עריכת הדף "אבן השתיה"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.

ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.

גרסה אחרונה הטקסט שלך
שורה 1: שורה 1:
'''אבן השתיה''' היא האבן שהייתה במרכז [[קודש הקודשים]] עליה היה מונח [[ארון הברית]]. עליה אמרו חז"ל שהיא יסוד הבריאה. על פי [[הקבלה]] היא מסמלת את [[ספירת המלכות]] ובחסידות מבואר שתוכנה בנפש האדם הוא הקשר התקיף שב[[נשמה|נשמות]] ישראל.
+
'''אבן השתיה''' היא האבן שהיתה במרכז קודש הקודשים עליה היה מונח ארון הברית. עליה אמרו חז"ל שהיא יסוד הבריאה. על פי [[הקבלה]] היא מסמלת את ספירת המלכות ובחסידות מבואר שתוכנה בנפש האדם הוא הקשר התקיף שב[[נשמה|נשמות]] ישראל.
  
 
==מהותה==
 
==מהותה==
אבן השתיה, היא אבן שהייתה ב[[קודש הקודשים]] ב[[בית המקדש]], ו[[ארון הברית]] היה נתון עליה{{הערה|תוספתא יומא פ"ב, רמב"ם בית הבחירה ד, א.}}, אלא שהאבן הייתה בולטת מן הארון לצד מזרח{{הערה|תנחומא קדושים: "ואבן שתיה לפני הארון". ראה עוד יומא נב ב, שהאבן הייתה במקום בין הבדים.}}. הארון היה מונח עליה ברוב תקופת בית ראשון, עד שצוה המלך יאשיהו לגנוז את הארון במקום מסתור שהכין [[שלמה המלך]] בבית המקדש, בכדי שלא ייפול ליד הגויים כשיחריבו את בית המקדש, ומאז וכן בכל תקופת בית שני (עד היום{{הערה|לקוטי שיחות חלק כא עמוד 156 ואילך}})- הייתה אבן השתיה בקודש הקדשים ללא הארון.
+
אבן השתיה, היא אבן שהיתה ב[[קודש הקודשים]] ב[[בית המקדש]].
 +
ברוב תקופת בית ראשון היה מונח עליה [[ארון הברית]], עד שצוה [[המלך יאשיהו]] לגנוז את הארון במקום מסתור שהכין [[שלמה המלך]] בבית המקדש, בכדי שלא ייפול ליד הגויים כשיחריבו את בית המקדש, ומאז וכן בכל תקופת בית שני (עד היום{{הערה|לקוטי שיחות חלק כא עמוד 156 ואילך}})- היתה אבן השתיה בקודש הקדשים ללא הארון.
  
ביום הכיפורים כשנכנס [[הכהן הגדול]] לבית קדש הקדשים להקטיר קטורת, היה מניח עליה את המחתה. בבית ראשון היה מניח את המחתה על האבן במקום שבין בדי הארון ובמקדש שני - שלא היה בו ארון - היה מניחה באותו המקום שהיה בין בדי הארון במקדש ראשון. אף הזיית הדם בקודש הקודשים ביום זה הייתה על אבן זו{{הערה|[[מסכת יומא]] נב, ב ונג, ב.}}.
+
על אבן זו היה [[הכהן הגדול]] מקטיר את הקטורת שהקטירו בקדש הקודשים ב[[יום הכיפורים]] ואף הזיית הדם בקודש הקודשים ביום זה היתה על אבן זו.{{הערה|[[מסכת יומא]] נג, ב.}}
  
