עריכת הדף "מרכז לעניני חינוך"

[[קובץ:מרכז לעניני חינוך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לוגו המרכז]]
'''מרכז לעניני חינוך''' (מכונה בקיצור '''מל"ח''') הינו הגוף האחראי על כל פעילות [[הפצת המעיינות]] של [[חסידות חב"ד]] ומרכז את [[מפעל השליחות]] העולמי.

יו"ר המרכז הינו הרב [[חיים יהודה קרינסקי]]. 

==ייסוד המרכז==

המרכז הוקם ב[[חודש תמוז]] שנת [[תש"א]] על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] במטרה לרכז את פעילות ה[[חינוך]] וה[[יהדות]] ב[[ארצות הברית]]{{הערה|במקביל ל[[מחנה ישראל]] שמטרתו הייתה לאחד את כלל [[יהודי]] ה[[עולם]] והוצאת הספרים [[קה"ת]].}}.

בראש המרכז הועמד חתנו, [[הרבי]], שהגיע [[כ"ח סיוון תש"א|באותה העת]] ל[[ארצות הברית]]; כמנהל המרכז מונה עוזרו של הרבי, הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], וכמזכיר מונה הד"ר [[ניסן מינדל]]; כמשרד המל"ח נקבע חדר ב[[770 - מרכז חב"ד העולמי#קומת כניסה|קומה הראשונה]] של [[770|770 איסטערן פארקווי]], (לאחר מספר חודשים בהם התגורר [[הרבי]] במקום), לימים הפך החדר ל[[חדר הרבי|חדרו האישי של הרבי]], כאשר משרדי המל"ח מועתקים לחדר המזכירות{{הערה|לאחר כעשרים שנה עברו משרדי המל"ח לחדרו של הרב [[חודקוב]] בקצה השני של [[770]].}}.

בין עובדי משרד המרכז בימי הבראשית נמנו גם הרב [[אברהם פריז]] והרב [[מאיר ליבר קלר]].

תוך זמן קצר נפתחו למרכז עשרות סניפים בכל רחבי [[ארצות הברית]], בערים המרכזיות ובערי השדה; אנשי המרכז פתחו בנוסף לסניף המרכזי גם בתי ספר של [[בית רבקה]] ו[[בית שרה]], [[מסיבות שבת]] ו[[של"ה]] והפיצו את חוברות ועלוני המרכז{{הערה|במקומות מסוימים שימש נציג המל"ח גם כנציג [[מרכז הישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש]] וניהל סניף של [[אחי תמימים]] במקום.}}.

בהמשך התרחבה פעילות המרכז לשאר חלקי העולם; סניפים נפתחו ב[[פוקינג]] - על ידי הרב [[דוד ברוומן]]; ב[[קנדה]] - על ידי הרב [[יצחק הנדל]], כשבראש המרכז עומדים הרב [[משה אליהו גרליצקי]] והרב [[מנחם זאב גרינגלאס]], ובפועל השתתפו בניהולו גם הרב [[יוסף ראדאל]]; ב[[אנגליה]]{{הערה|בחודש [[חשוון]] [[תש"ט]].}} - על ידי הרב [[ירחמיאל בנימינסון]]{{הערה|בסיוע ד"ר [[הלל זיידמן]] ובפיקוח הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] - [[זכרון הרש"ז גוראריה]] סימן רכ"ד}}; ב[[ארץ הקודש]]{{הערה|בחודש [[אייר]] [[תש"ט]].}} - על ידי הרב [[אברהם פריז]] וב[[מרוקו]]{{הערה|בשנת [[שי"ת]].}} - על ידי הרב [[מיכאל ליפסקר]].

==פעילות המרכז==
[[קובץ:מסיבות שבת תשב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מביט על כפתור-סמל, בכינוס של מסיבות שבת מטעם מל"ח, תש"ב]]
מרכז לענייני חינוך ריכז את כל פעילות ה[[יהדות]] וה[[חינוך]] ב[[ארצות הברית]], מלבד ישיבות וחדרים{{הערה|שהיו תחת [[מרכז הישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש]] בהנהלת [[הרש"ג|הרב שמריהו גורארי']].}}; בין פעולותיו נמנו{{הערה|על פי 'סקירה קצרה' שבסוף [[לוח היום יום]], [[סידור תהלת השם]] ([[תש"ה]] ו[[תש"ז]]) ו[[תולדות חב"ד בארצות הברית]].}}:

*'''בתי ספר לנערות''' - [[בית רבקה]] (ע"ש [[הרבנית רבקה]]) ו[[בית שרה]] (ע"ש [[הרבנית שטערנא שרה]]); בתי ספר כאלו הוקמו על ידי סניפי המל"ח בערי השדה, והשפעתם הייתה גדולה: למדו בהם מאות תלמידות שהשפיעו על הוריהם וגרמו למשפחות רבות להתקרב ל[[יהדות]]{{הערה|עדות [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ|אגרות קודש שלו]] חלק ז' אגרת א'תתקס"ב.}}. הסניף המרכזי של [[בית רבקה]] שכן ב[[קראון הייטס]].

*'''[[מסיבות שבת]]''' - מידי [[שבת קודש]] התכנסו עשרות ילדים וילדות{{הערה|בצורה נפרדת}} בכל סניף [[מל"ח]], שמעו מפי מדריכים על קדושת ה[[שבת]], על [[יהדות]] ו[[ענייני דיומא]]; פעילויות מיוחדות בנושאי יהדות אורגנו על ידי כל סניף; מידי פעם - בדרך כלל ב[[ל"ג בעומר]], התכנסו ילדי הסניפים למעין [[פאראד]] בחצר [[770]], ו[[הרבי]] היה נושא לפניהם דברים על [[יהדות]] ו[[חסידות]].

