עריכת הדף "פסח"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
שורה 1: | שורה 1: | ||
− | + | '''פסח''' הוא אחד משלושת הרגלים, החג נקבע לפי הלוח העברי והוא נמשך שבוע ימים המתחילים ב[[ט"ו ניסן]] ומסתיימם ב[[כ"א בניסן]]. ב[[חוץ לארץ]] נוסף יום אחד על פי תקנת [[חז"ל]] והוא נמשך עד ל[[כ"ב ניסן]]. | |
− | |||
− | |||
− | + | היום הראשונים והאחרונים של החג נחשבים חג לכל דבר והם אסורים בעשיית מלאכה, והימים שבאמצע נקראים בשם 'חול המועד' וישנם מלאכות רבות אותם מותר לעשות כדי להוסיף בשמחת החג. היום האחרון של החג מכונה בשם [[שביעי של פסח]], והוא נחגג זכר ל[[קריעת ים סוף]]. | |
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
==מצוות החג== | ==מצוות החג== | ||
− | + | *בזמן ש[[בית המקדש]] היה קיים היו כל ישראל עולים לירושלים ובי"ד ניסן מקריבים את [[קרבן פסח]]. | |
− | |||
− | |||
− | + | *איסור אכילת [[חמץ]] ואיסור קיום חמץ בכל מקום הנמצא תחת רשותו. האיסור הוא אפילו על פירור חמץ, לכן נזהרים ומנקים את הבית היטב לפני החג. | |
− | + | *אכילת [[מצה]], המצווה נתקנה זכר למצות שאכלו [[בני ישראל]] כשיצאו ממצרים, שנאמר: "בערב תאכלו מצות"{{הערה|שמות יב, יח}}. המצוה היא לאכול בלילה הראשון כמות של [[כזית]] מצה. | |
− | [[ | ||
− | {{ | ||
− | |||
− | + | *אכילת [[מרור]], שנאמר "על מצות ומרורים יאכלהו" {{הערה|במדבר ט, יא}}, המצווה הוא לאכלו בלילה הראשון של החג, זכר לכך שהמצרים מררו רת חיי בני ישראל בעבודת פרך במצרים, למצווה נוהגים לאכול חסה עם חזרת. | |
− | + | בחסידות ניתן הסבר פנימי ורוחני לכל אחד ממצות אלו: | |
− | + | על אכילת מצה מבאר אדמור הזקן: "מצות יאכל את שבעת ימים"{{הערה|בא יג, ז}}, להאכיל מצה שהוא [[מוחין דאבא]], את שבעת הימים, שהם [[ז' מדות]], דהיינו להמשיך [[ביטול]] בכל ז' המדות {{הערה| אור התורה בא ע' שמג}}. | |
− | |||
− | {{ | ||
− | |||
− | + | איסור אכילת והחזקת [[חמץ]] על פי פנימיות הוא כי חמץ שהוא בצק תפוח מסמל את הישות והגאווה וגסות הרוח המאוסה שצריך להשמיד לגמריי. | |
− | == | + | ==ליל הסדר== |
− | |||
− | |||
− | + | בלילה הראשון - ובחו"ל בשני לילות הראשונים, עורכים "ליל הסדר". בו מקיימים מצוות רבות, בתוך הסדר הנאמר מתוך הספר [[הגדה של פסח]], והם: [[ארבע כוסות]], אכילת [[מרור]], אכילת [[מצה]], אמירת [[הלל]], החלק המרכזי הינו אמירת קטעי שבח והודיה להקב"ה על הניסים והנפלאות. | |
− | |||
− | מצוות [[ | ||
− | + | בלילה זה תופסים הילדים חלק עיקרי בסעודה ובמצווה, עיקר מטרתו של ליל הסדר הוא כפי שמגדיר זאת הפסוק "והגדת לבנך", התורה מצווה על כל אב משפחה לספר לילדיו בליל הסדר את סיפור העם כשיצאו ממצרים עם כל הפרטים והניסים שהתרחשו, ולכן נוהגים במנהגים תמוהים מעט על מנת לעורר את תשומת ליבם של הילדים ולעורר את תמיהתם, ולענות על שאלותיהם. | |
− | |||
− | |||
− | |||
− | + | ==ארבע קושיות== | |
− | |||
