הבדלים בין גרסאות בדף "שיחה:סעודה שלישית"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(←סעודה שלישית בבית הכנסת: פסקה חדשה) |
|||
| (15 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
האם ניתן להוסיף מקורות לציטוטים רבים המופיעים בערך לדוגמא: בקטע "בתורת הנגלה" מצוטט הרבי שמסביר את ההיתר מהו המקור לביאור זה? | האם ניתן להוסיף מקורות לציטוטים רבים המופיעים בערך לדוגמא: בקטע "בתורת הנגלה" מצוטט הרבי שמסביר את ההיתר מהו המקור לביאור זה? | ||
וכן בסיום הקטע הנ"ל מובא כציטוט קטע שלם, מהו מקורו?--[[משתמש:אדג|אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה]] 12:02, 25 אוגוסט 2008 (EDT) | וכן בסיום הקטע הנ"ל מובא כציטוט קטע שלם, מהו מקורו?--[[משתמש:אדג|אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה]] 12:02, 25 אוגוסט 2008 (EDT) | ||
| + | :החומר לערך הזה נלקח מ[[גליון בית משיח]], [http://chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1489 גליון 472]. --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 18:32, 25 אוגוסט 2008 (EDT) | ||
| + | |||
| + | == "סעודה שלישית היא זמן הנקרא רעווא דרעוין" == | ||
| + | |||
| + | אני חושב שצריך להיות הפוך: רעווא דרעווין הוא זמן בו יש הנוהגים לערוך סעודה שלישית, בליובאוויטש...--[[משתמש:Sh12|שניאור]] 01:56, 27 באפריל 2010 (UTC) | ||
| + | :אמת. גם אם לא עורכים סעודה שלישית, הרי הזמן הוא עת רצון, וכמבואר במילות הניגון [[בני היכלא]].--[[משתמש:אדג|אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה]] 02:11, 27 באפריל 2010 (UTC) | ||
| + | ::ההיפך הוא הנכון. רעווין דרעווין הוא מושג ללא שום קשר לזמן או מקום מסויים. אך "זמן סעודה שלישית הוא זמן של רעווא דרעווין". --[[משתמש:חיים נהר|<span style="color: #004DFF;">'''חיים נהר'''</span>]]<span style="color: Maroon;"> ¤ </span> [[שיחת משתמש:חיים נהר|<span style="color:#80BFFF;">('''שׂיג ושׂיח''')</span>]] 16:44, 27 באפריל 2010 (UTC) | ||
| + | :::אוקיי, שוב עקפת. אז צריך לפתוח ערך על המושג רעווא דרעווין?--[[משתמש:Sh12|שניאור]] 16:50, 27 באפריל 2010 (UTC) | ||
| + | ::::הויכוח נוגע לגירסה הישנה, בעוד שכבר תיקנתי בגוף הערך לגירסא מתאימה לכל הדיעות. --'''טְרַאכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט!''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם]] 18:15, 27 באפריל 2010 (UTC) | ||
| + | :::::דבר ראשון, זה דיון. אל תוריד אותנו לרמה של ויכוח. ובאמת השינוי שעשית יוצר משפט נכון. המשך כך.--[[משתמש:Sh12|שניאור]] 09:10, 28 באפריל 2010 (UTC) | ||
| + | ::::::מוכח מכמה מקומות שרעווא דרעווין זה בזמן מנחת שבת (לא בזמן תפילת מנחה אלא בזמן המנחה - מחצי שעה אחר חצות עד צאת השבת) בלי קשר לאכילת סעודה שלישית (אמנם בנוגע לצער מבואר שזהו דוקא בסעודה ג' ולא בהזמן דרעוא דרעוין וצ"ע) [[משתמש:מה עם ההתגלות?|מה עם ההתגלות?]] - [[שיחת משתמש:מה עם ההתגלות?|שיחה]], 13:16, כ"ח באייר, ה'תש"ף 13:16, 22 במאי 2020 (IST) | ||
| + | == ביאור בחיוב סעודה שלישית == | ||
| + | |||
| + | ועדיין צריך ביאור בטעם הפטור מסעודה שלישית | ||
