עריכת הדף "שיחה:הבעל שם טוב"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הוא דף שיחה ויש לשמור בו על כללי דרך ארץ שקדמה לתורה, ועל הנהגתו של חסיד. בסוף כל הודעה נהוג לחתום על ידי ארבעה טילדות (~~~~), או באופן אוטומטי בלחיצה על האייקון: חתימהמעודכן.png (מופיע מעל חלונית העריכה).

אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.

ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.

גרסה אחרונה הטקסט שלך
שורה 18: שורה 18:
  
 
'''יום א'''': "בשנת תק"כ –שנת ההסתלקות דהבעש"ט – הי' הקביעות דחה"ש ביום ד' וה'. לא מקובל מתי הייתה ההסתלקות אם ביום א' דחה"ש או ביום ב'. '''אבל ישנם ראיות שביום א'''', מזה שיש אצל חסידים (וזהו מאמר כ"ק אדמוה"ז, כלעיל) מאמר שיום הסתלקות הבעש"ט הוא יום שנטלו בו המאורות (היינו יום שנתלו המאורות יום ד' והסתלקות הבעש"ט היו קוראים נטלו בט') ובשנת תק"כ הי' יום ד' יום הראשון דשבועות. ועוד יש ראי',מזה שמקובל אצלנו שהה"מ קיבל הנשיאות ביום שהוכפל בו כי טוב, וכידוע הי' זה יום הראשון אחרי ההילולא הראשונה של ההסתלקות......וזה הי' ביום ג' יום השני של חג השבועות תקכ"א, הרי מזה ג"כ ראי' '''שהסתלקות הבעש"ט הי' ביום הראשון דחגה"ש'''." (משיחת חגה"ש, יום ב' בסעודה, ספה"ש תרצ"ט עמ' 333). "'''אמר הרש"ב שיום השנה של הבעש"ט הוא יום א' דחג השבועות'''" (שמועות וסיפורים ח"א עמ' 18). וראה ג"כ ב'כרם ישראל' עמ' 12 שמסורת רוז'ין הוא ש'לא ידע איש וכו'.', ובספר 'כפתור ופרח' עמ' 4 מסורת באיאן-לבוב "שאין יודעים על בוריו". ומסורת בעלזא שהמהרי"ד אמר אימתי אך לא זוכרים (נטעי גבריאל ה' יו"ט עמ' קמ"ג). באהלי צדיקים (וויקנא) עמ' ח' שע"פ הקבלה דלעיל שנסתלק ביום ד' הרי שנסתלק ביום הא' '''ומה שאומרים שנסתלק בב' זהו "טעות גמור".''' ובספר 'עיר וקדיש' עמ' 5 שלר' ברוך ממז'יבוז' סבירא לי' שההסתלקות ביום א'. וכן ב'שבחי הבעש"ט', ב'היכל הברכה – קאמרנא' פ' תצא, ובסידור לרא"ש מראקשאוו בן בעל התולדות איתא שנפט' ביום א'. וראה סיכום בזה בספר 'מחקרי חסידות', עמ' 63. אולם, בספרי 'דור דור ודורשיו', 'דבר יום ביומו', 'שם ושארית' (לרב החב"די ר' לוי גראסמאן) ועוד נסמן שהי' ביום ב', ואנו אין לנו אלא דברי בן עמרם כו'.
 
'''יום א'''': "בשנת תק"כ –שנת ההסתלקות דהבעש"ט – הי' הקביעות דחה"ש ביום ד' וה'. לא מקובל מתי הייתה ההסתלקות אם ביום א' דחה"ש או ביום ב'. '''אבל ישנם ראיות שביום א'''', מזה שיש אצל חסידים (וזהו מאמר כ"ק אדמוה"ז, כלעיל) מאמר שיום הסתלקות הבעש"ט הוא יום שנטלו בו המאורות (היינו יום שנתלו המאורות יום ד' והסתלקות הבעש"ט היו קוראים נטלו בט') ובשנת תק"כ הי' יום ד' יום הראשון דשבועות. ועוד יש ראי',מזה שמקובל אצלנו שהה"מ קיבל הנשיאות ביום שהוכפל בו כי טוב, וכידוע הי' זה יום הראשון אחרי ההילולא הראשונה של ההסתלקות......וזה הי' ביום ג' יום השני של חג השבועות תקכ"א, הרי מזה ג"כ ראי' '''שהסתלקות הבעש"ט הי' ביום הראשון דחגה"ש'''." (משיחת חגה"ש, יום ב' בסעודה, ספה"ש תרצ"ט עמ' 333). "'''אמר הרש"ב שיום השנה של הבעש"ט הוא יום א' דחג השבועות'''" (שמועות וסיפורים ח"א עמ' 18). וראה ג"כ ב'כרם ישראל' עמ' 12 שמסורת רוז'ין הוא ש'לא ידע איש וכו'.', ובספר 'כפתור ופרח' עמ' 4 מסורת באיאן-לבוב "שאין יודעים על בוריו". ומסורת בעלזא שהמהרי"ד אמר אימתי אך לא זוכרים (נטעי גבריאל ה' יו"ט עמ' קמ"ג). באהלי צדיקים (וויקנא) עמ' ח' שע"פ הקבלה דלעיל שנסתלק ביום ד' הרי שנסתלק ביום הא' '''ומה שאומרים שנסתלק בב' זהו "טעות גמור".''' ובספר 'עיר וקדיש' עמ' 5 שלר' ברוך ממז'יבוז' סבירא לי' שההסתלקות ביום א'. וכן ב'שבחי הבעש"ט', ב'היכל הברכה – קאמרנא' פ' תצא, ובסידור לרא"ש מראקשאוו בן בעל התולדות איתא שנפט' ביום א'. וראה סיכום בזה בספר 'מחקרי חסידות', עמ' 63. אולם, בספרי 'דור דור ודורשיו', 'דבר יום ביומו', 'שם ושארית' (לרב החב"די ר' לוי גראסמאן) ועוד נסמן שהי' ביום ב', ואנו אין לנו אלא דברי בן עמרם כו'.
 
וראה במאמרו של הרה"ג ט' בענדער במוסף המבשר 'אחד הי'' על הבעש"ט עמ' 44-46 שבהם מוכיח בירור - מעדות תלמיד הבעש"ט שנכח במקום, מרישומים שונים וכעוד - כי נפט' מו"R הבעש"ט ביום א', ומעלה השערה מעניינת מדוע נוצר בלבול, ואין כאן מקומו.
 
  
 
---משיח עכשיו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''
 
---משיח עכשיו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]'''

לתשומת לבך: תרומתך לחב"דפדיה תפורסם תחת תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף חב"דפדיה:זכויות יוצרים לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך, או העתקת אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים. אין לעשות שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!

ביטול עזרה בעריכה (נפתח בחלון חדש)