הבדלים בין גרסאות בדף "מאיר פופרש"
מוישע זוכמיר (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "רבי '''מאיר פאפרש''' (פופרש) '''הכהן''' (ה'שפ"ד - ב' אדר ה'תכ"ב) הינו מקובל ותלמיד גורי האר"י...") |
דוד קורצוג (שיחה | תרומות) (מקווה כמובן שיוסיפו הקשר חב"די לערך) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | רבי '''מאיר פאפרש''' (פופרש) '''הכהן''' ([[ה'שפ"ד]] - ב' אדר [[ה'תכ"ב]]) הינו מקובל ותלמיד [[גורי האר"י]], מחבר הספר "[[מאורי אור]]" ומהדירם לדפוס של ספרי הקבלה העיקריים, כ[[כתבי האריז"ל]] וספרי רבי [[חיים ויטאל]]. | + | רבי '''מאיר פאפרש''' (פופרש) '''הכהן''' ([[ה'שפ"ד]] - [[ב' אדר]] [[ה'תכ"ב]]) הינו מקובל ותלמיד [[גורי האר"י]], מחבר הספר "[[מאורי אור]]" ומהדירם לדפוס של ספרי הקבלה העיקריים, כ[[כתבי האריז"ל]] וספרי רבי [[חיים ויטאל]]. |
=== תולדות חיים === | === תולדות חיים === | ||
רבי מאיר פאפרש הכהן נולד ב[[קראקוב]], [[פולין]] לאביו רבי יהודה לייב בשנת ה'שפ"ד. בגיל 13 כבר החל ללמוד [[קבלה]], ולאחר מכן שלחוהו הוריו ללמוד את [[תורת הקבלה]] מתלמידי ה[[אריז"ל]] ב[[ירושלים]], רבי [[ישראל אשכנזי]] ורבי [[יעקב צמח]] (תלמיד רבי [[שמואל ויטאל]]) בישיבת המקובלים בירושלים. | רבי מאיר פאפרש הכהן נולד ב[[קראקוב]], [[פולין]] לאביו רבי יהודה לייב בשנת ה'שפ"ד. בגיל 13 כבר החל ללמוד [[קבלה]], ולאחר מכן שלחוהו הוריו ללמוד את [[תורת הקבלה]] מתלמידי ה[[אריז"ל]] ב[[ירושלים]], רבי [[ישראל אשכנזי]] ורבי [[יעקב צמח]] (תלמיד רבי [[שמואל ויטאל]]) בישיבת המקובלים בירושלים. | ||
| − | בשנת ה'ת"ו החל לההדיר את כתבי האריז"ל. בשנת ת"ט, לאחר שהגיעו שמועות על פרעות ביהודי פולין, יצא לפולין לדרוש בשלום בני משפחתו. | + | בשנת ה'ת"ו החל לההדיר את כתבי האריז"ל. בשנת ת"ט, לאחר שהגיעו שמועות על פרעות ביהודי פולין, יצא לפולין לדרוש בשלום בני משפחתו. במסעו נדד לדמשק, שם עיין בכתבי רב-רבו רבי [[שמואל ויטאל]] ועל בסיסם החליט לההדיר את כתבי האריז"ל בשלושה ספרים. משם המשיך לקושטא שבטורקיה כשבמהלך דרכו טורח בסידור הכתבים, ומשם המשיך אל פולין. כשהגיע לבסוף אל קראקוב, בשנת ה'תי"א, השלים את עריכת כתבי האר"י. שלוש שנים לאחר מכן, בשנת תי"ד, נסע בחזרה מפולין אל ארץ ישראל כשבדרכו חלה, ולבסוף הגיע ארצה שבור ורצוץ. |
| − | נפטר בירושלים | + | נפטר בירושלים ב[[ב' באדר]] תכ"ב, בהיותו בן 38 בלבד (כגיל הסתלקות האריז"ל). |
==== מהדיר כתבי האריז"ל ==== | ==== מהדיר כתבי האריז"ל ==== | ||