ב[[ספר הזוהר]]{{הערה|זוהר חלק א דף עב, ב. (וראה שם בנוגע לסתירה הרי ממנו הושתת העולם).}} מבואר שאבן השתיה היא מצבת האבן שהונחה על ידי [[יעקב אבינו]], כמתואר בפרשת ויצא. ובפירוש [[אור החיים]] על ה[[תורה]]{{הערה|1=[[אור החיים]] פרשת ויצא כח, כב.}} מסביר שכבר אז הכין יעקב אבינו את האבן לבית המקדש.
+
ב[[ספר הזוהר]]{{הערה|זוהר חלק א דף עב, ב. (וראה שם בנוע לסתירה הרי ממנו הושתת העולם).}} מבואר שאבן השתיה היא מצבת האבן שהונחה על ידי [[יעקב אבינו]], כמתואר בפרשת ויצא. ובפירוש [[אור החיים]] על ה[[תורה]]{{הערה|1=[[אור החיים]] פרשת ויצא כח, כב.}} מסביר שכבר אז הכין יעקב אבינו את האבן לבית המקדש.
  
 
==שמה==
 
==שמה==
חז"ל מסבירים שהשם "אבן השתייה" הוא על שם ש"ממנה הושתת העולם"{{הערה|[[תלמוד בבלי]], [[מסכת יומא]] דף נד עמוד ב.}}, כלומר ממקום זה התחילה [[בריאת העולם]]{{הערה|מדרש תנחומא, פרשת פקודי, פיסקא ג'.}} וממנה התפשט העולם{{הערה|רש"י מסכת יומא נד, ב.}}.
+
חז"ל מסבירים שהשם "אבן השתייה" הוא על שם ש"ממנה הושתת העולם"{{הערה|[[תלמוד בבלי]], [[מסכת יומא]] דף נד עמוד ב.}}, כלומר ממקום זה התחילה [[בריאת העולם]]{{הערה|מדרש תנחומא, פרשת פקודי, פיסקא ג'.}} וממנה התפשט העולם{{הערה|רש"י מסכת יומא נד, ב.}}.
  
 
וכך מובא גם בזהר:{{ציטוט|תוכן=וְעַלְמָא לָא אִתְבְּרֵי, עַד דְּנָטַל אַבְנָא חָדָא, וְאִיהוּ אַבְנָא דְּאִתְקְרֵי אֶבֶן שְׁתִיָּה, וְנָטַל לָהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְזָרַק לָהּ לְגוֹ תְהוֹמָא, וְאִתְנְעִיץ מֵעֵילָא לְתַתָּא, וּמִנֵּיהּ אִשְׁתִּיל עַלְמָא. וְאִיהִי נְקוּדָה אֶמְצָעִיתָא דְעַלְמָא, וּבְהַאי נְקוּדָה קָיְימָא קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים.|מקור=ספר הזהר חלק א רלא, א}}
 
וכך מובא גם בזהר:{{ציטוט|תוכן=וְעַלְמָא לָא אִתְבְּרֵי, עַד דְּנָטַל אַבְנָא חָדָא, וְאִיהוּ אַבְנָא דְּאִתְקְרֵי אֶבֶן שְׁתִיָּה, וְנָטַל לָהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְזָרַק לָהּ לְגוֹ תְהוֹמָא, וְאִתְנְעִיץ מֵעֵילָא לְתַתָּא, וּמִנֵּיהּ אִשְׁתִּיל עַלְמָא. וְאִיהִי נְקוּדָה אֶמְצָעִיתָא דְעַלְמָא, וּבְהַאי נְקוּדָה קָיְימָא קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים.|מקור=ספר הזהר חלק א רלא, א}}
  
