עריכת הדף "סוכת דוד"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==מקור השם== | ==מקור השם== | ||
מקור המושג "סוכת דוד" הוא בנביא{{הערה|עמוס ט' י"א.}} "ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת, וגדרתי את פרציהן והריסותיו אקים - ובניתיה כימי עולם". | מקור המושג "סוכת דוד" הוא בנביא{{הערה|עמוס ט' י"א.}} "ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת, וגדרתי את פרציהן והריסותיו אקים - ובניתיה כימי עולם". | ||
| − | |||
| − | |||
==פשט הפסוק{{הערה|על פי רוב המפרשים, ובהרחבה במלבי"ם.}}== | ==פשט הפסוק{{הערה|על פי רוב המפרשים, ובהרחבה במלבי"ם.}}== | ||
| שורה 13: | שורה 11: | ||
==שיטת המהר"ל== | ==שיטת המהר"ל== | ||
פעמים רבות חוזר המהר"ל בספריו על הרעיון שמלכות דוד בשם סוכה (ולא בית), כי דוקא הסוכה רומזת לנצחיות (כי האלוקות בעולם הזה ארעית וזמנית): | פעמים רבות חוזר המהר"ל בספריו על הרעיון שמלכות דוד בשם סוכה (ולא בית), כי דוקא הסוכה רומזת לנצחיות (כי האלוקות בעולם הזה ארעית וזמנית): | ||
| − | + | ||
| + | "לפיכך קרא מלכות בית דוד 'סוכה', לפי שמלכות בית דוד הוא מלכות א-להי, לא כמו שאר מלכות שהוא חול. ולפיכך לא קראו אותו בית, שהוא בנין קבוע, כמו הדברים הטבעיים שהם בעולם קבועים. אבל הדברים הא-להיים אינם בעולם הזה קבועים, רק הם ארעי, כמו הסוכה שהיא ארעי. ולפיכך קיימא לן "סוכה דירת ארעי בעינן", מפני שהסוכה מצוה אלקית, ראויה שתהיה הדירה שבה ארעי ולא קבע"{{הערה|הציטוט כאן מנצח ישראל פרק ל"ה, אך חוזר בספריו פעמים רבות.}}. | ||
==בחסידות== | ==בחסידות== | ||
===הטעם שספירת המלכות נקראת סוכת דוד=== | ===הטעם שספירת המלכות נקראת סוכת דוד=== | ||
| − | הקשר בין דוד לספירת המלכות: [[מלכות דאצילות]] שהיא מקור [[נשמות ישראל]] נקראת גם [[כנסת ישראל]] על שם שכונסת לתוכה את האורות של [[זעיר אנפין]] הנקרא ישראל{{הערה|זהר רע"מ בא מ"ג א', ויקהל רט"ז א', ומובא ומוסבר בחסידות במקומות רבים.}}, ומכאן שהיא גם "עניינו" של דוד המלך: שלושת האבות הם "זעיר אנפין"{{הערה|כי עיקר המידות הוא חסד-גבורה-תפארת, וכולל בתוכו את | + | :הקשר בין דוד לספירת המלכות: [[מלכות דאצילות]] שהיא מקור [[נשמות ישראל]] נקראת גם [[כנסת ישראל]] על שם שכונסת לתוכה את האורות של [[זעיר אנפין]] הנקרא ישראל{{הערה|זהר רע"מ בא מ"ג א', ויקהל רט"ז א', ומובא ומוסבר בחסידות במקומות רבים.}}, ומכאן שהיא גם "עניינו" של דוד המלך: שלושת האבות הם "זעיר אנפין"{{הערה|כי עיקר המידות הוא חסד-גבורה-תפארת, וכולל בתוכו את נצח-הוד-יסוד שהן רק "ענפי" המידות (תניא פרק ג').}}, ודוד הוא הרגל הרביעית שבמרכבה{{הערה|זוהר ואתחנן רס"ב ב'.}} – בחינת המלכות. |