*'''[[שיעורי לימודי הדת]]''', לילדים היהודיים הלומדים בבתי ספר עממיים, הוקם ארגון 'של"ה', שברשיון החוק האמריקני מסר מידי [[יום רביעי]] שיעור בו למדו אודות [[יהודי|יהדותם]] ומשמעותה בחיי היום-יום שלהם; שעה שבועית זו כונתה 'מיטוואך שעה'; את מחלקה זו ניהל הרב [[יעקב יהודה הכט]] (לימים היא הפכה ל[[וועד מגיני ומרחיבי החינוך הכשר]]).

*'''המחלקה לאיכרים יהודיים''', שפעלה בערי השדה אצל האיכריים היהודיים, הרחוקים ממרכזים עירוניים; היא ארגנה הסברה בנושאים יהודיים; סיפקה להם צרכי דת (כ[[טלית]] ו[[תפילין]]); ופעלה לסידור [[חינוך]] [[יהודי]] לילדיהם (המחלקה הייתה משותפת למל"ח ול[[מחנה ישראל]]).

*'''מחלקת המצו"ת''' (= '''ה'''ספקת [[מזוזה|'''מ'''זוזות]] [[ציצית|'''צ'''יצית]] ו[[תפילין|'''ת'''פילין]]), שפעלה לסיפוק תשמישי קדושה וספרים לפליטי [[השואה]] ויוצאי [[רוסיה]] ששהו מעבר לים, במחנות הפליטים וכו' וכן ב[[סין]] וב[[יפן]]; את הסניף המרכזי של המחלקה, ממנו סופקו המצרכים לכל אירופה, ב[[פוקינג]], ניהל הרב [[דוד ברוומן]]; הסניף שסיפק תשמישי קדושה וספרים לפליטים שברחו למזרח הרחוק, נוהל בידי רבה של [[שנחאי]], הרב [[מאיר אשכנזי]].

*'''המחלקה ליוצאי צבא''' התעסקה עם החיילים היהודיים בצבא [[ארצות הברית]]; לתשמישי קדושה; ספרים לקריאה וללימוד; חוברות מיוחדות שהוצאו בשבילם ([[סידור]]ים ו[[מחזור]]ים, [[ברכת המזון]], ספרונים של [[שיחות]] וספרוני עידוד וחיזוק; והתעסקות באופן כללי עם כל צרכיהם (גם מחלקה זו הייתה משותפת ל[[מחנה ישראל]]).

*'''שיעורי ערב''' - שיעורים תורניים לבעלי-בתים [[יהודים]] העסוקים בפרנסתם בשעות היממה, שהתקיימו בשעות הערב על ידי ה[[מל"ח]] בבתי הכנסת או בסניף המקומי; בשנת [[תש"ה]] עבר ארגון השיעורים לידי מחלקת [[אשל התורה]] של [[מחנה ישראל]]; בשנת [[תש"ז]] חזר ארגון השיעורים לידי מל"ח. 

*'''תעמולה''' למען [[חינוך]] יהודי נערכה בין ההורים היהודיים ב[[ארצות הברית]] בקנה מידה ארצי; כל סניף מל"ח אחראי היה על מחוז מסויים, והוא דאג לתעמולה; ספרים, חוברות, שלטים, דגלים, דגלונים, שיחות פנים אל פנים ופרסומות בעיתונים, הוקדשו כולם למען "תעמולת החינוך הכשר" - למען שליחת הילדים היהודיים לבתי ספר של ה[[מל"ח]].

*'''מחלקת המורים''' - '''א'''. ארגנה שיעורים פדגוגים בחינוך למורי בתי הספר של ה[[מל"ח]] ובתי ספר אחרים '''ב'''. סידרה משרות חינוכיות למורים יהודיים.

*'''מחלקה לתמיכה''' כספית במוסדות חינוך יהודיים, הן השייכים ל[[מל"ח]] ו[[תות"ל]] והן שאינם שייכים ל[[חב"ד]], כמו [[בית יעקב]] וכו'.

*'''שליחויות לערי שדה''' - [[מרכז שליחות]], בחורים שיצאו כ[[שליח נודד|שלוחים נודדים]] לסיורים של הפצת [[יהדות]] בערי השדה; מחלקה זו פועלת עד היום{{הערה|בניהול האחים הרב [[משה יהודה קוטלרסקי|משה]] ומענדל קוטלרסקי.}}; [[הרבי]] מלך המשיח ייקר מאד מחלקה זו, והקדיש לה [[שיחה|שיחות]] רבות.

*'''כינוסים והרצאות''' - מל"ח ארגן כינוסים והרצאות רבים בכל תחומי ה[[יהדות]], כשההתכנסות המרכזית מביניהם היא ההתכנסות השנתית של תלמידי הישיבות ב[[חג הסוכות]] ב[[770]]; כ"ק אדמו"ר היה מדבר בהתכנסויות אלו באופן קבוע{{הערה|משיחותיו בהזדמנויות אלו - יצאו לאור בקונטרסים בשנים [[תשנ"ג]] - [[תשנ"ד]] על ידי [[קה"ת]], חלקם באו בסדרת ה[[רשימות]] וחלקם נלקטו בספר [[שיחות קודש - קודם הנשיאות]].}}.

