אדון (שם ה')

אדון - שם הוי' - מורה על שם הוי' המלובש בספירת המלכות, שבמלכותו הוא אדון כל הארץ.

התואר "אדון" מורה על מי שיש לו עבדים ו/או עם - הזרים במהותם לאדון, שאינם בניו, ואף על פי כן הם נתונים למרותו בביטול מוחלט לרצונו.

והוא מצדו - פונה מעניניו האישיים הנשגבים והנאצלים, ויורד אל העם, ומתמסר ומתעסק בעניניהם להנהיגם, אף על פי שעניניהם - אינם לפי ערכו כלל, ומכל מקום - מתעסק עמם, ועך ידי זה הוא מיטיב להם, ופועל בהם ובאמצעותם - את הפעולות העולות ברצונו. כך הקב"ה (שם הוי') אשר כשמו כן הוא - אין סוף ב"ה, כשמתצמצם ומתלבש בספירת המלכות, כדי לפעול את בריאת הנבראים, שהם בבחינת ישות מוגבלת ומציאות נפרדת, ובהם ובאמצעותם - מוציא אל הפועל את רצונו יתברך - להיטיב עם ברואיו, שיהיו דירה -לו יתברך- בתחתונים, על ידי שיעשו כולם אגודה אחת לעשות רצון אבינו שבשמים, הנה, בזה הוא "אדון עולם אשר מלך".

(חלק מהחומר בערך נלקח מהספר "ערכים בחסידות")