הבדלים בין גרסאות בדף "עוזיאל מייזליש"
(דף חדש: רבי '''עוזיאל מייזליש''' היה מחשובי תלמידי המגיד ממזריטש, ועל פי פקודתו חיבר את הספר "תפארת עוזיאל". כב…) |
(הרחבה) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
− | רבי '''עוזיאל מייזליש''' היה מחשובי תלמידי [[המגיד ממזריטש]], ועל פי פקודתו חיבר את הספר "תפארת עוזיאל". | + | רבי '''עוזיאל מייזליש''' היה מחשובי תלמידי [[הבעל שם טוב]]{{הערת שוליים|ואף מזכיר בשמו דברי תורה - תפארת עוזיאל ת"א תשכ"ב עמ' ס"ח.}}, ולאחר [[הסתלקות]]ו הסתופף בצל [[המגיד ממזריטש]], ועל פי פקודתו חיבר את הספר "תפארת עוזיאל". |
+ | |||
+ | נולד בשנת ה'[[תק"ד]] לאביו ר' צבי הירש, רבה של סמיטיטש, ולאמו מ' דרעזיל. כבר בצעירותו נודע בכשרונותיו הגאוניים. | ||
+ | |||
+ | בגיל צעיר מאד נישא לר' שלמה מזעליחאוו, לאחר מכן החל להתקרב לדרך [[הבעל שם טוב]], אלא שהי' זה בסתר{{הערת שוליים|לגרסאות אחרות לא זכה ר' עוזיא-ל להיות אצל הבעש"ט, ורדיפות המתנגדים היו כאשר התקרב ל[[הרב המגיד]].}}. | ||
+ | |||
+ | לאחר [[הסתלקות]] [[הבעש"ט]] קיבל על-עצמו את מרותו של [[המגיד ממזריטש]], ויחד עם זאת החשיב עצמו גם כתלמיד לר' [[מנחם מנדל מפרימשלן]], ר' [[אברהם מפדלוסק]] ור' [[נחמן מקוסוב]]. | ||
+ | |||
+ | במהלך תקופה זו התמנה לרבה של [[אוסטרובצה]], אלא שכאשר נודע לראשי הקהילה ה[[מתנגד]]ים על היותו [[חסיד]] הם הדיחוהו מתפקיד הרבנות, הוא עקר לריטשוואל ולאחר מכן התיישב בנישטאט ('עיר חדש'). | ||
+ | |||
+ | בקר תלמיד המגיד זכה להערכה רבה, הוא הי' קשור בקשר קרוב לר' [[חיים חייקל מאמדור]], ר' [[יחיאל מיכל מזלטשוב]], האחים ר' [[פנחס מפרנפורקט]] ו' [[שמואל שמעלקא מניקלשבורג]], והאחים ר' [[זושא מאניפולי]] ור' [[אלימלך מליז'נסק]]. הם כינוהו '''עבד השם''', כשעבד [[נוטריקון]] '''ע'''וזיאל '''ב'''ן '''ד'''רעזיל. | ||
+ | |||
+ | תלמידים רבים הסתופפו בצילו. | ||
כבר מגיל צעיר כיהן ברבנות בקהילות חשובות ב[[פולין]], תחילה באוסרובצה, ולאחר מכן בריטשוואל ובעיר חדש, ושם נפטר בחצי ימיו בכ"ח [[כסליו]] תקמ"ו. | כבר מגיל צעיר כיהן ברבנות בקהילות חשובות ב[[פולין]], תחילה באוסרובצה, ולאחר מכן בריטשוואל ובעיר חדש, ושם נפטר בחצי ימיו בכ"ח [[כסליו]] תקמ"ו. | ||
− | |||
− | |||
== תלמידיו == | == תלמידיו == | ||
*רבי '''פישל מסטריקוב'''. | *רבי '''פישל מסטריקוב'''. | ||
*רבי '''אהרן מזעליחוב''' שנתסלק בדמי ימיו, ורבו הספידו. | *רבי '''אהרן מזעליחוב''' שנתסלק בדמי ימיו, ורבו הספידו. | ||
+ | |||
+ | ==ספריו== | ||
+ | |||
+ | *תפארת עוזיאל - ח"א: על ה[[תורה]]. ח"ב: על [[נ"ך]], [[חג]]ים ו[[גמרא]]. | ||
+ | |||
