הבדלים בין גרסאות בדף "אברהם דריזין (מאיור)"
(←ילדותו) |
|||
| שורה 53: | שורה 53: | ||
* [[אנשים חסידים היו]] מאת הרב [[יוסף יצחק קמינצקי]] | * [[אנשים חסידים היו]] מאת הרב [[יוסף יצחק קמינצקי]] | ||
| − | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|דרייזין]] | + | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|דרייזין אברהם]] |
| − | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|דרייזן]] | + | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|דרייזן אברהם]] |
| − | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|דרייזין]] | + | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|דרייזין אברהם]] |
גרסה מ־19:00, 8 בדצמבר 2008
הרב אברהם דריזין נולד בי’ חשוון בשנת תרס"א, בעיירה מיור שברוסיה הלבנה, לאביו, הר”ר דובער ולאמו מרת יהודית. זקניו, אבי אביו ואבי אמו, היו חסידי חב"ד. במקומות רבים מוזכר שמו בשם "אברהם מאיור", כינוי זה ניתן לו שם העיירה בה נולד, העיירה מאיורי שבבלרוס.
אחיו, יהודה לייב, חיים יצחק וחיה שרה - נרצחו בימי מלחמת העולם השניה, על ידי הנאצים ימ"ש יחד עם משפחותיהם.
תוכן עניינים
ילדותו
ילדותו עברה בישוב מאיורי ישוב קטן מאד, שבעים משפחות יהודיות וגוי אחד, אפילו בית כנסת ‘מתנגדי’ לא היה בעיירה.
בילדותו היו לו שלושה מלמדים: אחד שלימדו גמרא. בתו של השוחט שלימדה אותו תנ"ך, עברית, דקדוק וכתיבה. המורה השלישי היה גוי שלימד אותו רוסית ומתמטיקה.
כשמלאו לו שתים עשרה שנים נסע ללמוד בעיירה דרויא, עיירה סמוכה למיור. שם למד בחדר אצל מלמד שלימדו גמרא.
בגיל ארבע עשרה, כשסיים את לימודו בדרויא, התלבט לאיזו ישיבה לנסוע על מנת להמשיך את לימודיו, האם לישיבה ליטאית, או לישיבה החבדי"ת "תומכי תמימים שהייתה באותה עת בליובאוויטש.
הרב של מיור אף על פי שהיה ‘מתנגד. במשך השנים התקרב לחב"ד, התפלל בנוסח האר"י, ונהג במנהגי חב”ד. אך בכל זאת נשאר מתנגד.
הרב שהיה ידיד קרוב למשפחתו של ר' אברהם, וגם היה דואג לנערים שלמדו תורה, לכן הוא הציע לאביו שר' אברהם יסע ללמוד באחת הישיבות הליטאיות הגדולות שהיו אז בסלבודקה או בקובנה, שם היו ראשי ישיבות מפורסמים כמו ר' ’ברוך בער לייבוביץ ועוד.
להוריו היה קשה להחליט. הם היו אנשי ישוב קטן, והיו חסרי קשר עם ‘העולם הגדול, התקשו להחליט לאיזה ישיבה לשולחו, מחמת חוסר ידיעתם והשגתם במצב הישיבות באותה עת.
אחיו שהיה מבוגר ממנו, היה ירא שמים, אך לא למד בישיבה. הוא סיים גימנסיה רוסית ועסק במסחר. הוא היה מוכשר בצורה בלתי רגילה, ממש עילוי. יחד עם זאת היה בקי גם ב’הויות העולם’, והוא זה שהחליט שר' אברהם צריך לנסוע לליובאוויטש.
בליובאוויטש
ר' אברהם נסע לליובאוויטש מצויד במכתב המלצה מרבה של דרויא. הנסיעה ארכה לילה שלם. בבוקר הגי לעיירה רודניא, ומשם לליובאוויטש. יחד איתי הגיעו עוד עשרות נערים, שבאו לישיבה. סדרי הקבלה וההרשמה היו קשוחים וקשים מאד ורובם של אותם נערים לא התקבלו.
ר' אברהם התקבל לחדרים, לשיעורו של ר' יחיאל קומיסר.
לנערים בגילו לא הייתה פנימייה. מי שהיה בידו כסף ששלחו לו הוריו, היה מסתדר איכשהו. אבל מי שלא היה לו כסף, נאלץ ‘לאכול ימים’ (לאכול אצל תושבי ליובאוויטש. בכל יום בבית אחר). הוריו שלחו לו בכל חודש 6 רובל, (סכום גדול, באותם הימים) בכסף זה שכר חדר, יחד עם עוד כמה נערים, בביתה של אלמנה מבוגרת, בשם פייגא ריישא . יחד אתם היה ישן בחור מבוגר, ששימש כמשגיח.
מצב זה נמשך עד מלחמת העולם הראשונה, אז נותק כל אזור מיור מרוסיה וסופח לפולין, מסך של ברזל הבדיל בינו לבין משפחתו. כמובן שהתמיכה שהיה מקבל מהורין פסקה מלהגיע והוא נאלץ לעזוב את האכסניה. אז עבר ללון על ספסל בבית הכנסת שבליובאוויטש ו’אכל ימים’ אצל בעלי בתים בליובאוויטש.
מאוחר יותר עלה ל’שיעורים’, לשיעורו של ר’ שמואל בער בריסוב.
עברו שלוש שנים לשהותו בליובאוויטש, ורק אז התירה לו ההנהלה לנסוע לביתו במיור (בימים ההם נפתח הגבול עם פולין, והיתה אפשרות לבקר במיור).
לאחר שחזר לליובאוויטש וסיים את ה’שיעורים’ עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים שעדרין, שהייתה ישיבה לצעירים. שם התחיל ללמוד לבד. בישיבה בשעדרין למד אצל המשפיע ר'’שאול בער זיסלין.
מנהל ישיבות תומכי תמימים בברית המועצות
בשנות הצ' היה מנהל ישיבות תומכי תמימים בברית המועצות. במסירות נפש גדולה, עשה רבות בכדי שהתמימים יוכלו ללמוד.
ממנהלי תומכי תמימים לוד
מספר שנים היה ממנהלי תומכי תמימים לוד. סייע רבות בגשמיות וברוחניות.
משפיע בארצות הברית
בתקופה האחרונה לחייו, התגורר בניו יורק, והיה משפיע.
לקריאה נוספת
- אנשים חסידים היו מאת הרב יוסף יצחק קמינצקי
