עריכת הדף "קריאת התורה"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:קריאת התורה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי עולה לתורה]] | [[קובץ:קריאת התורה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי עולה לתורה]] | ||
| − | '''קריאת התורה''', היא קריאה הנקראת מתוך [[ספר תורה]] כשר, בשעת התאספות [[ | + | '''קריאת התורה''', היא קריאה הנקראת מתוך [[ספר תורה]] כשר, בשעת התאספות [[מנין]], בימי שני וחמישי ו[[שבת קודש]], וכן בימים מיוחדים כ[[יום טוב]], [[ראש חודש]], [[תענית ציבור]], [[חול המועד]], [[חנוכה]] ו[[פורים]]. |
==צורת הקריאה== | ==צורת הקריאה== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[ברכת התורה שבקריאת התורה]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[ברכת התורה שבקריאת התורה]]}} | ||
| − | התורה מחולקת לחמישים וארבע פרשיות (ג"ן ובראשית), ומדי שבת קוראים בספר התורה פרשה אחת או שנים. על פי תקנת עזרא הסופר, קוראים בתורה גם בימי שני וחמישי בשבוע, כדי שעמי הארצות שאינם לומדים כלל, לא ישהו שלושה ימים ללא [[לימוד התורה]]{{ | + | התורה מחולקת לחמישים וארבע פרשיות (ג"ן ובראשית), ומדי שבת קוראים בספר התורה פרשה אחת או שנים. על פי תקנת עזרא הסופר, קוראים בתורה גם בימי שני וחמישי בשבוע, כדי שעמי הארצות שאינם לומדים כלל, לא ישהו שלושה ימים ללא [[לימוד התורה]]{{הערת שוליים|[[בבא קמא]] פב, א.}}. אם כי בימים אלו אין קוראים את כל הפרשה, אלא חלק קטן ממנה. חילוק נוסף קיים, שב[[שבת]] קוראים לכל הפחות שבעה קרואים לקרוא בספר התורה, בעוד שבימי החול ישנם שלושה קרואים בלבד. |
| − | לפני הקריאה, הקורא מראה ל[[ | + | לפני הקריאה, הקורא מראה ל[[עליה לתורה|עולה לתורה]] את מקום הקריאה, והעולה מנשק בטליתו את ספר התורה. אם לא הראה לעולה את מקום הקריאה, צריך העולה לחזור ולברך כשהוא יודע בשעת הברכה את מקום הקריאה. |
| − | למרות שעיקר התקנה | + | למרות שעיקר התקנה היתה שהעולה בעצמו יקרא את ספר התורה, הדבר נפסק לאחר זמן, כדי שלא לבייש את מי שאינו בקי בקריאה, ולכן ישנו יהודי המתלמד מבעוד מועד את הקריאה את נקודותיה וטעמיה הנכונים, הוא קורא ב[[קול]] רם את תיבות התורה, ואילו העולה חוזר אחריו בלחש. |
==הדיוק בקריאה== | ==הדיוק בקריאה== | ||
רבותינו נשיאינו הקפידו מאוד על קריאת התורה בדקדוק רב, וחלקם אף היו קוראים בעצמם בתורה בבית הכנסת בו התפללו. | רבותינו נשיאינו הקפידו מאוד על קריאת התורה בדקדוק רב, וחלקם אף היו קוראים בעצמם בתורה בבית הכנסת בו התפללו. | ||
| − | [[אדמו"ר הריי"צ]] באחד מ[[מאמר]] | + | [[אדמו"ר הריי"צ]] באחד מ[[מאמר|מאמריו]] מתבטא, שקריאת התורה צריכה להיות באופן המדוקדק ביותר, וכפי גודל הזכות הנעלית של קריאת התורה, כך גם האחריות המוטלת על כתפיו של הבעל קורא, ואם הוא מזלזל בקריאה חס ושלום, נוגע הדבר בחייו ממש, ועונשו גדול ביותר עד שהוא נחשב כמחטיא את הרבים!{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19833&st=&pgnum=28 מאמר דיבור המתחיל 'תניא שבעה דברים'].}}. |
