עריכת הדף "תהלים פ"ג"

{{חלונית
| כותרת = תהילים פ"ג{{ש}}{{כתב קטן|שִׁיר מִזְמוֹר לְאָסָף, אֱ-לֹהִים אַל דֳּמִי לָךְ}}
| רוחב = 30%
| תוכן = <poem>
'''א:''' שִׁיר מִזְמוֹר לְאָסָף.

'''ב:''' אֱ-לֹהִים אַל דֳּמִי לָךְ אַל תֶּחֱרַשׁ וְאַל תִּשְׁקֹט אֵ-ל.

'''ד:''' כִּי הִנֵּה אוֹיְבֶיךָ יֶהֱמָיוּן וּמְשַׂנְאֶיךָ נָשְׂאוּ רֹאשׁ.

'''ד:''' עַל עַמְּךָ יַעֲרִימוּ סוֹד וְיִתְיָעֲצוּ עַל צְפוּנֶיךָ.

'''ה:''' אָמְרוּ לְכוּ וְנַכְחִידֵם מִגּוֹי וְלֹא יִזָּכֵר שֵׁם יִשְׂרָאֵל עוֹד.

'''ו:''' כִּי נוֹעֲצוּ לֵב יַחְדָּו עָלֶיךָ בְּרִית יִכְרֹתוּ.

'''ז:''' אָהֳלֵי אֱדוֹם וְיִשְׁמְעֵאלִים מוֹאָב וְהַגְרִים.

'''ח:''' גְּבָל וְעַמּוֹן וַעֲמָלֵק פְּלֶשֶׁת עִם יֹשְׁבֵי צוֹר.

'''ט:''' גַּם אַשּׁוּר נִלְוָה עִמָּם הָיוּ זְרוֹעַ לִבְנֵי לוֹט סֶלָה.

'''י:''' עֲשֵׂה לָהֶם כְּמִדְיָן כְּסִיסְרָא כְיָבִין בְּנַחַל קִישׁוֹן.

'''יא:''' נִשְׁמְדוּ בְעֵין דֹּאר הָיוּ דֹּמֶן לָאֲדָמָה.

'''יב:''' שִׁיתֵמוֹ נְדִיבֵמוֹ כְּעֹרֵב וְכִזְאֵב וּכְזֶבַח וּכְצַלְמֻנָּע כָּל נְסִיכֵמוֹ.

'''יג:''' אֲשֶׁר אָמְרוּ נִירֲשָׁה לָּנוּ אֵת נְאוֹת אֱ-לֹהִים.

'''יד:''' אֱ-לֹהַי שִׁיתֵמוֹ כַגַּלְגַּל כְּקַשׁ לִפְנֵי רוּחַ.

'''טו:''' כְּאֵשׁ תִּבְעַר יָעַר וּכְלֶהָבָה תְּלַהֵט הָרִים.

'''טז:''' כֵּן תִּרְדְּפֵם בְּסַעֲרֶךָ וּבְסוּפָתְךָ תְבַהֲלֵם.

'''יז:''' מַלֵּא פְנֵיהֶם קָלוֹן וִיבַקְשׁוּ שִׁמְךָ ה'.

'''יח:''' יֵבֹשׁוּ וְיִבָּהֲלוּ עֲדֵי עַד וְיַחְפְּרוּ וְיֹאבֵדוּ.

'''יט:''' וְיֵדְעוּ כִּי אַתָּה שִׁמְךָ ה' לְבַדֶּךָ עֶלְיוֹן עַל כָּל הָאָרֶץ:
</poem>
| מקור =
| ניקוד = כן
}}
'''תהילים פ"ג''', הוא המזמור ה-83 ב[[תהילים|ספר תהילים]], החותם את אחד עשר המזמורים הרצופים שנאמרו על ידי אסף בן ברכיהו, מהמשוררים הלויים ב[[משכן]].

מזמור זה אמר אסף על מלחמת יהושפט{{הערה|ראו דברי הימים ב' כ, א.}}, ועל הגלות הארוכה שהאומות מערימים סוד ומתייעצים כיצד להרע לעם ישראל{{הערה|פתיח המזמור בסידור שי למורא (על פי פירוש הרד"ק). ובתהילים אוהל יוסף יצחק: "תפילה על המלחמות שהיו על ישראל בימי יהושפט והיאך היו יועצים סודות על ישראל. עיין בפנים".}}.

בשל תוכן המזמור, בו מופיעה תחינה מהקב"ה לנקום באויבי ישראל, יש קהילות שונות הנוהגות לכלול מזמור זה בתחינות [[עשרה בטבת]] בו החל המצור על ירושלים, ובדור האחרון נפוצה קריאתו גם בפתיחתם של טקסים שונים הנערכים לזכר קדושי [[השואה]], חיילים שנפלו בעת מילוי תפקידם, ויהודים שנרצחו בפיגועי טרור.

