עריכת הדף "פסח"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
שורה 1: | שורה 1: | ||
− | + | '''פסח''' הוא אחד משלושת הרגלים, החג נקבע לפי הלוח העברי והוא נמשך שבוע ימים המתחילים ב[[ט"ו ניסן]] ומסתיימים ב[[כ"א בניסן]]. ב[[חוץ לארץ]] נוסף יום אחד על פי תקנת [[חז"ל]] והוא נמשך עד ל[[כ"ב ניסן]]. | |
− | |||
− | |||
− | חג | + | היום הראשון והאחרון (ובחו"ל יומיים בהתחלה ויומיים בסיום) של החג נחשבים חג לכל דבר והם אסורים בעשיית מלאכה, והימים שבאמצע נקראים בשם 'חול המועד' וישנם מלאכות רבות אותם מותר לעשות כדי להוסיף בשמחת החג. היום האחרון של החג מכונה בשם [[שביעי של פסח]], (ובחו"ל היום השמיני שמוסיפים מכונה אחרון של פסח) והוא נחגג זכר ל[[קריעת ים סוף]]. |
− | == | + | ==מצוות החג== |
− | [[ | + | *בזמן ש[[בית המקדש]] היה קיים היו כל ישראל עולים לירושלים ובי"ד ניסן מקריבים את [[קרבן פסח]]. |
− | |||
− | |||
− | + | *איסור אכילת [[חמץ]] ואיסור קיום חמץ בכל מקום הנמצא תחת רשותו. האיסור הוא אפילו על פירור חמץ, לכן נזהרים ומנקים את הבית היטב לפני החג. | |
− | + | *אכילת [[מצה]], המצווה נתקנה זכר למצות שאכלו [[בני ישראל]] כשיצאו ממצרים, שנאמר: "בערב תאכלו מצות"{{הערה|שמות יב, יח}}. המצוה היא לאכול בלילה הראשון כמות של [[כזית]] מצה. | |
− | + | *אכילת [[מרור]], שנאמר "על מצות ומרורים יאכלהו" {{הערה|במדבר ט, יא}}, המצווה הוא לאכלו בלילה הראשון של החג, זכר לכך שהמצרים מררו רת חיי בני ישראל בעבודת פרך במצרים, למצווה נוהגים לאכול חסה עם חזרת. | |
− | + | *הוספה ב[[שמחה]] בכל שבעת ימי החג, שנאמר "ושמחת בחגיך". | |
− | + | *[[מצוות סיפור יציאת מצרים]], בלילה הראשון. | |
− | [[ | ||
− | |||
− | |||
− | + | בחסידות ניתן הסבר פנימי ורוחני לכל אחד ממצות אלו: | |
− | |||
− | |||
− | על | + | על אכילת מצה מבאר אדמור הזקן: "מצות יאכל את שבעת ימים"{{הערה|בא יג, ז}}, להאכיל מצה שהוא [[מוחין דאבא]], את שבעת הימים, שהם [[ז' מדות]], דהיינו להמשיך [[ביטול]] בכל ז' המדות {{הערה| אור התורה בא ע' שמג}}. |
− | + | איסור אכילת והחזקת [[חמץ]] על פי פנימיות הוא כי חמץ שהוא בצק תפוח מסמל את הישות והגאווה וגסות הרוח המאוסה שצריך להשמיד לגמריי. | |
− | [[ | ||
− | |||
− | + | ==ליל הסדר== | |
− | + | בלילה הראשון - ובחו"ל בשני לילות הראשונים, עורכים "ליל הסדר". בו מקיימים מצוות רבות, בתוך הסדר הנאמר מתוך הספר [[הגדה של פסח]], והם: [[ארבע כוסות]], אכילת [[מרור]], אכילת [[מצה]], אמירת [[הלל]], החלק המרכזי הינו אמירת קטעי שבח והודיה להקב"ה על הניסים והנפלאות. | |
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | + | בלילה זה תופסים הילדים חלק עיקרי בסעודה ובמצווה, עיקר מטרתו של ליל הסדר הוא כפי שמגדיר זאת הפסוק "והגדת לבנך", התורה מצווה על כל אב משפחה לספר לילדיו בליל הסדר את סיפור העם כשיצאו ממצרים עם כל הפרטים והניסים שהתרחשו, ולכן נוהגים במנהגים תמוהים מעט על מנת לעורר את תשומת ליבם של הילדים ולעורר את תמיהתם, ולענות על שאלותיהם. | |