*'''[[קה"ת|מחלקת הוצאה לאור - קה"ת]]''' הוציאה לאור עשרות ספרי לימוד וחומרי קריאה עבור הילדים היהודיים, הראויים לציון: [[לוח היום יום]] ו[[ילקוט יומי - אנצקלופדיה של כיס]] (ב"ח) בעריכת [[הרבי]], ירחון "שמועסן פאר קינדער או יוגנד" - ב[[אנגלית]]: "טעקס ענד טיילס"{{הערה|שתרגומו נדפס בירחון [[שיחות לנוער]].}}, ספר המקראה 'ספרנו', [[סידור תהלת ה']], [[סדר ברכות ותפילות באנגלית]], "תורה וישראל" (הסטורי'), "תפילין", "שבת", "מעשה" ([[אנגלית]]), "ספר השנה", "לא תשתחוו" ו"הגדה של פסח" (לה"ק), "דוד המלך", "בית המקדש" ועוד. את הספרים ערך הד"ר [[ניסן מינדל]], והם הודפסו בסיוע 'קרן סטולמן'.

בשנת [[תש"ד]] הוקם 'קרן סטולמן' במטרה לסייע ל[[מרכז לענייני חינוך]] באספקת ספרי לימוד יהודיים, הקרן הוקם על ידי הנגיד [[יוליוס (יהודה) סטולמן]] ו[[אלכסנדר אלחנן כהן]]. בהנהלת הקרן היה חבר [[הרבי]] יחד עם הרב [[ניסן מינדל]].

==תש"י ואילך==

לאחר [[י' שבט תש"י]] הפך [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] לנשיא המל"ח, בנוסף לתפקידו כ'יו"ר'; בניירות תש"נ נרשם כי הרב חודקוב הוא יו"ר המל"ח.

בשנים אלו התמקד מל"ח בניהול [[מפעל השליחות]] ברחבי העולם; בחירת השלוחים, עזרה ראשונית ותקציבים; נפתחו על ידי המל"ח אלפי [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] - שהוכרו כסניף מל"ח; פעילות המל"ח שהייתה עד-אז עברה לאחריותו של כל [[שליח]] בכל אתר ואתר.

יחד עם זאת, בשנים אלו ריכז מל"ח עניינים רבים ב[[חב"ד]]: ניהל את כל [[מפעל השליחות]] המסועף, את [[כינוס השלוחים העולמי]], החזיק בבעלות על בית הרבי ב[[פרזידנט 1304]], היה בעלים של ספריית [[הרבי]] בחדרו{{הערה|עד שאוחדה עם [[ספריית אגודת חסידי חב"ד]] בשנת [[תשמ"ח]].}} ושל בניין ספריית ליובאוויטש שעל ידי 770, ועוד עניינים רבים שנוהלו על ידי הרב חודקוב במסגרת מל"ח.

במשך השנים הצטרפו למוסד ר' [[יהודה קרינסקי]] שפיקח על קשרים עם נדיבים שונים וסייע לרב חודקוב בארגון [[כינוס השלוחים העולמי]] ור' [[משה יהודה קוטלרסקי]] שניהל מטעם המל"ח את [[מפעל השליחות]].

בשנת [[תשמ"ט]], על-פי הוראת הרבי, הוכנס נציג מל"ח לוועד להרחבת [[770]] - הנציג היה הרב [[שלום מענדל סימפסון]].

==מינויים ודיונים==
===שטר צוואה===

בי"ז [[סיוון]] [[תשמ"ח]], נכתבה (על פי הוראת הרבי) 'שטר צוואה' על ידי הרבנים [[חודקוב]], [[ניסן מינדל]] ו[[ישראל יצחק פיקרסקי]] בנוגע להנהגת מוסדות [[ליובאוויטש]]; בשטר מונו להנהלה הראשית של המרכז, שלושתם ביחד וכל אחד לחוד: הרב [[חודקוב]], [[ניסן מינדל]] והרב [[שלום מענדל סימפסון]]{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=3562&highlight=%F6%E5%E5%E0%E4 צילום הצוואה].}}. הצוואה הוגהה על-ידי [[הרבי]], אך לא נמצאה עותק חתום שלה. ישנם הטוענים שהרבי חתם על עותק שאינו בידינו, טענה זו מסתמכת על עדות ר' [[ניסן מינדל]], וכן עדות הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]] ששמע מהרב [[ישראל יצחק פיקרסקי]]. הדבר יצר פילוג בין רבני חב"ד, כאשר ועד של ארבעה רבנים שכללה את הרב [[יהודה קלמן מארלו]], הרב [[יצחק הענדל]], הרב [[יצחק מאיר הרץ]] והרב [[דוד שוחט]], פסק כי חובה לקיים את הצוואה ולמנות את הרב מינדל והרב סימפסון להנהלת המרכז{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=57696 צילום הפסק]}}. לאידך פסקו רוב הרבנים ב[[ועד רבני ליובאוויטש]] אשר אין לצוואה כל תוקף הואיל ולא נמצא לה עותק חתום.

===ניירות רשמיים===

בשנת [[תש"נ]] הכינו{{הערה|על-פי הוראת הרבי ב[[יחידות]] לחברי אגו"ח, ט' [[מרחשוון]] [[תשמ"ט]].}} חברי שלושת המוסדות המרכזיים - [[אגודת חסידי חב"ד]], [[מחנה ישראל]] ומל"ח, ניירות חדשים למוסדותיהם, ובהם נכנסו חברים חדשים, הניירות אושרו על ידי הרבי בחתימת יד קדשו.

למרכז לענייני חינוך מונו החברים: הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], ד"ר [[ניסן מינדל]], הרב [[שמואל דוד רייטשיק]], הרב [[בנימין אליהו גרודצקי]] הרב [[בערל יוניק]], והרב [[דוד רסקין]], הרב [[שלום מענדל סימפסון]], הרב [[אברהם יצחק שם טוב]], הרב [[זאב יחזקאל כ"ץ]]{{הערה|כממלא מקום אביו הרב [[משה פנחס כ"ץ]].}} והרב [[חיים יהודה קרינסקי]].

