הבדלים בין גרסאות בדף "אחדות פשוטה"
מה עם ההתגלות? (שיחה | תרומות) |
|||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
==בספירות== | ==בספירות== | ||
באופן האחדות של הספירות יש כמה אופנים: והדרגה הנעלית - שבה כל הספירות מאוחדות באופן הכי פשוט - שאין מציאות נפרדת שבמצב כל כך נעלה הוא אחד (כמו ב[[כתר]] שהוא נקרא גם [[עולם העקודים]], כלומר, שכל הספירות הן "עקודות" בכלי אחד, ואפילו שהן כדבר אחד, מכל מקום, יש בזה מן המורכבות), אלא הוא אחד כיון שאין שם כלל ציור של ספירות ואפילו כמאוחדות. אופן זה הוא בדרגת [[אדם קדמון]]. | באופן האחדות של הספירות יש כמה אופנים: והדרגה הנעלית - שבה כל הספירות מאוחדות באופן הכי פשוט - שאין מציאות נפרדת שבמצב כל כך נעלה הוא אחד (כמו ב[[כתר]] שהוא נקרא גם [[עולם העקודים]], כלומר, שכל הספירות הן "עקודות" בכלי אחד, ואפילו שהן כדבר אחד, מכל מקום, יש בזה מן המורכבות), אלא הוא אחד כיון שאין שם כלל ציור של ספירות ואפילו כמאוחדות. אופן זה הוא בדרגת [[אדם קדמון]]. | ||
| + | ==בתורת הרבי== | ||
| + | במכתב מ[[י"ג ניסן]] בשנת [[תשכ"ג]] עונה הרבי לאישה שטענה על תחושת בדידות הניכרת אצלה. במענה כותב הרבי, שהוא מתפלא מאוד, שהרבי ידוע פתגמו של [[אדמו"ר מוהריי"צ]], ש{{מונחון|''''חסידות האָט אויפגעטאָן אַז מ'איז ניט עלענד כו'''''|החסידות פעלה במה שסילקה ענין הבדידות}}, שאם הבדידות נוגעת להקשר בין חסיד לרבי, על אחת כמה וכמה יש להקשר ושייכות שבין אדם לסביבתו, ופשוט שכך הקשר שבין ה' ובני ישראל, ובמיוחד הענין על פי יסדות תורתינו בענין [[השגחה פרטית]], כפשוט, אשר הקב"ה משגיח בהשגחה פרטית על כל הנעשה בעולם, והשגחתו וברכתו והשפעת טובו, הרי אחד מהם, כי מקורם אחדות הפשוטה. | ||
[[קטגוריה:תורת החסידות]] | [[קטגוריה:תורת החסידות]] | ||
גרסה מ־21:16, 28 בנובמבר 2020
אחדות פשוטה הינה מציאות אחת שאינה מורכבת מפרטים שונים.
ביאור המושג
כאשר ישנם מספר דברים המתאחדים לדבר אחד (לדוגמה: עיסה המורכבת ממים וקמח וכו') הם אמנם כעת דבר אחד, אך הוא מורכב ממספר גורמים.
לעומת זאת, כאשר יש דבר אחד, שהוא אחד - לא מפני שחיברו אותו, אלא מפני שהוא אחד בעצם, הרי אחדות זו נקראת אחדות פשוטה.
בספירות
באופן האחדות של הספירות יש כמה אופנים: והדרגה הנעלית - שבה כל הספירות מאוחדות באופן הכי פשוט - שאין מציאות נפרדת שבמצב כל כך נעלה הוא אחד (כמו בכתר שהוא נקרא גם עולם העקודים, כלומר, שכל הספירות הן "עקודות" בכלי אחד, ואפילו שהן כדבר אחד, מכל מקום, יש בזה מן המורכבות), אלא הוא אחד כיון שאין שם כלל ציור של ספירות ואפילו כמאוחדות. אופן זה הוא בדרגת אדם קדמון.
בתורת הרבי
במכתב מי"ג ניסן בשנת תשכ"ג עונה הרבי לאישה שטענה על תחושת בדידות הניכרת אצלה. במענה כותב הרבי, שהוא מתפלא מאוד, שהרבי ידוע פתגמו של אדמו"ר מוהריי"צ, ש'חסידות האָט אויפגעטאָן אַז מ'איז ניט עלענד כו, שאם הבדידות נוגעת להקשר בין חסיד לרבי, על אחת כמה וכמה יש להקשר ושייכות שבין אדם לסביבתו, ופשוט שכך הקשר שבין ה' ובני ישראל, ובמיוחד הענין על פי יסדות תורתינו בענין השגחה פרטית, כפשוט, אשר הקב"ה משגיח בהשגחה פרטית על כל הנעשה בעולם, והשגחתו וברכתו והשפעת טובו, הרי אחד מהם, כי מקורם אחדות הפשוטה.
