עריכת הדף "שמירת המקדש"

'''שמירת [[בית המקדש|המקדש]]''' היא [[מצוות עשה]] המוטלת על ה[[כהנים]] וה[[לויים]], לשמור על מקום המקדש, כאשר עיקר השמירה היא בלילה, ובזמן שבית המקדש היה קיים, היו השומרים מוצבים ב-24 מקומות בבית המקדש{{הערה|משנה מסכת מדות בתחילתה.}}.

הפוסקים נחלקו האם מצוות שמירת מקום המקדש הינה חובה גם בימינו, ו[[הרבי]] מצדד שאף שאין את חובת השמירה הגשמית, מוטל עלינו לקיים את המצווה ברוחניות.

==מקור המצווה==
מצוות שמירת המקדש נלמדת מהפסוקים בספר [[במדבר]]: "וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמֶרֶת אֹהֶל-מוֹעֵד"{{הערה|במדבר יח, ד.}}, "וְהַחֹנִים לִפְנֵי הַמִּשְׁכָּן קֵדְמָה לִפְנֵי אֹהֶל-מוֹעֵד מִזְרָחָה מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וּבָנָיו שֹׁמְרִים מִשְׁמֶרֶת הַמִּקְדָּשׁ{{הערה|במדבר ג, לח.}}.

לדעת חלק ממוני המצוות, בנוסף למצוות עשה לשמור את המקדש, יש איסור [[לא תעשה]] להשבית את שמירת המקדש{{הערה|רמב"ם ספר המצוות לא תעשה סז. ספר החינוך שצא.}}

למרות שהשמירה היא מצווה על הלויים, גם ישראל כשר לשמירה{{הערה|מנחת חינוך פרשת קרח מצווה שפט, ד"ה ודע.}}.

הטעם העיקרי של השמירה היא לשם כבוד, ובלשון הרמב"ם:
{{ציטוט|תוכן="שמירת המקדש מצות עשה ואע"פ שאין שם פחד מאויב ולא מלסטים שאין שמירתו אלא כבוד לו, אינו דומה פלטרין שיש עליו שומרין לפלטרין שאין עליו שומרין".|מקור=רמב"ם הלכות בית הבחירה ח, א}}


הממונה על שומרי המקדש נקרא "איש [[הר הבית]]", ואחד מתפקידיו העיקריים היה לבדוק את השומרים בעת תפקידם שאינם מתרשלים. כמתואר ב[[משנה]]{{הערה|מסכת מדות א, ב.}}.

==מקומות השמירה==
חז"ל במסכת תמיד{{הערה|מסכת תמיד כז, א.}} לומדים מהפסוקים, שהלויים שמרו בבית המקדש ב21 מקומות והכהנים ב3 - בסך הכל 24 מקומות, ואלו הם:

המקומות שהלויים שמרו בהם:
*4 - בארבע פינות [[הר הבית]]
*5 - בחמשת שערי הר הבית מבפנים
*4 - בארבע פינות העזרה
*5 - בחמשה משערי העזרה מבחוץ
*1 - בלשכת הקורבן
*1 - בלשכת הפרוכת
*1 - באחורי בית הכפורת

הכהנים שמרו ב[[לשכת בית אבטינס|בית אבטינס]], בבית הניצוץ וב[[בית המוקד]]. בבית הניצוץ הכהנים שמרו למעלה והלויים למטה{{הערה|משנה מסכת מדות א, ה.}}.

==גדר חובת שמירת המקדש, ובזמן הזה==
מכך שהתיאור על שמירת המקדש נכפל במשניות בשתי מסכתות שונות, ומדיוקי הלשונות ברמב"ם, מחלק הרבי בין חובת שמירת המקדש מצד החפצא, שיש חובה שהמקדש יהיה שמור, אלא שחובה זו הוטלה על הכהנים והלווים, לבין חובת שמירת המקדש מצד הגברא - שישנה חובה המוטלת על הכהנים והלווים לשמור את המקדש{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1HZ2P42FI-HAM2jn0McmXhivjmwEpBFiS/view לקוטי שיחות חלק י"ג שיחה שניה לפרשת קורח], וראו התייחסויות נוספות של הרבי לכך בשיחות המקוריות מהן נערך הליקוט, הדרן על מסכת מידון יו"ד שבט תשל"ב, שבת פרשת בשלח, ט"ו שבט ושבת פרשת משפטים תשל"ב.}}.

במשך הדורות נותר הדיון על גדר שמירת המקדש באופן תיאורטי בלבד, ובשנת תרמ"א החלו גדולי ישראל לדון בכך באופן מעשי, בעקבות הספר "משכנות לאביר יעקב" שפרסם ר' [[הלל משה גלבשטיין]] (שנמנה על חסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]]), בו טען שמצות שמירת המקדש נוהגת גם בזמן הזה, כאשר רבים מבני דורו חלקו עליו בחריפות, בהם הרב [[אליהו דוד רבינוביץ' תאומים]] (האדר"ת), האדמו"ר בעל ה'אבני נזר' מסוכטשוב{{הערה|1=ראו שו"ת אבני נזר, יורה דעה, סימן תמ"ט, שהשמירה תלויה גם בבגדי כהונה וכיו"ב שאינם שייכים כיום.}}, ובעל המנחת אלעזר ממונקאטש רבי [[חיים אלעזר שפירא]]{{הערה|[http://www.hebrewbooks.org/14890 הספר] באתר היברובוקס.}}, וכאשר הרבי נדרש לנושא, התבטא שאף ששללו את דבריו בחריפות, הרי מעצם זה שחלקו עליו בפרטים מסויימים ניתן להוכיח שר' הלל משה גלבשטיין צדק לכל הפחות בחלק מטענותיו.

בשיחת שבת פרשת שמיני תש"נ התייחס הרבי שוב לנושא{{הערה|בקשר עם שיעורי הרמב"ם היומי.}}, וביאר שסיבת אי-השמירה בזמן הזה הוא מחמת פיקוח הנפש שיש בדבר, אך תוכן המצווה הרוחנית ניתן לקיום גם עכשיו על ידי שמירה על ספרי קודש וענייני קדושה{{הערה|ספר השיחות ה'תש"נ חלק א' עמוד 404 ואילך.}}.

==ראו גם==
*[[איש הר הבית]]

==לקריאה נוספת==
*'''בחצרות בית השם''', ישיבת קיץ צעירי ליובאוויטש תשפ"א, עמוד 58

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabadlibrary.org/books/maharshab/shut/3/46.htm אדמו"ר הרש"ב לומד על אופן השמירה על ציון אדמו"ר הזקן מדיני שמירת המקדש]''', שו"ת תורת שלום יורה דעה סימן מו

{{בית המקדש}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מצוות]]
[[קטגוריה:בית המקדש]]