עריכת הדף "מהרש"א"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.

ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.

גרסה אחרונה הטקסט שלך
שורה 1: שורה 1:
{{דמות
+
רבי '''שמואל אליעזר הלוי איידלס''' (שט"ו - שצ"ב) הינו אחד מפרשני התלמוד.  
|שם= שמואל אליעזר הלוי איידלס
 
|תאריך לידה=שט"ו
 
|מקום לידה=קז'ימייז'
 
|תאריך פטירה=[[ה' כסלו]] שצ"ב
 
|מקום פעילות=פולין
 
|השתייכות=
 
|תחומי עיסוק= רב, [[ראש ישיבה]], פרשנות הש"ס
 
|תפקידים נוספים=
 
|רבותיו=
 
|בני דורו=
 
}}
 
רבי '''שמואל אליעזר הלוי איידלס''' בראשי תיבות: '''מהרש"א''' (מורנו הרב רבי שמואל איידלס); (ה'שט"ו - ה'שצ"ב) היה אחד מגדולי מפרשי התלמוד בתקופת האחרונים.
 
 
 
== תולדות חיים ==
 
 
 
המהרש"א נולד לגיטל ממשפחת [[המהר"ל מפראג]], ולרבי יהודה הלוי בשנת ה'שט"ו בעיר קז'ימייז' שליד קרקוב, ב[[פולין]] היגלונית, ונודע כעילוי עוד בילדותו. [[נישואין|נשא]] את בתה של מרת איידל ליפשיץ (הלפרין){{הערה|אלמנתו של רבי משה ליפשיץ רבה של [[בריסק]]}}. הזוג פורנסו על ידי מרת איידל, שאף מימנה את [[ישיבה|ישיבתו]] של המהרש"א, ובתור הכרת הטוב היה מזכיר אותה כאמו השנייה, ולכן כונה "איידל'ס" - של איידל. בשנת ה'שס"ח נפטרה מרת איידל ועם מותה עבר לשמש כרב בחלם ליד לובלין. לאחר מכן שימש כרב באוסטרואה והקים שם ישיבה.
 
 
 
התפרסם בחייו במעשי חסד רבים, על דלת ביתו היה רשום הפסוק "בחוץ לא ילין גר דלתי לארח אפתחנו"{{הערה|איוב לא, לב}}.
 
 
 
נפטר ב[[ה' בכסלו]] ה'שצ"ב, ונקבר באוסטרואה.
 
  
 +
נישא לבתה של מרת איידל ליפשיץ (הלפרין) (אלמנתו של רבי משה ליפשיץ רבה של [[בריסק]]), והוא ואשתו פורנסו על ידי מרת איידל, שאף מימנה את הישיבה של המהרש"א; על כך היה תמיד מזכיר אותה כאמו השנייה, ולכן כונה "איידל'ס" (- של איידל). בשנת שס"ח נפטרה מרת איידל ועם מותה עבר לשמש כרב בחלם ליד לובלין. לאחר מכן שימש כרב באוסטרואה והקים שם ישיבה. התפרסם בחייו במעשי חסד רבים, על דלת ביתו היה רשום פסוק מאיוב "בחוץ לא ילין גר דלתי לארח אפתחנו".
 
==חיבורו על הש"ס==
 
==חיבורו על הש"ס==
המהרש"א חיבר פירוש על ה[[תלמוד בבלי]] אשר מודפס ברוב המהדורות של הש"ס, יחד עם פירוש המהרו"חכמת שלמה" של המהרש"ל. פירושו של המהרש"א מחולק לשניים: חלק אחד מכונה "חידושי הלכות" העוסק בהבנת הפשט העמוק של דברי הגמרא ו[[פירוש רש]] ומתמקד במיוחד בפירוש ה[[תוספות]]. חלק מהפירוש קיים בשתי מהדורות, ובאחרונה נמצאים קטעים מפירושו של חתנו.
+
המהרש"א חיבר פירוש על ה[[ש"ס]] אשר מודפס ברוב המהדורות של הש"ס, יחד עם פירוש מהרוחכמת שלמה (מהרש). פירושו של המהרש"א מתחלק לשניים: חלק אחד מכונה "חידושי הלכות" והוא מתמקד בעיקר בהבנת הפשט העמוק של דברי הגמרא הרשובעיקר התוספות. חלקו נמצא בשתי מהדורות, אשר באחרונה נמצאים קטעים מפירושו של חתנו.
 
+
:המהרש"ל היה אחד ממגיהי הש"ס, ולכן רוב פירושו הינו הגהות לש"ס, אולם ישנן מסכתות אחדות שלא הספיק להגיה, ולכן המהרש"א היה צריך למקד בהן את פירושו בהגהות.
המהרש"ל היה אחד ממגיהי הש"ס, ולכן רוב פירושו הינו הגהות לש"ס, אולם ישנן מסכתות אחדות שלא הספיק להגיה, ולכן המהרש"א היה צריך למקד בהן את פירושו גם בהגהות.
 
 
 
חלקו השני נקרא "חידושי אגדות" והוא פירוש על כל האגדתות שבש"ס, חיבור זה נדפס בתחילה על הספר [[עין יעקב]], וצורף במשך השנים לאחר פירושו על הש"ס, ובשנים האחרונות משולב בו.
 
  
 +
חלקו השני נקרא "חידושי אגדות" והוא פירוש על כל האגדתות שבש"ס, חיבור זה נדפס בתחילה על הספר עין יעקב, וצורף במשך השנים לאחר פירושו על הש"ס, ובשנים האחרונות משולב בו.
 
