עריכת הדף "שמואל וואזנר"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.

ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.

גרסה אחרונה הטקסט שלך
שורה 1: שורה 1:
 
{{דמות
 
{{דמות
 
|שם=הרב שמואל וואזנר
 
|שם=הרב שמואל וואזנר
|תמונה=וואזנר 2.jpg
+
|תמונה=[[קובץ:וואזנר 2.jpg|ללא מסגרת|שמאל|250px]]
 
|כינוי=בעל שבט הלוי
 
|כינוי=בעל שבט הלוי
 
|תיאור= מגדולי פוסקי הדור
 
|תיאור= מגדולי פוסקי הדור
 
|תאריך לידה=[[תרע"ג]]
 
|תאריך לידה=[[תרע"ג]]
|מקום לידה=וינה, אוסטריה
+
|מקום לידה=וינה, אוסטיה
 
|תאריך פטירה=[[ט"ו בניסן]] [[תשע"ה]]
 
|תאריך פטירה=[[ט"ו בניסן]] [[תשע"ה]]
 
|מקום פטירה=[[בני ברק]]
 
|מקום פטירה=[[בני ברק]]
שורה 16: שורה 16:
 
}}
 
}}
  
הרב '''שמואל וואזנר''' ([[תרע"ג]] - [[ט"ו בניסן]] [[תשע"ה]]) מגדולי פוסקי הדור מחבר שו"ת שבט הלוי.
+
הרב '''שמואל וואזנר''' ([[תרע"ג]] - [[תשע"ה]]) מגדולי פוסקי הדור מחבר שו"ת שבט הלוי.
  
 
==תולדות חיים==
 
==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תרע"ג]] בעיר וינה לאביו ר' יוסף צבי ולאמו מרת רחל{{הערה|למשפחת שיף. היתה בעלת קול נדיר שהרעיד לבבות והוצע לה להשתתף באופרה שחשפה את הכשרונות הגדולים באירופה. כשהתייעצה עם האדמו"ר מקופיטשניץ שאל אותה האם רוצה לעשות זאת בשביל הכסף והיא שללה זאת ואמרה שלא חסר לה מאומה, ומה שמושך אותה זו ההזדמנות לקבל שם תהילה עולמית. האדמו"ר שקע במחשבות ואז הבטיח לה שאם תוותר על הקריירה הנכרית, תזכה בילד שיתפרסם בכל העולם ויביא לה נחת נצחי בעולם הזה ובעולם הבא (שבועון בית משיח 1224 עמוד 43).}}. בגיל 18 נכנס לישיבת חכמי לובלין של רבי [[מאיר שפירא]], שם התפרסם בשקידתו העצומה. הרבנים צירפוהו לשיעורים מעמיקים בקבלה בהם השתתפו תלמידים בודדים.
+
נולד בשנת [[תרע"ג]] בעיר וינה לאביו יוסף צבי. בגיל 18 נכנס לישיבת חכמי לובלין של רבי [[מאיר שפירא]], שם התפרסם בשקידתו העצומה. הרבנים צירפוהו לשיעורים מעמיקים בקבלה בהם השתתפו תלמידים בודדים.
  
 
בשנת [[תרצ"ה]] [[נישואין|נשא]] את הרבנית - בתו של ראש קהילת פרשבורג המעטירה. ב[[תרצ"ט]] עלה ל[[ארץ ישראל]] והתיישב ב[[ירושלים]]. רבי שמואל היה מחשובי פוסקי ההלכה בדורנו, וספריו שו"ת שבט הלוי התקבלו כ[[הלכה]] למעשה ברוב תפוצות ישראל.
 
