עריכת הדף "עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)"

{{לעריכה|לא אינצקלופדי מספיק. בפרט בהתנגדות שמבוססת על פרשנות ולא על עובדות}}
{{דמות|
שם=הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)
|תמונה= עדין אבן ישראל.jpg
|תיאור= הרב עדין אבן ישראל נואם ב [[כפר חב"ד]], [[אדר]] [[תשע"ב]].
|תאריך לידה=[[ג' אב]] [[תרצ"ז]]
|מקום לידה= [[ירושלים]]
|מקום פעילות= 
|רבותיו= [[הרבי]] מ[[ליובאוויטש]]
|תפקידים נוספים=
|השתייכות=חסידות חב"ד
}}
הרב '''עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)''' ([[ג' באב]] ה'[[תרצ"ז]], 11 ביולי 1937 - [[י"ז אב]] [[תש"פ]]) היה [[רב]] [[חסיד חב"ד]] ומחבר פורה של ספרי הגות יהודית וביאורים, התפרסם הודות להוצאתו של [[תלמוד שטיינזלץ]]. זכה לקירובים מיוחדים מהרבי. באופן נדיר וחריג הרבי הורה לו לשנות את שם משפחתו ולכן שינה משטיינזלץ לאבן ישראל.

==תולדות חיים==
[[קובץ:הרב עדין.jpeg|ממוזער|250px|עובר לפני הרבי]]
נולד ב[[ירושלים]] ב[[ג' אב]] [[תרצ"ז]] למשפחה שאינה שומרת [[מצוות]], לאברהם משה שטיינזלץ, מצאצאי ה[[אדמו"ר]] הראשון מסלונים.

אביו מר אברהם שטיינזלץ, היה נצר למשפחה חסידית ידועה, ובשנות הזעם הקשות ברוסיה עזב שמירת תורה ומצות בתחילה היה מקורב למפלגה הקומוניסטית אך בהשפעת ר' [[הלל צייטלין]] התקרב לציונות, ונהפך להיות ציוני קומונסטי. אימו מרת לאה, נולדה בז'ליחוב שב[[פולין]] בבית חסידי ולאחר עלייתה לארץ עסקה בתפירה. המשפחה התגוררה בשכונת קטמון (גונן) בירושלים וחיה בתנאים כלכליים קשים. 

את עדין שלחו ללמוד בבתי ספר דתיים ובהדרגה בשנות נעוריו התקרב חזרה ליהדות ולחסידות חב"ד, בין השאר בהשפעתו של רב השכונה, הרב [[דב בער אליעזרוב]] מרבני חב"ד, ובד בבד רכש השכלה אקדמית.
בשנות העשרה שלו [[בעל תשובה|חזר בתשובה]], את דרכו ל[[יהדות]] ולחסידות, החל במפגש מעצים עם הרב [[שמואל אלעזר היילפרין]], ראש ישיבת [[תורת אמת]] ב[[ירושלים]] אליו היה קרוב מאד ותלמידו המובהק, הוא אף מכנה אותו במכתבו אליו, רבי אלופי ומיודעי. היה גם מקורבם של הרב [[שלמה יוסף זווין]] והרב [[נחום שמריהו ששונקין]]. בשנת [[תש"כ]] מונה על ידי [[זלמן שז"ר]] לעמוד בראש [[חוגי חן למשנת חב"ד]] על שם ה[[רב]] [[אברהם יהודה חן]]. בשנת [[תשכ"ג]] היה שותף בעריכת [[ספר הקן]] מקבץ במלאת מאה וחמישים שנה להסתלקות [[אדמו"ר הזקן]]. 
למד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], וקיבל רבות אצל ה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]], כמו כן למד כימיה ופיזיקה באוניברסיטה העברית, עסק בחינוך ואף מונה למנהל בית ספר במושב בית הגדי שבנגב.

בשנת [[תשכ"ה]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו, בתו של הרב [[חיים הלל אזימוב]] ואחותו של השליח הנודע הרב [[שמואל אזימוב]], מיוחסת מצד אימא להרה"ק רבי [[מרדכי פויזנר]] (אחיו של [[רבנו הזקן]]).

