עריכת הדף "מקדש מלך (ספר)"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
בין גדולי רבני יהדות מרוקו שעסקו בתורת הקבלה, היו כמה שהעלו את חידושיהם וביאוריהם ל[[ספר הזוהר]] על גבי הכתב, ביניהם הספר 'לקט שושנים' מאת רבי יעקב פינטו ורבי ישעיה הכהן (בו גם נכללו דברי תורתו של רבם המשותף רבי אברהם אזולאי){{הערה|ספר שרבי שלום בוזאגלו עצמו סייע בעריכתו, כפי שכותבים רבותיו בהקדמת הספר.}}, הספר 'מקדש השם' של רבי משה זכות, וכן קובץ ליקוטים מכתבי [[האריז"ל]] הנוגעים לפירושי הזוהר. | בין גדולי רבני יהדות מרוקו שעסקו בתורת הקבלה, היו כמה שהעלו את חידושיהם וביאוריהם ל[[ספר הזוהר]] על גבי הכתב, ביניהם הספר 'לקט שושנים' מאת רבי יעקב פינטו ורבי ישעיה הכהן (בו גם נכללו דברי תורתו של רבם המשותף רבי אברהם אזולאי){{הערה|ספר שרבי שלום בוזאגלו עצמו סייע בעריכתו, כפי שכותבים רבותיו בהקדמת הספר.}}, הספר 'מקדש השם' של רבי משה זכות, וכן קובץ ליקוטים מכתבי [[האריז"ל]] הנוגעים לפירושי הזוהר. | ||
| − | בין תלמידיהם של גדולים אלו, נמנה רבי שלום בוזגלו{{הערה|נולד בשנת [[ה'ת"ס]] ונפטר ב[[י"ב באב]] [[ה'תק"ם]]. מלבד רבותיו הנזכרים, היה גם תלמידו של רבי חיים בן עטר הזקן, סבו של רבי חיים בן עטר, וכן של אביו רבי משה ששימש כראש ישיבה בעיר סאלי.}}, אשר בעקבות רדיפות של מלך [[מרוקו]] כלפיו עבר להתגורר בשנת [[תק"ה]] ב[[לונדון]] ושימש בה כרב [[מורה הוראה]] ו[[אב בית דין]], ובה גם ערך את ספריו הרבים, | + | בין תלמידיהם של גדולים אלו, נמנה רבי שלום בוזגלו{{הערה|נולד בשנת [[ה'ת"ס]] ונפטר ב[[י"ב באב]] [[ה'תק"ם]]. מלבד רבותיו הנזכרים, היה גם תלמידו של רבי חיים בן עטר הזקן, סבו של רבי חיים בן עטר, וכן של אביו רבי משה ששימש כראש ישיבה בעיר סאלי.}}, אשר בעקבות רדיפות של מלך [[מרוקו]] כלפיו עבר להתגורר בשנת [[תק"ה]] ב[[לונדון]] ושימש בה כרב [[מורה הוראה]] ו[[אב בית דין]], ובה גם ערך את ספריו הרבים, שכולם נקרא בשם 'כסא מלך', 'הדרת פני מלך', וכו', כשהספר הבולט ביותר מביניהם היה הספר 'מקדש מלך' שערך כפירוש על ספר הזוהר כשהוא מתבסס על ספרי רבותיו הגדולים, ספר שהקנה לו את עיקר פרסומו לדורות. |
הספר נדפס לראשונה ב[[אמסטרדם]] בשנת [[תקט"ו]], ובזכות העובדה שנדפס באירופה, זכה לתפוצה רחבה גם בקרב גדולי החסידות ובשל כך מצוטט רבות בספרי גדולי החסידות. | הספר נדפס לראשונה ב[[אמסטרדם]] בשנת [[תקט"ו]], ובזכות העובדה שנדפס באירופה, זכה לתפוצה רחבה גם בקרב גדולי החסידות ובשל כך מצוטט רבות בספרי גדולי החסידות. | ||
| − | בתורת חסידות חב"ד מצוטט הספר כבר בספר התניא{{הערה|קונטרס אחרון פרק ג'.}} ובלקוטי תורה{{הערה| | + | בתורת חסידות חב"ד מצוטט הספר כבר בספר התניא{{הערה|קונטרס אחרון פרק ג'.}} ובלקוטי תורה{{הערה|פרשת צו טו, א-ב.}}, וכן בעוד מאות ואלפי מובאות, המראים את המקום החשוב שתופס הספר במחשבת פנימיות התורה. |
== לקריאה נוספת == | == לקריאה נוספת == | ||