− | |||
− | |||
− | + | ==ארבע קושיות== | |
− | + | ה[[הגדה של פסח]] מספרת שישנם ארבע בנים הנמצאים בליל הסדר, חכם, רשע, תם, ושאינו יודע לשאול, המטרה היא להביא את כולם למודעות החשובה של יציאת מצרים, | |
− | + | בנוסח ההגדה שקוראים בליל הסדר מופיעים ארבע קושיות (המתחילים "מה נשתנה") מפורטות על מנהגי הלילה הזה, את שאלות אלה נוהגים לתת לילדים לקרוא בקול. | |
− | |||
− | |||
− | |||
− | + | [[הרבי]] מחדש שישנו עוד סוג של ילד בנוסף לארבע שההגדה מונה, והוא הבן החמישי שמצבו יותר חמור והוא אינו מגיע כלל ל[[ליל הסדר]] ואינו מודע ל[[תורה ומצוות]], ולכן ציווה הרבי על כל שלוחיו ברחבי העולם לקיים סעודות ציבוריות של ליל הסדר שבו מביאים יהודים שבגדר הבן החמישי ומספרים להם גם על ניסי יציאת מצרים וגדולת השם. | |
− | + | את הסעודה חותמים במשפט הנסוך בתקווה לבא ה[[גאולה]] תיכף ומיד: "לשנה הבאה בירושלים הבנויה". | |
− | |||
− | |||
− | |||
− | + | ===בפנימיות התורה=== | |
− | + | [[הרבי]] מבאר את ארבעת הקושיות{{הערה|[[היום יום]] י"ט ניסן.}} על פי תורת [[החסידות]], בהקשר ל[[גלות]] וה[[גאולה]]. | |
− | + | '''מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות''' - במה שונה הגלות הזו (הגלות משולה ללילה) האחרונה מכל הגלויות שהיו לעם ישראל? | |
− | |||
− | |||
− | |||
− | + | #'''שבכל הלילות אין אנו מטבילים אפילו פעם אחת''' - בכל הגלויות היה מירוק (טבילה מלשון טיהור ומירוק) הנפש אבל לא לגמריי, '''הלילה הזה שתי פעמים''' - בגלות הזו המירוק הוא סופי וגם לנפש וגם לגוף. | |
+ | #'''שבכל הלילות אנו אוכלים חמץ או מצה''' - בכל הגלויות היה בקרבנו גם נפש אלוקית וגם נפש בהמית (חמץ ומצה), '''הלילה הזה כולו מצה''' - אך בגאולה יהיה רק מצה כי הטומאה תתבטל כליל. | ||
+ | #'''שבכל הלילות אנו אוכלים שאר ירקות''' - ירקות מרמז על הקנא (כמו שכתוב כל המקנא פניו מוריקות) ובגלויות הקודמים היתה קנאה רבה בכל העולם. '''הלילה הזה כולו מרור''' - אבל בגלות האחרון הקנאה גדולה יותר וגם בין צדיקים. | ||
+ | #'''שבכל הלילות אנו אוכלים בין יושבים ובין מסובים''' - יושבים ומסובים מרמזים על שני אופני עבודת השם אחד המביא לידי תענוג המתפשט ודרגה יותר נעלית שמביאה לתענוג עצמי, בגלות ישנם המגיעים לדרגות גבוהות וישנם פחות. '''הלילה הזה כולנו מסובים''' - בגאולה כולם יגיעו לדרגה הנעלית בעבודת ה'. | ||
− | == | + | ==שמות החג== |
− | {{ | + | שם החג בתורה{{הערה|ראה לדוגמה שמות לד, יח.}} הוא '''"חג המצות"''' (אמנם במקום אחד{{הערה|שמות לד, כה.}} מצאנו שכתוב "זבח חג הפסח"{{הערה|וראה בתרגומים שם ובמכתב כללי ראש חודש ניסן תשל"ו (הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים מנהגים וביאורים חלק ב עמוד תרס"ח ובתרגום שערי המועדים פסח חלק ב' עמ' לד (עמ' 30)].) הערה 'חג המצות'.}} |
− | |||
− | === | + | ===חג הפסח=== |