[[קובץ:עדין עם ביבי.jpg|ממוזער|250px|הרב עדין עם [[בנימין נתניהו]].]]
בערב שבת עקב, [[י"ז באב]] [[תש"פ]] נפטר לאחר מאבק בדלקת ראות קשה. הובא למנוחות ב[[חלקת חב"ד הר הזיתים|הר הזיתים]] ב[[ירושלים]], כשבני משפחתו ליוו אותו בדרכו האחרונה. 

רבים ליוו אותו, וספדו אותו, ראש ממשלת ישראל מר [[בנימין נתניהו]] הוציא הודעת אבל מיוחדת:

{{ציטוטון|: אני דואב מעומק לבי על פטירתו של הרב עדין שטיינזלץ זצ"ל – ידען עצום, גאון בתורה ואיש רוח מופלא. גדלתי בסמיכות לרב שטיינזלץ בירושלים של ילדותי, אבל זכיתי להכירו אישית רק שנים לאחר מכן. נפגשתי איתו כמה פעמים בביתו, ושמעתי את שיעוריו המרתקים שתמיד החכימו אותי..
אלה לא היו שיעורים במובן השגרתי, אלא שיחות מרוממות נפש שחבקו עולם ומלואו – תנ"ך, משנת חז"ל, היסטוריה, פילוסופיה, תרבות, בלשנות, ועוד. קראתי גם בספריו שספוגים חוכמה ודעת, הגות ואמונה. הרב שטיינזלץ ייצג במובהק את דמותו של 'המתמיד' היהודי. הוא השקיע עמל בלתי-פוסק במפעלי הפרשנות שלו, ובראשם הפירוש לתלמוד שמנגיש את לימוד הגמרא לציבורים רחבים בשפה בהירה ומובנת. חיבוריו החשובים יעמדו לדורות – כאבני-יסוד של מורשת ישראל, וכנר תמיד לזכרו..
אהבת ישראל של הרב שטיינזלץ הושפעה רבות מקרבתו לרבי מלובביץ' ומחסידות חב"ד. אישיותו יוצאת הדופן של הרבי הטביעה בו חותם עז, כפי שארע גם לי במפגשיי עימו. בעיני שניהם – הרבי מלובביץ', ותלמידו הרב שטיינזלץ – ראיתי אותו אור כביר של אהבת האדם ואהבת עם ישראל..
אני שולח את תנחומיי העמוקים למשפחת שטיינזלץ ולרבבות תלמידיו של הרב בארץ ובעולם. יהי זכרו ברוך.}}

==עם הרבי==
[[קובץ:שטיינזלץ והרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אצל הרבי]]
בשנת [[תשי"ג]] כשהרב שטיינזלץ היה בגיל 16, שלח הרבי מכתב להרב [[נחום שמריה ששונקין]] עם בקשה להיפגש עם הרב אבן ישראל ו"להוציאו מן הנבוכה ומן הסביבה שבה הוא נמצא" וש"טוב הוא שיעתיק לאיזה זמן מירושלים למען לא יבלבלהו בתמידות"{{הערה|[https://col.org.il/news/126247 "הוא בגיל ט"ז שנה ונבוך בדרכו בחיים" • מכתב נדיר של הרבי]}}.

ב[[י' בשבט]] שנת [[תש"ל]], במעמד סיום כתיבת [[ספר תורה של משיח]], כובד בהוראת [[הרבי]] בהקראת פסוק מפסוקי '[[אתה הראת]]'. הרב [[אליהו סימפסון]] הציגו כ"הרב עדין שטיינזלץ [מקריא פסוק] בשם החוג אצל ידידינו שז"ר".

בתקופה זאת החל לשמש כרב של [[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת "צמח צדק"]] בעיר העתיקה ב[[ירושלים]]. באגרת משנת תשכ"ט{{הערה|מתאריך ה' מרחשון}} הרבי תבע ממנו ש[[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת "צמח צדק"]] צריך להתנהל על ידי הועד באופן שיהיה ראוי לשמו של בית הכנסת שנקרא על שם הרבי הצמח צדק, באותו מכתב הודה לו הרבי על ששלח לו החלק הראשון של מסכת שבת עם פירושו. והרבי כותב "צערי ותמהוני רב אשר עד עתה לא יצא לאור הקובץ המוקדש לרבינו הזקן" היינו [[ספר הקן]].