===שני מרכזים===
לאחר דיונים וויכוחים בשנים [[תשנ"ה]]-[[תשנ"ז]], נוצר מצב של שני 'מרכזים'[[דרוש מקור]]. האחד, נתמך בידי (רוב) רבני [[ועד רבני ליובאוויטש]] המתנהל על ידי ר' חיים יהודה קרינסקי, ר' [[משה יהודה קוטלרסקי]] ור' [[זלמן אהרן גרוסבאום]]. במרכז זה היו חברים (עד לשנת [[תש"ע]]) גם הרבנים: [[אברהם יצחק שם טוב]], [[נחמן סודאק]], ישראל דרן, [[שלום דובער לויטין]], [[שמואל קפלן]] ו[[דניאל מוסקוביץ']]. המרכז השני בראשות הרב [[שלום מענדל סימפסון]], נתמך על-ידי [[בד"צ קראון הייטס]].

===זבל"א===
עקב חילוקי דעות בין הרב [[חיים יהודה קרינסקי]] והרב [[ירחמיאל בנימין קליין]], מורשי החתימה בעמותה, לבין הרב [[אברהם יצחק שם טוב]], הרב [[משה יהודה קוטלרסקי]] ושאר חברי ההנהלה החוקית, הוכרז בשנת [[תש"ע]] על [[זבל"א]] במסגרת [[ועד רבני ליובאוויטש]] בו השתתפו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]], הרב [[משה בוגמילסקי]] והרב [[דוד משה ליברמן]]. במרכז הוויכוח עמדו ניירות תש"נ - האם הם רק לצרכי הממשלה (טענת הרב קרינסקי) או הם משקפים את דעת הרבי (טענת הרב קוטלרסקי והרב שם-טוב).

ב[[חודש אב]] [[תש"ע]] יצאה פסיקה זמנית{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=4485 צילום].}} בו בוטל התואר יו"ר ומונה ועד פועל זמני בו חברים הרב קרינסקי, הרב קוטלרסקי והרב ו[[זלמן אהרן גרוסבאום]].

==לקריאה נוספת==
*'''כאן לא מסכמים''', בתוך מוסף 'המהפכנים' [[שבועון כפר חב"ד]] חג הסוכות תש"פ, עמוד 6

==קישורים חיצוניים==
* מסמכים, עדויות ומענות:, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=65079 כל האמת על המל"ח וכינוס השלוחים], {{תמונה}}