בשנת [[תרצ"ה]] [[נישואין|נשא]] את הרבנית - בתו של ראש קהילת פרשבורג המעטירה. ב[[תרצ"ט]] עלה ל[[ארץ ישראל]] והתיישב ב[[ירושלים]]. רבי שמואל היה מחשובי פוסקי ההלכה בדורנו, וספריו שו"ת שבט הלוי התקבלו כ[[הלכה]] למעשה ברוב תפוצות ישראל.
שורה 25: שורה 25:
 
==קשריו עם אדמו"ר הריי"צ והרבי==
 
==קשריו עם אדמו"ר הריי"צ והרבי==
 
קשריו של הרב וואזנר עם [[חב"ד]] החלו עוד בפולין, כשזכה לבקר אצל הרבי [[הריי"צ]] בשנת [[תרצ"ו]] ולקבל את ברכתו.
 
קשריו של הרב וואזנר עם [[חב"ד]] החלו עוד בפולין, כשזכה לבקר אצל הרבי [[הריי"צ]] בשנת [[תרצ"ו]] ולקבל את ברכתו.
[[קובץ:וואזנר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב וואזנער לצד הרב [[שלום דובער ליפשיץ]] יושב ראש ארגון [[יד לאחים]]]]
+
[[קובץ:וואזנר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לצד הרב [[שלום דובער ליפשיץ]] יושב ראש ארגון [[יד לאחים]]]]
בשנת [[תרח"צ]] התכתב עם [[אדמו"ר הריי"צ]] שכתב לו גם מכתב הדרכה ללימוד החסידות{{הערה|1=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31629&st=&pgnum=311&hilite= מכתב באגרות הריי"צ] ל"ידידי מו"ה שמואל וואזנר"}}, כשהוא שולח לו מכתב נוסף ובו הדרכה למסירת שיעורים בחסידות, בקשר עם שיעורים שמסר הרב וואזנר בספר ה[[תניא]].
+
בשנת [[תרח"צ]] התכתב עם [[אדמו"ר הריי"צ]] שכתב לו גם מכתב הדרכה ללימוד החסידות{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31629&hilite=5d431a67-870b-42ad-ada5-9d1e340fa260&st=%D7%AA%D7%AA%D7%A7%D7%A6%D7%98&pgnum=311 מכתב באגרות הריי"צ] ל"ידידי מו"ה שמואל וואזנר"}}
  
 
בשנים שלאחר מכן זכה להכנס אליו ל[[יחידות]] יחד עם אשתו הרבנית ואף קיבל ממנו את ספר התניא.
 
בשנים שלאחר מכן זכה להכנס אליו ל[[יחידות]] יחד עם אשתו הרבנית ואף קיבל ממנו את ספר התניא.
שורה 35: שורה 35:
  
 
== תומך בפעולות [[הרבי]] ==
 
== תומך בפעולות [[הרבי]] ==
[[קובץ:הרב וואזנר בסיום הרמבם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נואם ב[[סיום הרמב"ם]], [[תשע"ב]]. נראים יושבים על הבמה (משמאל לימין): הרב [[משה יהודה לייב לנדא]], הרב וואזנר (נואם), [[יהושע רוקח|האדמו"ר]] מ[[חסידות מחנובקה - בעלזא|מחנובקה-בעלז]], האדמו"ר מנדבורנה, האדמו"ר מלעלוב ב"ב, [[נחום בער ברייאר|האדמו"ר מבויאן]]]]
+
[[קובץ:הרב וואזנר בסיום הרמבם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נואם ב[[סיום הרמב"ם]], [[תשע"ב]]. נראים יושבים על הבמה (משמאל לימין): הרב [[משה יהודה לייב לנדא]], הרב וואזנר (נואם), [[יהושע רוקח|האדמו"ר]] מ[[חסידות מחנובקה - בעלזא|מחנובקה-בעלז]], האדמו"ר מנדבורנה ?, [[נחום בער ברייאר|האדמו"ר מבויאן]]]]
 
הרב וואזנר נחשב לידיד חב"ד, ותמך לאורך כל השנים בכל תקנותיו ומבצעיו של [[הרבי]].
 
