עריכת הדף "לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)"

{{דמות
|שם=רבי לוי יצחק שניאורסאהן
|תמונה=לוי יצחק שניאורסון.jpg
|כינוי=ר' לוי'ק
|תיאור=
|תאריך לידה=[[י"ח בניסן]] [[תרל"ח]]
|מקום לידה=פודוברנקה (רוסיה הלבנה)
|תאריך פטירה=[[כ' במנחם אב]] [[תש"ד]]
|מקום פטירה=[[אלמא אטא]] קזחסטן
|מקום פעילות=[[אוקראינה]], [[ברית המועצות]]
|תפקידים נוספים=
|רבותיו=[[אדמו"ר הרש"ב]], [[אדמו"ר הריי"צ]]  הרב [[יואל חייקין]]
|תלמידיו=
|חיבוריו=[[ליקוטי לוי יצחק]], [[תורת לוי יצחק]], פניני לוי יצחק, ילקוט לוי יצחק על התורה
|השתייכות=
}}{{פירוש נוסף|נוכחי=רבי לוי יצחק שניאורסון, אביו של [[הרבי מליובאוויטש]]|אחר=פירושים אחרים|ראו=[[לוי יצחק שניאורסון (פירושונים)]]}}

[[הרב]] '''לוי יצחק שניאורסון''' (מכונה גם '''ר' לויק'''; [[י"ח בניסן]] [[תרל"ח]] (1878) – [[כ' במנחם אב]] [[תש"ד]] (1944)) אביו של [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר שליט"א)|הרבי]], רבה של [[דנייפרופטרובסק]], מקובל ואחד הרבנים והמנהיגים הרוחניים הבולטים ב[[ברית המועצות]]. נאסר והוגלה על פעולתו ב[[הפצת היהדות]] ו[[הסתלקות|הסתלק]] בגלות.

==צעירותו==

נולד ביום [[י"ח ניסן]] [[תרל"ח]] (1878 למניינם) ב[[עיירה]] פודוברנקה השוכנת ליד העיר [[הומיל]] שב[[רוסיה הלבנה]], להוריו הרה"ג רבי [[ברוך שניאור שניאורסון (סב אדמו"ר שליט"א)|ברוך שניאור שניאורסון]] ולרבנית מרת [[זלדה רחל שניאורסון]]. רבי לוי יצחק נקרא על שם סבו רבי [[לוי יצחק שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|לוי יצחק]], שהיה בנו של רבי [[ברוך שלום (בן אדמו"ר הצמח צדק)]] ונפטר בדמי ימיו.

אמו הרבנית מרת זלדה רחל הייתה בתו של החסיד רבי [[זלמן חייקין]], שהיה ממקושרי [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[אדמו"ר מהר"ש]].

בצעירותו למד תורה אצל דודו זקנו הרב [[יואל חייקין]] רבה של פודוברנקה. בגיל צעיר ניכר היה כבר בגדלותו ובגאונותו. בצעירותו הוסמך להוראה מאת גאוני הדור בזמנו, ביניהם הגאון הרב [[רבי חיים מבריסק]]{{הערה|לקו"ש ח"ט ע' 91 ואילך. ובכ"מ}} והגאון רבי אליהו חיים מייזל מ[[לודז']]. בהמשך אף קיבל כתב-רבנות מיפו למשרת רב ראשי{{הערה|ריש רשימת הרבנית חנה. וכן ראה "תולדות לוי יצחק" ח"א ע' 189.}}.

יש הגורסים כי למד בישיבת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]] במשך זמן קצר בשנים הראשונות ויש השוללים גירסא זו{{הערה|אך אדמו"רי ליובאוויטש לא ציינו זאת. תיעוד ודיונים בנושא: מבית הגנזים עמוד עא. היכל הבעל שם טוב גליון מ' עמוד שצד.}}.

