עריכת הדף "תומכי תמימים לוד"

{{ישיבה|
|שם=תומכי תמימים לוד
|תמונה=לוד ישיבה.jpg
|כתובית=חזית בנין הזאל
|אפיון=[[ישיבה קטנה]]
|תאריך יסוד=[[שבט]] [[תש"ט]]
|תאריך סגירה= 
|מיקום=[[לוד]]
|מייסד=ר' [[זושא וילימובסקי]]
|ראש הישיבה= הרב [[יצחק אייזיק קעניג]]
|מנהל רוחני= הרב [[מנחם מרדכי קעניג]]
|משגיח ראשי=הרב [[יוסף יצחק בוטמן]]
|מנהל רוחני= הרב [[מנחם מרדכי קעניג]]
|משגיח ראשי=הרב [[יוסף יצחק בוטמן]]
|מנהל כללי=הרב [[שלום בער חדד]],
|משגיח ראשי=הרב [[יוסף יצחק בוטמן]]
|משגיח ראשי=הרב [[יוסף יצחק בוטמן]]
|מספר תלמידים=380
|ספר פלפולים= 100
|קובץ הערות=[[הערות התמימים ואנ"ש - תומכי תמימים לוד|תורה תמימה]]
|[https://tmimim.co.il/?utm_source=website&utm_medium=link&utm_campaign=chabadpedia אתר אינטרנט
|מפה=
}}
[[קובץ:שלט ישיבה לוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלט פרסום בכניסה לישיבה]]
 
ישיבת '''תומכי תמימים המרכזית לוד''' היא [[ישיבה קטנה]] השוכנת ב[[לוד]]. הוקמה בחורף [[תש"ט]] על ידי הרב [[זושא וילימובסקי]] עבור החסידים שהגיעו לארץ הקודש לאחר [[היציאה מרוסיה]] והתיישבו ב[[לוד]], נוהלה במשך עשרות שנים על ידי הרב [[אפרים וולף]] וכיום המנהל - הרב [[שלום בער חדד]] וראש הישיבה הרב [[יצחק אייזיק קעניג]]. הישיבה מתאפיינת בקפדנות בתחום הלימוד וההתנהגות החסידית ובכלל, החדרת מוטיבציה להישגיות. בעבר הישיבה היתה{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=5616 הורדת הנשיאות]}} תחת נשיאות הרבי, וכונתה ישיבת תומכי תמימים "לעולי תימן ועולי רוסיה".

==היסטוריה==
===התייסדות הישיבה בפרדס===
[[קובץ:בניין ישיבת לוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה הישיבה הראשון]]
[[קובץ:הישיבה בפרדס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה הישיבה בפרדס - תמונה מהימים ההם]]
 
בראשית שנת [[תש"ט]], קבוצת חסידי חב"ד אשר עלו ל[[ארץ הקודש)], בברכתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] לאחר שהצליחו לצאת מ[[רוסיה]] הסובייטית ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה דרך לבוב]], ולאחר תקופה במחנות באירופה, ביקשו לגור במקום קבוע והגיעו לארץ הקודש. העולים הטריים שחינכו ב[[רוסיה]] בחירוף נפש את ילדיהם בדרכי היהדות והחסידות, עמדו מול מציאות שבה אין מוסד לימודים ראוי לחינוך ילדיהם. באותם ימים פעלה ב[[תל אביב]] ישיבת "[[אחי תמימים]]" בה למדו כמאה תלמידים מהם עולים טריים, וב[[ירושלים]] פעלה ישיבת "[[תורת אמת]]", אך בשתי מוסדות אלו היו התפוסה מלאה ולא יכלו לקלוט את הנערים והבחורים שהגיעו זה עתה מרוסיה, ובתוכנית העתידית הקרובה - עליית חסידים נוספת.
 