הרב וואזנר נחשב לידיד חב"ד, ותמך לאורך כל השנים בכל תקנותיו ומבצעיו של [[הרבי]].
  
 
אחת מ[[תקנות הרבי|תקנותיו]] של [[הרבי]] היא ל[[תקנת לימוד הרמב"ם|למוד בכל יום שלושה פרקים]] מתוך ספר [[משנה תורה לרמב"ם|'היד החזקה']] של ה[[רמב"ם]] ולסיימו בכל שנה. [[סיום הרמב"ם|בכינוס]] שנערך לרגל סיום אחד המחזורים בשנת תשע"ה, התבטא הרב וואזנר:
 
אחת מ[[תקנות הרבי|תקנותיו]] של [[הרבי]] היא ל[[תקנת לימוד הרמב"ם|למוד בכל יום שלושה פרקים]] מתוך ספר [[משנה תורה לרמב"ם|'היד החזקה']] של ה[[רמב"ם]] ולסיימו בכל שנה. [[סיום הרמב"ם|בכינוס]] שנערך לרגל סיום אחד המחזורים בשנת תשע"ה, התבטא הרב וואזנר:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ספר הרמב"ם פותח בהלכות אמונה בהלכות יסודי התורה, ומסיים באמונה בהלכות מלכים, זה יחודו של ספר הרמב"ם שמתחיל באמונה ומסתיים באמונה, ואשר כולל את כל המצוות הנוהגות בזמן הזה, ואשר לא נוהגות בזמן הזה, אומר מאמר רז"ל "שית אלפי שנין הווי עלמא". אלפיים שנה תורה, אלפיים שנה תוהו ובהו, ואלפיים שנה ימות המשיח, והגמרא במסכת סנהדרין אומרת שבעוונותינו הרבים נכנסנו לשני אלפי ימות המשיח ועדיין לא בא, וזה הדבר הגדול שעשה הרבי שמתאחדים בלימוד הרמב"ם, ועל ידי זה מקרבים את קץ ביאת משיח צדקנו}}  
+
:::{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ספר הרמב"ם פותח בהלכות אמונה בהלכות יסודי התורה, ומסיים באמונה בהלכות מלכים, זה יחודו של ספר הרמב"ם שמתחיל באמונה ומסתיים באמונה, ואשר כולל את כל המצוות הנוהגות בזמן הזה, ואשר לא נוהגות בזמן הזה, אומר מאמר רז"ל "שית אלפי שנין הווי עלמא". אלפיים שנה תורה, אלפיים שנה תוהו ובהו, ואלפיים שנה ימות המשיח, והגמרא במסכת סנהדרין אומרת שבעוונותינו הרבים נכנסנו לשני אלפי ימות המשיח ועדיין לא בא, וזה הדבר הגדול שעשה הרבי שמתאחדים בלימוד הרמב"ם, ועל ידי זה מקרבים את קץ ביאת משיח צדקנו}}  
 
בהזדמנות אחרת, כשנבצר מהרב שמואל להגיע, שלח את בנו להשתתף ולשאת דברים בכינוס במקומו, ובתוך הדברים אמר:
 
בהזדמנות אחרת, כשנבצר מהרב שמואל להגיע, שלח את בנו להשתתף ולשאת דברים בכינוס במקומו, ובתוך הדברים אמר:
  