ה[[הגדה של פסח]] מספרת שישנם ארבע בנים הנמצאים בליל הסדר, חכם, רשע, תם, ושאינו יודע לשאול, המטרה היא להביא את כולם למודעות החשובה של יציאת מצרים, | ה[[הגדה של פסח]] מספרת שישנם ארבע בנים הנמצאים בליל הסדר, חכם, רשע, תם, ושאינו יודע לשאול, המטרה היא להביא את כולם למודעות החשובה של יציאת מצרים, | ||
− | בנוסח ההגדה שקוראים בליל הסדר מופיעים ארבע קושיות (המתחילים "מה נשתנה") מפורטות על מנהגי הלילה הזה, את שאלות אלה נוהגים לתת לילדים לקרוא בקול | + | בנוסח ההגדה שקוראים בליל הסדר מופיעים ארבע קושיות (המתחילים "מה נשתנה") מפורטות על מנהגי הלילה הזה, את שאלות אלה נוהגים לתת לילדים לקרוא בקול. |
− | [[הרבי]] מחדש שישנו עוד סוג של ילד בנוסף לארבע שההגדה מונה, והוא | + | [[הרבי]] מחדש שישנו עוד סוג של ילד בנוסף לארבע שההגדה מונה, והוא הבן החמישי שמצבו יותר חמור והוא אינו מגיע כלל ל[[ליל הסדר]] ואינו מודע ל[[תורה ומצוות]], ולכן ציווה הרבי על כל שלוחיו ברחבי העולם לקיים סעודות ציבוריות של ליל הסדר שבו מביאים יהודים שבגדר הבן החמישי ומספרים להם גם על ניסי יציאת מצרים וגדולת השם. |
− | את הסעודה חותמים במשפט | + | את הסעודה חותמים במשפט הנסוך בתקווה לבא ה[[גאולה]] תיכף ומיד: "לשנה הבאה בירושלים הבנויה". |
− | == | + | ==ארבעת הקושיות על פי פנימיות== |
− | [[הרבי]] | + | |
+ | [[הרבי]] נותן פירוש נפלא לארבעת הקושיות{{הערה|[[היום יום]] י"ט ניסן}} שב[[הגדה של פסח]] ומבארם על פי [[פנימיות]] לאור [[החסידות]], ומקשר את זה ל[[גלות]] ו[[גאולה]]. | ||
'''מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות''' - במה שונה הגלות הזו (הגלות משולה ללילה) האחרונה מכל הגלויות שהיו לעם ישראל? | '''מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות''' - במה שונה הגלות הזו (הגלות משולה ללילה) האחרונה מכל הגלויות שהיו לעם ישראל? | ||
#'''שבכל הלילות אין אנו מטבילים אפילו פעם אחת''' - בכל הגלויות היה מירוק (טבילה מלשון טיהור ומירוק) הנפש אבל לא לגמריי, '''הלילה הזה שתי פעמים''' - בגלות הזו המירוק הוא סופי וגם לנפש וגם לגוף. | #'''שבכל הלילות אין אנו מטבילים אפילו פעם אחת''' - בכל הגלויות היה מירוק (טבילה מלשון טיהור ומירוק) הנפש אבל לא לגמריי, '''הלילה הזה שתי פעמים''' - בגלות הזו המירוק הוא סופי וגם לנפש וגם לגוף. | ||
− | #'''שבכל הלילות אנו אוכלים חמץ או מצה''' - בכל הגלויות היה בקרבנו גם | + | #'''שבכל הלילות אנו אוכלים חמץ או מצה''' - בכל הגלויות היה בקרבנו גם נפש אלוקית וגם נפש בהמית (חמץ ומצה), '''הלילה הזה כולו מצה''' - אך בגאולה יהיה רק מצה כי הטומאה תתבטל כליל. |
− | #'''שבכל הלילות אנו אוכלים שאר ירקות''' - ירקות מרמז על הקנא (כמו שכתוב כל המקנא פניו מוריקות) ובגלויות הקודמים | + | #'''שבכל הלילות אנו אוכלים שאר ירקות''' - ירקות מרמז על הקנא (כמו שכתוב כל המקנא פניו מוריקות) ובגלויות הקודמים היתה קנאה רבה בכל העולם. '''הלילה הזה כולו מרור''' - אבל בגלות האחרון הקנאה גדולה יותר וגם בין צדיקים. |
− | #'''שבכל הלילות אנו אוכלים בין יושבים ובין מסובים''' - יושבים ומסובים מרמזים על שני אופני | + | #'''שבכל הלילות אנו אוכלים בין יושבים ובין מסובים''' - יושבים ומסובים מרמזים על שני אופני עבודת השם אחד המביא לידי תענוג המתפשט ודרגה יותר נעלית שמביאה לתענוג עצמי, בגלות ישנם המגיעים לדרגות גבוהות וישנם פחות. '''הלילה הזה כולנו מסובים''' - בגאולה כולם יגיעו לדרגה הנעלית בעבודת ה'. |