− | + | אך מנהג ישראל במשך הדורות וכן הוא בטור ושולחן ערוך (בשונה מב"משנה תורה" לרמב"ם) שהוא נקרא בשם '''"חג הפסח"'''. | |
− | + | בפשטות נקרא החג בשם זה על שם [[קרבן פסח]] ועל דרך השם חג המצות.{{הערה|ואף שהקרבת הקרבן היא בערב פסח גם חג השבועות היא על שם השבועות שספרו 'לפניו' שערי המועדים פסח חלק ב' עמ' לד (עמ' 30)].}} וזה שנהגו לקרוא בשם זה דווקא יש שביארו הטעם לכך שהוא זכר למקדש שהקריבו קרבן פסח.{{הערה|עטרת זקנים, הובא במכתב כללי הנ"ל.}} על דרך החסידות ביאר הרב הקדוש מברדיצוב{{הערה|קדושת לוי פרשת בא - הובא במכתב הנ"ל.}} ששם המצות הוא על שם זריזותם של ישראל ולכן בתורה מספר הקב"ה שבחן של ישראל אמנם ישראל מספרים שבחו של הקב"ה ולכן קוראים לחג חג הפסח על "אשר פסח על בתי בני ישראל" במצרים. | |
− | == | + | ====פסח - דילוג וקפיצה===== |
− | + | בתורת החסידות{{הערה|לקוטי תורה שיר השירים ט"ו, ב-ד, אור התורה ויקרא ח"ג עמוד תשסח, דיבור המתחיל קול דודי תשל"ו (י' ניסן וי"א ניסן ועוד שם במאמרים שלאחריהם) מכתב כללי ניסן תשל"ו '''ועוד'''.}} מיוסד על ביאור הקבלה {{הערה|סידור האריז"ל ועוד.}} בבארו את שם החג בטעם הד' שפסח הוא לשון דילוג. וכדברי רש"י על הפסוק{{שמות יב, יא.}} "פסח הוא לה'" שקרבן הפסח נקרא על שם הדילוג והפסיחה של הקב"ה, ולכן כל עבודת ישראל יעשו "דרך דילוג וקפיצה". מוסבר שעניינו של חג הפסח הוא דילוג וקפיצה שעל שם זה הוא נקרא פסח. כלומר שהגילוי האלוקי שהתגלה בחג הפסח הוא לא בסדר רגיל מדרגה לדרגה אלא באופן של קפיצה והתגלות מדרגה אחת לדרגה רחוקה באין ערוך כקפיצה ודילוג בין דברים רחוקים זה מזה. | |
− | {{ | ||
− | |||
− | + | קפיצה ודילוג זה מתבטאים הן בעצם הגילוי שהאיר בחג הפסח, הן בתוצאה שלה - גאולת ישראל ממצרים, הן בעבודת ישראל אז, הן במצוות ועבודת החג, וממילא אף בעבודת ה' ובהוראות הנלמדות מחג זה. | |
− | + | האור האלוקי שהאיר בשעת גאולת מצרים הייתה אור אין סוף שלפני הצמצום וכלשון ההגדה "שנגלה עליהם מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא" לא על ידי מלאך...אלא הקב"ה בכבודו ובעצמו" ובמבואר בחסידות שהדרגה שהתגלה לבני ישראל במצרים היתה התגלות של עצמות אין סוף (והוא לפי שבני ישראל היו מושקעים במ"ט שערי טומאה ומצרים היו ערוות הארץ שלכן רק הקב"ה בעצמו יכל להוציאם וכל דרגה אחרת לא היתה יכולה להביא את הגאולה). וגילוי דרגה זו במצרים הוא קפיצה ודילוג, ושני פרטים בזה:{{הערה|ד"ה קול דודי י"א ניסן תשל"ו. וראה בלקוטי תורה טו, ב ושם ד' שני ביאורים שונים בפסח על שם הדילוג.}} | |
− | ה | + | :א. לפי שהגילוי מעצמות מכיון שהוא באין ערוך לכל גדר של גילוי לכן הגילוי ממנו הוא באופן של דילוג וקפיצה. |
− | + | :ב. מכיוון שמצרים הוא ערוות הארץ ומצב בני ישראל אז היה בדרגה שפילה ביותר "את ערום ועריה" לכן הגילוי בדרגתם היתה בדרך דילוג וקפיצה לדרגה שבאין ערוך לאלקות. | |
