עריכת הדף "פלשתים"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
שורה 1: | שורה 1: | ||
− | [[קובץ:פלישתים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רחוב פלישתי משוחזר בקובץ רבדים]] | + | [[קובץ:פלישתים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רחוב פלישתי משוחזר בקובץ רבדים]]'''פלשתים''' הוא עם המוזכר ב[[תנ"ך]]. |
− | |||
− | '''פלשתים''' הוא עם המוזכר ב[[תנ"ך]]. | ||
− | |||
− | |||
− | |||
==היסטוריה== | ==היסטוריה== | ||
− | + | מוצאם של עם פלשתים הוא מבני [[חם]] בנו של [[נח]], כמסופר בתורה{{הערה|בראשית י, ו-יד.}}: "ובני חם כוש ו[[מצרים]].. ומצרים ילד..את פתרסים ואת כסלחים אשר יצאו משם פלשתים" מפרשי המקרא חלוקים בדעתם בפירוש פשט הכתוב. לפי דעת [[רש"י]] פשט הכתוב הוא שהפלשתים היו ממזרים שהיו פתרסים וכסלחים מחליפים נשותיהם אלו לאלו, כפירוש זה דרשו חז"ל במדרש רבה.{{הערה|שם=ברא"ר|1=דברי רבי אבא ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14385&st=&pgnum=86 בראשית רבה לז, ה.]}} אולם ה[[רמב"ן]] טוען שעל פי פשוטו הם חלק מעם כסלחים ונקראו על שם מקומם שבחרו לגור בערים נפרדות ששמם פלשת. | |
− | עם | ||
− | מושבם של הפלשתים היה | + | מקום מושבם של הפלשתים היה בסביבות מגור אבי משפחתם - מצרים.{{הערה|רמב"ן בראשית י, יג.}} ומקומו בין ארץ מצרים לארץ כנען.{{הבהרה|יש להרחיב על פי שמות}} עיר בירתם היא העיר גרר{{הערה|רמב"ן בראשית כא, לג.}} על העיר [[באר שבע]] חלוקים המפרשים אם הייתה חלק מארצם. הרמב"ן טוען שכן אולם אחרים חולקים עליו.{{הערה|ספורנו בראשית כא, לג.}} |
− | + | ארצם שימשה שנים רבות למגורים לאבות [[אברהם]] ו[[יצחק]] ואף התנהל ביניהם משא ומתן והסכמים בקשר לסכסוכים שונים. אברהם אבינו גר בארץ פלשתים עשרים ושש שנה,{{הערה|בראשית כא, לד. בראשית רבה נד, ח.}} מגיל 99 עד 125.{{הערה|עפ"י ביאור רש"י שם, בשם סדר עולם.}} בעת שהותו שם אירע חטיפת אשתו [[שרה]] עבור מלכם [[אבימלך]] שהוחזרה רק לאחרי אזהרת הקב"ה ועונשו. כמו כן נגזלו ממנו בארותיו עד שנשבעו אברהם ואבימלך ועשו ברית שלום ביניהם. ולמרות זאת לאחר מותו סתמו הפלשתים את בארותיו. גם יצחק גר בארץ פלשתים (לאחר מות אברהם בשנת ב'קכג{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46817&st=&pgnum=65 סדר הדורות כרך א ע' 42].}}) וסבל מהצקות. הן בעניין אשתו [[רבקה]], עד שהוצרך לאזהרה מאת אבימלך לאנשי העיר. לאחר מכן מתוך קנאה בהצלחתו הרבה גורש מהעיר והתיישב בנחל גרר קרוב לעיר. אולם גם שם סבל ממחלוקות עם רועי העיר אודות בארותיו. | |
− | חז"ל{{הערה|שם=ברא"ר}} אומרים שבטבעם היו גיבורים ונקראו פלשתים שהיו "גיבורים מפולשים ומפורסמים"{{הערה|ביאור המתנות כהונה ועץ יוסף שם.}} כמו כן אמרו חז"ל{{הערה|מסכת עבודה זרה יט, א.}}: "פלשתים [[ליצנות|ליצנים]] היו". | + | חז"ל{{הערה|שם=ברא"ר}} אומרים שבטבעם היו גיבורים ונקראו פלשתים שהיו "גיבורים מפולשים ומפורסמים"{{הערה|ביאור המתנות כהונה ועץ יוסף שם.}} כמו כן אמרו חז"ל{{הערה|מסכת עבודה זרה יט, א.}}: "פלשתים [[ליצנות|ליצנים]] היו". פרשני המקרא דנו אם מטבעם היו פרוצים בעריות יותר מאנשי כנען שלכן בעת שבא אברהם למחיצתם חשש יותר משהותו בארץ כנען. |