==אודות המזמור==
חלקו הראשון של הפרק מתאר באופן קודר את המציאות של העמים שמציקים ומרעים לבני ישראל{{הערה|עד פסוק ט'.}}, ובחלקו השני פונה המשורר בתפילה ובתחנונים להצלה וישועה, ומבקש מה' שלא יעלים את עיניו לנוכח הצרות שמבקשים האויבים לגרום לישראל, וינהג בהם כפי שנהג בצבא [[מדין]] שנהרגו בידי [[גדעון בן יואש]]{{הערה|לאחר שבע שנים שבני מדיין רדו בישראל, שלח ה' את גדעון להילחם בהם, והוא גבר עליהם בעזרת 300 איש בלבד.}}, כפי שנהג ביבין מלך חצור ו[[סיסרא]] שר צבאו בנחל קישון, על ידי [[דבורה הנביאה]] ו[[ברק בן אבינועם]], וכן זבח, צלמונע, עורב, וזאב מלכי ושרי מדין, בידי גדעון.

סיומו של המזמור חותם בתפילה לגאולה הנצחית.

==שימושים במזמור==
בשנים עברו, היה נהוג בקהילות אשכנז לומר מזמור זה בסיום [[תפילת שחרית]] של יום חול כדי להזכיר את צרות הגלות{{הערה|שם=בער|[http://www.hebrewbooks.org/42807 סדר עבודת ישראל], רעדלהיים תרכ"ח, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42807&st=&pgnum=171 עמ' 152], סידור ר' שבתי סופר, משנה ברורה תרצז, ב.}}, אך כיום רק קהילות מעטות שימרו מנהג זה.

בקהילות עדות המזרח נהוג לאמרו בצומות [[עשרה בטבת]] ו[[צום גדליה]] לאחר [[שיר של יום]].

בעשרות השנים האחרונות פשט הנוהג לומר מזמור זה בטקסים שונים הנערכים לזכר קדושי [[השואה]], חיילים שנפלו בעת מילוי תפקידם, ויהודים שנרצחו בפיגועי טרור.

==בחסידות==
*'''אלוקים אל דמי לך''' - המדרגה התחתונה שבנשמה, וכן דרגת האלוקות שכנגדה היורדת ומתלבשת בעולמות להחיות אותם, מרגישה תמיד את מקורה ומשתוקקת לעלות ולהידבק בו, וזו כוונת לשון הפסוק, בדומה לדברי הזוהר: "נהורא תתאה קארי תדיר לנהורא עילאה ולא שכיך"{{הערה|תורת שמואל תרל"ב חלק ב' עמוד תריח.}}.
*'''כי אתה שמך ה' לבדך''' - גם מה שנראה כהנהגת הטבע, הוא עצמו אלוקות, ואדרבה, ההנהגה הטבעית גדולה יותר מההנהגה הנסעית המשברת את טבע העולם, והיא מגיעה מעצמותו יתברך כפי שיתגלה לעתיד לבוא{{הערה|ספר המאמרים תשכ"ב עמוד שטו.}}.

==ניגוני חב"ד במזמור==
{{ערך מורחב|ערך=[[וידעו כי אתה]]}}
בשנת [[תשמ"ד]] לקראת יום הולדתו ה-82 של הרבי בי"א ניסן ובהתאם לנוהג שהתקבל לחבר [[ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א|ניגונים על פרקו החדש של הרבי]], הלחין ה[[בעל מנגן]] ר' [[שלום ברוכשטט]] את הניגון הראשון שלו על פרק פ"ג בתהלים, על המלים "וידעו כי אתה שמך השם לבדך עליון על כל הארץ". כשהחלה ה[[התוועדות]] בה שרו את הניגון בפעם הראשונה עודד הרבי את השירה מיד עם תחילתה, מה שנתן את האות שהניגון התקבל. באחת ההתוועדויות ב[[שבת]] אחרת החל הרבי בעצמו לנגן את הניגון, דבר שהיה נדיר לניגון שחובר על הפרקים בתהלים, וכך היה זה הניגון זה הוא השלישי בסדרת הניגונים שהולחנו במיוחד לרגל יום הולדתו של [[הרבי]] (בשונה ממה שהיה מקובל קודם לכן, שרק התאימו לחן חסידי ותיק על מילים מהפרק החדש).

{{ציטוט|תוכן=וְיֵדְעוּ כִּי אַתָּה שִׁמְךָ ה' לְבַדֶּךָ עֶלְיוֹן עַל כָּל הָאָרֶץ|מרכאות=כן|מקור=[[תהלים פ"ג]], יט}}

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabadlibrary.org/books/zz/yahel/1/62/298.htm תהילים עם פירוש יהל אור - פרק פ"ג]'''
*'''[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5722-3/102/index.htm שיחת י"ב תמוז תשכ"ב]''', 82 להולדתו של אדמו"ר הריי"צ, בה ביאר הרבי את תוכן המזמור בדרך החסידות
*[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQejd2UlVBSzlIdlk/view?usp=drivesdk לשמיעת הניגון] מפי ר' [[שלום ברוכשטט]]
*'''[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/684583/ רבי לילדים: וְיֵדְעוּ כִּי אַתָּה • לנגן ביחד]''' {{וידפו}}
*'''[https://chabad.info/musicnews/707570/ "וידעו כי אתה": מנחם לוי מארח את יוני שלמה בסינגל קצבי]''' {{אודיו}}{{אינפו}}

{{תהילים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תהילים]]