עריכת הדף "פרק איזהו מקומן"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
שורה 1: | שורה 1: | ||
− | + | '''איזהו מקומן''' הוא קטע בתפילה שנמצא בין הקורבנות לבין הודו. מילות הקטע הם מילותיו של הפרק החמישי ב[[מסכת זבחים]]. | |
== תוכן == | == תוכן == | ||
שורה 10: | שורה 10: | ||
==קפידות== | ==קפידות== | ||
− | איזהו מקומן ידוע כקטע תפלה משובח מאוד אשר אדם גדול המתבונן במיליותיו יכול | + | איזהו מקומן ידוע כקטע תפלה משובח מאוד אשר אדם גדול המתבונן במיליותיו יכול לעשות נפלאות ואף לעשות קפידות על אנשים. |
− | בהקשר לכך מובא | + | בהקשר לכך מובא בבגמרא{{מקור}} סיפור שכאשר הורידו את אחד מהאמרואים מהנשיאות והחליפו אותו בתנא אחר, היה פחד מאוד גדול שמא כשיגיע אותו אמורא לאיזהו מקומן יעשה קפידה על התנא שהחליפו והתנא יוכל להינזק, ולכן כל פעם כשהגיע לקטע איזהו מקומן אשת אביי הפריעה לו והסיחה את דעתו כדי שלא יוכל להתרכז ולהזיק לתנא שהחליפו. אך פעם אחת אשת אביי פספסה והוא התפלל לפני שהגיעה, וברגע שהוא הגיע לאיזהו מקומן הוא כיוון חזק בתפלה ועורר קפידה על אותו תנא. ואכן יום לאחר מכן התברר שבאותה שעה שאביי אחז באיזהו מקומן התנא ניזק ונפטר. |
==סיבת אמירתו== | ==סיבת אמירתו== | ||
שורה 19: | שורה 19: | ||
סיבה נוספת היא כדי שבכל יום יאמר אדם מקרא, משנה, ותלמוד{{הערה|ראה שו"ע אורח חיים סימן נ'}}. '''מקרא''' - פר' התמיד, '''משנה''' - פר' "איזהו מקומן", '''תלמוד'''{{הערה|ברייתא דרבי ישמעאל נחשבת אמנם כמדרש, אך מקובל שגם מדרש נחשב כתלמוד}} - ברייתא ד[[רבי ישמעאל]]. | סיבה נוספת היא כדי שבכל יום יאמר אדם מקרא, משנה, ותלמוד{{הערה|ראה שו"ע אורח חיים סימן נ'}}. '''מקרא''' - פר' התמיד, '''משנה''' - פר' "איזהו מקומן", '''תלמוד'''{{הערה|ברייתא דרבי ישמעאל נחשבת אמנם כמדרש, אך מקובל שגם מדרש נחשב כתלמוד}} - ברייתא ד[[רבי ישמעאל]]. | ||
− | אך [[אדמו"ר הזקן]] אומר{{הערה|[[תניא]], אגרת התשובה, פרק י"ט | + | אך [[אדמו"ר הזקן]] אומר{{הערה|[[תניא]], אגרת התשובה, פרק י"ט}}שאין זה הטעם האמתי לאמירת איזהו מקומן, אלא שבאיזהו מקומן יש טעם מיוחד ופנימי אחר ששכל האדם אינו יכול להבינו ולהשיגו, ומקורו בחכמה דאלוקות שלמעלה מהבנה והשגה. |
ישנה מסורת שמשניות אלו הם [[הלכה למשה מסיני]] והם בדיוק בלשון שאמר [[משה רבנו]]{{הערה|תפארת ישראל על משנה ג' אות כ"ד}}. הבסיס למסורת זו הוא בכך שמקום האכילה של [[קדשי קדשים]], שהוא ב[[העזרה|עזרה]] בלבד, מתואר במשנה כ"לפנים מן הקלעים". הקלעים, הם אלו שקבעו את גבולות חצר המשכן ב[[המשכן|משכן]] שבמדבר, ולכן יש אומרים שזהו סימן שהפרק הוא מתקופה זו. | ישנה מסורת שמשניות אלו הם [[הלכה למשה מסיני]] והם בדיוק בלשון שאמר [[משה רבנו]]{{הערה|תפארת ישראל על משנה ג' אות כ"ד}}. הבסיס למסורת זו הוא בכך שמקום האכילה של [[קדשי קדשים]], שהוא ב[[העזרה|עזרה]] בלבד, מתואר במשנה כ"לפנים מן הקלעים". הקלעים, הם אלו שקבעו את גבולות חצר המשכן ב[[המשכן|משכן]] שבמדבר, ולכן יש אומרים שזהו סימן שהפרק הוא מתקופה זו. | ||
+ | |||
==מנהגים== | ==מנהגים== | ||
שורה 29: | שורה 30: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
+ | |||
[[קטגוריה:תפילה]] | [[קטגוריה:תפילה]] |