==נישואין==

[[קובץ:245465.jpg|שמאל|ממוזער|170px|הגביע בו השתמש ר' לוי יצחק]]
כשהגיע רבי לוי יצחק לעונת השידוכין הציע לו [[אדמו"ר הרש"ב]] את השידוך בינו לבין [[הרבנית חנה]] שהייתה בתו של הגאון החסיד רבי [[מאיר שלמה ינובסקי]] רבה של העיר [[ניקולייב]]. מועד החתונה נקבע ליום חמישי שלאחר [[חג השבועות]], אך בשל מחלתה של הכלה, רצה אביה לדחות את החתונה. אבי הכלה רבי מאיר שלמה ינובסקי שלח שליח מיוחד לאדמו"ר הרש"ב, בכדי לקבל את הסכמתו לדחיית החתונה, אך הרבי הורה לקיים את החתונה בזמנה ונתן את ברכתו. החתונה התקיימה ביום שישי [[י"א בסיוון]] [[תר"ס]]. (1900 למניינם), בעיר ניקולייב בביתו של יהודי אמיד בשם ברישקובסקי{{הערה|"בביתו של נגיד העיירה מר ברישקובסקי", ספר תולדות לוי"צ חלק א', עמוד 71}}{{הערה|[http://chabad.info/news/תגליות-היסטוריות-במסע-התמימים-תשעו/ תגליות היסטוריות במסע התמימים תשע"ו{{אינפו}}]}},

בזכרונותיה, ציינה הרבנית חנה ג' פעמים את [[י"א סיון]] כיום נישואיהם{{הערה|1=ראו ב[http://www.lahak.org/RebbetzinHE.aspx חוברות ל"ד ול"ה].}}{{הערה|1='''[https://drive.google.com/file/d/1peopmhwK4b1qynlTM8PyS_vmbev4gJn4/view מתי היתה חתונת כ"ק רבי לוי יצחק והרבנית חנה?]''', קובץ הערות 'לאפשא לה' תות"ל קווינס גליון כ"ו, כ' אב תשפ"ב עמוד 91.}}.

לאחר החתונה שיגר אדמו"ר הרש"ב מכתב ברכה לאבי החתן רבי ברוך שניאור שניאורסון, וזאת נוסף למברק ששלח ביום החתונה עצמו.

רבי לוי יצחק היה סמוך על שולחן חותנו רבי מאיר שלמה ינובסקי רבה של [[ניקולייב]], במשך 10 שנים עד לשנת [[תרס"ט]] (1909 למניינם), וישב ועסק בתורה יומם ולילה.

החל משנת [[תרס"ב]] השתתף באסיפות לעניני הכלל שארגן אדמו"ר הרש"ב, בימי מלחמת רוסיה-יפן נטל חלק גדול בשליחת מצות לחיילים יהודים בשדה הקרב, וכן באיסוף החומר להגנת בייליס ב[[משפט בייליס|משפט]] הידוע{{הערה|תולדות הרב ר' לוי יצחק שניאורסאהן נ"ע שנכתבו ע"י כ"ק אדמו"ר הריי"ץ, ונדפסו ב[[קובץ ליובאוויטש]] חוברת ד' ע' 62 (בעילום שמו), ושוב בלקוטי לוי יצחק על ספר התניא ע' נה.}}.

==ברבנות העיר יקטרינוסלב==

בשנת [[תרס"ח]] נפטר הרב דוב זאב קאזווניקוב, הרב החסידי של העיר יקטרינוסלב (כיום דנייפרו). גם הרב ה"אשכנזי" של העיר כבר היה זקן ותשוש. בשל המצב שנוצר, מיהרו ראשי הקהילה לבחור ברבנים חדשים. המתנגדים לקחו להם לרב את הרב פנחס גלמן, ואילו לחסידים הציע אדמו"ר הרש"ב למנות עליהם לרב את הרה"ג הרב לוי יצחק שניאורסאהן, שכיהן באותם ימים כרבה של העיר ניקולייב, אף היא באוקראינה.

אחדים מראשי התנועה הציונית בעיר חששו מפניו, שכן באותן שנים יצא הרבי הרש"ב במאבק חריף כנגד התנועה הציונית, והם חששו שמומלצו של הרבי הרש"ב אף הוא נמנה על מחנהו. על כן פנה הרבי הרש"ב במכתב מיום ו' באדר ראשון תרס"ח, אל הגביר הרב פייטיל פאליי, מנכבדי הקהילה ביקטרינוסלב, וביקשו לפעול למינויו של הרב לוי יצחק לרבה של העיר.