{{770}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארצות הברית]]
@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:מרכז לעניני חינוך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לוגו המרכז]]
 '''מרכז לעניני חינוך''' (מכונה בקיצור '''מל"ח''') הינו הגוף האחראי על כל פעילות [[הפצת המעיינות]] של [[חסידות חב"ד]] ומרכז את [[מפעל השליחות]] העולמי.
+יו"ר המרכז הינו הרב [[חיים יהודה קרינסקי]].
 ==ייסוד המרכז==
-המרכז הוקם ב[[חודש תמוז]] שנת [[תש"א]] על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] בקשר עם בואו של [[הרבי|חתנו]] ב[[כ"ח סיון תש"א]] ועל מנת לרכז תחתיו את פעילות ה[[חינוך]] וה[[יהדות]] ב[[ארצות הברית]]{{הערה|במקביל ל[[מחנה ישראל]] שמטרתו הייתה לאחד את כלל [[יהודי]] ה[[עולם]] והוצאת הספרים [[קה"ת]].}}.
+המרכז הוקם ב[[חודש תמוז]] שנת [[תש"א]] על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] במטרה לרכז את פעילות ה[[חינוך]] וה[[יהדות]] ב[[ארצות הברית]]{{הערה|במקביל ל[[מחנה ישראל]] שמטרתו הייתה לאחד את כלל [[יהודי]] ה[[עולם]] והוצאת הספרים [[קה"ת]].}}.
-כמנהל המרכז מונה עוזרו של הרבי, הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], וכמזכיר מונה הד"ר [[ניסן מינדל]]; כמשרד המל"ח נקבע חדר ב[[770 - מרכז חב"ד העולמי#קומת כניסה|קומה הראשונה]] של [[770|770 איסטערן פארקווי]], (לאחר מספר חודשים בהם התגורר [[הרבי]] במקום), לימים הפך החדר ל[[חדר הרבי|חדרו האישי של הרבי]], כאשר משרדי המל"ח מועתקים לחדר המזכירות{{הערה|לאחר כעשרים שנה עברו משרדי המל"ח לחדרו של הרב [[חודקוב]] בקצה השני של [[770]].}}.
+בראש המרכז הועמד חתנו, [[הרבי]], שהגיע [[כ"ח סיוון תש"א|באותה העת]] ל[[ארצות הברית]]; כמנהל המרכז מונה עוזרו של הרבי, הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], וכמזכיר מונה הד"ר [[ניסן מינדל]]; כמשרד המל"ח נקבע חדר ב[[770 - מרכז חב"ד העולמי#קומת כניסה|קומה הראשונה]] של [[770|770 איסטערן פארקווי]], (לאחר מספר חודשים בהם התגורר [[הרבי]] במקום), לימים הפך החדר ל[[חדר הרבי|חדרו האישי של הרבי]], כאשר משרדי המל"ח מועתקים לחדר המזכירות{{הערה|לאחר כעשרים שנה עברו משרדי המל"ח לחדרו של הרב [[חודקוב]] בקצה השני של [[770]].}}.
 בין עובדי משרד המרכז בימי הבראשית נמנו גם הרב [[אברהם פריז]] והרב [[מאיר ליבר קלר]].
@@ שורה 18: / שורה 20: @@
 מרכז לענייני חינוך ריכז את כל פעילות ה[[יהדות]] וה[[חינוך]] ב[[ארצות הברית]], מלבד ישיבות וחדרים{{הערה|שהיו תחת [[מרכז הישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש]] בהנהלת [[הרש"ג|הרב שמריהו גורארי']].}}; בין פעולותיו נמנו{{הערה|על פי 'סקירה קצרה' שבסוף [[לוח היום יום]], [[סידור תהלת השם]] ([[תש"ה]] ו[[תש"ז]]) ו[[תולדות חב"ד בארצות הברית]].}}:
-*'''בתי ספר לנערות''' - [[בית רבקה]] (ע"ש [[הרבנית רבקה]]) ו[[בית שרה]] (ע"ש [[הרבנית שטערנא שרה]]); בתי ספר כאלו הוקמו על ידי סניפי המל"ח בערי השדה, והשפעתם הייתה גדולה: למדו בהם מאות תלמידות שהשפיעו על הוריהם וגרמו למשפחות רבות להתקרב ל[[יהדות]]{{הערה|עדות [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ|אגרות קודש שלו]] חלק ז' אגרת א'תתקס"ב.}}. הסניף המרכזי של [[בית רבקה (קראון הייטס)|בית רבקה]] שכן ב[[קראון הייטס]].
+*'''בתי ספר לנערות''' - [[בית רבקה]] (ע"ש [[הרבנית רבקה]]) ו[[בית שרה]] (ע"ש [[הרבנית שטערנא שרה]]); בתי ספר כאלו הוקמו על ידי סניפי המל"ח בערי השדה, והשפעתם הייתה גדולה: למדו בהם מאות תלמידות שהשפיעו על הוריהם וגרמו למשפחות רבות להתקרב ל[[יהדות]]{{הערה|עדות [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ|אגרות קודש שלו]] חלק ז' אגרת א'תתקס"ב.}}. הסניף המרכזי של [[בית רבקה]] שכן ב[[קראון הייטס]].
 *'''[[מסיבות שבת]]''' - מידי [[שבת קודש]] התכנסו עשרות ילדים וילדות{{הערה|בצורה נפרדת}} בכל סניף [[מל"ח]], שמעו מפי מדריכים על קדושת ה[[שבת]], על [[יהדות]] ו[[ענייני דיומא]]; פעילויות מיוחדות בנושאי יהדות אורגנו על ידי כל סניף; מידי פעם - בדרך כלל ב[[ל"ג בעומר]], התכנסו ילדי הסניפים למעין [[פאראד]] בחצר [[770]], ו[[הרבי]] היה נושא לפניהם דברים על [[יהדות]] ו[[חסידות]].
@@ שורה 28: / שורה 30: @@