{{ציטוט|מרכאות=כן|[[הרבי מליובאוויטש]] שלח [[שלוחים]] להפיץ [[תורה]] בכל ה[[עולם]]. כמה נפלאה התקנה של לימוד ספר ה[[רמב"ם]]. מי גדול בדורנו - שהפך את ספרי ה[[רמב"ם]] לנחלת הכלל - כמו [[הרבי]]. בנוסף לפעולותיו בקירוב ליבם של אחינו בני ישראל לאביהם שבשמים, תיקן שילמדו בשיעור יומי את ספרי [[הרמב"ם]] וכך ידעו את כל הלכות התורה}}
+
:::{{ציטוטון|מרכאות=כן|''[[הרבי מליובאוויטש]] שלח [[שלוחים]] להפיץ [[תורה]] בכל ה[[עולם]]. כמה נפלאה התקנה של לימוד ספר ה[[רמב"ם]]. מי גדול בדורנו - שהפך את ספרי ה[[רמב"ם]] לנחלת הכלל - כמו [[הרבי]]. בנוסף לפעולותיו בקירוב ליבם של אחינו בני ישראל לאביהם שבשמים, תיקן שילמדו בשיעור יומי את ספרי [[הרמב"ם]] וכך ידעו את כל הלכות התורה'''}}
  
 +
== [[רוח הקודש]] נפלאה ==
 
[[קובץ:קריאה ללימוד שו''ע הרב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קריאת קודש '''"להתחזק בלימוד [[שולחן ערוך הרב]]"''' מאת [[אדמו"ר|אדמו"רים]] ו[[רב|רבנים]], עליה חתום הרב וואזנר]]
 
[[קובץ:קריאה ללימוד שו''ע הרב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קריאת קודש '''"להתחזק בלימוד [[שולחן ערוך הרב]]"''' מאת [[אדמו"ר|אדמו"רים]] ו[[רב|רבנים]], עליה חתום הרב וואזנר]]
 +
בשנת [[תש"נ]] לפני חתונת בתי שתחיה - מספר בנו ר' בן ציון - נסעתי עם משפחתי לרבי כדי לקבל את ברכתו. באותם ימים, לא מצאתי מישהו שינהל את סדרי הלימוד בכולל שלי, כיון שכן נאלצתי לעשות זאת בעצמי, ולא נותר לי זמן ללמוד בעצמי. זה שבר אותי ואף אחד לא ידע על כך. כשהגעתי לרבי אמר לי: "הרי אתה משבט לוי, עליהם נאמר "ילוו עליך וישרתוך"" - נדהמתי; [[הרבי]] ברוח-קדשו יודע מהבעיה ומחזק אותי. דבריו חיזקו אותי מאוד, ושינו את מצב רוחי לגמרי.
 +
 +
כשחזרתי לביתי מצאתי מישהו שיחליף אותי, ויכולתי ללמוד בשקט. גם הפעם ברכתו של [[הרבי]] התקיימה.{{הערה|1=[http://www.hageula.com/moshiach/deeds/1059.html מתוך העלון "השבת באור הגאולה", היוצא לאור על ידי ישיבת תומכי תמימים חב"ד באר שבע.].}}
  
 
בשנת [[תשמ"ו]] לאחר שהרב [[יעקב לנדא]] רבה של העיר [[בני ברק]], נפטר, התנהלה מחלוקת בין ראשי ה[[מתנגדים]] לרבני העיר בנוגע לרבנות בנו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]], הרבי הורה ואמר כי רב העיר הוא היורש החוקי של הרבנות - בנו של הרב הקודם. המתנגדים ניסו למנות את הרב וואזנר לרב העיר אך הרב וואזנר שהה באותה תקופה בחו"ל, והוחלט להמתין לשובו. בכינוס מיוחד שהשתתף בו לאחר שובו לארץ אמר כי הוא מקבל את רבנותו של הרב לנדא ללא כל עוררין.
 
בשנת [[תשמ"ו]] לאחר שהרב [[יעקב לנדא]] רבה של העיר [[בני ברק]], נפטר, התנהלה מחלוקת בין ראשי ה[[מתנגדים]] לרבני העיר בנוגע לרבנות בנו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]], הרבי הורה ואמר כי רב העיר הוא היורש החוקי של הרבנות - בנו של הרב הקודם. המתנגדים ניסו למנות את הרב וואזנר לרב העיר אך הרב וואזנר שהה באותה תקופה בחו"ל, והוחלט להמתין לשובו. בכינוס מיוחד שהשתתף בו לאחר שובו לארץ אמר כי הוא מקבל את רבנותו של הרב לנדא ללא כל עוררין.
כשהיו בציבור הליטאי מי שפגעו בכבודו של הרב לנדא, כתב הרב וואזנר נגדם מכתב מחאה חריף.{{הערה|https://www.kedem-auctions.com/he/node/120619 }} כמו כן, תמך בהכשר הרב לנדא וכתב מכתבים בהם משבח את השחיטה המהודרת של הכשר הרב לנדא. {{הערה|https://www.kedem-auctions.com/he/node/120615}}
 