ה[[רמב"ם]] בפירוש ה[[משניות]] מסביר שהכוונה היא ליסוד העולם מצד כוונת ותכלית הבריאה, שכן "מקום העבודה הוא יסוד העולם"{{הערה|[[פירוש המשנה לרמב"ם]], מסכת יומא, פרק ה' משנה ב', מאירי שם.}}, וכן מסביר המאירי "שמשם נתייסד תכלית העולם והמכוון בו"{{הערה|[[בית הבחירה להמאירי]] שם.}} (כלומר שלולא היא - ועבודת [[בית המקדש]] ש"נתייסדה" ממנה - לא היה ה' בורא את העולם). הרמב"ן מבאר כי אבן השתיה הוא ה[[צורה]] הבסיסית ([[ד' יסודות]]) שלבשה את חומר [[היולי]] וממנו הורכבו לאחר מכן כל מיני הצורות והנבראים{{הערה|בפירושו על התורה ספר בראשית א, ב ('וכבר נודע').}}.
+
ה[[רמב"ם]] בפירוש המשניות מסביר שהכוונה היא ליסוד העולם מצד כוונת ותכלית הבריאה, שכן "מקום העבודה הוא יסוד העולם"{{הערה|[[פירוש המשנה לרמב"ם]], מסכת יומא, פרק ה' משנה ב'; מאירי שם.}},וכן מסביר המאירי "שמשם נתייסד תכלית העולם והמכוון בו"{{הערה|[[בית הבחירה להמאירי]] שם.}} (כלומר שלולא היא - ועבודת [[בית המקדש]] ש"נתייסדה" ממנה - לא היה ה' בורא את העולם).
  
 
==בתורת החסידות==
 
==בתורת החסידות==
===עניינה בספירות===
+
;עניינה בספירות
 +
עניינה הוא ספירת ה[[מלכות]] (ובפרטיות במלכות גופא עניינה הוא יסוד שבמלכות) וזה הוא הביאור בדברי הילקוט{{הערה|הובא בפירוש הרמ"ז על הזהר חלק ג ריג, ב.}} "נטל [[הקב"ה]] אבן השתיה ואמר ליוסף אם תגע בה (באשת [[פוטיפר]]) הרי משליכו ומחריב את העולם" שעניינו של יוסף הוא יסוד והמלכות היא בת זוגו של ספירת היסוד.{{הערה|ספר המאמרים תרל"א {{מקור}}.}}
  
עניינה הוא ספירת ה[[מלכות]] (ובפרטיות במלכות גופא עניינה הוא יסוד שבמלכות) וזה הוא הביאור בדברי הילקוט{{הערה|הובא בפירוש [[הרמ"ז]] על הזהר חלק ג ריג, ב.}} "נטל [[הקב"ה]] אבן השתיה ואמר ליוסף אם תגע בה (באשת [[פוטיפר]]) הרי משליכו ומחריב את העולם" שעניינו של יוסף הוא יסוד והמלכות היא בת זוגו של ספירת היסוד{{הערה|ספר המאמרים תרל"א ח"א, ד"ה כמראה הקשת, עמוד שמ"ה.}}.
+
;עניינה.
 +
אבן השתיה מרמז על בירור[[אותיות]] (שאבנים עניינם אותיות{{הערה|"שני אבנים בונות שני בתים" ספר יצירה {{הבהרה|מקור מדוייק}}.}}) והכלים שנפלו ב[[שבירת הכלים]] של [[עולם התוהו]] ו"ממנה הושתת כל העולם" הוא לפי שעבודה זו היא עיקר ותכלית הבריאה ובה תלוי כל העליות והבירורים שבעולמות.{{הערה|[http://www.chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/640a/1/10/index.htm מאמר ד"ה מזבח אדמה תר"ם].}}  
  