בתחילת [[חודש שבט]] תש"ט, התיישבו שלוש עשרה משפחות חב"דיות ובהם משפחת הרב [[שרגא מלך קפלן]], הרב [[אריה זאב ליפסקר]], הרב [[דב בעריש רוזנברג]] ועוד בקצה העיר לוד בסמיכות לתחנת הרכבת. משפחות אלו השתכנו בבתים שהיו שייכים למשפחות ערביות שבעת [[מלחמת השחרור]] נמלטו מהמקום. התיישבות זו הייתה הגרעין שממנו צמח בעתיד שיכון חב"ד ומוסדותיו.
 
בימים בהם החלה ההתיישבות הגיע הת' [[זושא וילימובסקי]] מתלמידי אחי תמימים תל אביב, ללוד ושם לב לבניין נטוש בן שלוש קומות בפרדס ממערב לשיכון ששימש בעבר כבית מלון קטן. לדידו בניין זה התאים בדיוק לצרכי הישיבה. ללא קבלת רישיון הוא נכנס לבניין, נעל את דלת הבניין והכריז על הקמת ישיבת [[תומכי תמימים]] במקום. תוך ימים ספורים הביא ר' זושא ריהוט מינימאלי וכך הוקמה הישיבה כאשר הרב [[שרגא מלך קפלן]] משמש כ[[ר"מ]] הראשון. הישיבה כונתה בשם "הפרדס" מפני היותה שוכנת במרכז פרדס תפוזים. 

כעבור שבועיים מהקמת הישיבה, הגיעו אל הבניין שני פקידי סוכנות. אלה הביעו תדהמתם ממה שעיניהם רואות, שכן בנין זה היה מיועד להיות מרכז קליטה לזוגות צעירים. הבחורים הסבירו להם שבמקום פועלת ישיבה, ושלחו אותם לר' זושא שכיהן כמנהל הישיבה. הפקידים פנו אל ר' זושא שישב באותה עת במשרדו במקום. לשאלתם מי נתן לו רשות להכניס תלמידים למבנה הזה, ענה ר' זושא שיש לו אישור מהמושל הצבאי של האיזור. פקידי הסוכנות ביקשו לראות את האישור, אך הוא אמר להם שהאישור נמצא במקום אחר, והזמינם בביטחון רב לבוא אחריו כדי לראות את האישור. כששמעו את נימת הדיבור הבטוח, וויתרו לו על הצגת האישור ועזבו את המקום. עד מהרה התברר כי מן השמים כיוונו אותו לגלגל זכות למקום זכאי. [[אדמו"ר הריי"צ]] בביקורו בארץ הקודש כעשרים שנה קודם לכן בשנת [[תרפ"ט]], בשעה שהגיע ברכבת מאלכסנדריה ללוד בדרכו לירושלים, הצביע על המבנה המדובר ואמר שזה יהיה מקום לישיבה וללימוד תורה{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[הפרטיזן]], פרק ז - מייסד תומכי תמימים בלוד, [[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק א' עמוד 34}}.
וכך קמה ישיבה ובה נכלל גם תלמוד תורה, ולמוסדות אלו התקבצו ובאו תלמידים חב"דיים, עולים ואחרים מכל רחבי ארץ הקודש{{הערה|אדמו"ר הריי"צ הורה להנהלת הישיבה והת"ת לעמוד בקשר עם אנ"ש במקומות אחרים באה"ק, כדי להרחיב מספר התלמידים. אגרות קודש חלק י אגרת ג'תקלט}}, ותוך זמן קצר בישיבה ובתלמוד תורה למדו מאות תלמידים.
 
האגרות הראשונות מאת [[אדמו"ר הריי"צ]] ביחס להתייסדות הישיבה בלוד, הן מיום י"ט באדר תש"ט. אגרת אחת ממוענת אל הרב מיילך קפלן והאחרת אל הרב זושא וילימובסקי. באגרות אלו הרבי מעורר אותם להמשיך בפעילות להחזקת הישיבה בתקווה להתרחבות בעתיד{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק י ע' קכג, [[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק א' עמוד 34}}.

