עריכת הדף "מרדכי אליהו שווי"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.

ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.

גרסה אחרונה הטקסט שלך
שורה 1: שורה 1:
{{אין תמונה}}
+
הרב '''מרדכי אליהו שווי''' ([[תרס"ד]] - [[ו' שבט]] [[תש"ב]]) היה [[חסיד]] בתקופת [[הרבי הריי"צ]], חניך ישיבות [[תומכי תמימים]], ו[[שליח]]ו של [[הרבי הריי"צ]] לקהילות יהודיות שונות, שם כיהן בתפקידים [[מרא דאתרא|רבניים]].
הרב '''מרדכי אליהו שוויי''' ([[תרס"ד]] [[ו' שבט]] [[תש"ב]]) היה [[חסיד]] בתקופת [[הרבי הריי"צ]], חניך ישיבות [[תומכי תמימים]], ו[[שליח]]ו של [[הרבי הריי"צ]] לקהילות יהודיות שונות, שם כיהן בתפקידים [[מרא דאתרא|רבניים]].
 
  
 
==תולדות חיים==
 
==תולדות חיים==
הרב מרדכי אליהו שוויי נולד בשנת [[תרס"ד]] בעיר [[דווינסק]] שבלטביה, הוא היה נכדו של הרב אייזיק טריווש מווילנה, מגזע צאצאי [[רש"י]].
+
הרב מרדכי אליהו שווי נולד בשנת [[תרס"ד]] בעיר [[דווינסק]] שב[[ליטא]] כנכדו של הרב אייזיק טראוויש, מגזע צאצאי [[רש"י]].
  
בשנת [[תרע"ו]] נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]], ונשאר ללמוד שם במשך שנתיים, ולאחר מכן, בקיץ [[תרע"ז]], חזר לביתו הורה בדווינסק, מחמת שריפה שנפלה בישיבה{{הערה|ראה זכרון לבני ישראל פרק י"ב}}, והמשיך לשקוד על [[לימוד התורה]] באחד מבתי המדרש שבעיר דווינסק.
+
בשנת [[תרע"ו]] נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]], ונשאר ללמוד שם במשך שנתיים, ולאחר מכן, בקיץ תרע״ז,חזר לביתו הורה בדווינסק, מחמת שריפה שנפלה בישיבה (ראה זכרון לבני ישראל פרק י״ב), והמשיך לשקוד על [[לימוד התורה]] באחד מבתי המדרש שבעיר דווינסק.
  
 
ה'[[רוגוצ'ובר]]', רבי יוסף רוזין, שהיה אז רב עדת החסידים בעיר, חיבב את הנער, והזמינו ללמוד עמו בביתו. וכך זכה הנער לשמש את הגאון במשך שנים אחדות, ואף לקבל ממנו '[[סמיכה]]' להוראה.
 
ה'[[רוגוצ'ובר]]', רבי יוסף רוזין, שהיה אז רב עדת החסידים בעיר, חיבב את הנער, והזמינו ללמוד עמו בביתו. וכך זכה הנער לשמש את הגאון במשך שנים אחדות, ואף לקבל ממנו '[[סמיכה]]' להוראה.
  
כשהגיע לגיל ה[[נישואין]], [[חתונה|התחתן]] עם רעייתו מרת בוניא, בתו של החסיד ר' [[מנחם מענדל דימאנט]], ונכדתו של החסיד ר' [[אהרן יעקב וויילער]].
+
לכשהגיע לגיל ה[[נישואין]], [[חתונה|התחתן]] עם רעייתו מרת בוניא, בתו של ר' [[מנחם מענדל דימונד]], ונכדתו של ר' [[אהרון יעקב ויילער]].
  
בשנת [[תרפ"ח]] לערך, העתיק את מקום מגוריו על פי הוראת [[הרבי הריי"צ]] לעיר אבּוּ (טורְקוּ) שב[[פינלנד]], ועסק שם ב[[חינוך]] הנוער, ובקירוב צעירים ל[[יהדות]], שם גם נולדו לו ילדיו.
+
בשנת [[תר"צ]] העתיק את מקום מגוריו על פי הוראת [[הרבי הריי"צ]] לעיר אבו שב[[פינלנד]], ועסק שם ב[[חינוך]] הנוער, ובקירוב צעירים ל[[יהדות]], שם גם נולדו לו ילדיו.
 +
היום יום הידוע, על גיל האפשערעניש, היא מאגרת שנכתבה אליו, כמצויין ג״כ בהרות הרבי על היום יום משנת תשנ״ג.
  
