עריכת הדף "אגרת הקודש - סימן כ"ה"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.

ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.

גרסה אחרונה הטקסט שלך
שורה 11: שורה 11:
 
* הקושיא עליה בוחר הרבי לענות להם היא, כיצד כותב הבעל שם טוב{{הערה|צוואת הריב"ש, סימן ק"כ.}} שה[[שכינה]] שורה גם על גוי רשע. הרבי מראה, שהנאמר ב[[שער היחוד והאמונה]] בשם הבעל שם טוב (שהקב"ה מהווה את כל העולם '''כולל הקליפות''' בכל רגע [[יש מאין|מאין ליש]] מחדש), מיוסד בצורה ברורה על דברי האר"י הקדוש, על דברי רז"ל, ויתר על כן - על פסוקים מפורשים.
 
* הקושיא עליה בוחר הרבי לענות להם היא, כיצד כותב הבעל שם טוב{{הערה|צוואת הריב"ש, סימן ק"כ.}} שה[[שכינה]] שורה גם על גוי רשע. הרבי מראה, שהנאמר ב[[שער היחוד והאמונה]] בשם הבעל שם טוב (שהקב"ה מהווה את כל העולם '''כולל הקליפות''' בכל רגע [[יש מאין|מאין ליש]] מחדש), מיוסד בצורה ברורה על דברי האר"י הקדוש, על דברי רז"ל, ויתר על כן - על פסוקים מפורשים.
  
* על יסוד דברי הרמבם{{הערה|משנה תורה, דעות ב' ג'. ולהעיר שרבים דנו ברמבם זה, בספר "סדר המשנה" הראה לו מקור בגמרא שבת ק"ה ע"ב: "המקרע בגדיו בחמתו, והמשבר כליו בחמתו, והמפזר מעותיו בחמתו יהא בעיניך כעובד עבודה זרה", ובשו"ת יד אלעזר סי' ל"ב בתשובה הממוענת להגר"ץ חיות כתב שמקורו בזוה"ק פרשת תצוה, וכן הוא בזוה"ק בפ' בראשית.}} "כל ה[[כעס|כועס]] כאילו עובד [[עבודה זרה]]" מבאר רבינו את עניין ה[[השגחה פרטית|השגחה הפרטית]]{{הערה|נקודת הביאור היא, שכל מקרי העולם נעשים על ידי [[השכינה]] - אלא ש[[לבושים|התלבשה]] ב[[גלות]]. וממילא מוכיח כעסו שאינו מאמין (אלא אם כן הכעס הוא לצורך מצוה, כגון להפריש את חבירו מ[[עבירה]], כשם שכעס [[משה רבינו]] על בני אהרן.}}, שהוא יסוד היסודות של שיטת הבעש"ט (הנובע ישירות מהאמונה ב[[אחדות השם]]),
+
* על יסוד דברי חז"ל "כל ה[[כעס|כועס]] כאילו עובד [[עבודה זרה]]" מבאר רבינו את עניין ה[[השגחה פרטית|השגחה הפרטית]]{{הערה|נקודת הביאור היא, שכל מקרי העולם נעשים על ידי [[השכינה]] - אלא ש[[לבושים|התלבשה]] ב[[גלות]]. וממילא מוכיח כעסו שאינו מאמין (אלא אם כן הכעס הוא לצורך מצוה, כגון להפריש את חבירו מ[[עבירה]], כשם שכעס [[משה רבינו]] על בני אהרן.}}, שהוא יסוד היסודות של שיטת הבעש"ט (הנובע ישירות מהאמונה ב[[אחדות השם]]),
  
 
==גוף האגרת==
 
==גוף האגרת==
{{קטע תניא|קטע=אגרת כ"ה|טקסט הקטע={{תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - סימן כ"ה}}}}
+
{{קטע תניא|קטע=אגרת כ"ה|טקסט הקטע={{תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - סעיף כ"ה}}}}
  
 
==סיכום==
 
==סיכום==
על יסוד דברי הרמבם כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה"{{הערה|משנה תורה, דעות ב' ג'.}} מוכיח אדמו"ר הזקן שהשכינה מתלבשת גם בקליפות.
 
 
נקודת ההסבר היא, שישנו חילוק בין כעס על "מילי דעלמא" (ענייני העולם) – שהוא אסור, לבין כעס על "מילי דשמיא" (ענייני תורה ומצוות) - שהוא מותר.
 
 
טעם החילוק הוא, ש"הכל בידי שמיים חוץ מיראת שמיים"{{הערה|ברכות ל"ג ע"ב.}}. היינו, ש"ענייני שמים" נתונים לבחירת האדם – ולכן מותר לכעוס עליהם (כמו שנאמר{{הערה|במדבר ל"א י"ג.}} "ויקצוף משה"). ואילו ענייני העולם הם כולם בהשגחה פרטית מאת הקב"ה - ולכן הכועס עליהם '''כאילו כועס על ה'''' – כאילו עובד עבודה זרה.
 
 
==חלוקת האיגרת לפרקים==
 
 
* את האגרת חילק [[אדמו"ר הזקן]] לשבעה פרקים{{הערה|ויש לומר הטעם לאריכות הגדולה כאן, שעניין הההשגחה הפרטית המבואר באגרת זו הוא הוא יסוד שיטת הבעש"ט ויסוד כל תורת החסידות. הדבר מקבל ביטוי גם בחלוקה לשיעורים היומיים שנעשתה ע"י אדמו"ר הריי"ץ ב[[לוח היום יום]]: בכל התניא שני המקומות היחידים בהם משתווים [[שיעורים יומיים#תניא|שיעורי השנה הפשוטה]] והמעוברת (למעט סיום התניא) הם אלו המבארים את שיטת הבעש"ט בעניין [[השגחה פרטית]].}}:
 
* את האגרת חילק [[אדמו"ר הזקן]] לשבעה פרקים{{הערה|ויש לומר הטעם לאריכות הגדולה כאן, שעניין הההשגחה הפרטית המבואר באגרת זו הוא הוא יסוד שיטת הבעש"ט ויסוד כל תורת החסידות. הדבר מקבל ביטוי גם בחלוקה לשיעורים היומיים שנעשתה ע"י אדמו"ר הריי"ץ ב[[לוח היום יום]]: בכל התניא שני המקומות היחידים בהם משתווים [[שיעורים יומיים#תניא|שיעורי השנה הפשוטה]] והמעוברת (למעט סיום התניא) הם אלו המבארים את שיטת הבעש"ט בעניין [[השגחה פרטית]].}}:
  
שורה 51: שורה 44:
 
*[[מלכות|דבר ה']]
 
*[[מלכות|דבר ה']]
  
{{סדרה|הקודם=[[אגרת הקודש - סימן כ"ד|פרק כ"ד]]|רשימה=פרקי אגרת הקודש|הבא=[[אגרת הקודש - סימן כ"ו|פרק כ"ו]]}}
+
{{סדרה|הקודם=[[אגרת הקודש - כ"ד|פרק כ"ד]]|רשימה=פרקי אגרת הקודש|הבא=[[אגרת הקודש - כ"ו|פרק כ"ו]]}}
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:אגרת הקודש - תניא]]
 
[[קטגוריה:אגרת הקודש - תניא]]

לתשומת לבך: תרומתך לחב"דפדיה תפורסם תחת תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף חב"דפדיה:זכויות יוצרים לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך, או העתקת אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים. אין לעשות שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!

ביטול עזרה בעריכה (נפתח בחלון חדש)