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | + | גאולתם של ישראל ממצרים היתה באופן של דילוג וקפיצה לאחרי שהיו בני ישראל כמה דורות בגלות מצרים שמצבם היה בשפל מוסרי עמוק ביותר ועד כדי כך נטמעו ביניהם עד שכמה מהם לא רצו לצאת משם ואף על פי כן גאולתם ממצרים היתה באופן כזה שיצאו משם ביד רמה ותוך זמן קצר הגיעו לדרגות גבוהות ביותר - [[מתן תורה]].{{הערה|מכתב כללי תשל"ו הנ"ל.}} | |
− | + | ועבודתם להמשיך גילוי זה היה מסירות נפשם להקריב קרבן פסח ביום י' בניסן שנצטוו לקחת להם צאן ולהקריבו קרבן פסח על אף שהצאן הוא עבודה זרה של מצרים ועשו זאת במסירות נפש שעניינה בנפש האדם היא דילוג ביחס לשאר כוחות האדם (לפי שהוא לא לפי ערך הכוחות, בפרט כשדרגת האדם נמוכה כבני ישראל במצרים). | |
− | |||
− | |||
− | |||
− | == | + | ==מעות חיטים== |
− | + | מידי שנה בשנה מידי [[חג הפסח]] גובה [[מחנה ישראל]] '''מעות חיטים''' - מימון צורכי החג למשפחות נזקקות מ[[אנ"ש]] בכל העולם. בראש החלוקה עמד ועומד מזכירו של [[הרבי]] הרב [[שלום מענדל סימפסון]]. יחס מיוחד נודע מהרבי לחלוקה זו ופעמים רבות עורר על כך בשיחות הקודש. | |
− | |||
− | + | ==זהירות מחמץ== | |
+ | {{ערך מורחב|ערך=[[חמץ]]}} | ||
− | + | במקומות רבים נוהגים כי לא אוכלים זה אצל זה בחג הפסח. בהקשר זה מסופר, כי פעם נכנס כבוד קדושת הר' [[חיים אברהם שניאורי (בן אדמו"ר הזקן)|חיים אברהם (בן רבינו הזקן)]] אל [[אדמו"ר האמצעי]] ב[[חג הפסח]] לאמר "גוט יום טוב". וסיפר אז - הר' חיים אברהם - שרבינו הזקן אמר: פסח דארף איינער דעם אנדערען ניט מכבד זיין באכילה ושתיה, אבער נעמען אליין מעג מען (פסח לא צריך לכבד אחד את השני באכילה ושתיה, אבל לקחת לבד מותר){{הערה|[[תבנית:היום יום/כ' ניסן]]}}. | |
− | [[ | ||
− | |||
− | == | + | ==ראו עוד== |
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
*[[סימני הסדר (מנהגים)]] | *[[סימני הסדר (מנהגים)]] | ||
− | *[[ | + | *[[מבצע מצה]] |
− | *[http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%9E%D7%99%D7%96%D7%9E%D7%99_%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94/%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1/%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA#.D7.A4.D7.A1.D7.97 חידושי הרבי לחג הפסח] במיזם [[חב"דפדיה: | + | *[http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%9E%D7%99%D7%96%D7%9E%D7%99_%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94/%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1/%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA#.D7.A4.D7.A1.D7.97 חידושי הרבי לחג הפסח] במיזם [[חב"דפדיה:מיזמי חב"דפדיה/חידושי הרבי על הש"ס/שונות|חידושי הרבי על הש"ס]] |
− | |||
− | |||
− | |||
== קישורים חיצוניים== | == קישורים חיצוניים== | ||
− | + | * [http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=112 חג הפסח, הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב}} | |