פתגם [[היום יום]] הידוע על גיל האפשערניש, היא מאגרת שנכתבה אליו, כמצויין גם כן בהערות הרבי על היום יום משנת [[תשנ"ג]].
+
הוא שהה במשך חמש שנים בשליחותו בפינלנד, וראה פועל טוב במעשיו, ובשנת [[תרצ"ה]] העתיק את מקום מגוריו לעיר נארווא (אסטוניה), שם כיהן כ[[רב מורה הוראה]], וכ[[שוחט ובודק]].
  
הוא שהה במשך חמש שנים בשליחותו בפינלנד, וראה פועל טוב במעשיו, ובשנת [[תרצ"ה]] העתיק את מקום מגוריו לעיר נארווה שב[[אסטוניה]], שם כיהן כ[[רב מורה הוראה]], וכ[[שוחט ובודק]].
+
לאחר פרוץ [[מלחמת העולם השניה]] בשנת [[ת"ש]], נמלטה משפחתו מאימת המלחמה לעיר וקפנט, שבסמיכות ל[[בוכרה]].
  
לאחר פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] בשנת [[ת"ש]], נמלטה משפחתו מאימת המלחמה לעיר וופקנט, שבסמיכות ל[[בוכרה]].
+
בהיותו בבוכרה, נפל באחד הימים לנהר ורק לאחר מאמצים רבים הצליח להינצל, אך מערכות גופו קרסו, ובשל העובדה שלא היה בנמצא בית רפואה מקצועי, נפטר מחולי כתוצאה מאסון זה ב[[ו' שבט]] [[תש"ב]], והותיר אחריו ארבעה יתומים (שלושה בנים ובת).
 
 
בהיותו בבוכרה, נפל באחד הימים לנהר ורק לאחר מאמצים רבים הצליח להינצל, אך מערכות גופו קרסו, ובשל העובדה שלא היה בנמצא בית רפואה מקצועי, נפטר מחולי כתוצאה מאסון זה ב[[ו' שבט]] [[תש"ב]], ולמרות המאמצים הרבים, לצערה של המשפחה לא הצליחו להביאו לקבר ישראל. הוא הותיר אחריו אלמנה וארבעה יתומים (שלושה בנים ובת).
 
  
 
==משפחתו==
 
==משפחתו==
*בתו, מרת הינדא - נפטרה מזיהום בהיותה בת 14, ב[[ט"ו אלול]] [[תש"ב]].
+
'''בניו:'''
*בנו, הרב [[ברוך שלום שוויי]].
+
*[[מרת הינדא, שנפטרה מאינפקציה בהיותה בת 14]].
*בנו, הרב [[אייזיק שוויי]] - מרבני קהילת חב"ד ליובאוויטש ב[[מונטריאול]].
+
*[[ברוך שלום שווי]].
*בנו, הרב [[אהרן יעקב שוויי]] - מרא דאתרא בשכונת [[קראון הייטס]].
+
*[[אייזיק שווי]] - מרבני קהילת חב"ד ליובאוויטש ב[[מונטריאול]].
 +
*[[אהרון יעקב שווי]] - מרא דאתרא בשכונת [[קראון הייטס]].
  
 
==לקריאה נוספת==
 
==לקריאה נוספת==
*מבוא לכרך הראשון של '[[כתבי ר' אייזיק]]'.
+
*הקדמה לכרך הראשון של '[[כתבי ר' אייזיק]]'.
*מבוא לספר '[[כתבי ר' אהרן יעקב]]'.
 
  
{{הערות שוליים}}
+
{{מיון רגיל:שווי, מרדכי אליהו}}
{{מיון רגיל:שוויי, מרדכי אליהו}}
+
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
 
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
 
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
 
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
 
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
 
[[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
 
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
 
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ב]]
 
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ד]]
 
[[קטגוריה:אישים בדווינסק]]
 
[[קטגוריה:משפחת שוויי]]
 

לתשומת לבך: תרומתך לחב"דפדיה תפורסם תחת תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף חב"דפדיה:זכויות יוצרים לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך, או העתקת אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים. אין לעשות שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!

ביטול עזרה בעריכה (נפתח בחלון חדש)