בתחילת המכתב, מביע הרבי הרש"ב צער על פטירתו של הרב קאזווניקוב{{הערה| ומבקש לדאוג לרעייתו שנותרה עם חובות אדירים שהשאיר אחריו בעלה הרב (עניים רבים היו משחרים לפתחו ואיש לא יצא מבלי לקבל עזרה הגונה. זוגתו הרבנית התאוננה תמיד שבעלה מפזר את כל משכורתו לצדקה, ואין לה במה להתפרנס. משום כך ראשי הקהילה העבירו את משכורתו היישר לרבנית. חסידים אמידים הביאו לו סכומים גדולים לצדקה, אך גם אלה לא הספיקו להוצאות הצדקה שלו. כאשר נפטר לעולמו, נשאר בעל-חוב בסך ארבעת אלפים רובל, סכום עתק באותם הימים}}. בהמשך עוסק המכתב במינויו של הרב לוי יצחק:

"וכאשר איתם עימם כעת שאר בשרי הרה"ג המפורסם מו"ה לוי יצחק שניאורסאהן נ"י, איש אשר רוח בו, וכאשר ידעתיו היטב, כתר הרבנות הולמתו בכל הפרטים הדרושים. הוא למדן גדול וירא אלוקים בתכלית, זך הרעיון ורך המזג, בעל מידות טובות ונעלות מאוד, ויודע פרק בהנהגה בדעת ובהשכל, ואין להם טוב יותר ממנו".

לאחר שמנה את מעלותיו וכשרונותיו, מוסיף הרבי לציין:

"הנה על פי הניסיון אשר ראיתי בכמה עיירות אשר התחכמו לעשות כן, גרמו בזה אשר נשחתו עניני העיר בבלי אפשרות לתקן".

המפתח לקבלתו כרב, היה בידי שמריה, בנו של חסיד שהתחנך בחינוך חסידי אך לאחר חתונתו ירד מהדרך והחליף את שמו לסרגיי וולפוביץ'. הוא ניהל טחנת רוח גדולה ומנסרת עצים. בנוסף לכך היה מראשי התנועה הציונית בעיר.

למרות ריחוקו מעולם החסידות, נראה שבלבו נותרה פינה חמה לרבי ולחסידות, שכן, לאחר שהתקבל מכתבו של הרבי הרש"ב, הזמין את רבי לוי יצחק לביתו לשיחה שארכה שש שעות רצופות. השיחה הותירה עליו רושם עז ובסופה החליט להיאבק למען מינויו כרב העיר בקרב חבריו הציוניים.

מאבקו שנמשך כשנה נחל לבסוף הצלחה - והרב לוי יצחק מונה לרב העיר. על כך כתב לו הרבי הרש"ב מכתב תודה.

וכך, בהיותו כבן שלושים ואחת שנים בלבד, בסוף שנת תרס"ט, הגיע הרב לוי יצחק לכהן כרב העיר, כהונה שנמשכה שלושים שנה, עד למעצרו בשנת תרצ"ט.

במשך שלושים השנים בהן כיהן כרב העיר, פעל לביצור ענייני היהדות בכל דרך אפשרית. כבר עם הגיעו כינס את ראשי הקהילה ודן עמם כיצד לחזק את יהודי העיר למרות הקשיים בגשמיות וברוחניות. ביחד קיבלו שורה של החלטות על מנת לחזק את מוסדות התורה בעיר. כמו כן הוחלט על פעילות מוגברת בקרב הנוער והצעירים.

אחד מצעדיו הראשונים היה לטפל במקווה המקומי שכבר לא היה ראוי לשימוש. הוא כינס את ראשי הקהילה והעמידם על חומרת הדבר, אך ראשי הקהילה התחמקו בתואנה של מחסור כספים בקופת הקהל. הרב הצעיר לא התרשם. הוא עמד מלוא קומתו, פשט מעילו החדש שקנה לא מכבר לרגל היכנסו לתפקיד: "הרי לכם מעיל זה העולה סכום ניכר, ותמורתו יהיה קודש בתור התחלה לבניין מקווה".

דבריו של הרב לוי יצחק עשו רושם עז וראשי הקהילה התחילו לטפל בהקמת מקווה חדש.
(ראו בערך "דנייפרו" פרטים רבים נוספים על רבנותו של רבי לוי יצחק ביקטרינוסלב).