באגרת משנת תשל"ו{{הערה|מתאריך ה' מנחם אב}} כתב לו הרבי הסתייגות מפירושו שנשען על המדרש ש"הנשר הגדול" זה '''רק''' משל, ובסופו של המכתב כתב לו הרבי מילים מעוררות במיוחד: "להפריע שתיקתו וגם מנוחתו - בקול רעש גדול (אף שבערך הענין - הוא קול דממה דקה) - היתכן שבחוגים בהם מתהלך נופלים יום יום חללים, ר"ל, בנוגע לחיי עולם הבא שזה משפיע גם בנוגע לחייהם בעולם הזה"

סיפר הרב [[דוד מאיר דרוקמן]]: באחת הפעמים שהייתי אצל הרבי, והרבי ירד להתוועדות. הרבי, משום מה, לא התחיל את ההתוועדות. קרא למזכיר הרב [[יהודה ליב גרונר]] ואמר לו משהו. הרב גרונר שוטט בעיניו וחיפש מישהו בקהל, ואז התברר שהוא תר אחרי הרב עדין, הרבי המתין שהרב עדין יעלה לבימת ההתוועדות וישב בין המכובדים וזקני החסידים ואז החלה ההתוועדות.

===רב בית כנסת צמח צדק===
[[קובץ:בית הכנסת צמח צדק בירושלים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית כנסת צמח צדק בעיר העתיקה בירושלים]]

הרב אבן ישראל מונה לרבו של [[בית כנסת צמח צדק (ירושלים)|בית כנסת צמח צדק בעיר העתיקה בירושלים]], ולמרות המרחק הגדול מביתו, היה צועד רגלית מידי שבת בבוקר אל בית הכנסת, מתפלל באריכות ומתוועד, ואז שב לביתו בשעות אחר הצהרים. קיבל על כך עידודים רבים מהרבי{{הערה|אגרת מה' מר חשון תשכ"ט}}. הרב נהג לשאת דרשות בשבת שובה ובשבת הגדול. בשנותיו האחרונות, עקב מצבו הבריאותי, דרש את דרשותיו בנו הרב [[מנחם יעקב צבי אבן ישראל|מני אבן ישראל]].

===שינוי שם משפחה בהוראת הרבי===
בשנת [[תנש"א]] שינה את שם משפחתו לאבן ישראל בעקבות הוראת [[הרבי]]{{הערה|1=[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1339451 כשהרבי ביקש מהרב שטיינזלץ להחליף את שמו] - וידאו מ[[חלוקת דולרים]] מתוך תוכנית הוידאו השבועית 'תורת חיים' במדור 'עין בעין' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}}}. 

כל אותו הזמן זכה הרב לקירובים גדולים מ[[הרבי]] ושוחח עם הרבי שיחות ארוכות יחסית במהלך [[חלוקת דולרים|חלוקות דולרים]].

===[[חוגי חן למשנת חב"ד]]===
בכל{{הערה|להלן בעיקר מתוך הסקירה על השיעור באתר של "מרכז שטיינזלץ למד את עמי".}} יום חמישי בשעה 20:40, מוסר הרב שיעור חסידות. הקמתו של השיעור התרחשה בשנת [[תשי"ח]] (1958). לאחר פטירתו של הרב [[אברהם חן]] (שהיה סנדקו של הרב אבן ישראל, ובין האישים שטבעו בו את חותמם בנעוריו) באותה שנה, החליטו ידידיו להקים שיעור חסידות לזכרו (ברבות השנים אף זכה השיעור לשם "[[חוגי חן למשנת חב"ד]]"). השיעור פנה לשמנה וסולתה של הציבור בישראל באותם ימים – אישי ציבור ואינטלקטואלים. השיעור התקיים בביתו של הרב חן ברחביה ונמסר על ידי [[הרב זוין]], שהיה מידידיו הקרובים של הרב חן.

לאחר שנה בה מסר את השיעור, נבצר מהרב זוין להמשיך והוא פנה אל הרב עדין אבן-ישראל שימלא את מקומו. כך החל הרב במסירת השיעור. בעשרות שונות קיומו, עוסק השיעור בלימוד של תורת חב"ד, מן הספרים היסודיים ביותר של תורה זו – ספר התניא, ליקוטי תורה, דרך מצוותיך וכיום בסידור האדמו"ר הזקן.