| + | :שהרי מדינא דגמ' יש חיוב לאכול ממש, ולהלכה קימ"ל שאי אפשר לחלוק על הגמ', גם אם ע"פ הקבלה הוא לא כך. בשלמא להסתמך על הפוסקים שמספיק טעימה משהו ניחא, אבל לא לאכול בכלל הוא נגד הגמ'. | ||
| + | ::ועוד: גם לפי דברי הזוהר רשב"י סמך על דברי תורה רק בשבת של ערב פסח, משמע שכל השנה אכל. | ||
| + | :::ועוד: לפי הידוע הבעל השם טוב ומהמגיד וכל המקובלים אכלו ואוכלים עד היום סעודה שלישית, ולא סמכו על הזוהר, ועל הטעמים הנזכרים. --[[משתמש:Israel.M|Israel.M]] 20:49, 22 במאי 2010 (UTC) | ||
| + | :זו אכן טעות, ולפי המוזכר בערך זה רבותינו נשיאינו עצמם הורו לטעום משהו בסעודה שלישית כדי לצאת ידי חובה על פי ההלכה, וכל הביאורים של הרבי בסיום הערך הם רק לבאר איך שהדבר מתאים על פי ההלכה גם לכתחילה שבלכתחילה, ועיין היטב בגוף הערך. | ||
| + | |||
| + | ::כן הוא גם המנהג בישיבות חב"ד, ומה שידוע שאין עושים כך, זה בעקבות קמפיין מוצלח של מפלגה מסוימת, במהלך [[בחירות תשמ"ט]], וד"ל. --'''ענוים, הגיע זמן גאולתכם! היום י"א בסיוון ה'תש"ע''' [[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם]] 04:59, 24 במאי 2010 (UTC) | ||
| + | |||
| + | == ז"א למעלה מעתיק? == | ||
| + | טעות גסה. זה ממש לא הביאור באוה"ת. אינו תח"י כעת אבל זכור לי שהביאור הוא משהו בסגנון של שההארה באמת היא מפנימיות עתיק אלא שמאירה עד ז"א משהו כזה. --[[משתמש:מה עם ההתגלות?|מה עם ההתגלות?]] - [[שיחת משתמש:מה עם ההתגלות?|שיחה]], 13:16, כ"ח באייר, ה'תש"ף 13:16, 22 במאי 2020 (IST) | ||
| + | |||
| + | == צריך למזג את שתי הפסקאות הראשונות == | ||
| + | |||
| + | כברור ומובן לכל מי שקורא אותם. [[משתמש:מה עם ההתגלות?|מה עם ההתגלות?]] - [[שיחת משתמש:מה עם ההתגלות?|שיחה]], 14:04, כ"ח באייר, ה'תש"ף 14:04, 22 במאי 2020 (IST) | ||
| + | |||
| + | == סעודה שלישית בבית הכנסת == | ||
| + | |||
| + | יש להוסיף בערך זה דברי הרבי ריי"צ (שהובא בהיום יום ל ניסן) שהתוועדות סעודה שלישית יש לקיים בבית הכנסת דווקא. | ||
גרסה אחרונה מ־12:03, 7 באוגוסט 2020
תוכן עניינים
מקורות[עריכה]
האם ניתן להוסיף מקורות לציטוטים רבים המופיעים בערך לדוגמא: בקטע "בתורת הנגלה" מצוטט הרבי שמסביר את ההיתר מהו המקור לביאור זה? וכן בסיום הקטע הנ"ל מובא כציטוט קטע שלם, מהו מקורו?--אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה 12:02, 25 אוגוסט 2008 (EDT)
- החומר לערך הזה נלקח מגליון בית משיח, גליון 472. --chabadnik - שיחה 18:32, 25 אוגוסט 2008 (EDT)
"סעודה שלישית היא זמן הנקרא רעווא דרעוין"[עריכה]
אני חושב שצריך להיות הפוך: רעווא דרעווין הוא זמן בו יש הנוהגים לערוך סעודה שלישית, בליובאוויטש...--שניאור 01:56, 27 באפריל 2010 (UTC)
- אמת. גם אם לא עורכים סעודה שלישית, הרי הזמן הוא עת רצון, וכמבואר במילות הניגון בני היכלא.--אדג. עושים כבוד לליובאויטש. חבדפדיה. צו השעה 02:11, 27 באפריל 2010 (UTC)
- ההיפך הוא הנכון. רעווין דרעווין הוא מושג ללא שום קשר לזמן או מקום מסויים. אך "זמן סעודה שלישית הוא זמן של רעווא דרעווין". --חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח) 16:44, 27 באפריל 2010 (UTC)
- אוקיי, שוב עקפת. אז צריך לפתוח ערך על המושג רעווא דרעווין?--שניאור 16:50, 27 באפריל 2010 (UTC)