 *'''מחלקת המצו"ת''' (= '''ה'''ספקת [[מזוזה|'''מ'''זוזות]] [[ציצית|'''צ'''יצית]] ו[[תפילין|'''ת'''פילין]]), שפעלה לסיפוק תשמישי קדושה וספרים לפליטי [[השואה]] ויוצאי [[רוסיה]] ששהו מעבר לים, במחנות הפליטים וכו' וכן ב[[סין]] וב[[יפן]]; את הסניף המרכזי של המחלקה, ממנו סופקו המצרכים לכל אירופה, ב[[פוקינג]], ניהל הרב [[דוד ברוומן]]; הסניף שסיפק תשמישי קדושה וספרים לפליטים שברחו למזרח הרחוק, נוהל בידי רבה של [[שנחאי]], הרב [[מאיר אשכנזי]].
-*'''[[המחלקה לעובדים בצבא]]''' הוקמה בתקופת השואה, על ידי מל"ח ופעלה בשיתוף עם מחנה ישראל. המחלקה התעסקה עם החיילים היהודיים בצבא [[ארצות הברית]]; וסיפקה להם: תשמישי קדושה; ספרי קריאה ולימוד; חוברות מיוחדות - מעסעדזש - שהוצאו בשבילם, ([[סידור]]ים ומחזורים, [[ברכת המזון]], ספרונים של [[שיחות]] וספרוני עידוד וחיזוק; והתעסקות באופן כללי עם כל צרכיהם{{הערה|ראה עוד ב[[תולדות חב"ד בארצות הברית]] פרק נז, [[ימי בראשית]] ע' 230-1, בית משיח 652, כפר חב"ד פ' וירא תשפ"ד}}.
+*'''המחלקה ליוצאי צבא''' התעסקה עם החיילים היהודיים בצבא [[ארצות הברית]]; לתשמישי קדושה; ספרים לקריאה וללימוד; חוברות מיוחדות שהוצאו בשבילם ([[סידור]]ים ו[[מחזור]]ים, [[ברכת המזון]], ספרונים של [[שיחות]] וספרוני עידוד וחיזוק; והתעסקות באופן כללי עם כל צרכיהם (גם מחלקה זו הייתה משותפת ל[[מחנה ישראל]]).
 *'''שיעורי ערב''' - שיעורים תורניים לבעלי-בתים [[יהודים]] העסוקים בפרנסתם בשעות היממה, שהתקיימו בשעות הערב על ידי ה[[מל"ח]] בבתי הכנסת או בסניף המקומי; בשנת [[תש"ה]] עבר ארגון השיעורים לידי מחלקת [[אשל התורה]] של [[מחנה ישראל]]; בשנת [[תש"ז]] חזר ארגון השיעורים לידי מל"ח.
@@ שורה 42: / שורה 44: @@
 *'''כינוסים והרצאות''' - מל"ח ארגן כינוסים והרצאות רבים בכל תחומי ה[[יהדות]], כשההתכנסות המרכזית מביניהם היא ההתכנסות השנתית של תלמידי הישיבות ב[[חג הסוכות]] ב[[770]]; כ"ק אדמו"ר היה מדבר בהתכנסויות אלו באופן קבוע{{הערה|משיחותיו בהזדמנויות אלו - יצאו לאור בקונטרסים בשנים [[תשנ"ג]] - [[תשנ"ד]] על ידי [[קה"ת]], חלקם באו בסדרת ה[[רשימות]] וחלקם נלקטו בספר [[שיחות קודש - קודם הנשיאות]].}}.
-*'''[[קה"ת|מחלקת הוצאה לאור - קה"ת]]''' הוציאה לאור עשרות ספרי לימוד וחומרי קריאה עבור הילדים היהודיים, הראויים לציון: [[לוח היום יום]] ו[[ילקוט יומי - אנצקלופדיה של כיס]] (ב"ח) בעריכת [[הרבי]], ירחון "שמועסן פאר קינדער או יוגנד" - ב[[אנגלית]]: "טאקס ענד טיילס"{{הערה|שתרגומו נדפס בירחון [[שיחות לנוער]].}}, ספר המקראה 'ספרנו', [[סידור תהלת ה']], [[סדר ברכות ותפילות באנגלית]], "תורה וישראל" (הסטורי'), "תפילין", "שבת", "מעשה" ([[אנגלית]]), "ספר השנה", "לא תשתחוו" ו"הגדה של פסח" (לה"ק), "דוד המלך", "בית המקדש" ועוד. את הספרים ערך הד"ר [[ניסן מינדל]], והם הודפסו בסיוע 'קרן סטולמן'. הרבי היה מעורב בהפקה והוצאה לאור של חיבורים אלו. הרבי התבטא אודות חוברות מסוג זה - אני לא מגיה [הגהה של כל מילה], אלא רק אחראי על תוכן הרעיון והגישה: "פשיטא שכשאני מגיה חוברת היוצאת לאור על ידי המל"ח וכיוצא בזה - תוכן הגהתי כללות הרעיון, הגישה וכיוצא בזה אבל לא ענין כהנזכר לעיל [דהיינו בדיקה כיצד לבטא את שם ה' בברכות ותפילות]"{{הערה|הערות וביאורים אוהלי תורה, גיליון פסח תשפ"ג, ע' 170}}
+*'''[[קה"ת|מחלקת הוצאה לאור - קה"ת]]''' הוציאה לאור עשרות ספרי לימוד וחומרי קריאה עבור הילדים היהודיים, הראויים לציון: [[לוח היום יום]] ו[[ילקוט יומי - אנצקלופדיה של כיס]] (ב"ח) בעריכת [[הרבי]], ירחון "שמועסן פאר קינדער או יוגנד" - ב[[אנגלית]]: "טעקס ענד טיילס"{{הערה|שתרגומו נדפס בירחון [[שיחות לנוער]].}}, ספר המקראה 'ספרנו', [[סידור תהלת ה']], [[סדר ברכות ותפילות באנגלית]], "תורה וישראל" (הסטורי'), "תפילין", "שבת", "מעשה" ([[אנגלית]]), "ספר השנה", "לא תשתחוו" ו"הגדה של פסח" (לה"ק), "דוד המלך", "בית המקדש" ועוד. את הספרים ערך הד"ר [[ניסן מינדל]], והם הודפסו בסיוע 'קרן סטולמן'.
-חיבורים וחוברות אלו הופצו בקרב כלל ילדי ארה"ב והודפסו בהם מנהגים חב"דיים וגם אחרים, מקיטל בראש השנה ועד נוסח כפרות שונה.
-בשנת [[תש"ד]] הוקם 'קרן סטולמן' במטרה לסייע ל[[מרכז לענייני חינוך]] באספקת ספרי לימוד יהודיים, הקרן הוקם על ידי הנגיד [[יוליוס (יהודה) סטולמן]] ו[[אלכסנדר אלחנן כהן]]. בהנהלת הקרן היה חבר [[הרבי]] יחד עם הרב [[ניסן מינדל]].{{מקור}}
-===פעילות המרכז המתחדשת===