− | == | + | ==שמות החג== |
− | + | בתורה נקרא החג בשם "חג המצות", אך בשולחן ערוך וכן בשפת העם הוא נקרא בשם "חג הפסח". [[הרבי]] מסביר כי החג נקרא בשם חג הפסח ע"ש קרבן פסח, והוא על דרך השמות חג המצות, ה[[שבועות]], ה[[סוכות]]. ובפרט לפירוש המכילתא<REF> בראשית יב, כז.</REF> שע"י הקרבן פסח - פסח ה' על בתי בני ישראל. ואף שזמן קרבן הפסח הוא בערב פסח והלילה שאחריו - הרי גם חג השבועות הוא ע"ש ז' שבועות שקדמו לו. <REF> [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15864&hilite=dbaa99e3-b281-47fa-97d4-d416b6a6da54&st=%D7%A4%D7%A1%D7%97&pgnum=30 שערי המועדים פסח חלק ב' עמ' לד (עמ' 30)]</REF> | |
− | |||
− | |||
− | |||
− | == | + | ==מעות חיטים== |
− | [[ | + | מידי שנה בשנה מידי [[חג הפסח]] גובה [[מחנה ישראל]] '''מעות חיטים''' - מימון צורכי החג למשפחות נזקקות מ[[אנ"ש]] בכל העולם. בראש החלוקה עמד ועומד מזכירו של [[הרבי]] הרב [[שלום מענדל סימפסון]]. יחס מיוחד נודע מהרבי לחלוקה זו ופעמים רבות עורר על כך בשיחות הקודש. |
− | |||
− | == | + | ==זהירות מחמץ== |
− | {{ערך מורחב|ערך=[[ | + | {{ערך מורחב|ערך=[[חמץ]]}} |
− | |||
− | + | במקומות רבים נוהגים כי לא אוכלים זה אצל זה בחג הפסח. בהקשר זה מסופר, כי פעם נכנס כבוד קדושת הר' [[חיים אברהם שניאורי (בן אדמו"ר הזקן)|חיים אברהם (בן רבינו הזקן)]] אל [[אדמו"ר האמצעי]] ב[[חג הפסח]] לאמר "גוט יום טוב". וסיפר אז - הר' חיים אברהם - שרבינו הזקן אמר: פסח דארף איינער דעם אנדערען ניט מכבד זיין באכילה ושתיה, אבער נעמען אליין מעג מען (פסח לא צריך לכבד אחד את השני באכילה ושתיה, אבל לקחת לבד מותר){{הערה|[[תבנית:היום יום/כ' ניסן]]}}. | |
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | + | ==ראו עוד== | |
− | |||
− | |||
− | |||
− | ==ראו | ||
*[[סימני הסדר (מנהגים)]] | *[[סימני הסדר (מנהגים)]] | ||
− | *[[ | + | *[[מבצע מצה]] |
− | *[http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%9E%D7%99%D7%96%D7%9E%D7%99_%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94/%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1/%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA#.D7.A4.D7.A1.D7.97 חידושי הרבי לחג הפסח] במיזם [[חב"דפדיה: | + | *[http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%9E%D7%99%D7%96%D7%9E%D7%99_%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94/%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1/%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA#.D7.A4.D7.A1.D7.97 חידושי הרבי לחג הפסח] במיזם [[חב"דפדיה:מיזמי חב"דפדיה/חידושי הרבי על הש"ס/שונות|חידושי הרבי על הש"ס]] |
− | |||
− | |||
− | |||
== קישורים חיצוניים== | == קישורים חיצוניים== | ||