− | |||
− | |||
− | |||
− | * [http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=112 חג הפסח, הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב | ||
'''חסידות על חג הפסח''' | '''חסידות על חג הפסח''' | ||
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15781&st=%D7%A4%D7%A1%D7%97&pgnum=1&hilite=c3df1bfd-c87f-486b-9cee-4dd8a5644988 הגדה של פסח עם ביאורים מהרבי] באתר HebrewBooks {{PDF}} | *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15781&st=%D7%A4%D7%A1%D7%97&pgnum=1&hilite=c3df1bfd-c87f-486b-9cee-4dd8a5644988 הגדה של פסח עם ביאורים מהרבי] באתר HebrewBooks {{PDF}} | ||
שורה 150: | שורה 90: | ||
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15808&st=%D7%A4%D7%A1%D7%97&pgnum=1&hilite=a6d3637d-9072-4896-a3df-1d126643b020 שערי המועדים פסח חלק א'] באתר HebrewBooks {{PDF}} | *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15808&st=%D7%A4%D7%A1%D7%97&pgnum=1&hilite=a6d3637d-9072-4896-a3df-1d126643b020 שערי המועדים פסח חלק א'] באתר HebrewBooks {{PDF}} | ||
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15864&st=%D7%A4%D7%A1%D7%97&pgnum=1&hilite=dbaa99e3-b281-47fa-97d4-d416b6a6da54 שערי המועדים פסח חלק ב'] באתר HebrewBooks {{PDF}} | *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15864&st=%D7%A4%D7%A1%D7%97&pgnum=1&hilite=dbaa99e3-b281-47fa-97d4-d416b6a6da54 שערי המועדים פסח חלק ב'] באתר HebrewBooks {{PDF}} | ||
− | |||
− | |||
'''מדיה לחג הפסח''' | '''מדיה לחג הפסח''' | ||
''וידאו מהרבי'' | ''וידאו מהרבי'' | ||
− | *[http:// | + | *[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1193 שיחת הרבי לפסח]{{וידאו}} - {{אינפו}} |
− | *[http:// | + | *[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1447 מנהגי הרבי בשאיבת מים שלנו]{{וידאו}} - {{אינפו}} |
− | *[http:// | + | *[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1844 הרבי שולח מצות לארץ הקודש]{{וידאו}} - {{אינפו}} |
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1847 הרבי מבער את החמץ]{{וידאו}} - {{אינפו}} | *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1847 הרבי מבער את החמץ]{{וידאו}} - {{אינפו}} | ||
− | *[http:// | + | *[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1195 הרבי בחלוקת כוס של ברכה במוצאי שביעי של פסח]{{וידאו}} - {{אינפו}} |
− | + | ''שונות'' | |
+ | *[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=347 הרב יצחק טייכטל השליח בנאשוויל טנסי, בשיחה על משמעות חג הפסח]{{וידאו}} - {{אינפו}} | ||
− | |||
− | |||
− | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{פסח}} | {{פסח}} | ||
{{חגים וזמנים}} | {{חגים וזמנים}} | ||
− | [[קטגוריה:פסח | + | [[קטגוריה:פסח]] |
− | |||
− |