כך נוסדה ישיבת "תומכי תמימים" המרכזית בלוד, אותה ניהל ר' זושא וילימובסקי וזמן קצר לאחר הקמתה, הישיבה קיבלה את חסות [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]] בראשות הרב [[אליעזר קרסיק]] ופעלה על פי הוראות אדמו"ר הריי"צ ו[[הרבי]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס"ה, פרק ז}}.

===המנהל ר' זושא וילימובסקי===
חלק חשוב היה לר' זושא וילימובסקי בקירוב ילדי עולי תימן לחב"ד ושילובם בישיבת תומכי תמימים לוד{{הערה|[https://col.org.il/news/97799 ר' זושא וילימובסקי בקירוב ילדי תימן לחב"ד]. וראה [[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס"ה, ו[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק א' במבוא}}. בספר תולדותיו [[הפרטיזן]] מסופר כיצד נטל חלק בהבאת בני משפחות יוצאי חבן שבתימן, ממעברת זרנוגה לישיבת תומכי תמימים לוד. במקביל פעל על בחורים בודדים לעבור לתומכי תמימים לוד - ובהם ר' [[יקותיאל שניאורסאהן]] בן הרב [[ישראל יוסף שניאורסאהן]] (שהתגוררו אז בכפר הרוא"ה), ר' [[אהרן הלל דלפין]] אביו של הרב [[חיים דלפין]], ובני הרב [[יעקב מזרחי]]{{הערה|הפרטיזן, פרק ח - מרחבי הארץ לישיבת חב"ד}}.

ר' זושא התמסר בכל כוחות נפשו וגופו להבאת תלמידים לקליטתם ולהחזקת הישיבה, את האחריות של קיום הישיבה נטל על כתפיו והוא דאג לרווחת התלמידים בגשמיות וברוחניות באותה תקופה ביקר רבות בבתי הכנסת ברחבי ארץ הקודש וגייס תרומות להחזקת הישיבה וקיומה על ידי נאומיו המלהיבים{{הערה|[[זושא וולף]], [[ימי תמימים]], חלק א' עמוד 38}}.

ר' זושא וילימובסקי כתב לרבי, כיצד התמסר לישיבה ועל התפתחותה:
"עם עלייתם ארצה של אנ"ש והתמימים שיחיו לארצנו הקדושה, התמסרתי לטובת הקמת והנהלת הישיבה ותלמוד תורה תומכי תמימים ליובאוויטש בלוד. המתחנכים כעת בערך 250 תלמידים כן ירבו. הלימוד והדרכה נעשה לדוגמא בשדה החינוך בארץ ישראל. ונתרומם רוח החב"די בארצנו הקדושה"{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [[הפרטיזן]], עמוד 63}}.

===המנהל ר' אפרים וולף===
בשלהי שנת [[תש"ט]], הרב [[אפרים וולף]] מונה על ידי ראשי [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]] למנהל [[תומכי תמימים לוד|ישיבת תומכי תמימים לוד]], שהוקמה כחצי שנה קודם לכן על ידי הרב [[זושא וילימובסקי]]. 

מסירותו למען המוסדות בהכוונת וברכת רבותינו נשיאינו הייתה מופלאה. במשך ארבע שנים, החל משנת [[תש"ט]] עד [[תשי"ג]] היה נוסע מידי יום ראשון מירושלים ללוד, והיה חוזר לביתו לקראת יום שישי, כאשר זוגתו מטפלת כל השבוע לבדה בילדיהם. רק בשנת [[תשי"ג]] עבר עם משפחתו ללוד. 

את רשת המוסדות המפוארים ניהל במסירות גדולה במשך כיובל שנים{{הערה|מתוך הערך [[אפרים וולף]]}}.

===התפתחות הישיבה===
עם פתיחת הישיבה היא התרחבה במהירות ובשלהי שנתה הראשונה של הישיבה, המנהלים הרב זושא וילימובסקי והרב אפרים וולף, כתבו דו"ח לאדמו"ר הריי"צ ובישרו בשורות משמחות על מצב הישיבה ועל הדו"ח השיב אדמו"ר הריי"צ באגרת אל שני המנהלים ובה כתב: "נעים היה לי להתוודע עם הדו"ח המשמח מהחדר והישיבה בלוד"{{הערה|אגרות אדמו"ר הריי"צ חלק י' אגרת ג'תקפז}}. 