===שייכותו לתורת הנסתר===
 
===שייכותו לתורת הנסתר===
 
בפירושו על [[מסכת עירובין]] הביא המהרש"א (שלמעשה הוא מראשוני בעלי הנגלה שמצטט מספרי הקבלה) את ענין ה[[גלגול|גלגולים]], ובשאר פירושיו מביא כמה פעמים את "דעת המקובלים".
 
בפירושו על [[מסכת עירובין]] הביא המהרש"א (שלמעשה הוא מראשוני בעלי הנגלה שמצטט מספרי הקבלה) את ענין ה[[גלגול|גלגולים]], ובשאר פירושיו מביא כמה פעמים את "דעת המקובלים".
 
מסופר ש[[הבעל שם טוב]] אמר: "לו ידע העולם את גודל צדקת המהרש"א – היו מלחכים העפר שעל קברו"{{הערה|מדרש ריב"ש (ח"א דף מג, א-ב. הובא בפתיחה לספר מהרש"א הארוך)}}.
 
 
 
== התייחסויות מהרבי ==  
 
== התייחסויות מהרבי ==  
המהרש"א החזיק ישיבה שבה הבחורים היו במצב של שלימות הן בגשמיות והן ברוחניות, [[הרבי]] התבטא על כך, כי זה מעין עולם הבא.{{הערה|[[שיחות קודש]] [[תשל"ח]] [[שיחה|שיחת]] [[מוצאי שבת]] פרשת [[בשלח]] ס"ט.}}.
+
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=המהרש"א החזיק ישיבה שבה הבחורים היו במצב של שלימות הן בגשמיות והן ברוחניות, ואמר על כך [[אדמו"ר שליט"א|הרבי]] כי זה מעין עולם הבא.|מקור=[[שיחות קודש]] [[תשל"ח]] [[שיחה|שיחת]] מוצאי שבת פרשת [[בשלח]] ס"ט}}
 
 
באחת השיחות התייחס [[הרבי]] למובא בספרים אשר כל המחברים עד המהרש"א ועד בכלל, כתבו את חיבוריהם ב[[רוח הקודש]], ועד שפירושו של המהרש"א - הן חידושי ההלכות והן חידושי האגדות - נתקבלו בכל תפוצות ישראל, אך מכל מקום - אמר [[אדמו"ר שליט"א|הרבי]] - צריך להבינם בשכל{{הערה|שיחת ו' תשרי תשד"מ (התוועדויות ח"א ע' 122).}}.
 
 
 
בהתוועדות שבת פרשת ראה [[תשד"מ]] אמר הרבי שפירוש המהרש"א על הש"ס, מגלה את הפנימיות והעומק שבפירוש רש"י, ולכן לומדים קודם כל את פירוש רש"י, ולאחר מכן את פירוש המהרש"א, משום שקודם מתחילים עם הפשט, ולאחר מכן עולים לדרגה נעלית יותר{{הערה|התוועדויות תשד"מ כרך ד' עמ' 2493.}}. פעם אחרת התבטא הרבי שרש"י נוקט בדרך הפשט, ואילו המהרש"א בדרך הפלפול, כשיטת התוספות{{הערה|שיחות קודש תשל"ה חלק ב' עמ' 50.}}.
 
 
 
בהתוועדות [[י"ט כסלו]] [[תשכ"ט]] הזכיר הרבי את היות המהרש"א מקובל, ואת אשר דבריו הובאו בכמה מקומות בחסידות, ושאל לפי זה מדוע [[אדמו"ר הזקן]] חולק עליו בנוגע לפשט ברש"י{{הערה|ראה תורת מנחם חלק נ"ה עמ' 44, שיחות-קודש תשכ"ט כרך א' עמ' 187.}}...
 
 
 
כאשר נשאל הרבי אם יש בעיה בקריאת השמות שמואל ויהודה, ע"פ צוואת [[רבי יהודה החסיד]], הוכיח מזה ששם המהרש"א היה רבי שמואל אליעזר בן רבי יהודה, והוא היה מצאצאי רבי יהודה החסיד, ומוכח שאין בזה בעיה אפילו לצאצאיו{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ט' אגרת ב'תת"צ.}}.
 
 
 
הרב [[שמואל וואזנר]] סיפר שבאחד מביקוריו אצל הרבי אמר לרבי דבר מסוים בשם המהרש"א, אך הרבי הגיב על כך "כמדומני שאין מהרש"א כזה". ואכן כאשר חזר לביתו בדק ומצא כי הרבי צדק{{הערה|שמן ששון מחבריך חלק ב' עמ' 14.}}.
 
 
 
==לקריאה נוספת==
 
 
 
*[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=10284&CategoryID=1823 רבי שמואל אליעזר איידלס - המהרש"א] - הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], ניצוצי רבי בגיליון [[התקשרות (גיליון)|התקשרות]] 1021.
 
  
{{אחרונים}}
+
באחד הפעמים התייחס [[הרבי]] למובא ב[[כתר שם טוב]] בשם ה[[בעל שם טוב]], אשר כל המחברים עד המהרש"א ועד בכלל, כתבו את חיבוריהם ב[[רוח הקודש]], ועד שפירושו של המהרש"א - הן חידושי ההלכות והן חידושי האגדות - נתקבלו בכל תפוצות ישראל, אך מכל מקום - אמר [[אדמו"ר שליט"א|הרבי]] - צריך להבינם בשכל.
{{הערות שוליים}}
 
 
[[קטגוריה:אחרונים|מהרש"א]]
 
[[קטגוריה:אחרונים|מהרש"א]]

לתשומת לבך: תרומתך לחב"דפדיה תפורסם תחת תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף חב"דפדיה:זכויות יוצרים לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך, או העתקת אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים. אין לעשות שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!

ביטול עזרה בעריכה (נפתח בחלון חדש)