עריכת הדף "תהלים ב'"

| תוכן =  

'''א''' לָמָּה רָגְשׁוּ גוֹיִם וּלְאֻמִּים יֶהְגּוּ רִיק.{{ש}}

'''ב''' יִתְיַצְּבוּ מַלְכֵי אֶרֶץ וְרוֹזְנִים נוֹסְדוּ יָחַד עַל ה' וְעַל מְשִׁיחוֹ.{{ש}}

'''ג''' נְנַתְּקָה אֶת מוֹסְרוֹתֵימוֹ וְנַשְׁלִיכָה מִמֶּנּוּ עֲבֹתֵימוֹ.{{ש}}

'''ד''' יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחָק אֲדֹנָי יִלְעַג לָמוֹ.{{ש}}

'''ה''' אָז יְדַבֵּר אֵלֵימוֹ בְאַפּוֹ וּבַחֲרוֹנוֹ יְבַהֲלֵמוֹ.{{ש}}

'''ו''' וַאֲנִי נָסַכְתִּי מַלְכִּי עַל צִיּוֹן הַר קָדְשִׁי.{{ש}}

'''ז''' אֲסַפְּרָה אֶל חֹק ה' אָמַר אֵלַי בְּנִי אַתָּה אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ.{{ש}}

'''ח''' שְׁאַל מִמֶּנִּי וְאֶתְּנָה גוֹיִם נַחֲלָתֶךָ וַאֲחֻזָּתְךָ אַפְסֵי אָרֶץ.{{ש}}

'''ט''' תְּרֹעֵם בְּשֵׁבֶט בַּרְזֶל כִּכְלִי יוֹצֵר תְּנַפְּצֵם.{{ש}}

'''י''' וְעַתָּה מְלָכִים הַשְׂכִּילוּ הִוָּסְרוּ שֹׁפְטֵי אָרֶץ.{{ש}}

'''יא''' עִבְדוּ אֶת ה' בְּיִרְאָה וְגִילוּ בִּרְעָדָה.{{ש}}

'''יב''' נַשְּׁקוּ בַר פֶּן יֶאֱנַף וְתֹאבְדוּ דֶרֶךְ כִּי יִבְעַר כִּמְעַט אַפּוֹ אַשְׁרֵי כָּל חוֹסֵי בוֹ.{{ש}}

'''תהלים ב'''' הוא המזמור השני בספר [[תהלים]]. עיקר המזמור הוא דברי תוכחה ל[[גויים]] והבטחה ל[[מלך המשיח]].

וכן בו{{הערה|ע"פ הפתיח למזמור}} מדבר המשורר לכל אדם שלא יתחכם על מידותיו של הקב"ה, ואם יש לאדם איזו [[שמחה]] שיהיה ברעדה (יראה) כדי שלא יגרמו חטאיו ויהיה היפך השמחה.

'''פסוקים א'-ג':''' ניסיון הגויים למרוד בה' ובמשיחו, '''פסוקים ד'-ו':''' תגובת ה' להתנהגות הגויים, '''פסוקים ז'-ט':''' התיחסות ה' אל משיחו ומילוי משאלותיו, '''פסוקים י'-י"ב:''' התראה למלכי הגויים לעבוד את ה' פן יענשו.

 

ב[[גמרא]]{{הערה|סוכה נ"ב א', וכן בראשית רבה מ"ח ח}} הובא שהפסוק "בְּנִי אַתָּה אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ" מתייחס על [[מלך המשיח]] ככתוב בהמשך המזמור "שְׁאַל מִמֶּנִּי וְאֶתְּנָה גוֹיִם נַחֲלָתֶךָ..." וכשמשיח רואה את [[משיח בן יוסף]] נהרג אז אומר הוא לה' איני מבקש אלא חיים ועונה לו ה' כבר ניבא עליך דוד שנאמר "חַיִּים שָׁאַל מִמְּךָ נָתַתָּה לּוֹ אֹרֶךְ יָמִים, '''עוֹלָם וָעֶד'''".