בין המשתתפים בשיעור ניתן היה למצוא את מר [[זלמן שז"ר]] - נשיאה השלישי של מדינת ישראל - שהשתתף בשיעור גם בעת כהונתו, הפרופסור שמואל הוגו ברמן, מלומדים ואישי ציבור נוספים. במסגרת השיעור אף יצא לאור [[ספר הק"ן]], המוקדש ל150 שנה לפטירתו של האדמו"ר הזקן.

השיעור שהחל בביתו של הרב חן, נדד עם השנים למקומות רבים. ביניהם – בית הסטודנט בשכונת טלביה, בית הכנסת "הצבי ישראל" שבאותה שכונה (שם נמסר השיעור במשך שנים רבות) וגם בביתו של הנשיא מר זלמן שז"ר. לפני כעשור נפתח מרכז שטיינזלץ בשכונת נחלאות – והשיעור השבועי – בא אל המנוחה ואל הנחלה. כיום מלמד הרב בשיעור מן הספר "סדר תפילות מכל השנה עם פירוש המלות על פי דא"ח".

במהלך השנים הרבי הנחה את משתתפי השיעור במה ילמדו, ההנחיות מפוזרות בכרכי האגרות קודש, במכתבים לרב עדין ולמר זלמן שז"ר{{הערה|לדוגמא: אגרות קודש אגרת ז'פד, כ"ב מרחשון תש"כ.}}.

בשנת ה'תש"מ (1980) החל הרב אבן ישראל למסור שיעורים בספר התניא בתחנת הרדיו קול ישראל, ביוזמת [[אברהם זיגמן]]{{הערה|[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2017/06/104.-HS-Bahaaloscha-5777-Hebrew.pdf לחדור דלתות סגורות]}}. מספר שנים לאחר מכן הוציא לאור את סדרת "ביאור התניא" שהתבססה על שיעורים אלו{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=61090 כך הכנסתי את התניא ל"קול ישראל"]}}.

===הישיבה הראשונה בברית המועצות===
[[קובץ:ישיבה ראשונה במוסקבה.jpg|ממוזער|250px|כתבה בעיתון מעריב, על פתיחת הישיבה הראשונה במוסקבה.]]
בשנת [[תשמ"ט]] הקים את ישיבת [[שמי"ר]] ב[[מוסקבה]] שהייתה הישיבה הראשונה שהוקמה ב[[ברית המועצות]], לאחר תקופת הגלאסנוסט.

הישיבה נוהלה על ידי ארגוני [[שמי"ר]] ו[[עזרת אחים]].

הקמת הישיבה הייתה הצעד הדרמטי ביותר באותה התקופה שהסובייטים עשו לשיפור חופש הדת והתרבות היהודית של יהודי ברית המועצות.

לרגל פתיחת הישיבה התקיים אירוע מיוחד וראשוני מסוגו בהשתתפות אנשי הממשלה הסובייטית ודיפולמטים,

את הישיבה פתח הרב עדין, לאחר משא ומתן של כעשרה חודשים עם יו"ר האקדמיה הסובייטית למדעים, יבגני וליחוב,

הישיבה הוקמה בדרום מוסקבה בבניין שהועמד לרשותה על ידי האקדמיה הסובייטית למדעים,

הסובייטים דאגו למקומות מגורים לאנשי הסגל שיבואו מחו"ל ולכיתות לימודים, והם גם נתנו מלגה לתלמידים.

הישיבה קירבה תלמידים רבים לתורה ומצוות, ומהווה מאבני היסוד של הקמת היהדות מחדש לאחר 70 שנות דיכוי.
[[קובץ:ברחוב 'ארבט' במוסקבה בשנת תשנא.jpg|ממוזער|ברחוב 'ארבט' במוסקבה בשנת תנש"א, מימין הרב [[דוד מאיר דרוקמן]]]]

==פעילות ציבורית==

בשנת [[תשד"מ]] הקים ב[[ירושלים]] [[תלמוד תורה]] (כיתות א-ח) לבנים בשם "מקור חיים". בהמשך גם פתח בית ספר לבנות (כיתות א-ו) ו[[ישיבה קטנה]]. כיום ממוקמים המוסדות בירושלים ובכפר עציון. לרב אבן ישראל היתה גם [[ישיבה גדולה]] בשיתוף הרב מנחם פרומן והרב שמעון גרשון רוזנברג. ישיבה זו נסגרה לכמה שנים ונפתחה שוב כעבור מספר שנים כישיבת הסדר תקוע המשלבת לימודים ושירות צבאי עם גוון חסידי.