| − | סידור כתבי האריז"ל כפי שהניחם רבי מאיר | + | סידור כתבי האריז"ל כפי שהניחם רבי מאיר הינם אבן יסוד בדרך לימוד כתבי האריז"ל. רבי מאיר חילק את הכתבים לפי נושאים, ופיצל אותם לשלושה ספרים: דרך עץ חיים (ידוע בשמו הנפוץ "[[עץ חיים]]"), [[פרי עץ חיים]], ו[[נוף עץ חיים]]. שני הספרים האחרונים אמנם לא נדפסו בשלמותם כי אם בחלקים ובשמות שונים, אך מוזכרים רבות בתורת החסידות. |
==== ספריו ==== | ==== ספריו ==== | ||
| − | על גיל הסתלקותו הצעיר, חיבר רבי מאיר ספרים רבים אך רובם לא השתמרו או שטרם ראו את אור הדפוס. | + | על אף גיל הסתלקותו הצעיר, חיבר רבי מאיר ספרים רבים אך רובם לא השתמרו או שטרם ראו את אור הדפוס. |
בערכו בספר [[שם הגדולים]] כתב עליו ה[[חיד"א]] כי חיבר 39 ספרים, כמנין ט"ל אורות - ואכן אחד מספריו נקרא בשם זה ותוכנו דרשות לפי סדר פרשיות השבוע. | בערכו בספר [[שם הגדולים]] כתב עליו ה[[חיד"א]] כי חיבר 39 ספרים, כמנין ט"ל אורות - ואכן אחד מספריו נקרא בשם זה ותוכנו דרשות לפי סדר פרשיות השבוע. | ||
גרסה מ־06:10, 16 בפברואר 2022
רבי מאיר פאפרש (פופרש) הכהן (ה'שפ"ד - ב' אדר ה'תכ"ב) הינו מקובל ותלמיד גורי האר"י, מחבר הספר "מאורי אור" ומהדירם לדפוס של ספרי הקבלה העיקריים, ככתבי האריז"ל וספרי רבי חיים ויטאל.
תולדות חיים
רבי מאיר פאפרש הכהן נולד בקראקוב, פולין לאביו רבי יהודה לייב בשנת ה'שפ"ד. בגיל 13 כבר החל ללמוד קבלה, ולאחר מכן שלחוהו הוריו ללמוד את תורת הקבלה מתלמידי האריז"ל בירושלים, רבי ישראל אשכנזי ורבי יעקב צמח (תלמיד רבי שמואל ויטאל) בישיבת המקובלים בירושלים.
בשנת ה'ת"ו החל לההדיר את כתבי האריז"ל. בשנת ת"ט, לאחר שהגיעו שמועות על פרעות ביהודי פולין, יצא לפולין לדרוש בשלום בני משפחתו. במסעו נדד לדמשק, שם עיין בכתבי רב-רבו רבי שמואל ויטאל ועל בסיסם החליט לההדיר את כתבי האריז"ל בשלושה ספרים. משם המשיך לקושטא שבטורקיה כשבמהלך דרכו טורח בסידור הכתבים, ומשם המשיך אל פולין. כשהגיע לבסוף אל קראקוב, בשנת ה'תי"א, השלים את עריכת כתבי האר"י. שלוש שנים לאחר מכן, בשנת תי"ד, נסע בחזרה מפולין אל ארץ ישראל כשבדרכו חלה, ולבסוף הגיע ארצה שבור ורצוץ.
נפטר בירושלים בב' באדר תכ"ב, בהיותו בן 38 בלבד (כגיל הסתלקות האריז"ל).
מהדיר כתבי האריז"ל
סידור כתבי האריז"ל כפי שהניחם רבי מאיר הינם אבן יסוד בדרך לימוד כתבי האריז"ל. רבי מאיר חילק את הכתבים לפי נושאים, ופיצל אותם לשלושה ספרים: דרך עץ חיים (ידוע בשמו הנפוץ "עץ חיים"), פרי עץ חיים, ונוף עץ חיים. שני הספרים האחרונים אמנם לא נדפסו בשלמותם כי אם בחלקים ובשמות שונים, אך מוזכרים רבות בתורת החסידות.
ספריו
על אף גיל הסתלקותו הצעיר, חיבר רבי מאיר ספרים רבים אך רובם לא השתמרו או שטרם ראו את אור הדפוס. בערכו בספר שם הגדולים כתב עליו החיד"א כי חיבר 39 ספרים, כמנין ט"ל אורות - ואכן אחד מספריו נקרא בשם זה ותוכנו דרשות לפי סדר פרשיות השבוע.