  
נפטר בליל יום טוב ראשון של [[פסח]] ה'[[תשע"ה]], בן מאה ושתיים.
+
נפטר בליל יום טוב ראשון של [[פסח]] ה'[[תשע"ה]], בן מאה ושתים.
 +
 
 +
רב קהילת חב"ד בהר נוף, הרב [[נפתלי צבי ווייס]] נשוי לנכדתו.
  
בנו הרב חיים מאיר מונה למלא את מקומו כגאב"ד זכרון מאיר, ראש ישיבת חכמי לובלין ורב קהילות שבט הלוי, בהמשך הוכרז הרב חיים מאיר כ'האדמו"ר משבט הלוי'.
+
==מתלמידיו הבולטים==
 +
*הרב משה שאול קליין, אב בית הדין של [[חסידות ויז'ניץ]], רב שכונת אור החיים בבני ברק ורב המרכז הרפואי מעיני הישועה.
 +
*הרב שמואל אליעזר שטרן, רב אזור מערב [[בני ברק]] וראש רשת בתי ההוראה "שערי הוראה".
 +
*הרב יעקב מאיר שטרן, מכהן גם כדיין בבית הדין של חסידות ויז'ניץ.
 +
*הרב שלמה זלמן אולמן, אב בית דין ב"בית הדין מודיעין עילית".
 +
*הרב משה שטיין, רב קהל חסידים בקריית הרצוג ועורך סדרת פסקי רבו, "מבית לוי".
 +
*הרב מנחם ברוך יאווע, ראש ישיבת [[חיי תורה לובלין]] [[ירושלים]] "בעל המתיקות" מח"ס "מתיקות התורה" "מתיקות השבת" ו"מתיקות המועדים" ועוד.
  
רב קהילת חב"ד בהר נוף, הרב [[נפתלי צבי ווייס]] נשוי לנכדתו.
+
תלמידים בולטים נוספים:
  
==לקריאה נוספת==
+
*הרב משה הלברשטאם, כיהן כדיין בעדה החרדית.
*'''ושמואל בקוראי שמו''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1890 עמוד 34
+
*רבי אברהם אלטר פולק, האדמו"ר מברגסאז.
*מכון באהלי צדיקים, ספר '''בסוד שיח''' ע' 146-150.
+
*הרב יצחק יחיאל עהרנפלד, רב [[קריית מטרסדורף]] וראש [[ישיבת בית שמואל]].
 +
*הרב מרדכי גרוס, אב בית הדין "חניכי הישיבות".
 +
*הרב ישראל משה פרידמן, האדמו"ר מסאדיגורה.
  
 
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==
 
*{{קישור שטורעם|79554|news|אגרת קודש מיוחדת מהרבי אל הגר"ש וואזנער: "השפעתו ניכרת"|כתב שטורעם בארה"ב|ט"ז בניסן תשע"ה}}
 
*{{קישור שטורעם|79554|news|אגרת קודש מיוחדת מהרבי אל הגר"ש וואזנער: "השפעתו ניכרת"|כתב שטורעם בארה"ב|ט"ז בניסן תשע"ה}}
 
*[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/4/21/186425427042.html 'שבט הלוי' ואדמו"רי ליובאוויטש] {{בית משיח}}
 