- הויכוח נוגע לגירסה הישנה, בעוד שכבר תיקנתי בגוף הערך לגירסא מתאימה לכל הדיעות. --טְרַאכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט! שָׁלוֹם - סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם 18:15, 27 באפריל 2010 (UTC)
- דבר ראשון, זה דיון. אל תוריד אותנו לרמה של ויכוח. ובאמת השינוי שעשית יוצר משפט נכון. המשך כך.--שניאור 09:10, 28 באפריל 2010 (UTC)
- מוכח מכמה מקומות שרעווא דרעווין זה בזמן מנחת שבת (לא בזמן תפילת מנחה אלא בזמן המנחה - מחצי שעה אחר חצות עד צאת השבת) בלי קשר לאכילת סעודה שלישית (אמנם בנוגע לצער מבואר שזהו דוקא בסעודה ג' ולא בהזמן דרעוא דרעוין וצ"ע) מה עם ההתגלות? - שיחה, 13:16, כ"ח באייר, ה'תש"ף 13:16, 22 במאי 2020 (IST)
- דבר ראשון, זה דיון. אל תוריד אותנו לרמה של ויכוח. ובאמת השינוי שעשית יוצר משפט נכון. המשך כך.--שניאור 09:10, 28 באפריל 2010 (UTC)
- הויכוח נוגע לגירסה הישנה, בעוד שכבר תיקנתי בגוף הערך לגירסא מתאימה לכל הדיעות. --טְרַאכְט גוּט, ווֶעט זַיין גוּט! שָׁלוֹם - סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם 18:15, 27 באפריל 2010 (UTC)
- אוקיי, שוב עקפת. אז צריך לפתוח ערך על המושג רעווא דרעווין?--שניאור 16:50, 27 באפריל 2010 (UTC)
- ההיפך הוא הנכון. רעווין דרעווין הוא מושג ללא שום קשר לזמן או מקום מסויים. אך "זמן סעודה שלישית הוא זמן של רעווא דרעווין". --חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח) 16:44, 27 באפריל 2010 (UTC)
ביאור בחיוב סעודה שלישית[עריכה]
ועדיין צריך ביאור בטעם הפטור מסעודה שלישית
- שהרי מדינא דגמ' יש חיוב לאכול ממש, ולהלכה קימ"ל שאי אפשר לחלוק על הגמ', גם אם ע"פ הקבלה הוא לא כך. בשלמא להסתמך על הפוסקים שמספיק טעימה משהו ניחא, אבל לא לאכול בכלל הוא נגד הגמ'.
- ועוד: גם לפי דברי הזוהר רשב"י סמך על דברי תורה רק בשבת של ערב פסח, משמע שכל השנה אכל.
- ועוד: לפי הידוע הבעל השם טוב ומהמגיד וכל המקובלים אכלו ואוכלים עד היום סעודה שלישית, ולא סמכו על הזוהר, ועל הטעמים הנזכרים. --Israel.M 20:49, 22 במאי 2010 (UTC)
- ועוד: גם לפי דברי הזוהר רשב"י סמך על דברי תורה רק בשבת של ערב פסח, משמע שכל השנה אכל.
- זו אכן טעות, ולפי המוזכר בערך זה רבותינו נשיאינו עצמם הורו לטעום משהו בסעודה שלישית כדי לצאת ידי חובה על פי ההלכה, וכל הביאורים של הרבי בסיום הערך הם רק לבאר איך שהדבר מתאים על פי ההלכה גם לכתחילה שבלכתחילה, ועיין היטב בגוף הערך.
- כן הוא גם המנהג בישיבות חב"ד, ומה שידוע שאין עושים כך, זה בעקבות קמפיין מוצלח של מפלגה מסוימת, במהלך בחירות תשמ"ט, וד"ל. --ענוים, הגיע זמן גאולתכם! היום י"א בסיוון ה'תש"ע שָׁלוֹם - סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם 04:59, 24 במאי 2010 (UTC)
ז"א למעלה מעתיק?[עריכה]
טעות גסה. זה ממש לא הביאור באוה"ת. אינו תח"י כעת אבל זכור לי שהביאור הוא משהו בסגנון של שההארה באמת היא מפנימיות עתיק אלא שמאירה עד ז"א משהו כזה. --מה עם ההתגלות? - שיחה, 13:16, כ"ח באייר, ה'תש"ף 13:16, 22 במאי 2020 (IST)
צריך למזג את שתי הפסקאות הראשונות[עריכה]
כברור ומובן לכל מי שקורא אותם. מה עם ההתגלות? - שיחה, 14:04, כ"ח באייר, ה'תש"ף 14:04, 22 במאי 2020 (IST)
סעודה שלישית בבית הכנסת[עריכה]
יש להוסיף בערך זה דברי הרבי ריי"צ (שהובא בהיום יום ל ניסן) שהתוועדות סעודה שלישית יש לקיים בבית הכנסת דווקא.