+בשנת [[תש"ד]] הוקם 'קרן סטולמן' במטרה לסייע ל[[מרכז לענייני חינוך]] באספקת ספרי לימוד יהודיים, הקרן הוקם על ידי הנגיד [[יוליוס (יהודה) סטולמן]] ו[[אלכסנדר אלחנן כהן]]. בהנהלת הקרן היה חבר [[הרבי]] יחד עם הרב [[ניסן מינדל]].
-כיום עיקר הפעילות תחת שם הארגון מתקיימת מבניין [[788 איסטערן פארקווי]] תחת [[מרכז 302|מחלקה '302']] המנוהלת על ידי הרב [[משה קוטלרסקי]]:
-*'''[[CTeen]]'''
-*'''Ckeeds'''
-*'''[[jem]]'''
-*'''JNet'''
-*'''בית מדרש לשלוחים'''
-*'''מיי שליח'''
-*'''[[כינוס השלוחים העולמי]]'''
-*'''משרד משיח''' - בהנהלת הרב שלמה נפרסטק.
 ==תש"י ואילך==
-לאחר [[י' שבט תש"י]] הפך [[הרבי]] לנשיא המל"ח, בנוסף לתפקידו כ'יו"ר'; בניירות [[תש"נ]] נרשם כי הרב חודקוב הוא יו"ר המל"ח.
+לאחר [[י' שבט תש"י]] הפך [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] לנשיא המל"ח, בנוסף לתפקידו כ'יו"ר'; בניירות תש"נ נרשם כי הרב חודקוב הוא יו"ר המל"ח.
 בשנים אלו התמקד מל"ח בניהול [[מפעל השליחות]] ברחבי העולם; בחירת השלוחים, עזרה ראשונית ותקציבים; נפתחו על ידי המל"ח אלפי [[בית חב"ד|בתי חב"ד]] - שהוכרו כסניף מל"ח; פעילות המל"ח שהייתה עד-אז עברה לאחריותו של כל [[שליח]] בכל אתר ואתר.
-עם זאת, בשנים אלו ריכז מל"ח עניינים רבים ב[[חב"ד]]: ניהל את כל [[מפעל השליחות]] המסועף, את [[כינוס השלוחים העולמי]], החזיק בבעלות על בית הרבי ב[[פרזידנט 1304]], היה בעלים של ספריית [[הרבי]] בחדרו{{הערה|עד שאוחדה עם [[ספריית אגודת חסידי חב"ד]] בשנת [[תשמ"ח]].}} ושל בניין ספריית ליובאוויטש שעל ידי 770, ועוד עניינים רבים שנוהלו על ידי הרב חודקוב במסגרת מל"ח.
+יחד עם זאת, בשנים אלו ריכז מל"ח עניינים רבים ב[[חב"ד]]: ניהל את כל [[מפעל השליחות]] המסועף, את [[כינוס השלוחים העולמי]], החזיק בבעלות על בית הרבי ב[[פרזידנט 1304]], היה בעלים של ספריית [[הרבי]] בחדרו{{הערה|עד שאוחדה עם [[ספריית אגודת חסידי חב"ד]] בשנת [[תשמ"ח]].}} ושל בניין ספריית ליובאוויטש שעל ידי 770, ועוד עניינים רבים שנוהלו על ידי הרב חודקוב במסגרת מל"ח.
-במשך השנים הצטרפו למוסד הרב [[יהודה קרינסקי]] שפיקח על קשרים עם נדיבים שונים וסייע לרב חודקוב בארגון [[כינוס השלוחים העולמי]] והרב [[משה יהודה קוטלרסקי]] שניהל מטעם המל"ח את [[מפעל השליחות]].
+במשך השנים הצטרפו למוסד ר' [[יהודה קרינסקי]] שפיקח על קשרים עם נדיבים שונים וסייע לרב חודקוב בארגון [[כינוס השלוחים העולמי]] ור' [[משה יהודה קוטלרסקי]] שניהל מטעם המל"ח את [[מפעל השליחות]].
 בשנת [[תשמ"ט]], על-פי הוראת הרבי, הוכנס נציג מל"ח לוועד להרחבת [[770]] - הנציג היה הרב [[שלום מענדל סימפסון]].
@@ שורה 74: / שורה 63: @@
 ===שטר צוואה===
-בי"ז [[סיוון]] [[תשמ"ח]], נכתבה (על פי הוראת הרבי) 'שטר צוואה' על ידי הרבנים [[חודקוב]], [[ניסן מינדל]] ו[[ישראל יצחק פיקרסקי]] בנוגע להנהגת מוסדות [[ליובאוויטש]]; בשטר מונו להנהלה הראשית של המרכז, שלושתם ביחד וכל אחד לחוד: הרב [[חודקוב]], [[ניסן מינדל]] והרב [[שלום מענדל סימפסון]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=3562&highlight=%F6%E5%E5%E0%E4 צילום הצוואה].}}. הצוואה הוגהה על-ידי [[הרבי]], אך לא נמצאה עותק חתום שלה. ישנם הטוענים שהרבי חתם על עותק שאינו בידינו, טענה זו מסתמכת על עדות ר' [[ניסן מינדל]], וכן עדות הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]] ששמע מהרב [[ישראל יצחק פיקרסקי]]. הדבר יצר פילוג בין רבני חב"ד, כאשר ועד של ארבעה רבנים שכללה את הרב [[יהודה קלמן מארלו]], הרב [[יצחק הענדל]], הרב [[יצחק מאיר הרץ]] והרב [[דוד שוחט]], פסק כי חובה לקיים את הצוואה ולמנות את הרב מינדל והרב סימפסון להנהלת המרכז{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=57696 צילום הפסק]}}. לאידך פסקו רוב הרבנים ב[[ועד רבני ליובאוויטש]] אשר אין לצוואה כל תוקף הואיל ולא נמצא לה עותק חתום.{{מקור}}
