עריכת הדף "פרצוף"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.

ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.

גרסה אחרונה הטקסט שלך
שורה 1: שורה 1:
'''פרצוף''' הוא [[התכללות]] של ספירה אחת או מספר ספירות.
+
'''פרצוף''' הוא התכללות של ספירה או של כמה ספירות.
  
ישנן שלוש מדרגות שונות בבניתה של ספירה: [[נקודה]], [[ספירה]], ובאופן המיטבי–פרצוף. "נקודה" הוא בחינת ה[[עשייה]] שבספירה. "ספירה" הוא הספירה השלימה המתלבשת ב[[אבי"ע]]. "פרצוף" הוא קשר עם [[עשר ספירות]] וכל ספירה שלימה מ[[אבי"ע]]. פרצוף המלכות, למשל, נבנה מחדש על ידי התפילה שבכל יום.<!-- דברי הרב אביחצירא ב'מחשוף הלבן' על פרשת ויקרא (א) -->
+
ישנם שלוש מדרגות שונות בבניה של ספירה: נקודה ספירה פרצוף. נקודה היא בחינת עשייה שבספירה, ספירה הוא הספירה השלימה מ[[אבי"ע]] שבה, פרצוף הוא קשר עשר ספירות וכל ספרה שלימה מ[[אבי"ע]].
 
 
== הפרצופים ב[[עולם האצילות]] ==
 
=== ששה פרצופי אצילות ===
 
[[עולם האצילות]] מוכלל מששה פרצופים: [[עתיק יומין]] (ע"י), [[אריך אנפין]] (א"א), [[אבא]] ו[[אמא]] (ביחד - או"א), [[זעיר אנפין]] (ז"א) ו[[נוקבא]] דז"א (נוק').
 
 
 
פרצופי '''אריך אנפין''' ו'''עתיק יומין''' הם שני פרצופים המשויכים אל [[ספירת הכתר]]. פרצוף עתיק יומין, הוא פנימיות הכתר, נחשב לחלק האחרון במאציל, ולעומתו פרצוף אריך אנפין, חיצוניות הכתר, נחשב לראש ה[[נאצל]]ים.
 
 
 
פרצוף '''אבא''' הוא הפרצוף של [[ספירת החכמה]], ופרצוף '''אמא''' הוא הפרצוף של [[ספירת הבינה]].
 
 
 
פרצוף '''ז"א''' הוא הפרצוף של שש הספירות מ[[ספירת החסד|חסד]] עד [[ספירת היסוד|יסוד]], ופרצוף '''נוקבא''' הוא הפרצוף של [[ספירת המלכות]].
 
 
 
=== י"ב פרצופי אצילות ===
 
בפרטות נכלל כל פרצוף משני פרצופים:
 
 
 
''פרצוף עתיק יומין'' מתחלק לפרצופים '''עתיק יומין''' ו'''נוקבא דעתיק יומין'''. הזכר הוא החצי ה'''ימני''' של פרצוף עתיק הכללי והנקבה היא ''הצד השמאלי'' שלו{{הערה|אף על פי שהנקבה היא בצד שמאל, אין זה מעיד על אופי של דין בפרצוף נוקבא דעתיק יומין, וכמאמר הזהר: "לית שמאלא בהאי עתיקא סתימאה, כלא ימינא" (זהר חלק ג' דקכ"ט ע"א).}}.
 
 
 
''פרצוף אריך אנפין'' מתחלק לפרצופים '''אריך אנפין''' ו'''נוקבא דאריך אנפין'''. הזכר הוא ''הצד הקדמי'' של פרצוף אריך הכללי, הפנים, והנקבה היא ''הצד האחורי'' שלו.
 
 
 
הפרצופים [[אבא]] ו[[אמא]] מתפרטים לארבעה פרצופים: '''אבא עילאה''', '''אמא עילאה''', '''[[ישראל סבא]]''' ו'''[[תבונה]]'''. חלוקת פרצופי או"א לשני פרצופים (כל אחד) היא שהפרצופים העליונים הם ה[[ג"ר]] של או"א הכלליים, והפרצופים התחתונים הם ה[[ז"ת]] שלהם. בחלק מהמקומות בקבלה ובחסידות מבואר שפרצוף אבא מתחלק לפרצופים '''אבא עילאה''' ו'''אמא עילאה''' ופרצוף אמא מתחלק לפרצופים '''[[ישראל סבא]]''' ו'''[[תבונה]]'''. במקומות אחרים מבוארת חלוקה אחרת, שפרצוף אבא מתחלק לפרצופים '''אבא עילאה''' ו'''[[ישראל סבא]]''', ואילו פרצוף אמא מתחלק לפרצופים '''אמא עילאה''' ו'''[[תבונה]]'''.
 
 
 
פרצוף ז"א נפרט לפרצופים '''ישראל''' ו'''לאה'''. על שם פרצוף "[[פרצוף ישראל|ישראל]]" נקראו ישראל "בני־ישראל", וכמו שכתב "בנים אתם להוי' אלקיכם"{{הערה|דברים יד, א.}}, ועל שמו נושאת [[ספירת המלכות]] בשם [[כנסת ישראל]].
 
 
 
פרצוף הנוקבא נפרט לפרצופים '''יעקב''' ו'''רחל'''. פרצוף הנוקבא מהוה את פרצוף המלכות, ושני הפרצופים המרכיבים אותו הן הם שני רכיבים שב[[דיבור]] - "מלכות פה"{{הערה|מתוך "[[פתח אליהו]]", הקדמה ל[[תיקוני זוהר|תקו"ז]].}}. לאור זאת, יעקב מהוה את ה[[קול]] ככתוב "הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב"{{הערה|בראשית כז, כב.}}, ורחל היא חיתוך האותיות - הדיבור{{הערה|גלות ה[[שכינה]] היא העלמת הדיבור העליון, ועליה נאמר "וכ'''רחל''' לפני גזזיה נאלמה" (ישעיהו נג, ז).}}.
 
  
 
==ראו גם==
 
==ראו גם==
 
*[[אריך אנפין]]
 
*[[אריך אנפין]]
 
*[[זעיר אנפין]]
 
*[[זעיר אנפין]]
*[[עתיק יומין]]
 
==לקריאה נוספת==
 
*'''תורת הפרצופים (א)''', בטאון 'היכל ליובאוויטש' (בית שמש), גליון ב' עמוד 114
 
 
{{הערות שוליים}}
 
 
[[קטגוריה:ספירות]]
 
[[קטגוריה:עולמות]]
 
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
 

לתשומת לבך: תרומתך לחב"דפדיה תפורסם תחת תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף חב"דפדיה:זכויות יוצרים לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך, או העתקת אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים. אין לעשות שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!

ביטול עזרה בעריכה (נפתח בחלון חדש)