==עניינם על פי החסידות== | ==עניינם על פי החסידות== | ||
− | אודות תכונת הליצנות | + | אודות תכונת הליצנות שהיתה בהם מבואר בחסידות,{{הערה|תורה אור תחילת פרשת תולדות, תורת חיים בראשית קמג, ג ועוד.}} ששמם הוא מלשון פלשת כדבר הפתוח מכל צד כ"מבוי המפולש"{{הערה|משנה עירובין סוף פרק ט.}} וכנקב המפולש שחודר מעבר לעבר. והוא לפי שהליצנות עניינה השמחה הנובעת מתוך פתיחת הנפש ופיזורה ביותר. |
− | יניקתם של קליפת פלשתים הוא מהמשכת והתפשטות חסד של קדושה מטה מטה עד שבאפשרותם לקבל יניקה ממנו. "כי זה לעומת זה עשה האלקים"{{הערה|קהלת ז, יד. וראה | + | יניקתם של קליפת פלשתים הוא מהמשכת והתפשטות חסד של קדושה מטה מטה עד שבאפשרותם לקבל יניקה ממנו. "כי זה לעומת זה עשה האלקים"{{הערה|קהלת ז, יד. וראה תניא פרק ו.}} שכשם שישנו בקדושה מידת החסד, כך ישנו במידות של קליפה מידה החסד דקליפה. גם בעבודת האדם ישנם שני העניינים: מידת האהבה והשמחה בדבקות בה' בפילוש ובהתרחבות ביותר (ודרגה זו היא בחינת פלשתים בקדושה{{הערה|שם=בשלח|תורה אור [http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/15/61d.htm בשלח סא, ד].}}). וכן ישנו מידה זו כפי שהיא בקליפה ההוללות והליצנות שמתבטא גם ב"הרחבת פיו כרצונו לדבר מה שלבו חפץ והיא שמחה של הוללות ואין מעצור לרוחו". |
ומהסתעפות המידות כפי שהם בקדושה (הן בעולמות והן באדם הפרטי) יסתעף מזה מידות החסד וליצנות דקליפה. | ומהסתעפות המידות כפי שהם בקדושה (הן בעולמות והן באדם הפרטי) יסתעף מזה מידות החסד וליצנות דקליפה. | ||
− | ולכן מסופר בתורה{{הערה|בראשית כא, כה. כו, טו.}} שהפלשתים גזלו וסתמו את בארותיו של [[אברהם אבינו]] היות ומידת אברהם הוא | + | ולכן מסופר בתורה{{הערה|בראשית כא, כה. כו, טו.}} שהפלשתים גזלו וסתמו את בארותיו של [[אברהם אבינו]] היות ומידת אברהם הוא מידת החסד דקדושה. והם בהתנגדותם למידה זו סתמו את בארותיו שמורים על השפעת החסד בעולם. אולם כוחם הוא רק על מידת החסד דקדושה ולא על מידתו של [[יצחק אבינו]] - מידת הגבורה (שענינה בעבודת האדם הוא [[יראת ה']]) לכן חזר יצחק וחפר את בארות אביו אברהם. |
הסיבה לכך שאין בכוחם לנגד למידתו של יצחק הוא מב' טעמים: | הסיבה לכך שאין בכוחם לנגד למידתו של יצחק הוא מב' טעמים: | ||
שורה 27: | שורה 21: | ||
