].

==קשריו עם רבותינו נשיאנו==
[[קובץ:מכתב הרבי לאריה לייב פרידמן.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מכבתו של [[הרבי]] אל הרב פרידמן בנושא לימוד [[פנימיות התורה]]. [[ז' באדר א']] [[תשכ"ב]]]]
בשנת [[תרפ"ח]], אחרי ש[[אדמו"ר הריי"צ]] יצא מ[[רוסיה]] ל[[ריגא]], רצה הרב פרידמן להיפגש עימו. הוא נסע במיוחד ובדרכים מסוכונת לריגא ומפאת חולשתו של אדמו"ר הריי"צ, לא התקיימה הפגישה. באותה תקופה שהה [[הרבי]] בריגא והם שוחחו בדברי תורה. לימים אמר הרב פרידמן, שכל טרחתו הגדולה להגיע ל[[וורשה]] הייתה שווה רק בשל פגישה זו.

מראשית דרכו של הרבי כנשיא [[חסידות חב"ד]], בשנת [[תשי"א]], התעניין הרב פרידמן בתורתו של הרבי והיה מקדיש זמן רב ללימוד ועיון ב[[שיחה|שיחותיו]] ו[[מאמר]]יו של הרבי. כשהיה שידור חי מהתועדות של הרבי, היה משתדל להגיע לשיכון חב"ד בירושלים כדי להאזין. היה מרבה להתפלל בבית כנסת חב"ד ובעיקר היה מגיע לשמוע את מאמר ה[[דא"ח]] ב[[סעודה שלישית]] של [[שבת]]. הוא היה משתתף באירועים תורניים של חב"ד, גם בסוף ימיו כשהדבר היה כרוך קשה מאוד עבורו.

הרב פרידמן הרבה להתכתב עם הרבי. באגרת מיום [[ט"ז באלול]] [[תש"י]] כותב לו הרבי באריכות בנושא צורת כתיבת ה[[אות צדי"ק]] על פי ה[[אריז"ל]] ואיך שזה נכון ב[[נגלה]] וב[[קבלה]]. הרבי מפקפק האם אכן דעתו של [[הגר"א]] היא כפי שמצטטים אותו, בפרט שזה היפך כתבים מפורשים מהאריז"ל{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] חלק ג' עמ' תל"ז (אגרת תשלא): ".. מה דעת הגר"א בזה, ומעתיק במכתבו מה שכתוב בספר תוספת מעשה רב שהגר"א פסל "הצדין כפופין עקומין מאחוריהם" ואמר שטעות נפלה בכתבי - האר"י-ז"ל.[{ש}}"והנה הספר הנ"ל אין אצלי. אבל איפה רמוזה בלשון זה יו"ד הפוכה? אבל בספר כתוב לחיים להסופר ר' אברהם חיים ממינסק ([[וילנא]] תרי"ח) כותב, ששמע מהרב ר' אלעזר משה ממאנאסטירשיצינע בשם הגר"א דהגירסא בזהר חלק א' (ב, ב) היא לאסתרא ולא לאחורי. ומסיים המחבר דאנו קיימא לן כדעת הבית שמואל והבית יוסף והגר"א להלכה למעשה.

"כמובן יסוד קלוש הוא ביותר לקבוע על-פי זה דעת הגר"א שהיא היפך כתבי האריז"ל, ובפרט שגם התקון בזהר אינו עולה יפה כלל, כי ממשיך בזהר שם: ולא אתהדרו אנפין באנפין כו' זמין לנסרא לך ולמעבד לך אנפין באנפין, עד-כאן-לשונו. שמכל זה מוכח שמקודם הוא היפך דאנפין דהיינו אחור, ולא לאסתחרא.}}. בספרו "צדקת הצדיק" מביא המחבר את מה שכתב לו הרבי וכותב על זה שזוהי {{ציטוטון|הוכחה שאין עליה תשובה}}. באותו מכתב מודה לו הרבי על החלטתו לפתוח ספריה להשאלת ספרי חסידות והרבי מודיע לו שהוא מוכן לשלוח לו את כל ספרי [[קה"ת]]{{הערה|מכתבים נוספים מהרבי אליו; מ[[י"א בתמוז]] [[תשי"א]] (אגרת א'צג), הרבי מציע שילד יתחיל ללבוש [[טלית קטן]]. על הודעתו שנוסע הוא לראות [[ספר תורה]] עתיק, מבקש הרבי שיצלם הדף של "פצוע דכא", לראות אם הוא בא' או בה'. אגרות משנת [[תשי"ח]] (אגרת ה'תתנג/ה), בעניין השם שיש להזכיר בתפילה על חולה שהוסיפו לו שם. אגרת מיום [[ז' באדר א']] [[תשכ"ב]] על שאלתו האם אפשר לצאת ידי חובת לימוד [[פנימיות התורה]] בלימוד פרק [[תניא]] בכל יום. וכן האם גם ה[[זוהר]] וכתבי ה[[אריז"ל]] נחשבים לפנימיות התורה}}. בשנת [[תשי"ד]] כתב הרב פרידמן אל הרבי מכתב בקשה עם ר' חיים חייקל מילצקי, ראש ישיבת "חיי עולם" ב[[ירושלים]], שבעקבות קללה של [[צדיק נסתר]] היה חולה ברגליו והרופאים רצו לכרות לו את הרגל. הרבי ענה לו שיאמר לרב מילצקי שיתחיל ללמוד [[חת"ת]]. הרב מילצקי אכן התחיל ללמוד חת"ת ותוך זמן קצר התרפא מהמחלה ונחסכה כריתת הרגל{{הערה|סופר על ידי הרב פרידמן עצמו. מודפס ספר [[שמועות וסיפורים (ספר)|שמועות וסיפורים]] מר' [[רפאל כהן]]. חלק א' ע' קנ"ב.}}.

הרב פרידמן היה שולח הרבה '[[פ"נ]]ים' אל הרבי, מבקשות של יהודים. מחותנו, ר' אפרים פסח ריבר, כשהיה עובר אצל הרבי לקבל [[לעקח]], היה הרבי מוסר לו חתיכה נוספת עבור מחותנו ואומר לו "עבור ר' לייב צדיק{{הערה|כנראה שהכינוי רמז גם על ספרו "צדקת הצדיק".}}. כמה מצאצאיו שנמנים על חסידי חב"ד מספרים כיצד היה סבם מתרגש עד דמעות, כאשר היה מזכיר את הרבי.

במוצאי [[צום גדליה]] שנת תשנ"ג, לפני פטירתו, ביקש מנכדיו שישירו את [[ניגון שאמיל]] של [[הרבי]] וביאר את המשמעות הפנימית של הניגון שמורה על ירידת ה[[נשמה]] ל[[גוף]] בתקווה שירידה זו תעלה אותה למדרגה גבוהה יותר, בסיום תפקידה בעולם הזה.

==חיבוריו==
*'''צדקת הצדיק'''.
*'''ויבך יוסף'''.
*'''שאול בחיר ה''''.

==משפחתו==
*חתנו, הרב [[אברהם גד ונקרט]].
*בנו הרב דוד פרידמן

==לקריאה נוספת==
*[[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]]''', חלק ד' עמודים 76-79.

==קישורים חיצונים==
*[http://www.hebrewbooks.org/20944 הספר 'צדקת הצדיק'] - [[היברו-בוקס]]
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Venkert%20-%203%20nissan%2C%205779.pdf תולדות חייו ומכתבים שקיבל מהרבי]''', בתוך תשורה מנישואי צאצאיו

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:פרידמן, אריה לייב}} 
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בתנועת המוסר]]