==מאסרו==

[[קובץ:ביתו של ר' לוי יצחק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ביתו של ר' לוי יצחק ממנו נלקח למעצר]]
לאחר המהפכה הקומוניסטית, נלחם במסירות נפש, על שמירת התורה למרות האיסור שהטילו השלטונות.

בליל [[ט' ניסן תרצ"ט]]{{הערה|כך כותב ר' לוי יצחק עצמו. ראה בהקדמה ללקוטי לוי"צ על ספר התניא, על ספר הזהר ועוד... וכן כתבה רעיית ר' לוי"צ (אם הרבי) הרבנית חנה בריש רשימתה.}} (1939 למניינם) בשעה שלוש לפנות בוקר, הגיעו ארבעה אנשי [[נ.ק.וו.ד.]] (המשטרה החשאית) לביתו אשר ברחוב באריקאדנע 13 ובידם צו חיפוש, הם שאלו את הרבנית היכן בעלה ובשעה שהלכה לבשר לו על "האורחים" שהגיעו לביתם, הבחינה היא כי נעמדו הם כשומרים בכל דלתות הבית וחלקם אף צעדו אחריה. כשראו הם את רבי לוי"צ הודיעו לו כי עורכים הם חיפוש בביתו והציגו לפניו צו מעצר. החיפוש נערך בכל ספריו שעמדו בחמישה ארונות גדולים, מבלי לדלג ולו על ספר אחד. אחד מן השוטרים היה איש יודע ספר, וכשלאחד מהם התעוררה שאלה - קראו לו כמומחה.

בארון נפרד, בין ספרים יקרי ערך, היה מונח ספר שבו שורה בכתב-ידו של [[אדמו"ר הזקן]], וכן "[[ביכל]]" חסידות שלם בכתב-ידו של [[הצמח צדק]]. הם החתימו ספרים אלו במספר חותמות והותירו אותם במקומם. באשר לכתבי החסידות שלו עצמו - שמנו אלפי דפים - הם התלבטו ביניהם, ולבסוף ארזו אותם בחבילה והשאירו אותה במקום. שלשה מהם עבדו כל העת, מבלי להפסיק לרגע. בשעה שש בבוקר (כשלוש שעות לאחר תחילת החיפוש), לאחר שעברו וחיפשו בכל החדרים, אמר המבוגר שבהם: רבי, התלבש ובוא!

מאחר ואותם הימים היו ימי ערב [[פסח]], איפשרו לו סוכני [[המשטרה החשאית]] לאחר שביקש בכך, לקחת עימו חבילה קטנה של 2 ק"ג [[מצה|מצות]]. לשאלת הרבנית כיצד תדע את מקום הימצאו כדי שתוכל להעביר לו מעט כסף ומזון, נענתה הרבנית שתגיע למחרת בשעה שתיים בצהריים אל מפקדת המשטרה ושם יודיעו לה.

כאשר באה הרבנית ביום המחרת למטה [[המשטרה החשאית]] להביא לבעלה את האוכל, נדחתה בהתחמקויות שהוא אינו נמצא במקום. רק לאחר מספר ימים היא התבשרה שבעלה נמצא בבית הסוהר המקומי ושיש באפשרותה להעביר לבעלה אוכל וכסף, אך בכל פעם שביקשה היא לראותו, נענתה שהוא איננו, וזאת על אף שהתובע אמר שהוא אכן נמצא שם.

לאחר מספר ימים העבירו השלטונות את רבי לוי יצחק לבית הסוהר ב[[קייב]] לפושעים אשר נשפטו על עוונות חמורים. ר' לוי יצחק נאסר על ידי השלטונות, אשר ראו בו כמי שעומד במקומו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ואשר מדרבן ומניע את כל הפעילות היהודית ב[[רוסיה]].

אנשי [[המשטרה החשאית]] שעצרו את רבי לוי יצחק ניסו בכל דרך לאלצו להודות בכך שהוא פעל נגד השלטונות, וזאת על ידי תנאי מאסר קשים ביותר, והיו מעבירים אותו מבית סוהר אחד למשנהו. פעם אחת אף הכניסו אותו לצינוק למשך 32 יום, אך רבי לוי יצחק עמד בתוקף ולא הודה בשום אשמה אשר יוחסה לו.