וגם מוכח מהפסוק עצמו{{הערה|רש"י שם. יהל אור במקומו}} שב[[ימות המשיח]] ה' יגלה (="ילידיתיך" שענין הלידה הוא גילוי ההעלם) לכל העמים שישראל הם בניו ("בני אתה").

כשמתבוננים בפירושו של מזמור זה מוצאים דבר נפלא{{הערה|תנא דבי אליהו רבה י"ח י'}}: הקב"ה מבטיח ל[[דוד המלך]] (וכן הכוונה לשאר הצדיקים), שכל מה שיבקש ("עד אפסי ארץ"!) יביא לו מיד.

*שנו רבותינו, משיח שעתיד להיגלות במהרה בימינו אומר לו הקב"ה שאל מה אתה מבקש ואני אתן לך שנאמר:{{הערה|בפרק זה פסוק ח'.}} "שאל ממני", כיון שראה [[משיח בן יוסף|שמשיח בן יוסף]] נהרג אמר לפניו רבש"ע איני מבקש ממך אלא חיים, אמר לו ה' כבר התנבא עליך דוד אביך שתבקש זאת שנאמר:{{הערה|נ"ב ע"ב.}} חיים שאל ממך נתת לו אורך ימים עולם ועד{{הערה|[[ילקוט שמעוני]].}}.(מכאן אנו רואים שהרבי שהוא משיח חי וקיים בגוף גשמי)

===פסוק י"א - וגילו ברעדה===

*במקום גילה שם תהיה רעדה, מכאן שאין עומדים להתפלל אלא מתוך כובד ראש{{הערה|ברכות ל' ע"ב.}}.

==[[הרבי]] על הפרק==

===א-י"ב - לא להתפעל מאומות העולם===

וכפי שהיה בימי [[חזקיהו המלך|חזקיהו]]{{הערה|ישעיה ל"ז ב'.}} שסנחריב כבש את כל ארץ ישראל, וירושלים נשארה שארית הפליטה, ו[[חזקיהו המלך|חזקיהו]] כמלך ישראל ידע שמוטלת עליו האחריות לשלום כאו"א לא התפעל מהם ואמר שלא צריך לעשות כלום, כי הקב"ה יטפל בהם. וגם ששבנא ובית דינו חלקו עליו חזקי' נשאר בדעתו ואמר "אני ישן על מיטתי" והקב"ה יטפל בהם, וכך היה "ויצא מלאך ה' ויכה במחנה אשור מאה ושמונים וחמישה אלף וישכימו בבוקר והנה כולם פגרים מתים"{{הערה|ישעיה ל"ו.}}.

על זה בא המענה וההוראה מהפרק {{הערה|פסוק ח'.}} "שאל ממני ואתנה גויים נחלתך" שהקב"ה רוצה שיבקשו ממנו "נחלת גויים" ונכלל בזה לא רק ארץ ישראל לגבולתיה אלא כל נחלת גויים, ואזי "ואתנה" וגו'

===י"א - עבדו את הוי' ביראה וגילו ברעדה===

אך באמת בהמשך הפסוק כתוב "וגילו ברעדה", וענין בזה אכן צריך ליהיות שמחה, אלא שהיא כלולה מענווה וביטול, כלשון הפסוק{{הערה|ישעי' כ"ט, י"ט.}} "ויספו ענווים בהוי' שמחה"

ומבאר ע"ז [[אדמוה"ז]], שעניין הענווה אינו שאדם טועה בעצמו ואינו מקיר במעלותיו, אלא שיודע את מעלותיו ואעפ"כ אין זה גורם לו רגש של ישות ומציאות, כי אינם ב"כוחי ועוצם ידי"{{הערה|ואתחנן ח',י"ז.}} אלא נתנו לו מלמעלה באופן של מתנת חינם, ואילו היו ניתנים למישהו אחר היה מנצלם יותר ממנו, וכעת שניתנו לו כוחות אלא הוא בשמחה גדולה ושלימה.

[[קטגוריה:תהלים|א]]