# היות ומידת האהבה והשמחה לאלוקות בא באופן 'מורגש' שנרגש אצל האדם האוהב מציאותו - 'יש מי שאוהב', וחסר בה הרגש ה[[ביטול]] וזה שורש לנתינת מקום ליניקה. לכן בהתעוררות מידת היראה והקבלת עול, שהיא "ראשית העבודה ועיקרה ושרשה"{{הערה|תניא פרק מ"א.}} שעניינה הוא הביטול וההעדר הרגשת עצמו. זה מסיר את היניקה שיש לקליפה ממידת האהבה. | # היות ומידת האהבה והשמחה לאלוקות בא באופן 'מורגש' שנרגש אצל האדם האוהב מציאותו - 'יש מי שאוהב', וחסר בה הרגש ה[[ביטול]] וזה שורש לנתינת מקום ליניקה. לכן בהתעוררות מידת היראה והקבלת עול, שהיא "ראשית העבודה ועיקרה ושרשה"{{הערה|תניא פרק מ"א.}} שעניינה הוא הביטול וההעדר הרגשת עצמו. זה מסיר את היניקה שיש לקליפה ממידת האהבה. | ||
− | עניין זה מרומז גם בסיפור התורה אודות [[יציאת מצרים]] שמסע בני ישראל היה דרך המדבר "ולא נחם אלקים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא כי אמר אלקים פן ינחם העם בראתם מלחמה ושבו מצרימה"{{הערה|שמות יג, יז.}} יציאת | + | עניין זה מרומז גם בסיפור התורה אודות [[יציאת מצרים]] שמסע בני ישראל היה דרך המדבר "ולא נחם אלקים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא כי אמר אלקים פן ינחם העם בראתם מלחמה ושבו מצרימה"{{הערה|שמות יג, יז.}} יציאת מצריים היא יציאת הנפש מהגלות הפנימית.{{הערה|ראה גם כתר שם טוב [http://www.chabadlibrary.org/books/bsht/kst/1/110b.htm עמוד קי-ב].}} ועל זה מאר שאין זה דרך לבוא מיד לשמחה הגדולה אלא יש תחילה ללכת "דרך המדבר ים סוף" שעניינה בעבודת האדם קבלת עול מלכות שמים בקיום המצוות.{{הערה|שם=בשלח}} |
==שרש יניקתם== | ==שרש יניקתם== | ||
− | העבודה זרה של פלשתים הוא דגון{{הערה|שמואל-א ה, ב.}} על שם דג. משום שקליפת פלשתים שרשם בקליפת מצרים, לכן כשם שעבודה זרה של מצרים הוא תנין,{{הערה|שפרעה מכונה:"תנין הרובץ בתוך יאוריו" (יחזקאל כט, ג).}} כך עבודה זרה שלהם הוא דג. ושרש יניקתם | + | העבודה זרה של פלשתים הוא דגון{{הערה|שמואל-א ה, ב.}} על שם דג. משום שקליפת פלשתים שרשם בקליפת מצרים, לכן כשם שעבודה זרה של מצרים הוא תנין,{{הערה|שפרעה מכונה:"תנין הרובץ בתוך יאוריו" (יחזקאל כט, ג).}} כך עבודה זרה שלהם הוא דג. ושרש יניקתם בנשמות ישראל בזמנם היתה בנשמת [[שמשון הגבור]] שהוא משבט [[דן]] שנמשל לנחש "יהי דן נחש"{{הערה|ויחי מט, יז}}.{{הערה|[http://www.chabadlibrary.org/books/magid/ot/13/77.htm אור תורה עמוד עז].}} |
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
* [[אדמו"ר הזקן]] - [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15886&hilite=3aebb142-8814-4d1f-90b8-c922fe63646c&st=%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%A2%D7%99&pgnum=174 תורה אור - תחילת פרשת תולדות]. | * [[אדמו"ר הזקן]] - [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15886&hilite=3aebb142-8814-4d1f-90b8-c922fe63646c&st=%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%A2%D7%99&pgnum=174 תורה אור - תחילת פרשת תולדות]. | ||
− | ==ראו | + | ==ראו עוד== |
*[[אבימלך (מלך פלישתים)]] | *[[אבימלך (מלך פלישתים)]] | ||
− | {{הערות שוליים}} | + | {{הערות שוליים|טורים=כן}} |
− | [[קטגוריה: | + | [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] |