עריכת הדף "אחרון של פסח"

'''אחרון של פסח''' הינו היום השמיני של פסח בחוץ לארץ, והיום השביעי של פסח ב[[ארץ ישראל]].

== ענין גילוי המשיח שבאחרון של פסח ==

[[אדמו"ר הריי"צ]] אמר{{הערה|שיחת יום אחרון של פסח תש"ד בתחלתה (ספר השיחות תש"ד ע' 109).}}, שהענין שאחרון של פסח הוא גילוי המשיח, נתגלה על ידי הבעש"ט.

ופירש, שאין הכוונה שענין זה לא היה מקודם לכן, כי אם, שהבעש"ט גילה את הדבר. ועל דרך שקודם הבעש"ט היה סדר העבודה של צדיקים נסתרים, ואחר כך נעשה הדבר בגלוי. וביאר אז, שגם אצל צדיקים נסתרים גופא היה חילוק בין קודם הבעש"ט ולאחרי זה.

== הארת המשיח בפועל - יכוף כל ישראל ==

[[הרבי]]{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/7/9/83&search=%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%94 תורת מנחם [[תש"כ]] עמ' 39]}} הוסיף, כי לכאורה אינו מובן:

גם על פי נגלה - הרי [[חודש ניסן]] בכלל הוא זמן של גאולה, כמארז"ל{{הערה|ר"ה יא, רע"א. שמו"ר פט"ו, יא.}} "ב[[ניסן]] נגאלו וב[[ניסן]] עתידין להגאל", ובפרט באחרון של פסח שבו מפטירין "ויצא חוטר מגזע ישי וגו'"{{הערה|ישעי' יא, א.}}, ואם כן, מה חידש הבעש"ט בענין זה?

והביאור בזה:

הפירוש הפשוט הוא שהזמן ד[[חודש ניסן]] בכלל ואחרון של פסח בפרט הוא זמן מסוגל לביאת המשיח. ובגלל זה מפטירין באחרון של פסח "ויצא חוטר גו'", כי, אמירת פסוקי ה[[תורה]] בענין הגאולה, היינו, שמביאים ראי' מן התורה על ביאת המשיח, היא אחת הסגולות להביא את ה[[גאולה]] בפועל. והיינו, שהזמן דאחרון של פסח הוא זמן של אפשרות וסגולה להגאולה.

לפי זה נמצא, שבשנים שלפני זה, בשנה שעברה, לפני שנתיים וכו', שבהם ניסו להביא את הגאולה, ולפועל, מצד סיבות שונות, לא עלה הדבר ("עס האָט ניט געלונגען") - אזי נשארה האפשרות בלבד, ולא נמשך הדבר בפועל.

ועל זה חידש וגילה ה[[בעש"ט]], שבאחרון של פסח ישנו גילוי המשיח בפועל, והיינו, שבכל אחרון של פסח, מצאת הכוכבים, משקידש החג, ישנה המשכת הארת המשיח בפועל, ואמירת ההפטרה מענין זה היא כלי לקבל הארת המשיח בפנימיות.

וכיון שכן, הרי, אפילו בשנים שלפנ"ז, ומכל שכן בשנה זו, אכן יש באחרון של פסח הארת המשיח בפועל, אלא, שיש מי שמנצל אותה במילואה, יש מי שמנצל אותה בחלקה, ויש מי שמצד כמה סיבות אינו מנצל אותה כלל, ואעפ"כ, גם אצלו פועלת הארת המשיח.

וטעם הדבר - כי, במשיח נאמר ש"יכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה"{{הערה|רמב"ם הלכות מלכים ספי"א. וראה גם שיחת אחרון של פסח [[תשט"ז]] סי"ט ([[תורת מנחם]] חלק ט"ז ע' 239). [[תשי"ז]] סנ"ב ([[תורת מנחם]] חי"ט ע' 324). תשח"י סל"ד ([[תורת מנחם]] חכ"ב ריש ע' 269).}}, והיינו, שגם מי שבגלוי אינו רוצה, יכוף אותו משיח. וכשם שהדברים אמורים בענין ביאת המשיח בגשמיות, כן הוא גם בענין הארת המשיח באחרון של פסח, שפועלת בכל אחד מישראל - גם מי שצריך לכוף אותו - לחזק בדק התורה ומצוותי'.