בשנת [[תשמ"ח]] הוענק לו פרס ישראל ל[[יהדות]].

בשנת [[תש"ס]] הוגדר על ידי הטיים מגזין כאחד האנשים המשכילים ביותר במאה האחרונה. בשנת [[תשס"ו]] הרב פתח את מרכז שטיינזלץ לידע יהודי בירושלים ובו הוא מעביר את שיעוריו בחסידות. בשנת [[תשס"ד]] יצאה לאור גרסה ממוחשבת של תלמוד שטיינזלץ על גבי תקליטור. בשנת [[תשע"ו]] נבחר ל'איש השנה' של העיתון [[הציונות הדתית|הציוני-דתי]] 'מקור ראשון'{{הערה|1={{קישור חבד און ליין|100060|'מקור ראשון' בחר ברב עדין אבן ישראל ל"איש השנה"||ה' תשרי תשע"ז}}}}.

בתחילת חודש [[כסלו]] [[תשע"ז]] נפגש עם האפיפיור ובימים שלאחר מכן עבר אירוע מוחי (שבץ) שהחליש את פעולותיו הציבוריות.

בתשע"ח נערך אירוע הוקרה לרב, בהשתתפות אישי ציבור ומפורסמים. ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] שלח איחולים, והביע הערכה למפעל התלמוד המבואר בבפרט ולכל פעילות הרב.


==ביאור על הגמרא==
{{ערך מורחב|תלמוד שטיינזלץ}}
[[קובץ:כתיק ביאור שס1.jpg|שמאל|ממוזער|300px|הוראת הרבי אליו באופן הדפסת הביאור על הגמרא, וספר הקן]]
בשנת [[תשכ"ה]], בהיותו בן 27, החל במפעלו המרכזי: תרגום וביאור התלמוד הבבלי לעברית, עבודה שארכה כ־50 שנה. הרב הסביר את הרעיון המארגן שמאחורי המפעל השאפתני:
מה שאני ניסיתי לעשות הוא להסיר את המחיצה. אני קורא למה שעשיתי 'מורה מיטלטל'. אתה יכול לקחת אותו, לפתוח לבד ולקרוא. אם אני מדבר כל הזמן ואין מי שיקשיב לי, זה לא דיאלוג. לרוב הקהל בישראל התלמוד הוא עולם סגור, נעול. בשביל שיהיה דיאלוג הוא צריך להיות יותר ברור להם.
בשנת [[תשכ"ה]] הקים את "המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים" השוכן כיום בשכונת 'נחלאות' ב[[ירושלים]] והתחיל עם פרוייקט חייו - ביאור ופירוש של ה[[תלמוד]]ים, במטרה להנגישם לדובר שפת ה[[עברית]] המודרנית. ביאורו של "שטיינזלץ" על הלמוד כולל; [[ניקוד]], פיסוק, חלוקה לפסקאות, תרגום המילים ה[[ארמית|ארמיות]] של התלמוד, ביאור, הוספת מבואות, הסברים, סיכומים, ביוגרפיות חכמי התלמוד, תרשימים ותמונות. בשנת [[תש"ע]] סיים את כתיבת הביאור. לכבוד זה היה אירוע מרכזי ששודר בשידור חי ליותר מ־300 מוקדים ברחבי העולם.

[[קובץ:עם שזר.jpg|ממוזער|מעניק לנשיא [[זלמן שזר]] את ספרו הראשון על הגמרא.]]

==ה"מתנגדים" נלחמים בגמרא שטיינזלץ==
על פי עדותו של הרב שטיינזלץ, את הרעיון וההדרכה לצורת הדפסת תלמוד שטיינזלץ קיבל מ[[הרבי]]. הרב קיבל מכתבי ברכה מהרבי כשהוציא לאור את פירושו לתלמוד הבבלי {{הערה| ראו למשל: אגרת מה' מרחשון תשכ"ט, אג"ק חלק כו, עמ' ט.}}.

