עריכת הדף "אויפרופעניש (שבת חתן)"

השבת שלפני ה[[חתונה]], קרויה בשם '''שבת אופרוף''', או '''שבת חתן''' (במקור: '''אויפרופעניש'''{{הערה|לחילופין: '''אופרופניש''', '''אויפרופעניס'''.}}, מ[[אידיש]]: קריאה לעלות), ובה נהוג שהחתן מכובד לעלות לתורה, ומהאותיות אותם הוא קורא מתוך הספר תורה הוא שואב כח להקמת בנין בית בישראל.

אצל חסידי חב"ד נהוג במידת האפשר להשתדל שהעלייה לתורה תהיה במנין התפילה של הרבי ב[[770]], וכן מקשרים את העלייה לתורה עם עריכת [[התוועדות]] חסידית במהלכה חוזר החתן דברי חסידות.

==מקור המנהג==
מקור המנהג הוא בלבוש{{הערה|שולחן ערוך אורח חיים סימן רפב סעיף ז'. הובא בקצרה גם במגן אברהם}}, שכתב שהחתן בשבת שקודם החתונה נוהג לעלות לתורה.

במדרש תלפיות{{הערה|ענף חתן.}} מובא שהיות וה"חתן דומה למלך", כמו שהמלך מצווה שיהיו לו שני ספרי תורה, כך החתן [[עלייה לתורה|עולה לתורה]] פעמיים, פעם אחת בשבת שקודם החתונה ופעם אחת בשבת שלאחר החתונה.

==מנהגים וביאורים ==
[[קובץ:מענה אופרופעניש.jpg|ממוזער|[[מענות קודש|מענה הרבי]] לחתנים שביקשו מהרבי שיערוך התוועדות בשבת קודם החתונה שלהם: '''הנ"ל קשה, כדי שלא לבייש הקודמים שלא השתתפתי בהאופרופעניש – אבל כדי לפייסם – שני החתנים, אתן מהנשמר אצלי מ[[כוס של ברכה]] ד[[חג השבועות]], זמן נישואי הקב"ה וכנסת ישראל בשעה טובה ומוצלחת ולנצח סלה ועד''']]
הטעם הכללי לעלייה לתורה הוא כדי שהחתן ייקח כוחות להקמת הבית החדש שהולך לבנות, ואת הכח הזה הוא מקבל דווקא מהתורה שבכתב{{הערה|דבר המסמל את הקשר בין היהודי לקב"ה שהינו קשר עצמי שנעלה גם מההבנה וההשגה בדרגה הכי נעלית שלהם.}}, ודווקא בקריאה ביום השבת.

הרבי ביאר שבזה עצמו ישנה מעלה מיוחדת למי ש[[עלייה לתורה|עולה לתורה]] בחדר בו נשיא הדור התפלל וקיבל ל[[יחידות]]{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/1/22 שיחת שבת פרשת חוקת תשי"א].}}. על פי זה, כיום ישנם רבים המקפידים לקבל עליה לתורה במקום בו קיבל הרבי ל[[יחידות כללית]] בשנים הכי אחרונות – ב[[זאל הגדול]] ב-[[770]].

על פי מנהג ישראל, לאחר שהחתן [[עלייה לתורה|עולה לתורה]] זורקים עליו מיני מגדים ופירות יבשים{{הערה|בספר 'טעמי המנהגים ומקורי הדינים' הביא שמיני הקליות שנהגו לזרוק הם אגוזים שקדים וצימוקים, היות ואגוז בגימטריא 'חטא' ובעת החתונה מוחלין לחתן על כל עוונותיו, השקדים ממהרים להוציא את פירותיהם ואף את החתן מברכים שיזכה להעמיד תולדות ללא שום עיכוב, והצימוקים באים לרמז שיזכה לאשה צנועה וחסודה ולא תבוא לידי חטא כמו חווה שסחטה ענבים מ[[עץ הדעת]] ונתנה ל[[אדם הראשון]].}}. מפי השמועה, כאשר הרבי התפלל ב[[פרזידנט 1304|ביתו הפרטי]] בשנת האבלות על רעייתו [[הרבנית חיה מושקא]], הורה הרבי לדאוג להביא לבית כבר מ[[ערב שבת]] את השקיות עם מיני המתיקה שנהוג לזרוק על החתנים, ולא הסכים שיוותרו על מנהג זה.

לאחר התפילה, נהוג לערוך [[התוועדות חסידית]]. בשנים הראשונות לנשיאות, נהג הרבי לערוך התוועדויות מיוחדות בשבתות בהן היו חתנים שעלו לתורה, גם בשבתות בהן לא היה אמור להתוועד מצד הסדר הרגיל. בשבתות אלו נהג הרבי לבאר ב[[התוועדות]] ענינים שונים הנוגעים לחתונה, ושילב וקישר אותם עם פרשת השבוע. נוהג זה פסק עם השנים כאשר התרבו החתנים שעלו לתורה ב-770.

==שבת כלה==
שבת זו נקראת גם בשם '''שבת כלה''', ובשבת זו, הכלה, חברותיה, בני משפחתה וכדומה – באות לבית הכלה ועורכות מסיבה של שמחה.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/2/16 שיחת שבת פרשת ויצא תשי"א]''' – שיחת הרבי שליט"א בה מבאר טעם המנהג לעלייה לתורה בשבת קודם החתונה
*'''[http://www.col.org.il/pics/inbox/3871118_3042523.pdf יומנו של הרב אליהו חיים אלטהויז משבת האויפרופעניש של הרבי בריגה]''' {{PDF}} {{COL}} קובץ לחיזוק ההתקשרות כ"ג מבית [[ועד תלמידי התמימים העולמי]] עמודים 14-15
* {{קישור שטורעם|288|cols|שלש 'עליות', שלש תקופות, שלשה סיפורים||כ' בסיון תשס"ו}}

{{חתונה}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חתונה]]
[[קטגוריה:שבתות מיוחדות]]