+בי"ז [[סיוון]] [[תשמ"ח]], נכתבה (על פי הוראת הרבי) 'שטר צוואה' על ידי הרבנים [[חודקוב]], [[ניסן מינדל]] ו[[ישראל יצחק פיקרסקי]] בנוגע להנהגת מוסדות [[ליובאוויטש]]; בשטר מונו להנהלה הראשית של המרכז, שלושתם ביחד וכל אחד לחוד: הרב [[חודקוב]], [[ניסן מינדל]] והרב [[שלום מענדל סימפסון]]{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=3562&highlight=%F6%E5%E5%E0%E4 צילום הצוואה].}}. הצוואה הוגהה על-ידי [[הרבי]], אך לא נמצאה עותק חתום שלה. ישנם הטוענים שהרבי חתם על עותק שאינו בידינו, טענה זו מסתמכת על עדות ר' [[ניסן מינדל]], וכן עדות הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]] ששמע מהרב [[ישראל יצחק פיקרסקי]]. הדבר יצר פילוג בין רבני חב"ד, כאשר ועד של ארבעה רבנים שכללה את הרב [[יהודה קלמן מארלו]], הרב [[יצחק הענדל]], הרב [[יצחק מאיר הרץ]] והרב [[דוד שוחט]], פסק כי חובה לקיים את הצוואה ולמנות את הרב מינדל והרב סימפסון להנהלת המרכז{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=57696 צילום הפסק]}}. לאידך פסקו רוב הרבנים ב[[ועד רבני ליובאוויטש]] אשר אין לצוואה כל תוקף הואיל ולא נמצא לה עותק חתום.
 ===ניירות רשמיים===
@@ שורה 83: / שורה 72: @@
 ===שני מרכזים===
-לאחר דיונים וויכוחים בשנים [[תשנ"ה]]-[[תשנ"ז]], נוצר מצב של שני 'מרכזים'. האחד, נתמך בידי (רוב) רבני [[ועד רבני ליובאוויטש]] המתנהל על ידי [[חיים יהודה קרינסקי]], ר' [[משה יהודה קוטלרסקי]] ור' [[זלמן אהרן גרוסבאום]]. במרכז זה היו חברים (עד לשנת [[תש"ע]]) גם הרבנים: [[אברהם יצחק שם טוב]], [[נחמן סודאק]], [[ישראל דערן]], [[שלום דובער לויטין]], [[שמואל קפלן]] ו[[דניאל מוסקוביץ']]. המרכז השני בראשות הרב [[שלום מענדל סימפסון]], נתמך על-ידי [[בד"צ קראון הייטס]] ורבנים נוספים{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/n/image_gen/cache/353dc1694e44257367095326d3d4fff8.jpg בד"צ קראון הייטס לרב סימפסון: פשיטא שברשותך להוציא לאור ספרי קה"ת, ולהחליט בעניני המל"ח, ובכל מה שקבלתם יפוי כח מבעל הצוואה נשיא דורנו] {{אינפו}}, [https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/11/17-11-2020-20-03-16-%D7%97%D7%99%D7%99-%D7%A9%D7%A8%D7%94-%D7%9C%D7%94%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%94-770.pdf הרב שווי והרב יצחק הענדל: לאור הצוואה הידועה הבעלות של המל"ח ניתן לרב סימפסאן] (ע' 8) {{אינפו}}}}
+לאחר דיונים וויכוחים בשנים [[תשנ"ה]]-[[תשנ"ז]], נוצר מצב של שני 'מרכזים'[[דרוש מקור]]. האחד, נתמך בידי (רוב) רבני [[ועד רבני ליובאוויטש]] המתנהל על ידי ר' חיים יהודה קרינסקי, ר' [[משה יהודה קוטלרסקי]] ור' [[זלמן אהרן גרוסבאום]]. במרכז זה היו חברים (עד לשנת [[תש"ע]]) גם הרבנים: [[אברהם יצחק שם טוב]], [[נחמן סודאק]], ישראל דרן, [[שלום דובער לויטין]], [[שמואל קפלן]] ו[[דניאל מוסקוביץ']]. המרכז השני בראשות הרב [[שלום מענדל סימפסון]], נתמך על-ידי [[בד"צ קראון הייטס]].
 ===זבל"א===
 עקב חילוקי דעות בין הרב [[חיים יהודה קרינסקי]] והרב [[ירחמיאל בנימין קליין]], מורשי החתימה בעמותה, לבין הרב [[אברהם יצחק שם טוב]], הרב [[משה יהודה קוטלרסקי]] ושאר חברי ההנהלה החוקית, הוכרז בשנת [[תש"ע]] על [[זבל"א]] במסגרת [[ועד רבני ליובאוויטש]] בו השתתפו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]], הרב [[משה בוגמילסקי]] והרב [[דוד משה ליברמן]]. במרכז הוויכוח עמדו ניירות תש"נ - האם הם רק לצרכי הממשלה (טענת הרב קרינסקי) או הם משקפים את דעת הרבי (טענת הרב קוטלרסקי והרב שם-טוב).
-ב[[חודש אב]] [[תש"ע]] יצאה פסיקה זמנית{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=4485 צילום].}} בו בוטל התואר יו"ר ומונה ועד פועל זמני בו חברים הרב קרינסקי, הרב קוטלרסקי והרב ו[[זלמן אהרן גרוסבאום]].
+ב[[חודש אב]] [[תש"ע]] יצאה פסיקה זמנית{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=4485 צילום].}} בו בוטל התואר יו"ר ומונה ועד פועל זמני בו חברים הרב קרינסקי, הרב קוטלרסקי והרב ו[[זלמן אהרן גרוסבאום]].
 ==לקריאה נוספת==
-*'''כאן לא מסכמים''', בתוך מוסף 'המהפכנים' [[שבועון כפר חב"ד]] חג הסוכות תש"פ, עמוד 6 {{*}} חג הסוכות תשפ"ב עמוד 6
+*'''כאן לא מסכמים''', בתוך מוסף 'המהפכנים' [[שבועון כפר חב"ד]] חג הסוכות תש"פ, עמוד 6
 ==קישורים חיצוניים==
-* מסמכים, עדויות ומענות:, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=65079 כל האמת על המל"ח וכינוס השלוחים], {{תמונה}} {{אינפו}}
+* מסמכים, עדויות ומענות:, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=65079 כל האמת על המל"ח וכינוס השלוחים], {{תמונה}}
-*'''[https://collive.com/breaking-the-ice-in-america/ 'שוברים את הקרח' באמריקה]''', בתכנית הוידאו השבועית של ר' [[שלום דובער שפירא (בן ליפמן)|שלום דובער שפירא]] {{וידאו}}{{COL}} (אנגלית)
 {{770}}
 {{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארצות הברית]]