| גרסה אחרונה |
הטקסט שלך |
| שורה 1: |
שורה 1: |
| − | פרק '''איזהו מקומן''' הוא קטע בתפילת [[שחרית]] שנמצא בין הקורבנות לבין הודו. מילות הקטע הם מילותיו של הפרק החמישי ב[[מסכת זבחים]].
| + | '''איזהו מקומן''' הוא קטע בתפילה שנמצא בין הקורבנות לבין הודו. מקורו של "איזהו מקומן" הוא במשנה{{הערה|מסכת זבחים, פרק חמישי ("איזה הוא")}}. |
| − | | |
| − | == תוכן ==
| |
| − | כשמו, עוסק הקטע בהליך הקרבת ה[[קרבן|קרבנות]] לסוגיהם השונים ובמקום ההקרבה, ובקרבנות הנאכלים, גם במקום האכילה ובזמנה.
| |
| − | | |
| − | המשנה הראשונה עוסקת בפר ושעיר של [[יום הכיפורים]], זו שלאחריה בשאר [[קרבן חטאת|החטאות הפנימיות]], ולאחר מכן [[חטאת]] (חיצונית), [[קרבן עולה|עולה]], אשם ושלמי ציבור, [[קרבן תודה|תודה]] ואיל נזיר, שלמים, בכור, מעשר בהמה ו[[קרבן פסח]].
| |
| − | על כל קרבן מפורטים (לא כל הפרמטרים מופיעים בכל הקרבנות): היותו [[קדשי קדשים]] או קדשים קלים, מקום [[שחיטה|שחיטתו]] וקבלת דמו, צורת זריקת הדם, שפיכת שיירי הדם ודיני אכילת הקרבן.
| |
| − | | |
| − | ה[[רמב"ם]] [[משנה תורה לרמב"ם|פסק להלכה]] את כל ההלכות בפרק, מלבד הלכה אחת בהלכות קרבן פסח.
| |
| − | | |
| − | ==קפידות==
| |
| − | איזהו מקומן ידוע כקטע תפלה משובח מאוד אשר אדם גדול המתבונן במיליותיו יכול לחולל נפלאות ואף לעורר קפידות על אנשים.
| |
| − | | |
| − | בהקשר לכך מובא בגמרא{{מקור}} סיפור שכאשר הורידו את אחד מהאמוראים מהנשיאות והחליפו אותו באמורא אחר, היה פחד מאוד גדול שמא כשיגיע אותו אמורא לאיזהו מקומן יעשה קפידה על האמורא שהחליפו, והוא יוכל להינזק, ולכן כל פעם כשהגיע לקטע איזהו מקומן, אשת אותו האמורא הפריעה לו והסיחה את דעתו, כדי שלא יוכל להתרכז ולהזיק לאמורא שהחליפו. אך פעם אחת אשת אותו אמורא פספסה והוא התפלל לפני שהגיעה, וברגע שהוא הגיע לאיזהו מקומן הוא כיוון חזק בתפלה ועורר קפידה על אותו אמורא. ואכן יום לאחר מכן התברר שבאותה שעה שהאמורא אחז באיזהו מקומן האמורא שהחליפו ניזק ונפטר.
| |
| | | | |
| | ==סיבת אמירתו== | | ==סיבת אמירתו== |
| − | ה[[גמרא]] ב[[מסכת ברכות]] אומרת שיש להתפלל לאחר אמירת "[[הלכה]] פסוקה", ולכן כתב [[יוסף קארו|ר' יוסף קארו]] ב[[בית יוסף]]{{הערה|[[אורח חיים]], סימן נ'}} שמכיוון שבכל פרק זה אין [[מחלוקת]], בחרו לומר פרק זה.
| + | את איזהו מקומן תיקנו לומר בתפלה כדי שבכל יום יאמר אדם מקרא, משנה, ותלמוד{{הערה|ראה שו"ע אורח חיים סימן נ'}}. '''מקרא''' - פר' התמיד, '''משנה''' - פר' "איזהו מקומן", '''תלמוד'''{{הערה|}} - ברייתא ד[[רבי ישמעאל]]. |
| − | | + | {{הערות שוליים}} |
| − | סיבה נוספת היא כדי שבכל יום יאמר אדם מקרא, משנה, ותלמוד{{הערה|ראה שו"ע אורח חיים סימן נ'}}. '''מקרא''' - פר' התמיד, '''משנה''' - פר' "איזהו מקומן", '''תלמוד'''{{הערה|ברייתא דרבי ישמעאל נחשבת אמנם כמדרש, אך מקובל שגם מדרש נחשב כתלמוד}} - ברייתא ד[[רבי ישמעאל]].
| |
| − | | |
| − | אך [[אדמו"ר הזקן]] אומר{{הערה|[[תניא]], אגרת התשובה, פרק י"ט{{הבהרה|אין פרק יט באגרת התשובה}}}} שאין זה הטעם האמתי לאמירת איזהו מקומן, אלא שבאיזהו מקומן יש טעם מיוחד ופנימי אחר ששכל האדם אינו יכול להבינו ולהשיגו, ומקורו בחכמה דאלוקות שלמעלה מהבנה והשגה.
| |
| − | | |
| − | ישנה מסורת שמשניות אלו הם [[הלכה למשה מסיני]] והם בדיוק בלשון שאמר [[משה רבנו]]{{הערה|תפארת ישראל על משנה ג' אות כ"ד}}. הבסיס למסורת זו הוא בכך שמקום האכילה של [[קדשי קדשים]], שהוא ב[[העזרה|עזרה]] בלבד, מתואר במשנה כ"לפנים מן הקלעים". הקלעים, הם אלו שקבעו את גבולות חצר המשכן ב[[המשכן|משכן]] שבמדבר, ולכן יש אומרים שזהו סימן שהפרק הוא מתקופה זו.
| |
| − | | |
| − | ==מנהגים==
| |
| − | מנהג חב"ד להתחיל להניח את ה[[תפילין]] באיזהו מקומן{{הערה|ראה [[ספר המנהגים]] ע' 5}} ולא כשאר העולם שנוהגים להניח תפילין כבר ב[[הריני מקבל]].
| |
| − | | |
| | {{תפילה}} | | {{תפילה}} |
| − |
| |
| − | {{הערות שוליים}}
| |
| − | [[קטגוריה:תפילה]]
| |