==גלותו==
[[קובץ:רבי לוי יצחק.jpg|ימין|ממוזער|150px|התמונה הראשונה מהגלות בצ'יאלי]]
[[קובץ:ב.jpg|שמאל|ממוזער|150px|התמונה השניה מתחילת המאסר]]
בתום מספר חדשי חקירה, נגזר דינו לחמש שנות גלות ב[[קזחסטן]]. במשך חודש ימים עשה רבי לוי יצחק את מסעו ברכבת אסירים, מבית הכלא בעיר יקטרינוסלב. למרות תנאי הנסיעה הקשים הדבר היחיד אשר הפריע לו ביותר היה המחסור במים לנטילת ידיים של שחרית. במשך אחד עשר יום לא היה [[מים]] בכלל. גם מים לשתייה ניתן לאסירים במשורה. רבי לוי יצחק אשר גם במצב קשה זה היטיב להקפיד על מצוה קלה כבחמורה, ויתר על מיי השתייה המועטים שקיבל לטובת קיום מצוות נטילת הידיים בלבד.

בהגיעם ל[[אלמא אטא]] ניתן לאסירים חופש מוגבל. מיד בהגיעם נשלחו האסירים כשהם הולכים בקבוצות למקומות נידחים בקזחסטן, שם נגזר עליהם לחיות שנים אחדות בגלות. ב[[י"ט שבט ת"ש]] (1940 למניינם) הגיע רבי לוי יצחק למקום גלותו ב[[צ'יאלי]] במדינת קזחסטן. בימים הראשונים שהה אצל גוי שריחם עליו יחד עם עוד יהודי שנשלח למקום.

עינויים שעבר במאסרו, תלאות הדרך, תנאי המקום הקשים ובדידותו ערערו מאוד את בריאותו, מצבו הוקל כאשר הגיעה [[הרבנית חנה]] לצ'יאלי.

גם בהיותו בצ'יאלי המשיך בהפצת היהדות, דאג לקבורה יהודית לנפטרים יהודים רבים וכן לתפילות ב[[מנין]].

==[[הסתלקות]]ו==
[[קובץ:אוהל ר' לי יצחק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הקיר החיצוני של האוהל, אחרי השיפוץ]]
{{ערך מורחב|אוהל ר' לוי יצחק שניאורסון}}
למעלה מארבע שנים היה רבי לוי יצחק בגלותו ב[[צ'יאלי]]. לאחר [[חג הפסח]] [[תש"ד]] (1944 למניינם) הגיע רבי לוי יצחק תשוש וחלוש ממקום גלותו בצ'יאלי לעיר [[אלמא אטא]] בירת קזחסטן, גם בה פעל רבות להפרחת חיי היהדות ואף שימש כרב בבית הכנסת המקומי.

לאחר זמן קצר התפרצה אצלו מחלה ממארת (שקיננה בו שנים רבות), מצבו הידרדר מיום ליום עד שביום רביעי [[כ' במנחם אב]] [[תש"ד]] עלתה נשמתו השמימה. ההלווייה נערכה למחרת, בהשתתפות קהל לא גדול, בשל הפחד מהשלטונות.
[[קובץ:לוי יצחק שניאורסון מציבה.jpg|שמאל|ממוזער|200px|ציון של ר' לוי יצחק לפני השיפוץ]]
על קברו, הוקם מציבה ובה נוסח קצר במיוחד, ובמשך השנים הוחלפה המצבה במבצע מיוחד.

[[הרבי]] הסביר{{הערה|לקו"ש ח"ד ע' 1103 ואילך. ח"ט ע' 86 ואילך.}} כי יום כ' במנחם אב הוא יום נדבת העצים ל[[מזבח]] של משפחת "בני פחת מואב בן יהודה", ולסייע ל[[בני ישראל]] לכפר על [[עוון|עוונותיהם]], ואותה העבודה נעשתה ב[[שמחה]] גדולה כעין [[יום טוב]], למרות הקושי שבמציאת עצים [[כשר]]ים בתקופה זו של השנה. וסוג עבודה זה מתאים לעבודתו של בעל ה[[הילולא]], שלמרות גדולתו העצומה ב[[נגלה|גליא]] ד[[תורה]] וב[[פנימיות התורה]] מסר עצמו להרבצת התורה והחזקת היהדות גם בין [[יהודי פשוט|אנשים פשוטים]], ובשמחה.

