הבדלים בין גרסאות בדף "תומכי תמימים לודז (פולין)"
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | הישיבה בעיר לודז שבפולין נתיסדה בשנת [[תרפ"ט]] על ידי הרב החסיד [[זלמן שניאורסון]], והמנהל היה בנו הרה"ח [[דוב בער שניאורסון (בן זלמן)]]. | + | הישיבה בעיר [[לודז]] שבפולין נתיסדה בשנת [[תרפ"ט]] על ידי הרב החסיד [[זלמן שניאורסון]], והמנהל היה בנו הרה"ח [[דוב בער שניאורסון (בן זלמן)]]. |
ראש הישיבה בהתחלה היה אחד מחסידי קוצק למדן מופלג. ה[[משפיע]] הראשון משנת תרפ"ט עד [[תרצ"ב]] היה הרה"ח [[ברוך פרידמן]]. המשגיח היה ר' [[טוביה בוקצין]]. | ראש הישיבה בהתחלה היה אחד מחסידי קוצק למדן מופלג. ה[[משפיע]] הראשון משנת תרפ"ט עד [[תרצ"ב]] היה הרה"ח [[ברוך פרידמן]]. המשגיח היה ר' [[טוביה בוקצין]]. | ||
| − | בשנת [[תרצ"ד]] נתמנה לראש הישיבה הרה"ח [[מענדל רוזנמוטר]] הי"ד. | + | בשנת [[תרצ"ד]] נתמנה לראש הישיבה הרה"ח [[מנחם מענדל רוזנמוטר]] הי"ד. |
במשך השנים היו גם משפיעים ומגידי שיעורים הרה"ח [[קלמן מינקובסקי]], הרה"ח [[חיים מאיר גלזמן]]. | במשך השנים היו גם משפיעים ומגידי שיעורים הרה"ח [[קלמן מינקובסקי]], הרה"ח [[חיים מאיר גלזמן]]. | ||
במשך השנים [[תרצ"ז]] עד המלחמה היה מגיד שיעור ומשפיע ר' [[משה אליהו גרליצקי]]. | במשך השנים [[תרצ"ז]] עד המלחמה היה מגיד שיעור ומשפיע ר' [[משה אליהו גרליצקי]]. | ||
| + | |||
| − | [[קטגוריה:ישיבות חב"ד|ל]] | + | תחילה שכנה הישיבה בבית החסידים ליובאוויטש. רק בשנת תר"צ עברה הישיבה למקום מרווח ברחוב פומורסקא 14, הודות לנדבת לבו של הגביר הרב אלחנן שטיינשניידער הי"ד, חסיד גור צעיר שהיה קבלן מצליח. זה נהג לתרום בקביעות לקהילת ליובאוויטש בעיר ולמגביות שערך [[אדמו"ר הריי"צ]] לקראת חג הפסח. |
| + | |||
| + | המקום שתרם לישיבה היה חלק מבניין מגורים בו התגוררו כחמישים משפחות, בהם חסידי גור רבים, ואלו סייעו בנפש חפצה לתלמידי הישיבה. | ||
| + | |||
| + | אדמו"ר הריי"צ תמך רבות באחזקת הישיבה ואף שלח סכומי כסף ותורמים לישיבה. באגרותיו (חלק יא) מופיעה התכתבות בין אדמו"ר הריי"צ, תורמים, והנהלת הישיבה בענייני תרומות. התמימים בעיר היו נוסעים לעיתים אל אדמו"ר הריי"צ כאשר שהה ב[[ריגא]] או ב[[וורשה]]. | ||
| + | |||
| + | גם ראשי ומנהלי הישיבה ביקרו לא פעם אצל אדמו"ר הריי"צ. באגרת מחודש ניסן תרצ"ד כותב אדמו"ר הריי"צ: בנידון פרטי עניני הישיבה, היה אצלי המנהל וראש הישיבה תלמידי היקר והנעלה הר"ר וו"ח אי"א מוהרמ"מ ראזנמוטער, אשר עמו דברתי כל הפרטים, ושולח לו פ"ש. | ||
| + | |||
| + | לביקור מיוחד זכתה הישיבה בשנת [[תרצ"ב]], כאשר הגאון בעל ה'חפץ חיים' ביקר בישיבה והתרשם לטובה מהתמימים ומהצוות הרוחני. | ||
| + | |||
| + | [[קטגוריה:ישיבות חב"ד בעולם|ל]] | ||
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד שנסגרו|ל]] | [[קטגוריה:ישיבות חב"ד שנסגרו|ל]] | ||
גרסה מ־20:52, 9 במרץ 2007
הישיבה בעיר לודז שבפולין נתיסדה בשנת תרפ"ט על ידי הרב החסיד זלמן שניאורסון, והמנהל היה בנו הרה"ח דוב בער שניאורסון (בן זלמן).
ראש הישיבה בהתחלה היה אחד מחסידי קוצק למדן מופלג. המשפיע הראשון משנת תרפ"ט עד תרצ"ב היה הרה"ח ברוך פרידמן. המשגיח היה ר' טוביה בוקצין.
בשנת תרצ"ד נתמנה לראש הישיבה הרה"ח מנחם מענדל רוזנמוטר הי"ד.
במשך השנים היו גם משפיעים ומגידי שיעורים הרה"ח קלמן מינקובסקי, הרה"ח חיים מאיר גלזמן.
במשך השנים תרצ"ז עד המלחמה היה מגיד שיעור ומשפיע ר' משה אליהו גרליצקי.
תחילה שכנה הישיבה בבית החסידים ליובאוויטש. רק בשנת תר"צ עברה הישיבה למקום מרווח ברחוב פומורסקא 14, הודות לנדבת לבו של הגביר הרב אלחנן שטיינשניידער הי"ד, חסיד גור צעיר שהיה קבלן מצליח. זה נהג לתרום בקביעות לקהילת ליובאוויטש בעיר ולמגביות שערך אדמו"ר הריי"צ לקראת חג הפסח.
המקום שתרם לישיבה היה חלק מבניין מגורים בו התגוררו כחמישים משפחות, בהם חסידי גור רבים, ואלו סייעו בנפש חפצה לתלמידי הישיבה.
אדמו"ר הריי"צ תמך רבות באחזקת הישיבה ואף שלח סכומי כסף ותורמים לישיבה. באגרותיו (חלק יא) מופיעה התכתבות בין אדמו"ר הריי"צ, תורמים, והנהלת הישיבה בענייני תרומות. התמימים בעיר היו נוסעים לעיתים אל אדמו"ר הריי"צ כאשר שהה בריגא או בוורשה.
גם ראשי ומנהלי הישיבה ביקרו לא פעם אצל אדמו"ר הריי"צ. באגרת מחודש ניסן תרצ"ד כותב אדמו"ר הריי"צ: בנידון פרטי עניני הישיבה, היה אצלי המנהל וראש הישיבה תלמידי היקר והנעלה הר"ר וו"ח אי"א מוהרמ"מ ראזנמוטער, אשר עמו דברתי כל הפרטים, ושולח לו פ"ש.
לביקור מיוחד זכתה הישיבה בשנת תרצ"ב, כאשר הגאון בעל ה'חפץ חיים' ביקר בישיבה והתרשם לטובה מהתמימים ומהצוות הרוחני.