| − | |||
| − | |||
== הגבהת הספר == | == הגבהת הספר == | ||
| שורה 27: | שורה 25: | ||
== השם "קריאת התורה" == | == השם "קריאת התורה" == | ||
| − | על פי הסבר [[אדמו"ר הזקן]], הסיבה לקריאת שם זה ללימוד התורה, בשם "קריאת התורה", וכנזכר במשנה פעמים רבות גם לגבי [[לימוד התורה]] סתם - "הקורא בתורה", הוא מכיון שעל ידי עסק התורה קורא ל[[הקב"ה]] לבוא אליו כביכול, כאדם הקורא לחבירו שיבא אליו, וכבן קטן הקורא לאביו לבא אליו להיות עמו בצווותא חדא ולא ליפרד ממנו ולישאר יחידי ח"ו. | + | על פי הסבר [[אדמו"ר הזקן]], הסיבה לקריאת שם זה ללימוד התורה, בשם "קריאת התורה", וכנזכר במשנה פעמים רבות גם לגבי [[לימוד התורה]] סתם - "הקורא בתורה", הוא מכיון שעל ידי עסק התורה קורא ל[[הקב"ה]] לבוא אליו כביכול, כאדם הקורא לחבירו שיבא אליו, וכבן קטן הקורא לאביו לבא אליו להיות עמו בצווותא חדא ולא ליפרד ממנו ולישאר יחידי ח"ו. |
על פי זה מסביר [[אדמו"ר הזקן]] את פירוש הפסוק קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת, קריאה זאת היא קריאת ולימוד התורה הנקראת אמת, שהרי אין אמת אלא תורה. והביאור בפסוק הוא שהשי"ת עונה למי שקורא ל[[הקב"ה]] על ידי התורה דוקא, ולהוציא מי שקורא אותו שלא על ידי עסק התורה, אלא צועק כך אבא אבא. וכמו שקובל עליו הנביא ואין קורא בשמך כו'. | על פי זה מסביר [[אדמו"ר הזקן]] את פירוש הפסוק קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת, קריאה זאת היא קריאת ולימוד התורה הנקראת אמת, שהרי אין אמת אלא תורה. והביאור בפסוק הוא שהשי"ת עונה למי שקורא ל[[הקב"ה]] על ידי התורה דוקא, ולהוציא מי שקורא אותו שלא על ידי עסק התורה, אלא צועק כך אבא אבא. וכמו שקובל עליו הנביא ואין קורא בשמך כו'. | ||
| − | [[אדמו"ר הזקן]] מעורר שמכך יתבונן המשכיל להמשיך עליו יראה גדולה בשעת עסק התורה{{הערה|1=[[ליקוטי אמרים - פרק ל"ז]].}} | + | [[אדמו"ר הזקן]] מעורר שמכך יתבונן המשכיל להמשיך עליו יראה גדולה בשעת עסק התורה.{{הערה|1=[[ליקוטי אמרים - פרק ל"ז]].}} |
== מדריגת [[לימוד התורה]] שבקריאת התורה == | == מדריגת [[לימוד התורה]] שבקריאת התורה == | ||
בקריאת התורה שעל ידי הטעמים, ישנו אור מיוחד. | בקריאת התורה שעל ידי הטעמים, ישנו אור מיוחד. | ||
| − | ישנן | + | ישנן שני דרגות של לימוד: |
=== האור שבלימוד התורה === | === האור שבלימוד התורה === | ||
| − | המדריגה הראשונה, שהיא כ[[מזון]] ממש, כמו ותורתך בתוך מעי ממש, וכמו המאכל שצריך לאכול בכל יום בוקר וערב וכדי שביעה לנפש, כך מזון דתורה בקביעת עתים בוקר וערב, כמו פרק א' שחרית כו' וק"ש בקר וערב כידוע שזהו ענין מזון - כאמור בפסוק ובשכבך ובקומך. | + | המדריגה הראשונה, שהיא כ[[מזון]] ממש, כמו ותורתך בתוך מעי ממש, וכמו המאכל שצריך לאכול בכל יום בוקר וערב וכדי שביעה לנפש, כך [[מזון]] דתורה בקביעת עתים בוקר וערב, כמו פרק א' שחרית כו' וק"ש בקר וערב כידוע שזהו ענין [[מזון]] - כאמור בפסוק ובשכבך ובקומך. |