===עניינה===
+
אבן השתיה הוא המשפיע גילוי אלקות בעולם להיותו מעיקרי [[בית המקדש]] וגם יסוד העולם (ממנו הושתת העולם). עניינו הוא הפעולה בעולם (ככל יסוד שפועל בבניין שעליו אף שמכוסה וודאי הוא כך גם באבן השתיה שנמצאת גלויה מאז בריאת העולם ועד עכשיו) לחבר אותו עם אלוקות שהאיר בבית המקדש שיתגלה בעולם שמציאותו הוא האותיות ודבר ה' שמחייה אותו. (פעולה זו נעשית בשני אופנים: א. '''המשכת''' גילוי אלוקי בעולם מלמעלה למטה שמרומז בשם אבן שכוללת את האותיות 'א' ו'ב' בסדר ישר מתחילת האותיות מלמעלה למטה (תחילה האות 'א' הרומזת על [[הקב"ה]] ('אלופו של עולם') וזה נמשך באות ב' שבה נבראה עולם ('''ב'''ראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ) וכן הלאה). ב. תיקון ו'''העלאת''' העולם ממטה למעלה וזה מרומז בזה ששמה של אבן השתיה כוללת את האותיות 'ת' ו'ש' שרומז על סדר האותיות ממטה למעלה).{{הערה|1=שיחת ליל א דחג הסוכות [[תשנ"ב]] ([http://www.otzar770.com/cgi-bin/ImageService.exe/convert?ilFN=c:\projects\otzar770\ocr_files\main\tora\52\1\B0098.tif&ilIF=G&ilSC=30 התוועדויות [[תשנ"ב]] כרך א עמוד 98]) וראה שיחת עקב תשנ"א.}}{{הערה|1=ראה גם שיחת הרבי ב'התוועדויות' [[תשמ"ח]] [http://www.otzar770.com/cgi-bin/ImageService.exe/convert?ilFN=c:\projects\otzar770\ocr_files\main\tora\48\4\B0057.tif&ilIF=G&ilSC=30 חלק ד עמוד 57].}}
  
אבן השתיה מרמז על בירור [[אותיות]] (שאבנים עניינם אותיות{{הערה|"שני אבנים בונות שני בתים" ספר יצירה פ"ד מי"ב.}}) והכלים שנפלו ב[[שבירת הכלים]] של [[עולם התוהו]] ו"ממנה הושתת כל העולם" הוא לפי שעבודה זו היא עיקר ותכלית הבריאה ובה תלוי כל העליות והבירורים שבעולמות{{הערה|[http://www.chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/640a/1/10/index.htm מאמר ד"ה מזבח אדמה תר"ם].}}.
+
;בעבודה ובנפש האדם.
 +
ב[[תורת החסידות]] מוסבר{{הערה|1=[[תורת מנחם התוועדויות]] [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/tm/30/19/269.htm [[תשכ"א]] ח"ב עמוד 269]}} שאבן השתיה היא הקשיות והתוקף של יהודי הנקרא גם "[[איתן שבנשמה]]". ותוכנה ש"אינו רוצה ואינו יכול להיות נפרד ח"ו מאלוקות".{{הערה|1=אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ ח"ד ע' שפד (הובא ב"היום יום" כה תמוז). שם ע' תקמז (הובא ב"היום יום" כא סיון). ועוד.}} על שם תוקף זה מכונים היהודים "עם קשה עורף". משום שקשר זה הוא למעלה מהבנת השכל ולכן תוקפה וחוזקה אינו מוגבל.
 +
"וממנה הושתת העולם" לפי שדווקא כשהעבודה מבוססת על 'יסוד' זה, בכחו של האדם לברר ולתקן את [[נפש הבהמית|נפשו הבהמית]] ועל ידו דווקא הוא הבירור של כל העולמות.{{הערה|ספר המאמרים תר"ם עמוד סט.}}
  