*[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/4/21/186425427042.html 'שבט הלוי' ואדמו"רי ליובאוויטש] {{בית משיח}}
*משלחת [https://col.org.il/news/89344 מכפר חב"ד] ומשלחת מטעם [https://col.org.il/news/89225 אגודת חסדי חב"ד] ב[[ניחום אבלים]] אצל משפחת וואזנר {{חב"ד און ליין}}
+
*משלחת [http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%9B%D7%A4%D7%A8%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%90_%D7%A0%D7%99%D7%97%D7%9E%D7%94_%D7%90%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%AA_%D7%95%D7%95%D7%90%D7%96%D7%A0%D7%A8_89344.html מכפר חב"ד] ומשלחת מטעם [http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%97%D7%AA_%D7%90%D7%92%D7%95%D7%97_%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%97%D7%95%D7%9D_%D7%90%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%AA_%D7%95%D7%95%D7%90%D7%96%D7%A0%D7%A8_%D7%AA%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%93_89225.html אגודת חסדי חב"ד] ב[[ניחום אבלים]] אצל משפחת וואזנר {{חב"ד און ליין}}
*[https://col.org.il/news/89181 "לרבי יש כתפיים רחבות, הוא יכול להרשות לעצמו"] {{חב"ד און ליין}}
+
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=89181 "לרבי יש כתפיים רחבות, הוא יכול להרשות לעצמו"] {{חב"ד און ליין}}
*[https://col.org.il/news/89096 קשרי הרב וואזנר זצ"ל עם אדמו"רי חב"ד] {{חב"ד און ליין}}
+
*[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%A7%D7%A9%D7%A8%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%95%D7%95%D7%90%D7%96%D7%A0%D7%A8_%D7%96%D7%A6%D7%9C_%D7%A2%D7%9D_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%99_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%91%D7%A2%D7%A7%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%A8%D7%AA%D7%95_89096.html קשרי הרב וואזנר זצ"ל עם אדמו"רי חב"ד] {{חב"ד און ליין}}
*'''[https://col.org.il/news/89091 "על-ידי לימוד הרמב"ם מקרבים את קץ ביאת משיח צדקנו"]''' דבריו של הרב וואזנר בסיום הרמב"ם בשנת [[תשע"ה]], באתר {{חב"ד און ליין}}
+
*'''[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%A8%D7%9E%D7%91%D7%9D_%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%AA_%D7%A7%D7%A5_%D7%91%D7%99%D7%90%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_%D7%A6%D7%93%D7%A7%D7%A0%D7%95_89091.html "על-ידי לימוד הרמב"ם מקרבים את קץ ביאת משיח צדקנו"]''' דבריו של הרב וואזנר בסיום הרמב"ם בשנת [[תשע"ה]], באתר {{חב"ד און ליין}}
*[https://col.org.il/news/69522 הרב וואזנר חשף: סיפור מדהים על הרבי] באתר {{חב"ד און ליין}}
+
*[http://www.col.org.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%95%D7%95%D7%90%D7%96%D7%A0%D7%A8_%D7%97%D7%A9%D7%A3_%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8_%D7%9E%D7%93%D7%94%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93_%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%94%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9C%D7%90_69522.html הרב וואזנר חשף: סיפור מדהים על הרבי] באתר {{חב"ד און ליין}}
 
{{אחרונים}}
 
{{אחרונים}}
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}
שורה 75: שורה 88:
 
[[קטגוריה:אחרונים]]
 
[[קטגוריה:אחרונים]]
 
[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]]
 
[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ג]]
 
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ה]]
 
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בבני ברק]]
 
[[קטגוריה:אישים שהגיעו לגיל מאה]]
 
[[קטגוריה:אישים באוסטריה]]
 

לתשומת לבך: תרומתך לחב"דפדיה תפורסם תחת תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף חב"דפדיה:זכויות יוצרים לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך, או העתקת אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים. אין לעשות שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!

ביטול עזרה בעריכה (נפתח בחלון חדש)