וע"פ המבואר ב[[אגרת הקודש]]{{הערה|סי"ד.}} לענין ראש השנה, שבכל שנה ושנה נמשך אור חדש כו', וכן הוא לענין כל המועדים - הרי מובן, שגם בגילוי הארת המשיח באחרון של פסח, ניתוסף בכל שנה גילוי נעלה יותר בהארת המשיח.

וכאמור, ענין זה היה גם בדורות שלפנ"ז, אלא הבעש"ט גילה את הדבר. והרי משמעות הדברים שנשיא ישראל "מגלה" דבר, היא, שממשיך ומגלה זאת בכל ה[[נשמה|נשמות]] הפרטיות שנמשכות ממנו, שיאיר בהם האור בפנימיות.

== הארת המשיח לגבי הענין של ביאת המשיח ==

חידושו של הבעש"ט שבכל אחרון של פסח ישנה לא רק האפשרות לגילוי המשיח, אלא גם הארת המשיח בפועל, הוא, לא רק לגבי ההארה הפרטית דמשיח שמאירה באחרון של פסח, אלא גם בנוגע לכללות הענין דביאת המשיח.

וביאור הדברים:

ידוע הטעם לכך שמצינו בכמה נבואות ש[[הקב"ה]] צוה לנביא לעשות איזו פעולה בגשמיות מעין הנבואה, בכדי לקשר את הנבואה עם [[גשמיות]] העולם{{הערה|ראה דרשות הר"ן דרוש ב. [[רמב"ן]] לך לך יב, ו. לבוש על הרקאנטי לך לך שם.}}, שכן, כאשר הנבואה נשארת בדיבור, ואינה מתקשרת עם מעשה, יכול להיות שמסיבות שונות ישאר הדבר בעולם הדיבור, ואף פעם לא יומשך בעולם המעשה. - מצד עשיית התשובה, או להיפך, "שמא יגרום החטא"{{הערה|ראה ברכות ד, א, ובחדא"ג מהרש"א שם.}} או מצד ענינים אחרים, יכול להיות שהנבואה תומשך רק ברוחניות, ולא תומשך בגשמיות.

וע"ד המבואר{{הערה|ראה [[לקוטי תורה]] ס"פ קרח (נה, ג ואילך). [[תורת מנחם]] ספר המאמרים [[סיוון]] ע' שפד ואילך. וש"נ.}} בענין התפלה בכל יום, שאף על פי שכל הענינים נמשכו כבר בר"ה, מכל מקום, יכול להיות שההמשכה שבר"ה תשאר ברוחניות, ובכדי שתומשך בגשמיות הנה על זה צריכה להיות התפלה בכל יום. וכן הוא בענין הנבואה, שמצד כמה סיבות יכולה הנבואה להשאר בעולם הדיבור.

אמנם, כאשר הנביא עושה איזו פעולה במעשה בגשמיות - הנה פרט זה גורר עמו את כלל הנבואה, שהנבואה בכללותה תומשך במעשה.