בקיץ [[תשי"א]] עברה ישיבת '[[אחי תמימים]]' שב[[תל אביב]] על כל צוותה, תלמידיה ומחנכיה, לישיבה בפרדס בלוד.
 
על העתקת הישיבה, דיווח הרב [[שלמה חיים קסלמן]] לרבי ביום ח' ב[[אייר]] תשי"א: "מראש [[חודש אייר]] הנה תודה לה' מסתדר סדר הלימודים בישיבת 'תומכי תמימים' ליובאוויטש אשר ברכבת לוד, היינו תלמידי תות"ל אשר היה בתל אביב עברו ללוד, ועליהם נתווספו התלמידים הגדולים אשר למדו בפני עצמם מכבר בלוד, וגם השיעור הגדול אשר ממנו יוצאים ללמוד בפ"ע, וכולם יחד בערך ארבעים תל' כו' קבעו מקומם יחד בבית גדול אחד מכמה חדרים המספיק בחדריו ללמוד כולם יחד בחדר אחד מרווח, וגם חדר עבור אמירת השיעור ובית המטבח וחדר האוכל גדול וחדרי לינה".
===פיצול ובניה===
בשנת [[תשכ"ג]] עברה הישיבה הגדולה ל[[כפר חב"ד]] והישיבה הקטנה נשארה בלוד עד היום הזה.
 
בערב י"ט מרחשון [[תשכ"ז]] התקיימה אסיפת הנהלה והוחלט אשר מתוך מכתב הרבי משמע שצריך להתעסק בבניית מבנה חדש עבור הישיבה. בתאריך ט"ו [[אייר]] [[תשכ"ח]] הגיעו להסכם עם הקבלן לבניית הישיבה.

בשנים הבאות נבנו בקצה שיכון חב"ד בלוד, בניינים מפוארים לאולם הישיבה ולפנימיה. הישיבה שוכנת בבניינים אלו עד היום (תשפ"ג). 

===תקופת קורונה=== 
לאחר סגירת מוסדות הלימודים בתקופת ה[[קורונה]], הישיבה פתחה מסלול שיעורים דרך מערכת טלפונית. ב[[חודש סיוון]] [[תש"פ]] נפתחו מספר סניפים ברחבי הארץ{{הערה|ב[[כפר חב"ד]], בלוד, ב[[ירושלים]], ב[[ביתר]], ב[[ערד]], ב[[נחל'ה]], וב[[מגדל העמק]].}}. עד [[חודש אלול]] נפתחו בשלבים קפסולות בישיבה בלוד ובמבנה שהוקם במתחם [[בית ספר למלאכה]] שב[[כפר חב"ד]]. ב[[חודש חשוון]] [[תשפ"א]], התאחדו שניהם חזרה לישיבה בלוד.

===כיום===

בקיץ שנת [[תשפ"ג]] שופצו וחודשו חדרים בפנימייה וה'[[זאל]]' הורחב מעט.

נכון לתחילת שנת הלימודים [[תשפ"ד]] לומדים בישיבה 380 תמימים.

===מטות בישיבה===
בישיבה פועלים ארגונים המופעלים על ידי התמימים בישיבה יחד עם סיוע ועידוד מהנהלת הישיבה.