ראש ישיבת פוניבז', שכידוע נלחם נגד חב"ד, לא ראה בעין יפה את ההצלחה האדירה של הוצאת תלמוד שטיינזלץ על ידי חסיד חב"ד, וכחלק מהמלחמה מול חב"ד אסר ללמוד בגמרא שטיינזלץ בטענו שסילף את דרך הלימוד הרצויה.
אותו ראש ישיבה רע מעללים, החל לשכנע רבנים ידועים שיחתמו נגד התלמוד של הרב שטיינזלץ. בעת שניסה לשכנע את העדה החרדית לחתום נגד התלמוד, התנגד לכך אחד מחברי העדה החרדית ואמר:"אין לנו להתערב במחלוקת בין דגל התורה וחב"ד!". בסופו של דבר חלקם חתמו נגד וחלקם לא.
בעבר, התנגדו לרב שטיינזלץ רבנים ופוסקים מפורסמים (ביניהם הרב [[שמואל וואזנר]], הרב חיים קריזווירט, הרב [[מאיר ברנדסדורפר]], הרב אליעזר יהודה וולדנברג ועוד) ויצאו נגד ספריו, ביניהם הספרים "אישים במקרא" ונגד ספרי הפירושים שלו לגמרא. היה זה בהשפעת אותו מנהיג ליטאי. יש לציין שלמחלוקת נגד הרב שטיינזלץ, שהייתה בעיקר בגלל היותו חסיד חב"ד, הצטרפו גם אינטרסים מסחריים. אברכים ליטאים בארה"ב עסקו באותה עת בתרגום הש"ס לאנגלית (ובהמשך לעברית) [בהוצאת ארטסקרול], והם ניצלו את ההזדמנות כדי להפריע לרב שטיינזלץ בתרגום התלמוד לאנגלית ולהתחרות בו. - {{הערה|ע"פ נרי לבנה, מוסף של שבת, עיתון "חדשות", י"ז אב תשמ"ט, עמ' 5, "למה רודפים אותו"?}} בשנת 2011 התבטא הרב שטיינזלץ בעניין הביקורת על ספריו: "חלק מזה נבע ממקורות לא טהורים. היו לכך כל מיני סיבות ששייכות אל 'מתחת לחגורה', ואינן שייכות לעניינים שבקדושה. היו גם סיבות שאני יכול להבין. תראה, כאשר מישהו גדל והתחנך בתוך העולם החרדי אז מכירים אותו ומתייחסים אליו אחרת. אבל כשבא מישהו, שהוא, לגבי רבים, זר, חושדים בו. זה היה גם חלק מסוים מהמערכה נגד חב"ד". {{הערה|מוטי לוי‏, הרב שטיינזלץ: הרבנים החרדיים אינם מושלמים, באתר וואלה!‏, 30 במאי 2011.)]}}. לעומת זאת, הרב [[משה פיינשטיין]] מפוסקי הדור, האדמו"ר מערלוי, האדמו"ר "נתיבות שלום" מסלונים והראשון לציון הרב מרדכי אליהו, נתנו הסכמתם וברכתם לתלמוד שטיינזלץ {{הערה| ראו הסכמותיהם באתר מרכז שטיינזלץ, ב:הסכמות לעבודת הרב}}. 
מלאכת הכתיבה נמשכה שנים רבות מעל למצופה, נקודה שעליה עמד הרב:

{{ציטוטון|אם הייתי יודע כמה קשה הדבר ובכמה עמל הוא כרוך, ייתכן שלא הייתי מעז להתחיל במפעל הזה, אם הייתי חושד שזה ייקח לי למעלה מארבעים שנה ייתכן שלא הייתי מעז. אבל הייתי צעיר, וכשאתה צעיר אתה קצת טיפש ולא לוקח בחשבון את הקשיים והבעיות הכלכליות והלוגיסטיות בהוצאה של ספר כזה.}}

==ספרי ביאורים== 


בשנת [[תשע"ג]] סיים את סדרת הביאורים שלו על [[ספר התניא]], אותה החל להוציא לאור בשנת [[תשמ"ט]]. הסדרה כוללת תשעה כרכים, ונחשבת לאחת מהביאורים הפשטניים המנגישים בצורה הטובה ביותר את ספר התניא לציבור הכללי.

