עריכת הדף "שיחה:ליצנות"

נראה לי למרות שבשפה המדוברת המילה ליצנות פירושה בדיחות,  בלשון חז"ל זה תואר על מי שמשתמש בלשונו למטרות רשע. הבדיחות זה משני להשיג את המטרה המרושעת. 

דוגמאות בפירוש רש"י על התורה: 

פרשת תולדות (פרשת השבוע) בתחילתו: לפי שהיו ליצני הדור אומרים מאבימלך נתעברה שרה. 

פרשת קורח טז,  יט: ויקהל עליהם קרח: בדברי ליצנות,  כל הלילה ההוא הלך אצל השבטים ופתה אותם,  כסבורין אתם שעלי לבדי אני מקפיד,  איני מקפיד אלא בשביל כולכם. 

אולי יש לומר גם כן שליצנות זה כאשר הטיעונים הם גם כן לא ממשיים,  כמו בדיחה.  ובעצם כל מה שזה נגד התורה והמצוות אין בזה ממש.

בחסידות ובדברי רז"ל מובא המון דברים על החומר שיש בליצנות,  ואת זה נראה מה שיש לשים בערך. Toramedia770

למה המילה פלשתים כתוב פלישתים? --[[משתמש:Toramedia770|Toramedia770]] - [[שיחת משתמש:Toramedia770|שיחה]] 09:31, 12 בנובמבר 2015 (UTC)
{{בוצע}}--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 11:09, 12 בנובמבר 2015 (UTC)
==הבהרות==
כל זמן שאין הדברים מבוארים נראה לי להשמיט
# ההבדל בין מלעיג לליצן
# ליצנות גדרה כמבואר בפנים בשם חסידות השחוק והשמחה מהבלים וכו' וא"כ מה כוונת הכותב שגדרה הוא בזיון התורה?--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 11:09, 12 בנובמבר 2015 (UTC)

לי נראה שהמילה ליצנות הוא מלשון מליצה, דיבור. רק שמדובר בדיבורים שהם לא בכוון הרצוי. בין אם זה לדבר נגד צדיקים כמו קורח ובין אם זה לדבר דיבורים שמביאים לידי קלות ראש וכדומה. ויש גם מה שהמילה ליצנות זה סתם צחוק אבל לא של קדושה. במאמרי חסידות איפה שמדובר על עבודת ה' בדברים נעלים
מדובר על קליפת פלשתים - עוסק בעבודת ה' רק שחסר אצלו קצת הקבלת עול. אבל כאשר הרבי דיבר על ליצנות של אנשים מסויימים עד כדי שזה מגיע לידי מצב של "ובמושב ליצים לא ישב", הוא דיבר על ליצנות בגרסתה הפשוטה, כמו שמצינו בפירוש רש"י בהקשר לקורח וליצני הדור. 

נראה לי שאם מחמירים יותר מדי איך ומה לכתוב, לעולם אי אפשר יהיה לעשות שום ערך, ונהיה תקועים כמו שהרה"ח ר' יואל כהן עדיין תקוע עם ספר הערכים חב"ד. 

צריכים להביא את כל הדברים מה שכתוב בחסידות בשפה קלה בלי להתחכם יותר מדי. אם יש כמה הסברים, להביא כמה הסברים, שהרי יש שבעים פנים לתורה. גם בספר הערכים לפעמים רבות הרב יואל כהן מביא כמה פירושים שיש בחסידות. והעיקר לא להמציא דברים לבד, רק להביא מה שיש בספרי חסידות.

--[[משתמש:Toramedia770|Toramedia770]] - [[שיחת משתמש:Toramedia770|שיחה]] 14:05, 12 בנובמבר 2015 (UTC)
:::ליצנות אין גדרה מלשון שחוק, אלא מלשון קלות דעת (מאכט אוועק) מדבר שיש לו חשיבות. מסיבה זאת, השחוק והשמחה בקדושה אינה נקראת ליצנות. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ל' בחשוון ה'תשע"ו, למניינם 23:20, 12 בנובמבר 2015 (UTC)