− | + | * [http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=112 חג הפסח, הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב}} | |
− | |||
− | |||
− | |||
− | * [http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=112 חג הפסח, הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב | ||
'''חסידות על חג הפסח''' | '''חסידות על חג הפסח''' | ||
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15781&st=%D7%A4%D7%A1%D7%97&pgnum=1&hilite=c3df1bfd-c87f-486b-9cee-4dd8a5644988 הגדה של פסח עם ביאורים מהרבי] באתר HebrewBooks {{PDF}} | *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15781&st=%D7%A4%D7%A1%D7%97&pgnum=1&hilite=c3df1bfd-c87f-486b-9cee-4dd8a5644988 הגדה של פסח עם ביאורים מהרבי] באתר HebrewBooks {{PDF}} | ||
שורה 150: | שורה 69: | ||
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15808&st=%D7%A4%D7%A1%D7%97&pgnum=1&hilite=a6d3637d-9072-4896-a3df-1d126643b020 שערי המועדים פסח חלק א'] באתר HebrewBooks {{PDF}} | *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15808&st=%D7%A4%D7%A1%D7%97&pgnum=1&hilite=a6d3637d-9072-4896-a3df-1d126643b020 שערי המועדים פסח חלק א'] באתר HebrewBooks {{PDF}} | ||
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15864&st=%D7%A4%D7%A1%D7%97&pgnum=1&hilite=dbaa99e3-b281-47fa-97d4-d416b6a6da54 שערי המועדים פסח חלק ב'] באתר HebrewBooks {{PDF}} | *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15864&st=%D7%A4%D7%A1%D7%97&pgnum=1&hilite=dbaa99e3-b281-47fa-97d4-d416b6a6da54 שערי המועדים פסח חלק ב'] באתר HebrewBooks {{PDF}} | ||
− | |||
− | |||
'''מדיה לחג הפסח''' | '''מדיה לחג הפסח''' | ||
''וידאו מהרבי'' | ''וידאו מהרבי'' | ||
− | *[http:// | + | *[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1193 שיחת הרבי לפסח]{{וידאו}} - {{אינפו}} |
− | *[http:// | + | *[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1447 מנהגי הרבי בשאיבת מים שלנו]{{וידאו}} - {{אינפו}} |
− | *[http:// | + | *[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1844 הרבי שולח מצות לארץ הקודש]{{וידאו}} - {{אינפו}} |
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1847 הרבי מבער את החמץ]{{וידאו}} - {{אינפו}} | *[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1847 הרבי מבער את החמץ]{{וידאו}} - {{אינפו}} | ||
− | *[http:// | + | *[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1195 הרבי בחלוקת כוס של ברכה במוצאי שביעי של פסח]{{וידאו}} - {{אינפו}} |
− | + | ''שונות'' | |
+ | *[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=347 הרב יצחק טייכטל השליח בנאשוויל טנסי, בשיחה על משמעות חג הפסח]{{וידאו}} - {{אינפו}} | ||
− | |||
− | |||
− | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{פסח}} | {{פסח}} | ||
{{חגים וזמנים}} | {{חגים וזמנים}} | ||
− | [[קטגוריה:פסח | + | [[קטגוריה:פסח]] |
− | |||
− |