*'''את"ה''' - ארגון תלמידי הישיבה - תחת מטה זה עומד כל נושא מבצעי הרבי בישיבה כגון [[מבצע תפילין]], [[מבצע חנוכה]], [[מבצע פורים]], [[עשרת הדיברות|מבצע עשרת הדיברות]], [[מבצע שופר]] ועוד.
*'''[[הערות התמימים ואנ"ש - תומכי תמימים לוד|הערות התמימים ואנ"ש]]''' - תחת מטה זה עומד מפעל ההוצאה לאור של חידושי התורה בישיבה והפצתם בישיבה.
*'''מטה היום יום''' - אחראי על הקראת ה'[[היום יום]]' וענייני '[[משיח וגאולה]]' בזאל לאחר [[תפילת שחרית]], על תליית דפי ה'[[היום יום]]' בשטח הישיבה ועל החדרת ה'קאך' בעניין.
*'''מטה לקוטי שיחות''' - תמימים הנבחרים ע"י הנהלת הישיבה לניהול סדר [[לקוטי שיחות]] בכל ערב ולהחדרת ה'קאך' בתורת רבנו. המטה מקיים במשך השנה מבצעי לימוד ובקיאות ב[[לקוטי שיחות]]. מידי פעם יו"ל קבצים להחדרת ה'קאך' בלקו"ש וקבצי מפתח ותוכן עניינים ללקו"ש.
*'''מטה משיח וגאולה''' - אחראי על החדרת ה'קאך' העצום דכ"ק אדמו"ר בעניני [[משיח וגאולה]], על סדר [[משיח וגאולה]] המתקיים בכל יום בישיבה לאחר סדר 'הכנה', ולאחר התפילה ועל שיעורי ה[[משיח וגאולה]] הדו-שבועיים הנמסרים ע"י א' מהשלוחים
*'''מטה wlcc''' - אחראי על הקרנת [[התוועדות עם הרבי|פארבריינגען של הרבי]] בכל יום שישי לפנות בוקר, על הקרנת וידאו של הרבי בכל מוצאי שבת ב'[[זאל]]',  והקרנת קטעים יומיים בפנימיית הישיבה.
*'''מטה רמב"ם''' - אחראי על סדר הלימוד [[תקנת לימוד הרמב"ם היומי|בשיעור היומי ברמב"ם]] המתקיים בכל יום בהפסקה הגדולה.
*'''מטה תניא''' - אחראי על סדר [[תניא בעל פה]] המתקיים בכל יום לפני סדר חסידות בוקר.
*'''מטה שעה שישית''' - אחראי על 'סדר השכם' בשעה שש ב[[שבת]] בבוקר.
*'''מטה דעם רבינ'ס שפראך''' - אחראי על החדרת ה'קאך' בלימוד שפת ה[[אידיש]] ובהדפסת מילונים שבועיים לשיחות [[לקו"ש|הלקו"ש]] באידיש, והדפסת עלונים בנושא.
*'''מטה אגרות''' - מופעל על ידי השלוחים, האחראי על סדר לימוד [[אגרות קודש|אגרות]] בחדרי השינה לפני זמן שינה.
*'''[[אות בספר התורה|מעשה בפועל]]''' - המטה מוציא מזמן לזמן תמימים לעסוק במבצע [[ספר התורה]] הכללי ושל ילדי ישראל.
*'''מטה רשימות''' - בו לומדים כל מוצאי שבת את ה"רשימות" של הרבי.

==צוות הישיבה==
{{טורים|תוכן=
;הנהלה רוחנית:

*הרב [[יצחק אייזיק קעניג]] - [[ראש הישיבה]]
*הרב [[יוסף יצחק בוטמן]] - [[משפיע]] ראשי ו[[משגיח]] ראשי
*הרב [[מנחם מרדכי קעניג]] - מנהל רוחני
*הרב [[שלום דובער אדרי]] - משגיח 
*הרב [[חיים זעליג אלטהויז (לוד)|חיים זעליג אלטהויז]] - משגיח 
*הרב [[יהודה מנחם בן-חיים]] - מזכיר ההנהלה הרוחנית

;הנהלה גשמית:

*הרב [[שלום בער חדד]] - מנהל כללי
*הרב [[אליקים וולף]] - חבר הנהלה
*הרב [[מנחם לרר]] - חבר הנהלה
*ר' [[דוד פישר]]{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=5616 ר' דוד פישר חבר הנהלת תומכי תמימים]}} - חבר הנהלה
*הרב [[יצחק סוסובר]] - מזכירות 
*הרב [[מנחם ישעיהו]] - מנהל פנימיה
;שיעור א':
* הרב [[צבי הלפרין]] - [[ר"מ]], מג"ש בגירסא ומשיב בסדר 'הכנה'
*הרב [[אריה קדם]] - [[ר"מ]] ומג"ש ב[[גמרא]] לגירסא
*הרב [[שלום דובער לסקר]] - [[ר"מ]]
*הרב [[חיים שמעון נח קוט]] - [[ר"מ]]
*הרב [[מנחם מענדל ליפקין]] - [[ר"מ]]
*הרב [[חנן בלינוב]] - [[ר"מ]]
*הרב [[עשהאל ישעיהו]] - מג"ש בגירסא
*הרב [[ברוך מרגליות]] - [[משפיע]] ומג"ש ב[[גמרא]] לגירסא
*הרב [[מנחם מענדל לווינזון]] - [[משפיע]] ומג"ש ב[[גמרא]] לגירסא
*הת' [[משה גופין]] - [[משפיע]]
*הרב [[מנחם מענדל לוין]] - [[משפיע]]
*הרב [[משה שלמה לויטין]] - [[משפיע]]
*הרב [[אליהו ליפש]] [[משפיע]] ו[[משגיח]] ב'סדר הכנה'
;שיעור ב':
*הרב [[דב קוק]] - [[ר"מ]]
*הרב [[שלום מרדכי הלל|שלום הלל]] - [[משפיע]] ו[[משגיח]] ב'סדר גירסא'
*הרב [[יהודה לייב זילברשטרום]] - [[ר"מ]] ומשיב ב'סדר הכנה'
*הרב [[חיים זעליג אלטהויז (לוד)|זעליג אלטהויז]] - [[משפיע]]
*הרב [[מנחם מענדל כץ]] - [[ר"מ]]
*הרב [[אברהם יצחק בראך]] [[משפיע]] ומשיב ב'סדר גירסא'
*הרב [[מאיר מזרחי]] - מג"ש בחסידות בוקר ומשיב ב'סדר הכנה' ו'גירסא'
*הרב [[חננאל חדד]] - [[ר"מ]]
*הת' [[לוי גולדשמיד]] - [[ר"מ]]
*הרב [[נטע זאב גרליצקי]] - [[משפיע]] ויועץ חינוכי
;שיעור ג':
*הרב [[יצחק אייזיק קעניג]] - [[ר"מ]]
*הרב [[מתתיהו ווינברג]] - [[ר"מ]]
*הרב [[דוד בייטש]] - [[ר"מ]]
*הרב [[מנחם יהושע טייטלבוים]] - [[ר"מ]]
*הרב [[חננאל חדד]] - משפיע
*הרב [[שלום דובער אדרי]] - [[משפיע]]
*הרב [[יוסף יצחק בוטמן]] - [[משפיע]] ו[[משגיח]]
*הרב [[מנחם מרדכי קעניג]] - מג"ש בחסידות בוקר
*הרב [[שמעון גופין]] - [[משפיע]] 

;[[משיב|משיבים]]:
*הרב [[ראובן בראל]] - נו"נ, ובודק המבחנים ב[[גמרא]] לגירסא, [[שו"ע הרב|שו"ע]] ומשיב בסדר [[גמרא]] לגירסא
*הרב [[שמעון גופין]] - עורך המבחנים ב[[גמרא]] לגירסא ומשיב בסדר [[גמרא]] לגירסא
*הרב [[דוד תעיזי]] - משיב ב'סדר הכנה'
*הרב [[נפתלי ועקנין|נפתלי ועקנין]] - משיב בסדר [[גמרא]] לגירסא  
*הרב [[מאיר מזרחי]] - מג"ש בחסידות בוקר ומשיב ב'סדר הכנה' ו'גירסא'
*הרב [[אברהם יצחק בראך]] - [[משפיע]] ומשיב ב'סדר גירסא'

