עריכת הדף "שוטר"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | [[קובץ:שוטר לעקאח.jpg|250px| | + | [[קובץ:שוטר לעקאח.jpg|250px|thumb|left|שוטר מקומי עובר ב[[חלוקת לעקאח]] בערב [[יום כיפור]] אצל [[הרבי]].{{הערה|להעיר שפעמים רבות מצדיע לשוטרים, חיילים או ילדים במדי [[צבאות ה']] שעוברים לידו.(ע"פ [[מעשה מלך]] עמ' 121).}}]] |
| − | + | '''שוטר''' הוא אדם בעל מקל ורצועה אשר תפקידו לכפות את העם לקיים את דברי ה[[שופט]]. | |
| − | '''שוטר''' הוא אדם | ||
| − | איתא במדרש{{הערה|תנחומא שופטים ב.}} 'אם אין שוטר אין שופט'. הסיבה לכך היא כיוון שהשופט לא יכול לכפות על הנשפט לקיים את הפסק. וממילא כאשר אין שוטר שיוציא את הפסק לפועל, הפסק לא שווה כלום | + | איתא במדרש{{הערה|תנחומא שופטים ב.}} 'אם אין שוטר אין שופט'. הסיבה לכך היא כיוון שהשופט לא יכול לכפות על הנשפט לקיים את הפסק. וממילא כאשר אין שוטר שיוציא את הפסק לפועל, הפסק לא שווה כלום. |
| − | {{הערה | + | {{הערה|שיחת פרשת [[שופטים]] תנש"א}} |
==בהלכה ובעבודת ה'== | ==בהלכה ובעבודת ה'== | ||
| − | + | חייבים בית דין להעמיד שוטרים ברגלים שיהיו מסבבין ומחפשין בגנות ופרדסים ועל הנהרות שלא יתקבצו שם אנשים ונשים לאכול ולשתות ויבואו לידי עבירה.{{הערה|[[שו"ע אדמוה"ז]] [[אורח חיים]] סי' תקכט סעיף יג.}} | |
| − | [[שופט]]- מרמז על [[אהבה]] ושוטר- על [[יראה]]{{הערה|[[אור תורה]] שופטים קעג.}} | + | [[שופט]]- מרמז על [[אהבה]] ושוטר- על [[יראה]].{{הערה|[[אור תורה]] שופטים קעג.}} ומובא בריבוי מקומות כי יש להעמיד שופטים ושוטרים בכל שערי האדם. דהינו, ב' ה[[עינים]], ב' ה[[אוזניים]], ב' נחירי ה[[אף]] וה[[פה]]. |
==התייחסות הרבי== | ==התייחסות הרבי== | ||
| − | הרבי נותן לשוטרים תוקף מיוחד של [[דינא דמלכותא דינא]] | + | הרבי נותן לשוטרים תוקף מיוחד של [[דינא דמלכותא דינא]]. זאת ניתן לראות לדוגמא בשיחת פרשת לך לך תשמ"ח {{הערה|בהוספות לסיום שולי הגליון להערה 92}}, שם אומר הרבי ש"כאשר ה'משטרה' עוצרת את התנועה וסוגרת את הרחוב כדי שיוכלו לשמוח ולרקוד כו' - מתבטל ממנו דין [[רשות הרבים]]. (משיחה עצמה מדובר לגבי עניין [[שמחת בית השואבה]] שפועלים שלרחוב יהא דין של [[כרמלית]]. |
| − | ==ב[[ | + | ==ב[[גאולה]]== |
| − | + | [[הרבי]] מסביר{{הערה|שיחת פרשת [[שופטים]] תנש"א.}} כי בגאולה לא יצטרכו את השוטרים כיוון שכל ישראל ירצו מעצמם לשמוע להוראות השופטים. זו הסיבה שביעוד הגאולה מוחלף השוטר ב[[יועץ]] כמאמר הכתוב "ואשיבה שופטייך כבראשונה ויועצייך כבתחילה".{{הערה|[[ישעיה]] א, כו.}} | |
| − | [[הרבי]] מסביר{{הערה| | ||
| − | בהמשך | + | בהמשך השיחה מחדש הרבי כי [[דור הגאולה|בדורינו]] לאחר הריבוי ב'מעשינו ועבודתינו' נשלמה כבר עבודת הבירורים ואין צורך בעבודת השוטרים, היות והחלה להתממש הנבואה של שיבת השופטים והיועצים. |
| − | אך בכל זאת מכיוון שכל ענייני התורה נצחיים מסתבר לומר שכן יצטרכו בגאולה את השוטרים, | + | אך בכל זאת מכיוון שכל ענייני התורה נצחיים מסתבר לומר שכן יצטרכו בגאולה את השוטרים, והיינו, כי השוטרים יודיעו על קיום השופטים, וכן יסייעו בסידור הדרכים לעדים של [[קידוש החודש]]{{הערה|שיחת פרשת [[שופטים]] תנש"א, הערה 23.}}. |
==קישורים חיצונים== | ==קישורים חיצונים== | ||