=== האור שבנקודות והטעמים === | === האור שבנקודות והטעמים === | ||
| שורה 46: | שורה 44: | ||
מדריגה זו היא בהנגינות וטעמים שבתורה שנקראים "שירו" כאמור בפסוק: ויהי שירו כו', שהוא בחינת מקיף דשעשועים העליונים שנקראים שעשועי המלך בעצמותו, שירד להשתעשע באור החכמה הקדומה של התורה הקדושה. ועל כן בחינת העונג העליון שבקריאת התורה בנגינות וטעמים הוא בבחינת העלם ומקיף בעונג העצמי ממש, שלמעלה מבחינת הגבלת האותיות דתורה לגמרי. | מדריגה זו היא בהנגינות וטעמים שבתורה שנקראים "שירו" כאמור בפסוק: ויהי שירו כו', שהוא בחינת מקיף דשעשועים העליונים שנקראים שעשועי המלך בעצמותו, שירד להשתעשע באור החכמה הקדומה של התורה הקדושה. ועל כן בחינת העונג העליון שבקריאת התורה בנגינות וטעמים הוא בבחינת העלם ומקיף בעונג העצמי ממש, שלמעלה מבחינת הגבלת האותיות דתורה לגמרי. | ||
| − | מסיבה זו גם לא נדרש שום דרש בטעמים, ורק בנקודות יש דרש ועל כל קוץ ותג{{הערה|1=[[אדמו"ר האמצעי]], [[תורת חיים]], [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaam/tch/s1/4/14/237d&search= | + | מסיבה זו גם לא נדרש שום דרש בטעמים, ורק בנקודות יש דרש ועל כל קוץ ותג.{{הערה|1=[[אדמו"ר האמצעי]], [[תורת חיים]], [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaam/tch/s1/4/14/237d&search=%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%AA+%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94 פרשת בשלח]}} |
| − | למרות זאת, גם אם טעה הקורא בתורה בנגינות הטעמים, אין הוא צריך לחזור ולקרוא בתורה את המילה בה שגה, ובמקום הדחק, כאשר אין בעל קורא אחר, מותר לקרוא גם ללא נגינות הטעמים. | + | למרות זאת, גם אם טעה הקורא בתורה בנגינות הטעמים, אין הוא צריך לחזור ולקרוא בתורה את המילה בה שגה, ובמקום הדחק, כאשר אין בעל קורא אחר, מותר לקרוא גם ללא נגינות הטעמים. |
אם שגה הקורא בנקודות התיבות, צריך הוא לחזור ולקרוא שוב, אם בשגיאתו יש בכדי לשנות את משמעות המילה. אך אם משמעות המילה אינו משתנה כלל על ידי הטעות, אין הדבר מעכב את ידי חובת הקריאה. | אם שגה הקורא בנקודות התיבות, צריך הוא לחזור ולקרוא שוב, אם בשגיאתו יש בכדי לשנות את משמעות המילה. אך אם משמעות המילה אינו משתנה כלל על ידי הטעות, אין הדבר מעכב את ידי חובת הקריאה. | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
| − | *[[ | + | *[[עליה לתורה]] |
| − | |||
| − | + | {{הערות שוליים}} | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
{{תפילה}} | {{תפילה}} | ||
| − | |||
| − | |||
[[קטגוריה:תפילה]] | [[קטגוריה:תפילה]] | ||
[[קטגוריה:סת"ם]] | [[קטגוריה:סת"ם]] | ||
| − | |||