אבן השתיה הוא המשפיע גילוי אלקות בעולם להיותו מעיקרי [[בית המקדש]] וגם יסוד העולם (ממנו הושתת העולם). עניינו הוא הפעולה בעולם (ככל יסוד שפועל בבניין שעליו אף שמכוסה וודאי הוא כך גם באבן השתיה שנמצאת גלויה מאז בריאת העולם ועד עכשיו) לחבר אותו עם אלוקות שהאיר בבית המקדש שיתגלה בעולם שמציאותו הוא האותיות ודבר ה' שמחייה אותו. (פעולה זו נעשית בשני אופנים: א. '''המשכת''' גילוי אלוקי בעולם מלמעלה למטה שמרומז בשם אבן שכוללת את האותיות 'א' ו'ב' בסדר ישר מתחילת האותיות מלמעלה למטה (תחילה האות 'א' הרומזת על [[הקב"ה]] ('אלופו של עולם') וזה נמשך באות ב' שבה נבראה עולם ('''ב'''ראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ) וכן הלאה). ב. תיקון ו'''העלאת''' העולם ממטה למעלה וזה מרומז בזה ששמה של אבן השתיה כוללת את האותיות 'ת' ו'ש' שרומז על סדר האותיות ממטה למעלה){{הערה|1=שיחת ליל א דחג הסוכות [[תשנ"ב]] ([http://www.otzar770.com/cgi-bin/ImageService.exe/convert?ilFN=c:\projects\otzar770\ocr_files\main\tora\52\1\B0098.tif&ilIF=G&ilSC=30 התוועדויות [[תשנ"ב]] כרך א עמוד 98]) וראה שיחת עקב תנש"א.}}{{הערה|1=ראה גם שיחת הרבי ב'התוועדויות' [[תשמ"ח]] [http://www.otzar770.com/cgi-bin/ImageService.exe/convert?ilFN=c:\projects\otzar770\ocr_files\main\tora\48\4\B0057.tif&ilIF=G&ilSC=30 חלק ד עמוד 57].}}.
+
==קישורים חיצוניים==
 
 
===בעבודה ובנפש האדם===
 
 
 
ב[[תורת החסידות]] מוסבר{{הערה|1=[[תורת מנחם התוועדויות]] [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/tm/30/19/269.htm [[תשכ"א]] ח"ב עמוד 269]}} שאבן השתיה היא הקשיות והתוקף של יהודי הנקרא גם "[[איתן שבנשמה]]". ותוכנה ש"אינו רוצה ואינו יכול להיות נפרד ח"ו מאלוקות"{{הערה|1=אג"ק אדמו"ר הריי"צ ח"ד ע' שפד (הובא ב"היום יום" כה תמוז). שם ע' תקמז (הובא ב"היום יום" כא סיון). ועוד.}}. על שם תוקף זה מכונים היהודים "עם קשה עורף". משום שקשר זה הוא למעלה מהבנת השכל ולכן תוקפה וחוזקה אינו מוגבל.
 
"וממנה הושתת העולם" לפי שדווקא כשהעבודה מבוססת על 'יסוד' זה, בכחו של האדם לברר ולתקן את [[נפש הבהמית|נפשו הבהמית]] ועל ידו דווקא הוא הבירור של כל העולמות{{הערה|ספר המאמרים תר"ם עמוד סט.}}.
 
  
==קישורים חיצוניים==
+
* הרב [[יואל כהן]] - '''[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=30546&hilite=67ed459c-d2f2-45d3-805b-61c9002a4b9f&st=%D7%90%D7%91%D7%9F+%D7%A9%D7%AA%D7%99&pgnum=35 ספר הערכים - חב"ד, ערך אבן השתיה]'''
* הרב [[יואל כהן]] - '''[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=30546&hilite=67ed459c-d2f2-45d3-805b-61c9002a4b9f&st=אבן+שתי&pgnum=35 ספר הערכים - חב"ד, ערך אבן השתיה]'''
 
 
*[http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=3810 אנציקלופדיה יהודית דעת, ערך אבן השתיה]
 
*[http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=3810 אנציקלופדיה יהודית דעת, ערך אבן השתיה]
{{הערות שוליים}}
+
{{הערות שוליים|טורים=כן}}
[[קטגוריה:כלי המקדש]]
+
[[קטגוריה:בית המקדש]]
 
{{בית המקדש}}
 
{{בית המקדש}}

לתשומת לבך: תרומתך לחב"דפדיה תפורסם תחת תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף חב"דפדיה:זכויות יוצרים לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך, או העתקת אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים. אין לעשות שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!

ביטול עזרה בעריכה (נפתח בחלון חדש)