+ | *כרם שלמה | ||
+ | |||
+ | *תפארת הצבי - דרשות וחידושים. | ||
== מאמרותיו == | == מאמרותיו == | ||
שורה 15: | שורה 33: | ||
לאדם צריך חמימות רב בתורת השם וב[[יראת שמים|יראתו]] ותשוקה וחשק גדול, ולהיפך בעבירות, כי היצר הרע בוער באדם באהבה, על כן צריך להתגבר על [[יצר הרע|יצרו]] ולצנן עצמו מחמת יראה ובושה ממנו יתברך.{{הערת שוליים|מתוך ספרו על הפסוק בבראשית לא, מ. "הייתי ביום אכלני חורב וקרח בלילה".}} | לאדם צריך חמימות רב בתורת השם וב[[יראת שמים|יראתו]] ותשוקה וחשק גדול, ולהיפך בעבירות, כי היצר הרע בוער באדם באהבה, על כן צריך להתגבר על [[יצר הרע|יצרו]] ולצנן עצמו מחמת יראה ובושה ממנו יתברך.{{הערת שוליים|מתוך ספרו על הפסוק בבראשית לא, מ. "הייתי ביום אכלני חורב וקרח בלילה".}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
+ | [[קטגוריה:תלמידי הבעל שם טוב]] | ||
[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]] | [[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]] |
גרסה מ־22:55, 5 ביוני 2010
רבי עוזיאל מייזליש היה מחשובי תלמידי הבעל שם טוב[1], ולאחר הסתלקותו הסתופף בצל המגיד ממזריטש, ועל פי פקודתו חיבר את הספר "תפארת עוזיאל".
נולד בשנת ה'תק"ד לאביו ר' צבי הירש, רבה של סמיטיטש, ולאמו מ' דרעזיל. כבר בצעירותו נודע בכשרונותיו הגאוניים.
בגיל צעיר מאד נישא לר' שלמה מזעליחאוו, לאחר מכן החל להתקרב לדרך הבעל שם טוב, אלא שהי' זה בסתר[2].
לאחר הסתלקות הבעש"ט קיבל על-עצמו את מרותו של המגיד ממזריטש, ויחד עם זאת החשיב עצמו גם כתלמיד לר' מנחם מנדל מפרימשלן, ר' אברהם מפדלוסק ור' נחמן מקוסוב.
במהלך תקופה זו התמנה לרבה של אוסטרובצה, אלא שכאשר נודע לראשי הקהילה המתנגדים על היותו חסיד הם הדיחוהו מתפקיד הרבנות, הוא עקר לריטשוואל ולאחר מכן התיישב בנישטאט ('עיר חדש').
בקר תלמיד המגיד זכה להערכה רבה, הוא הי' קשור בקשר קרוב לר' חיים חייקל מאמדור, ר' יחיאל מיכל מזלטשוב, האחים ר' פנחס מפרנפורקט ו' שמואל שמעלקא מניקלשבורג, והאחים ר' זושא מאניפולי ור' אלימלך מליז'נסק. הם כינוהו עבד השם, כשעבד נוטריקון עוזיאל בן דרעזיל.
תלמידים רבים הסתופפו בצילו.
כבר מגיל צעיר כיהן ברבנות בקהילות חשובות בפולין, תחילה באוסרובצה, ולאחר מכן בריטשוואל ובעיר חדש, ושם נפטר בחצי ימיו בכ"ח כסליו תקמ"ו.
תוכן עניינים
תלמידיו
- רבי פישל מסטריקוב.
- רבי אהרן מזעליחוב שנתסלק בדמי ימיו, ורבו הספידו.
ספריו
- כרם שלמה
- תפארת הצבי - דרשות וחידושים.
מאמרותיו
לאדם צריך חמימות רב בתורת השם וביראתו ותשוקה וחשק גדול, ולהיפך בעבירות, כי היצר הרע בוער באדם באהבה, על כן צריך להתגבר על יצרו ולצנן עצמו מחמת יראה ובושה ממנו יתברך.[3]