ועל דרך זה בנידון זה, על ידי זה שבכל אחרון של פסח מאירה הארת המשיח בפועל - הנה הארה פרטית זו גוררת עמה את הכלל כולו, ומקרבת את כללות הענין דביאת המשיח.
{{הערות שוליים}}
{{פסח}}
[[קטגוריה:פסח]]
@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[קובץ:סעודת משיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מודעת פירסום של חסידי חב"ד אודות [[סעודת משיח]], הנאכלת באחרון של פסח]]
+'''אחרון של פסח''' הינו היום השמיני של פסח בחוץ לארץ, והיום השביעי של פסח ב[[ארץ ישראל]].
-'''אחרון של פסח''' הינו [[יום טוב]] ביומו האחרון של [[חג הפסח]] (חל ב[[חוץ לארץ]] ביום השמיני של פסח, [[יום טוב שני של גלויות]] לחג [[שביעי של פסח]]; וב[[ארץ ישראל]] היום השביעי של פסח הוא היום האחרון). ביום זה מאירה הארת ה[[משיח]] ואוכלים בו [[סעודת משיח]].
-==ברכת שהחיינו==
+== ענין גילוי המשיח שבאחרון של פסח ==
-הרמב"ם פסק שבחג האחרון של פסח אין מברכים [[ברכת שהחיינו|שהחיינו]]: "כל לילי יום טוב ובליל יום הכפורים אומרים שהחיינו, וב[[שביעי של פסח]] אין מברכין שהחיינו מפני שאינו רגל בפני עצמו וכבר בירך על הזמן בתחלת הפסח"{{הערה|הלכות שבת כט, ג.}}.
-בחסידות מוסבר הטעם לכך, כיון ש"הימים הראשונים דפסח שייכים לגאולת מצרים, והימים האחרונים – שביעי של פסח ואחרון של פסח – לגאולה העתידה, וכמ"ש הצ"צ שמטעם זה אין מברכים שהחיינו בשביעי של פסח, כיון שיום זה שייך לגאולה העתידה, ואין לברך שהחיינו אלא על ענין שנמצא כבר עתה"{{הערה|1=שיחת אחרון של פסח תשט"ז. הובא באריכות בלקוטי שיחות חל"ז עמ' 14. ([http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=1313&CategoryID=838 השיחה מעובדת]).}}.
+[[אדמו"ר הריי"צ]] אמר{{הערה|שיחת יום אחרון של פסח תש"ד בתחלתה (ספר השיחות תש"ד ע' 109).}}, שהענין שאחרון של פסח הוא גילוי המשיח, נתגלה על ידי הבעש"ט.
-== גילוי המשיח באחרון של פסח ==
+ופירש, שאין הכוונה שענין זה לא היה מקודם לכן, כי אם, שהבעש"ט גילה את הדבר. ועל דרך שקודם הבעש"ט היה סדר העבודה של צדיקים נסתרים, ואחר כך נעשה הדבר בגלוי. וביאר אז, שגם אצל צדיקים נסתרים גופא היה חילוק בין קודם הבעש"ט ולאחרי זה.
-[[אדמו"ר הריי"צ]] אמר{{הערה|שיחת יום אחרון של פסח תש"ד בתחלתה (ספר השיחות תש"ד ע' 109).}}, שהענין שאחרון של פסח הוא גילוי המשיח, נתגלה על ידי הבעש"ט.
+== הארת המשיח בפועל - יכוף כל ישראל ==
+[[הרבי]]{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/7/9/83&search=%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%94 תורת מנחם [[תש"כ]] עמ' 39]}} הוסיף, כי לכאורה אינו מובן:
+גם על פי נגלה - הרי [[חודש ניסן]] בכלל הוא זמן של גאולה, כמארז"ל{{הערה|ר"ה יא, רע"א. שמו"ר פט"ו, יא.}} "ב[[ניסן]] נגאלו וב[[ניסן]] עתידין להגאל", ובפרט באחרון של פסח שבו מפטירין "ויצא חוטר מגזע ישי וגו'"{{הערה|ישעי' יא, א.}}, ואם כן, מה חידש הבעש"ט בענין זה?