בשנת [[תשע"ה]] החל להוציא לאור את פירושו על [[הרמב"ם]] בשיתוף עם חברת ההוצאה לאור 'קורן' וביוזמת ארגון 'הרמב"ם היומי'. קצב ההוצאה לאור נקבע בהתאם למסלול הלימוד של פרק אחד ליום, ולפי התכנון תוך 3 שנים יושלם הפירוש על כל ספר הרמב"ם. בשנת [[תשע"ז]] הוציא את הסדרה במהדורה חדשה.

בשנת [[ה'תשע"ז]] יצאה לאור על ידו סדרת התנ"ך המבואר.

סיכומי התוועדויותיו בישיבת תקוע מובאים באופן קבע במגזין "קרוב אליך" במדור [[התועדות]].

מספר שנים לאחר פטירתו, בשנת [[תשפ"ג]], הושלמה מלאכת ההוצאה לאור של סדרת ספרי הביאור שלו על המשנה שחתמה את מלאכת הביאור שלו על כלל ספרי היסוד, וככל הידוע הוא הפרשן היחיד שפירש הן את התנ"ך כולו, הן את המשניות, והן את הש"ס.

סדרת ביאוריו על המשנה כוללת 13 כרכים, 63 מסכתות, 4182 משניות, וכ-9,000 עמודים. העבודה על ההוצאה לאור נמשכה כ-8 שנים. כל כרך של 'משניות שטיינזלץ' מכיל בממוצע 750 תצלומים ואיורים צבעוניים{{הערה|1=[https://ch10.co.il/news/790021/#.Y7UqLHZBzIV דיווח על השלמת ההוצאה לאור והגשת הספר לפרזידנט בוז'י הרצוג].}}.


===מספריו===
* '''תלמוד מבואר''', הידוע כ"[[תלמוד שטיינזלץ]]" - ניקוד וביאור ה[[תלמוד בבלי]] ו[[מסכת פאה]] ב[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]].
* '''ביאור על [[ספר התניא]]''' - ביאור על הספר הבסיסי של [[חסידות חב"ד]] בתשעה כרכים.
* '''אישים בתלמוד''', אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון
* '''הסוציולוגיה של הבערות''', עם עמוס פונקנשטיין, אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון
* '''דמויות מן המקרא''', אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון. על ספר זה כתב "נכתב על שמי", בעקבות הפניה אליו מבד"צ העדה"ח<ref>https://www.kikar.co.il/hasidism/371147</ref>.
* '''נשים במקרא''', אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון. על ספר זה כתב "נכתב על שמי", בעקבות הפניה אליו מבד"צ העדה"ח<ref>https://www.kikar.co.il/hasidism/371147</ref>.
* '''אשת חיל - אלבום''', הוצאה לאור: מילתא
* '''[[הגדה של פסח]]''', עם הוראות, הסברים ומנהגים. הוצאה לאור: כרטא.
* '''ה[[סידור]] וה[[תפילה]]''', מדריך למתפלל ולמעיין. הוצאה לאור: משכל (חמד+[[ידיעות אחרונות]])
* '''התלמוד לכל''', הוצאה לאור: משכל (חמד-ידיעות אחרונות). על ספר זה כתב "נכתב על שמי", בעקבות הפניה אליו מבד"צ העדה"ח<ref>https://www.kikar.co.il/hasidism/371147</ref>.
* '''מדריך ל[[תלמוד]]''', הוצאה לאור: כתר
* '''ששה מספורי המעשיות של ר' נחמן''' עם ביאור.
* '''שלושה עשר עלי השושנה''' - סיכום של נושאים חשובים בתורת הסוד, בשפה מובנת.
* '''הבן יקיר לי''' - לקט שיחות ומאמרים על [[עם ישראל|העם היהודי]].
* '''חיי שנה''' - אסופת שיחות ומאמרים על מועדי השנה, בהוצאת ידיעות אחרונות.
* '''אור פני מלך - אסופת מאמרים לימים נוראים''', בהוצאת תלמידי ישיבת תקוע.
* '''ביכורים - אסופת מאמרים לחג השבועות''', בהוצאת תלמידי ישיבת מקור חיים.
* '''יצא סוד''' שיחות ומאמרים על חג הפורים, בהוצאת תלמידי ישיבת מקור חיים
* '''[[תהלים]] עם הערות''' - כשבראש כל מזמור כותרת קצרה המסבירה את תוכנו.
* '''My Rebbe''' - ספר ביוגרפיה ב[[אנגלית]] על הרבי (הספר יצא לאור בתרגום לעברית בשנת [[תש"פ]] (2020).
*'''התוועדות''' עם הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ), [[ספריית מעיינותיך]], חלק א - [[תשע"ז]], חלק ב - [[תשפ"ב]].
*'''התנ"ך המבואר''' - כולל חמש המגילות,  בהוצאת "קורן ירושלים".
כמו כן חיבר הרב ספרים רבים בשפות אחרות (חלקם תרגומים של ספריו ב[[עברית]] אך רבים נכתבו במקור לשפות אלו), ביניהן [[אנגלית]], [[רוסית]], [[צרפתית]], פורטוגזית, סינית ועוד.