| − | הסיבה שספירת המלכות נקראת "סוכה": כשהיא יורדת ממקומה לעולמות | + | :הסיבה שספירת המלכות נקראת "סוכה": כשהיא יורדת ממקומה לעולמות בריאה-יצירה-עשיה היא נקראת "סוכה" (על שם עניין הארעיות), וכשיורדת לקליפות ממש אז היא נמצאת בגלות, ונקראת "סוכת דוד הנופלת". |
===משמעות ירידת המלכות לקליפות=== | ===משמעות ירידת המלכות לקליפות=== | ||
בזמן הגלות יורד האור האלוקי מטה מטה '''להתגלות במעשה בלבד''', ויש קושי גדול ועצום לגלותו במח ובלב (דהיינו, שעיקר העבודה בגלות היא בצדקה ולא בתורה ותפילה). | בזמן הגלות יורד האור האלוקי מטה מטה '''להתגלות במעשה בלבד''', ויש קושי גדול ועצום לגלותו במח ובלב (דהיינו, שעיקר העבודה בגלות היא בצדקה ולא בתורה ותפילה). | ||
| − | העניין מוזכר לראשונה בחלק אגרת הקודש שבתניא{{הערה| ראה אגרות [[אגרת הקודש - ט'|ט']], [[אגרת הקודש - כ"א|כ"א]], ו[[אגרת הקודש - ל'|ל']]. | + | העניין מוזכר לראשונה בחלק אגרת הקודש שבתניא{{הערה| ראה אגרות [[אגרת הקודש - ט'|ט']], [[אגרת הקודש - כ"א|כ"א]], ו[[אגרת הקודש - ל'|ל']].), ומובא גם בכמה וכמה מאמרים של אדמו"ר הזקן ואדמו"ר האמצעי. אבל ביאור נרחב ומקיף של המושג נמצא לראשונה אצל הצמח צדק{{הערה|ד"ה ובהגיע תור אסתר באור התורה על מגילת אסתר.}}, ומשם נעתק עם הסברים נוספים בדרושי רבותינו כמה פעמים{{הערה|כדוגמת המאמר דש"פ וישלח תרע"ג שבהמשך תער"ב.}}: |
{{הערה|להקל על ריצת הקורא ערכנו קצת את הלשון והוספנו פיסוק.}}"בזמן הגלות כנסת ישראל היא בבחינת נפילה והוא עניין סוכת דוד הנופלת. כי הנה במתן תורה היה הקב"ה עם כנסת ישראל בבחינת פנים בפנים וכן היה כל זמן שבית המקדש קיים. ובחינת פנים של הנפש נקרא מה שהוא עיקר השפעת חיותה רצונה וחפצה האמיתי (כמו שבפנים הוא עיקר גילוי חיות הנפש וגילוי כל החושים ראיה ושמיעה) - מה שאין כן מה שאינו חפץ ורצון הנפש (אלא על צד ההכרח או אגב גררא או בקרירות) הם בחי' אחוריים של הנפש שאין שם אלא חיות מועט. | {{הערה|להקל על ריצת הקורא ערכנו קצת את הלשון והוספנו פיסוק.}}"בזמן הגלות כנסת ישראל היא בבחינת נפילה והוא עניין סוכת דוד הנופלת. כי הנה במתן תורה היה הקב"ה עם כנסת ישראל בבחינת פנים בפנים וכן היה כל זמן שבית המקדש קיים. ובחינת פנים של הנפש נקרא מה שהוא עיקר השפעת חיותה רצונה וחפצה האמיתי (כמו שבפנים הוא עיקר גילוי חיות הנפש וגילוי כל החושים ראיה ושמיעה) - מה שאין כן מה שאינו חפץ ורצון הנפש (אלא על צד ההכרח או אגב גררא או בקרירות) הם בחי' אחוריים של הנפש שאין שם אלא חיות מועט. | ||
| שורה 34: | שורה 33: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
| − | |||