+והביאור בזה:
+הפירוש הפשוט הוא שהזמן ד[[חודש ניסן]] בכלל ואחרון של פסח בפרט הוא זמן מסוגל לביאת המשיח. ובגלל זה מפטירין באחרון של פסח "ויצא חוטר גו'", כי, אמירת פסוקי ה[[תורה]] בענין הגאולה, היינו, שמביאים ראי' מן התורה על ביאת המשיח, היא אחת הסגולות להביא את ה[[גאולה]] בפועל. והיינו, שהזמן דאחרון של פסח הוא זמן של אפשרות וסגולה להגאולה.
+לפי זה נמצא, שבשנים שלפני זה, בשנה שעברה, לפני שנתיים וכו', שבהם ניסו להביא את הגאולה, ולפועל, מצד סיבות שונות, לא עלה הדבר ("עס האָט ניט געלונגען") - אזי נשארה האפשרות בלבד, ולא נמשך הדבר בפועל.
-ופירש, שאין הכוונה שענין זה לא היה גם קודם לכן, כי אם, שהבעש"ט גילה את הדבר. ועל דרך שקודם הבעש"ט היה סדר העבודה של צדיקים נסתרים, ואחר כך נעשה הדבר בגלוי. וביאר אז, שגם אצל צדיקים נסתרים גופא היה חילוק בין קודם הבעש"ט ולאחרי זה.
+ועל זה חידש וגילה ה[[בעש"ט]], שבאחרון של פסח ישנו גילוי המשיח בפועל, והיינו, שבכל אחרון של פסח, מצאת הכוכבים, משקידש החג, ישנה המשכת הארת המשיח בפועל, ואמירת ההפטרה מענין זה היא כלי לקבל הארת המשיח בפנימיות.
-==הלכות ומנהגים==
+וכיון שכן, הרי, אפילו בשנים שלפנ"ז, ומכל שכן בשנה זו, אכן יש באחרון של פסח הארת המשיח בפועל, אלא, שיש מי שמנצל אותה במילואה, יש מי שמנצל אותה בחלקה, ויש מי שמצד כמה סיבות אינו מנצל אותה כלל, ואעפ"כ, גם אצלו פועלת הארת המשיח.
-===להישאר ערים בלילה===
-בלילה זה לא נהגו להישאר ערים כל הלילה כפי המנהג בליל שביעי של פסח, אך יחידי סגולה כן נהגו בזה, דוגמת ר' [[הלל מפאריטש]].
-===הקלות בהידורי החג===
+וטעם הדבר - כי, במשיח נאמר ש"יכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה"{{הערה|רמב"ם הלכות מלכים ספי"א. וראה גם שיחת אחרון של פסח [[תשט"ז]] סי"ט ([[תורת מנחם]] חלק ט"ז ע' 239). [[תשי"ז]] סנ"ב ([[תורת מנחם]] חי"ט ע' 324). תשח"י סל"ד ([[תורת מנחם]] חכ"ב ריש ע' 269).}}, והיינו, שגם מי שבגלוי אינו רוצה, יכוף אותו משיח. וכשם שהדברים אמורים בענין ביאת המשיח בגשמיות, כן הוא גם בענין הארת המשיח באחרון של פסח, שפועלת בכל אחד מישראל - גם מי שצריך לכוף אותו - לחזק בדק התורה ומצוותי'.
-בהלכה מובא שביום אחרון של פסח ניתן להקל בחלק מ[[הידורים וחומרות בחג פסח|הזהירויות שנוהגים בהם במשך שאר ימי החג]], מחשש איסור [[חמץ]]{{הערה|1=ראה למשל שולחן ערוך אדמו"ר הזקן אורח חיים [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh3/1/447/36.htm#_ftn_2201 סי' תמז, סעיף לו]. [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh3/1/447/43.htm#_ftn_2201 שם, סעיף מג]. [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh3/1/453/6.htm סי' תנג, סעיף ו]. ועוד.}}.