::::לשלום: אשמח אם תביא מקורות.. (אני כתבתי מתוך דברי האדמו"ר האמצעי יש קישור). גם לא הבנתי מה שייכות בין קלות דעת למאכט אוועק (בנוגע לשחוק בקדושה מפורש כתוב שם ובכ"מ שכשהשחוק הוא מהבלים הרי זה ליצנות וכשהשחוק מעניין (אפי' גשמי) הוא אינו ליצנות ומכיוון שהשחוק בקדושה הוא שייך לשחוק של ליצנות שייך יניקה..)
::::ל'תורה מדיה770' (אולי כדאי שתבחר שם בעברית..)
::::כתבת דבר מעצמך ("לי נראה שהמילה ליצנות הוא מלשון מליצה, דיבור") וסיימת "העיקר לא להמציא דברים לבד"...{{קריצה}}
::::בנוגע לעצם הענין: ברור שלכל מושג יש 'הגדרה' ואפשר לפרשו בדקות ובגסות. גם אם נפרשו בדקות לא הוצאנו את המושג מהקשרו (ליצנות כפי הנראה בכלל ומביאורי החסידות הוא מתקשר עם ענין הקלות ופיזור הנפש כו') ועניין זה שייך בדקות ובגסות (ולדידי נראה שפירושו של אדה"ז ב"שלשה שישבו" - אף שלא ראיתי בפנים - הוא בדקות ועצ"ע)
::::ולסיום: לדעתי הרי"כ לא תקוע בשום מקום הוא מתקדם יפה מאוד ועושה עבודה נפלאה. וקיבוץ של כל מיני פירושים ממש לא עושה חשק לקרוא וכו' וכו' (וכידוע כמה וכמה ליצנות (למעליותא) שיש בענין זה על חיבור עניינים שלא שייכים זל"ז ולצרפם יחד..)--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 09:23, 13 בנובמבר 2015 (UTC)
:::::ואחרי שהצצתי בדברי האדה"ז הרי זה כבר לא רק לדידי (ואינו צ"ע) אלא שודאי הכוונה בדקות שהרי כתב שם: "הרי זה '''כאלו''' מתלוצץ ". ופשוט. ועפי"ז כתבתי בפנים. אלא שעדין צ"ע (המקור והביאור) האמור לעיל בקדשר למלעיג.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 11:25, 13 בנובמבר 2015 (UTC)
:::הראיה היא מדברי אדה"ז בהלכות תלמוד תורה שכותב כך בפירוש בפירוש דברי המשנה הרי זה מושב לצים וכמו שמצויין בערך. גם בפרשת השבוע (שעבר) מובא ברש"י שהיו ליצני הדור אומרים... כו' כמובן שלא מדובר שם בבדיחה אלא בלעז וזלזול. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ג' בכסלו ה'תשע"ו, למניינם 00:43, 15 בנובמבר 2015 (UTC)
::::כפי שנראה לי עצם עניין הליצנות אינו מתייחס לעניין מסויים ועל דרך ליצני הדור שהם ליצנים בעצם והתלוצצו גם מזה (בשיחה של הרבי איני זוכר עתה מקומו שמדוייק ליצנים משום שדווקא הם אמרו זאת להיותם אנשים שמכל דבר עשו ליצנות (שהרי אברהם היה לו בן ישמעאל)) ועל דרך זה בהלכות ת"ת שם שהוא על דרך שם המושאל וד"ל.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 10:04, 15 בנובמבר 2015 (UTC)
@@ שורה 36: / שורה 36: @@
 :::הראיה היא מדברי אדה"ז בהלכות תלמוד תורה שכותב כך בפירוש בפירוש דברי המשנה הרי זה מושב לצים וכמו שמצויין בערך. גם בפרשת השבוע (שעבר) מובא ברש"י שהיו ליצני הדור אומרים... כו' כמובן שלא מדובר שם בבדיחה אלא בלעז וזלזול. '''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' ג' בכסלו ה'תשע"ו, למניינם 00:43, 15 בנובמבר 2015 (UTC)
 ::::כפי שנראה לי עצם עניין הליצנות אינו מתייחס לעניין מסויים ועל דרך ליצני הדור שהם ליצנים בעצם והתלוצצו גם מזה (בשיחה של הרבי איני זוכר עתה מקומו שמדוייק ליצנים משום שדווקא הם אמרו זאת להיותם אנשים שמכל דבר עשו ליצנות (שהרי אברהם היה לו בן ישמעאל)) ועל דרך זה בהלכות ת"ת שם שהוא על דרך שם המושאל וד"ל.--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 10:04, 15 בנובמבר 2015 (UTC)
-:::::העברה מגוף הערך (עד שיהיה לכך מקור):
-::::::ליצנות זו גרועה יותר מאשר מלעיג על דברי תורה.{{הבהרה|מה ההבדל?}} לכן על מלעיגים נפסק "אל ייבוש מפני המלעיגים".{{הערה|שולחן ערוך אורח חיים סי' א בהגהת הרמ"א.}} אבל על ליצנים, כתוב "ובמושב לצים לא ישב" {{הערה|תהילים א, א.}}, שאסור כלל וכלל להיות בקרבתם.{{מקור|דיוק נפלא אבל היכן זה כתוב בפרט שלא ברור מה ההבדל בין מלעיג לליצן?}}
-::::::{{כתב קטן|סוף העברה}}
-::::::--<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> בערך [[מצוות בטלות לעתיד לבוא]] כבר ביקרת??<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span>[[משתמש:הנחה|הנחה]]<span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> [[שיחת משתמש:הנחה|לשיחה עימי]] <span style="white-space:nowrap; font-weight:bold;">&nbsp;•&nbsp;</span> 19:29, ב' בסיוון, ה'תשע"ח ''<font size="1">(16 במאי למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]]