==משפחתו==
*רעייתו, הרבנית מרת חיה שרה בת הרב [[חיים הלל אזימוב]]
*בנו, הרב [[מנחם יעקב צבי אבן ישראל]] - ירושלים
*בנו, הרב [[אמחיה אבן ישראל|אמחי"ה (אברהם משה חיים הלל) אבן ישראל]] - עורך ראשי ומנהל הפרוייקטים במרכז שטיינזלץ, ירושלים

==לקריאה נוספת==
*[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1871, לזכרו ולתיאור דמותו ומשנתו: '''איש האשכולות''' עמוד 14, '''גאון וחסיד''' עמוד 24, '''תורה ללא הפסקה - יצירה פורצת דרך''' עמוד 44, '''מה שראינו בבית אבא''' עמוד 54, '''סודות מהיחידויות''' עמוד 60, '''הרבי שלי''' עמוד 67
*שניאור זלמן לוין, '''הרב שלא ידע מנוח''', כתבה על הרב עדין ב[[שבועון בית משיח]] גליון 1225 עמוד 13.
*'''הגאון שלא נח''', מגזין 'נשמה' גליון 10 חודש אלול תש"פ עמוד 6
*שלום מגידמן, התוועדות משוכתבת עם הרב אבן ישראל ע"ה מ[[כ"ב שבט]] ה'[[תשס"ו]] ב[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1895.

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.hashefa.co.il/ "שפע" - אתר הבית של מוסדות הרב שטיינזלץ]
*[http://www.tapuz.co.il/blog/userblog.asp?foldername=evenisrael הבלוג] של הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)
*[http://www.steinsaltz.org Aleph society]
*[http://www.yeshiva.org.il/midrash/hmidrash.asp?search=1&orderby=49 שיעורי הרב עדין אבן ישראל] מאתר ישיבת בית אל
*מכתב מ[[הרבי]], אל הרב אבן ישראל [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/25/9395&search=שטיינזלץ אגרות קודש]
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1339452 נושא מתומצת]''' - הרב אבן ישראל מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}
*צור ארליך, '''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=54933 הדרן עלך: הרב שהגיע לקו הגמרא]''' - בתוך עיתון מקור ראשון {{COL}} ט' [[סיוון]] תש"ע
* [[מנחם ברונפמן]], [http://www.alysefer.com/ספר-תהילים/ על ביאורו החדש של הרב שטיינזלץ לתהלים], [http://www.alysefer.com באתר עלי ספר]
*'''[https://col.org.il/news/121211 דיוקנו של רב צעיר]''', עיתון 'דבר' תשכ"ט {{COL}}
*'''[https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/4834810/jewish/Rabbi-Adin-Even-Israel-Steinsaltz-83-Renowned-Scholar-Author-and-Devoted-Chassid.htm למדן בעל שם, סופר, וחסיד מסור]''' {{בית חבד}} (אנגלית)
*[https://77012.blogspot.com/2022/08/blog-post_14.html טור אישי על דמותו של הרב שטיינזלץ מאת תלמידו הרב משה קורנוויץ]

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אבן ישראל, עדין}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חברי הועד למען שלימות העם]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:משפחת אזימוב]]
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ז]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"פ]]
[[קטגוריה:מחברים תורניים]]