}}

===צוות בעבר===
{{טורים|תוכן=

====מנהלים====
*הרב [[זושא וילימובסקי]] - מקים הישיבה
*הרב [[אפרים וולף]] - מנהל
*הרב [[אברהם דרייזין]] - מנהל
*הרב [[מנשה חדד]] - מנהל

====ראשי הישיבה====
*הרב [[ישראל גרוסמן]]
*הרב [[ברוך שמעון שניאורסון]]

====חברי הנהלה====
*הרב [[שלום דובער וולף]]
*הרב [[אליעזר קרסיק]]
*הרב [[משה אשכנזי]]
====משפיעים====
*הרב [[שלמה חיים קסלמן]]
*ר' [[יעקב זכריה קטן]]
*הרב [[יצחק אהרן אקסלרוד]]

====ר"מים====
* הרב [[אברהם וינברג]]
* הרב [[אלימלך קפלן]]
* הרב [[משה דובער הלוי הבר]]

====צוות====
*ר' [[יעקב בלינוב]]
*הרב [[אליעזר ברוד]]
*הרב [[אהרון כהן]]
*הרב [[מנחם מענדל חפר]]
*הרב [[משה הבר]]
*הרב [[מרדכי שניאור]]
*הרב [[זושא פוזנר]] - מזכיר, משגיח ומשפיע
*הרב [[יהודה אריה לייב לוין]]
*הרב [[חיים אשכנזי]] - משגיח ראשי
*הרב [[בנימין זאב סגל]]  -ראש הישיבה
*הרב [[מנחם יעקב רייניץ]] - מדריך
*הרב [[ישראל משה דירינפלד]]
*הרב [[אריה יצחק מלכיאלי]]
*הרב [[יצחק מנדלזון]] - מדריך ומנהל מטבח
*הרב [[שלמה ויגלר]] - מזכיר במשרד המנהל

}}

==ראו גם==
*[[פרדס התמים (גיליון)|פרדס התמים]]
*[[הערות התמימים ואנ"ש לוד|הערות התמימים - לוד]].

==לקריאה נוספת==
*[[זושא וולף]], המנהל - תולדות הרב [[אפרים וולף]]
*[[זושא וולף]], '''[[ימי תמימים]]''' - ארכיון הישיבה, [[תשס"ד]]-[[תשע"ב]].
*[[זושא וולף]], '''[[דובר שלום]]''' - קורות חייו של הרב [[שלום דובער וולף]] ממנהלי הישיבה, [[תשס"ט]].
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[עבד אברהם אנכי]]''' - על ייסוד הישיבה, [[תשע"ב]].
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''הפרטיזן''' - קורות חייו של הרב [[זושא וילימובסקי]], פרק ז מייסד תומכי תמימים בלוד

== קישורים חיצונים ==
*[https://tmimim.co.il/post/5446/ ישיבות תומכי תמימים המרכזית - שנים ראשונות] סקירה נרחבת באתר הישיבה
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=19616 תמונות נדירות מהישיבה בלוד בימים ההם] באתר {{חב"ד אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=5616 תדהמה: ישיבות חב"ד נמכרו בעד נזיד עדשים] {{אינפו}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=28049 הרב גרוסמן: "הישיבה בלוד הייתה בית יוצר לעובדי ה'"] באתר {{חב"ד און ליין}}
* [https://www.kcm.co.il/%D7%90%D6%B7%D7%9C%D6%B0%D7%A4%D6%B5%D7%99-%D7%9E%D6%B0%D7%A0%D6%B7%D7%A9%D6%B6%D6%BC%D7%81%D7%94/ אלפי מנשה - קוים לדמותו של ר' מנשה חדד] {{שבועון כפר חב"ד}}

{{תבנית:תומכי תמימים}}
{{הערות שוליים}} 
{{מיון רגיל: לוד}}
[[קטגוריה:תומכי תמימים לוד|*]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בלוד]]
[[קטגוריה:ישיבות קטנות]]