עריכת הדף "תפילת ערבית של שבת"

תפילת '''ערבית של שבת''' הינה [[תפילה]] הנאמרת ב[[ליל שבת]] הפותחת את יום ה[[שבת]].

==קבלת שבת==
בזמן "קבלת שבת" - בו מקבלים את השבת, נוהגים לומר ששת מזמורי תהלים, ממזמור [[תהלים צ"ה|צ"ה]] עד למזמור [[תהלים ק'|ק']]. ולאחר מכן, את מזמור [[תהלים כ"ט|כ"ט]]. מזמורים אלו מכונים בשם 'לכו נרננה' על שם המזמור הראשון מביניהם, הנפתח במילים אלו.

לאחר אמירת המזמורים, אומרים את הפיוט 'לכה דודי', אותו חיבר רבי [[שלמה אלקבץ]] - מקובל גדול שחי בעיר [[צפת]] בתקופת ה[[אריז"ל]]. לאחר הפיוט אומרים את ה[[שיר של יום]] של [[יום שישי]] ו[[שבת]].

ששת המזמורים של קבלת שבת הם מכוונים לששת ימי המעשה והמזמור לאחרי לכה דודי "מזמור שיר ליום השבת" הוא מכוון ליום השבת.

אחרי זה אומרים "[[כגוונא]]" - קטע מ[[ספר הזוהר]] המתאר את מעלת [[ליל שבת]], שבו [[ספירת המלכות]] נפרדת מה[[סטרא אחרא]].

למרות ש[[הרמ"ק]] הוא אשר תיקן את אמירת ששת מזמורי לכו נרננה,{{הערה|1=סידור הגאונים והמקובלים כרך ד' עמ' נז, בשם ה[[יעב"ץ]]. מובא ב[[שיחות קודש]] [[תשמ"א]] ח"ב.}} והאר"י - שידע מכך מכיון שחי בתקופתו - לא שם מזמורים אלו בסידו, בחר [[אדמו"ר הזקן]] להכניס בסידורו את ששת המזמורים, כדעת הרמ"ק{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4627&hilite=2c99718c-fe77-4aca-b047-8d8cf87dd6a5&st=%D7%A8%D7%9E%22%D7%A7&pgnum=145 שיחות קודש תשמ"א חלק ב']}}.

==זמנה==
על אף שבדרך כלל יש להתפלל את [[תפילת ערבית]] ב[[צאת הכוכבים]], ב[[שבת]] מותר להתפלל מעריב החל מ[[פלג המנחה]], וזאת משום שיש כאילו המחשיבים את [[פלג המנחה]] ל[[לילה]]{{הערה|שוע"ר סי' תפט סי"ב}}, מכל מקום יש להיזהר לא להתפלל [[מנחה]] לאחר פלג המנחה במקרה כזה. הטעם שיש להקדים הוא מפני שיש להוסיף מחול לקודש, עם זאת הוא צריך להקפיד לקרוא את [[קריאת שמע]] בצאת הכוכבים{{הערה|שוע"ר סי רסא סעיף ב}}. עם זאת מנהג [[חב"ד]] בפועל הוא שמאחרים את תפילת ערבית של שבת, ויש ללמוד קודם התפילה [[חסידות]].
==מהלך התפילה==
פותחים את התפילה ב[[ברכו]], ולאחר מכן אומרים את הברכות "מעריב ערבים" ו"אהבת עולם" ולאחר מכן קוראים [[קריאת שמע]], ולאחר מכן ממשיכים את ברכות קריאת שמע שלאחריה, ולפני שמתפללים [[תפילת שמונה עשרה]] אומרים "השכיבנו", ובשונה משאר התפילות לא חותמים "שומר את עמו ישראל לעד" משום שה[[שבת]] שומרת עלינו, וחותמים במקום זה "ברוך אתה ה' הפורש{{הערה|יש להגיד את המילה "הפורש" עם שין שמאלית, מלשון "פרישה" - הגהות אדמו"ר מהורש"ב על הסידור, ובשער הכולל פרק יז סקכ"א}} סוכת שלום וכו'".

ישנם קהילות הנוהגים להגיד לפני תפילת שמונה עשרה את הפסוק "ושמרו" כדי לבטא שה[[שבת]] שומרת עלינו, וכן שאם ישמרו ישראל שני שבתות הם יגאלו, אך זאת קהילות רבות ובניהם חב"ד לא אומרים קטע זה משום שזה הפסק, מסופר ש[[רבי לוי יצחק מברדיטשוב]] שאל את [[אדמו"ר הזקן]] למנה הוא השמיע את "ושמרו", הרי בשעה שאומרים זאת מתחולל יריד גדול של מלאכים, ענה לו [[אדמו"ר הזקן]]:"לא בכל הירידים צריך להשתתף"{{הערה|'ימי מלך' ח"ב ע' 698}}.

תפילת שמונה עשרה של ערבית של שבת כוללת שבע ברכות, שלוש ברכות פותחות, שלוש ברכות בעניין [[שבת]]{{הערה|"אתה קדשת", פרשת "ויכולו", "ישמחו במלכותך" ו"רצה נא במנוחתנו"}} וברכה חותמת. לאחר התפילה יש לומד [[ויכלו]], ויש לומר אותו ביחד בקול רם ומעומד, גם היחיד אומר אותו לבדו. ויש להגיד ברכת "מעין שבע" שאותה תקנו חכמים משום שהיו מתפללים אז בשדות ובשביל שלא ישארו אנשים המאריכים בתפילה לבד בשדות, האריכו את התפילה, יש לומר אותו במניין, אולם גם היחיד יכול להגיד זאת ואין למחות בו. לאחר מכן אומרים חצי קדיש ואז אומרים את המזמור "מזמור לדוד", ולאחר מכן חצי קדיש נוסף ואז [[עלינו לשבח]], ולפני אמירת "עלינו" אומרים [[ברכו]].
==לקריאה נוספת==
*'''[[שולחן ערוך הרב]]''' סימן רס"א.
==קישורים חיצוניים==
*[http://shulchanharav.com/contents.asp?aid=118158#_ftnref32 קבלת שבת]
*[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=3894&CategoryID=975 אמירת "ושמרו" בליל שבת]
* [http://chabad.info/video/beis-medrash-video/%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94-%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%AA-%D7%9E%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%9F/%D7%9E%D7%99-%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%9F-%D7%90%D7%AA-%D7%A7%D7%91%D7%9C%D7%AA-%D7%A9%D7%91%D7%AA-%D7%95%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%A2-%D7%99%D7%A9-%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%94-%D7%91%D7%9E%D7%A0/- מי תיקן את קבלת שבת?] - שיעור קצר בוידאו מאת הרב [[יוסף ישעיה ברוין]] {{וידאו}} {{אינפו}}

{{הלכה}}
{{שבת}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:שבת]]