-בפועל, נהגו רבותינו נשיאנו להקל באכילת סתם מצות ביום זה (ולא [[מצה שמורה|שמורות]]), אך לאור השינויים שחלו בתהליך האפיה, שהפכו מצות אלו למהודרות פחות, הפסיקו להקל בכך גם ביום האחרון{{הערה|1=ראה [https://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/8/2/16.htm אוצר מנהגי חב"ד - אחרון של פסח, מצות פשוטות].}}. בנוגע לשתיית [[יי"ש]] מיוחד לפסח (שנאסרה בשאר ימי החג על ידי [[אדמו"ר הצמח צדק]]), קרה ו[[אדמו"ר המהר"ש]] השתמש בו ביום האחרון אחר חצות היום, אך אצל [[אדמו"ר הריי"צ]] קרה שהביאו יי"ש של פסח ביום האחרון וציוה לסלקו מהשולחן{{הערה|1=ראה [https://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/8/2/18.htm אוצר מנהגי חב"ד - אחרון של פסח, שתיית יי"ש].}}.
+וע"פ המבואר ב[[אגרת הקודש]]{{הערה|סי"ד.}} לענין ראש השנה, שבכל שנה ושנה נמשך אור חדש כו', וכן הוא לענין כל המועדים - הרי מובן, שגם בגילוי הארת המשיח באחרון של פסח, ניתוסף בכל שנה גילוי נעלה יותר בהארת המשיח.
-יוצאת מן הכלל הינה הזהירות מאכילת [[מצה שרויה]], שלא רק שהקלו רבותינו נשיאנו בכך, אלא דייקו לשרות את המצה בכל סעודה ובכל מאכל{{הערה|1=ראה בהרחבה [https://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/8/2/17.htm אוצר מנהגי חב"ד - אחרון של פסח, מצה שרויה].}}, אף שבפסק [[אדמו"ר הזקן]] בנדון נאמר רק "ביום-טוב האחרון - המיקל משום שמחת יום-טוב '''לא הפסיד'''"{{הערה|שו"ת שלו, סימן ו.}}. [[הרבי]] התייחס לנושא בהרחבה והסביר, שהטעם להנהגת רבותינו הייתה כי אכילת מצה שרויה מבטאת את מעלתו הרוחנית של יום זה והקשר שלו לגאולה, שלכן אין צורך בזהירות זו{{הערה|ראה בהרחבה לקוטי שיחות חלק כ"ב, שיחת אחרון של פסח.}}.
+וכאמור, ענין זה היה גם בדורות שלפנ"ז, אלא הבעש"ט גילה את הדבר. והרי משמעות הדברים שנשיא ישראל "מגלה" דבר, היא, שממשיך ומגלה זאת בכל ה[[נשמה|נשמות]] הפרטיות שנמשכות ממנו, שיאיר בהם האור בפנימיות.
-=== סעודת משיח ===
+== הארת המשיח לגבי הענין של ביאת המשיח ==
-{{ערך מורחב|סעודת משיח}}
-[[הבעל שם טוב]] הנהיג אשר ביום [[אחרון של פסח]] יערכו [[סעודה שלישית]], ונקראת "[[סעודת משיח]]" מכיוון שברגעים אלו של צאת החג "מאיר גילוי הארת [[משיח]]". בסעודה יאכלו מצות. ב[[תרס"ו]], תיקן הרבי [[הרש"ב]] לשתות גם ארבעה כוסות [[יין]] בעת הסעודה.
-כאשר חל יום אחרון של פסח בשבת, עורר הרבי שגם ב[[ארץ ישראל]] ישתתפו עם בני [[חו"ל]], ויערכו סעודת משיח גם בשבת, כאשר בארץ היא יום [[אסרו חג]].
+חידושו של הבעש"ט שבכל אחרון של פסח ישנה לא רק האפשרות לגילוי המשיח, אלא גם הארת המשיח בפועל, הוא, לא רק לגבי ההארה הפרטית דמשיח שמאירה באחרון של פסח, אלא גם בנוגע לכללות הענין דביאת המשיח.
-==מאמרי אחרון של פסח==
-בשנת [[תרל"א]] החל [[אדמו"ר המהר"ש]] באמירת [[המשך והחרים]], באחרון של פסח.
+וביאור הדברים:
-כבר מהשנה הראשונה לנשיאות, החל הרבי לומר בכל שנה מאמר באחרון של פסח [[מאמר]]{{הערה|השנה האחרונה לעת עתה בה זכינו לשמוע מאמר מהרבי באחרון של פסח, הייתה בשנת [[תשמ"ט]], להעיר שתאריך זה הוא הזמן בו אמר הרבי במשך הכי הרבה שנים מאמר.}}, רוב המאמרים{{הערה|מלבד כמה בודדים שה[[דיבור המתחיל]] שלהם היה "כימי צאתך", יש גם כמה מאמרים נוספים שאמר הרבי בשבת הסמוכה הממשיכים את המאמר הקודם.}} פתחו ב[[דיבור המתחיל]] "והחרים", "והניף ידו על הנהר" וציטוטים נוספים מתוך ה[[הפטרה]] של אחרון של פסח, המדברת על [[משיח וגאולה]], מתוך מאמרים אלו יוצאת תמונה שלמה מיוחדת על הפטרה זו.
+ידוע הטעם לכך שמצינו בכמה נבואות ש[[הקב"ה]] צוה לנביא לעשות איזו פעולה בגשמיות מעין הנבואה, בכדי לקשר את הנבואה עם [[גשמיות]] העולם{{הערה|ראה דרשות הר"ן דרוש ב. [[רמב"ן]] לך לך יב, ו. לבוש על הרקאנטי לך לך שם.}}, שכן, כאשר הנבואה נשארת בדיבור, ואינה מתקשרת עם מעשה, יכול להיות שמסיבות שונות ישאר הדבר בעולם הדיבור, ואף פעם לא יומשך בעולם המעשה. - מצד עשיית התשובה, או להיפך, "שמא יגרום החטא"{{הערה|ראה ברכות ד, א, ובחדא"ג מהרש"א שם.}} או מצד ענינים אחרים, יכול להיות שהנבואה תומשך רק ברוחניות, ולא תומשך בגשמיות.
-המאמרים מבוססים גם על ד"ה "והניף" שבליקוטי תורה, ומאמרים נוספים של רבותינו נשיאנו{{הערה|ניתן לראותם בהערות למאמרים.}}.
+וע"ד המבואר{{הערה|ראה [[לקוטי תורה]] ס"פ קרח (נה, ג ואילך). [[תורת מנחם]] ספר המאמרים [[סיוון]] ע' שפד ואילך. וש"נ.}} בענין התפלה בכל יום, שאף על פי שכל הענינים נמשכו כבר בר"ה, מכל מקום, יכול להיות שההמשכה שבר"ה תשאר ברוחניות, ובכדי שתומשך בגשמיות הנה על זה צריכה להיות התפלה בכל יום. וכן הוא בענין הנבואה, שמצד כמה סיבות יכולה הנבואה להשאר בעולם הדיבור.
-==קישורים חיצוניים==
+אמנם, כאשר הנביא עושה איזו פעולה במעשה בגשמיות - הנה פרט זה גורר עמו את כלל הנבואה, שהנבואה בכללותה תומשך במעשה.
-*הרב ברוין, '''[//4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw-wpengine.netdna-ssl.com/wp-content/uploads/2016/04/14-04-2020-00-38-32-%D7%9C%D7%95%D7%97-%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%99-%D7%A4%D7%A1%D7%97-%D7%AA%D7%A9%D7%A4-%D7%97%D7%9C%D7%A7-%D7%91.pdf לוח הלכה למעשה - ימים אחרונים של חג הפסח]''' קונטרס לקראת חג הפסח תש"פ {{PDF}}
-*'''[https://chabad.info/beis-medrash/665085/ הגהות על שיחת אחרון של פסח תשמ"ח]''' {{אינפו}}
-*'''[https://chabad.info/moshiach/664824/ סעודת משיח עם משיח! • שיחות הדבר מלכות לאחרון של פסח]''' {{אינפו}}
-*'''[https://chabad.info/video/rebbe/yearround/665282/ קטעים נדירים מחלוקת כוס של ברכה – מוצאי אחש"פ תשל"ז]''' {{וידפו}}
-*ברוך מנחם כהנא, '''[https://col.org.il/news/144914 גלויים נדירים מהיומן האישי: אחרון של פסח עם הרבי]''' {{COL}}
+ועל דרך זה בנידון זה, על ידי זה שבכל אחרון של פסח מאירה הארת המשיח בפועל - הנה הארה פרטית זו גוררת עמה את הכלל כולו, ומקרבת את כללות הענין דביאת המשיח.
+{{הערות שוליים}}
 {{פסח}}
-{{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:פסח]]