חוש הציור

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ךלחי.png הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.

חוש הציור הוא חוש מיוחד שאדם שניתן בו באפשרותו לצייר לנגד עיניו מאורע או מחזה מסויים וכך לחיות עמו ולהפנימו.

אדמו"ר הריי"צ התבטא שמי שיש לו את חוש הציור יש לו חוש טוב יותר בלימוד ובדרכי החסידות.

חשיבותו

אדמור הריי"צ העיד שלאביו אדמו"ר הרש"ב היה חוש הציור אף בדיבורו [1]

ווען איך האָב נאָר אָנגעהויבען צו ריידען, אַלס אַ קינד פון 3 יאָהר בערך, פלעגט דער טאַטע מיר פרעגן, וואָס געדענקסטו?9 — איך זאָל זיך מצייר זיין — האָב איך געזאָגט איך געדיינק דעם זיידן — מהר"ש נ"ע — ווי ער האָט געטראָגען 2 גאָלדענע קייטלעך אויפ'ן וועסט — כידוע שהמהר"ש נ"ע נשא תמיד 2 שעונים בכיסו — דעם ט"ק וואָס האָט אַרויסגעזען זיך פון וועסט, האָט דער טאַטע מיר געזאָגט אַז איך זאָל זיך דאָס מצייר זיין. ער האָט ביי מיר מפתח געווען דעם חוש הציור. אַז איך האָב געלערנט ביי מיין ערשטען מלמד ר' יקותיאל10 ודרכו הי' שאחר הלימוד פלעגט ער דערציילען סיפורי מעשיות שהי' בהם עניני הפלאה, שגם לגדולים הי' זה הפלאה ומכ"ש לילדים, פלעג איך זיך דאָס מצייר זיין. אח"כ למדתי אצל המלמד ר' ניסן11. וכמו"כ בכל ענין בלימוד דא"ח ציירתי לעצמי הענין. דער טאַטע האָט מיר אַמאָל געזאָגט: דער כח הציור האָט דיר געראַטעוועט. און דורכדעם איז ביי מיר נתפתח געוואָרען דער חוש הציור (עד שיש כמה דברים שהנני זוכר שאינני יודע אם ראיתי בעצמי הדבר או שזהו מה שציירתי לעצמי ממה ששמעתי)[2].


הרבי דיבר פעם אודות היציאה לשליחות שצריכה להיות בפועל ממש ולא להסתפק בדמיונות ומחשבות ובהזדמנות זו הזכיר אודות חוש הציור[3]:

"יכול הוא לישב בד' אמותיו ולחשוב אודות התקשרותו אל הרבי, ונכונותו לילך במס"נ למלא שליחותו של הרבי, ולשלימות הענין יוסיף ויצייר לעצמו כל פרטי הנסיעה: כאן אינו יכול להשיג חלב ישראל, כאן לא מקבלים אותו בסבר פנים יפות, וכאן לועגים למראהו של בחור-ישיבה עם זקן ופיאות וכו' – שאז יסיים את ה"נסיעה" (בציור המחשבה) במשך זמן קצר ביותר, חצי שעה או שעה – בהתאם לטיב חוש הציור,

[ושתי אופנים בזה: מי שחוש הציור שלו טוב יותר – יעשה זאת במחצית השעה; או להיפך, מי שחוש הציור שלו טוב יותר – יעמיק ויפליג בציור המחשבה שעה שלימה, ומי שחוש הציור שלו מפותח ביותר ("ער האָט גאָר אַ גוטן חוש הציור") – יעמיק ויפליג בציור המחשבה עד שיתעלף...],

אבל, בשביל להשיג את ה"סחורה" – מוכרחים לנסוע ולמלא את השליחות בפועל ממש!""



ברשימת המאסר של אדמו"ר הריי"צ: "המחשבה הראשונה היתה מלא כל ה­ארץ כבודו כתי' אשר גם שפאליערנא בכלל, ובין רגע הנה ציורו של מבצר הפעטראפאוולי, ומאסרו של הוד כ"ק אאזמו"ר, אבינו הראשון, רבינו הגדול זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, לנגד עיני, וחולם בהקיץ.

מה איתן היא המחשבה וחושי הציור המעמידים את האדם במצב מדומה כאמת גמור ובשעה ההיא הנהו כולו מורם מעל אשפות הגשם והחומר, עיניו טרודות, רעיונותיו רוקדים כאלו עולה ומטפס בחיי הנפש והנשמה. ובשרו הכאוב לזרא לו[4].

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ תש"י עמוד 345
  2. ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ תש"ו עמ' 41
  3. התוועדויות תשי"א חלק ה' עמ' 240
  4. ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ תר"פ תרפ"ז רשימת המאסר