עניין נוסף ביום זה, שהוא ארבעים יום קודם [[ראש השנה]], ומהווה הכנה לקראתו - כשם [[אלול (חודש)|ראש חודש אלול]] הוא ארבעים יום קודם [[יום הכיפורים]] (שנקרא גם-כן ראש השנה ב [[ספר יחזקאל]]{{הערה|פרק מ', פסוק א'}}), ובו מתחילה העבודה המתאימה{{הערה|לקו"ש ח"ד שם הערה 1. סה"מ מלוקט ח"ב ע' סז בהערה.}}.

===שיפוץ הציון===
{{פסקה חסרה}}
בשנת [[תשל"ב]], לאחר שהרב [[מרדכי גורליק]] מסר לרבי ב[[יחידות]] תמונות של הציון והמצבה, ביקשו הרבי שישאל את בני משפחתו האם יוכלו לתקן את המצבה, ונתן הוראות מפורטות בקשר לעבודת השיפוץ. העוסק העיקרי בזה היה אחיו הרב [[חיים אלעזר גורליק]]. אומרים שבמהלך השליחות הפלאית אירעו מספר מופתים{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Marinovsky-Gorelik-%20Elul%205%2C%205777.pdf תיאור פרשיית שיפוץ המצבה בתוך תשורה מנישואי משפחת מרינובסקי]. הסיפור שלי גליון 425.}}.

מי שבנה את המצבה היה ר' גבריאל אוחנוב{{הערה|1=[https://col.org.il/news/132339 הוא סרב להניח, אולם אז הסתבר שסבו בנה את מצבת אבי הרבי].}}
{{הערה|[https://chabad.info/in-focus/612283/ לרגל כ' מנחם אב: תיעוד היסטורי מהקמת המצבה באלמא אטא] {{אינפו}}}}.

===הנצחתו===
במשך השנים נוסדו פעולות שונות להנצחתו, את חלקן יזם הרבי בעצמו, ולחלקן העניק הרבי חביבות מיוחדת, בין הפעולות והיוזמות ניתן למנות:
*רשת [[כולל]]ים '[[תפארת זקנים לוי יצחק]]'
*[[ספרית לוי יצחק (קראון הייטס)|ספרית לוי יצחק]] - ספרייה חסידית ב[[קראון הייטס]] לעיון והשאלה
*קהילת לוי יצחק ליובאוויטש, הולנדייל פלורידה{{הערה|מכתב הרבי לקהילה – שבועון כפר חב"ד גליון 1898 עמוד 11}}
*קרן הצדקה שהקים הרבי על שמו ומסייעת ותומכת בחינוך יהודי כשר - "[[קרן לוי יצחק]]"

==תמונתו==
===התמונה הראשונה===
כשהוציאו בשנת [[תש"ל]] את שני ספריו הראשונים של ר' לוי יצחק - "[[ליקוטי לוי יצחק]]" על ספר ה[[זוהר]] וספר ה[[תניא]], הודפסה בספר{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31612&st=&pgnum=6 בעמוד VII ]}} תמונה שצולמה בעת גלותו בצ'יאלי{{הערה|1=לפי [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31612&st=&pgnum=3 הערת הרבי בהקדמה להדפסה הזו]}} והוברחה מ[[רוסיה]] בגודל של תמונת דרכון. כשהובאה תמונה זו לפני הרבי{{הערה|התמונה הודפסה על נייר כרומו חלק, בניגוד לשאר דפי הספר המחוספסים, והודבקה אליו בגבה.}}, כתב הרבי בגב דף הכרומו '''אאז"ל?''' [={{כתב קטן|אדוני אבי זכרונו לברכה?}}]. רבים טוענים כי כתיבה זו ביטאה את הקושי בזיהוי הרב לוי יצחק אחר היסורים הרבים שעבר בצ'יאלי{{הערה|היו שניסו לומר כי לא ייתכן שינוי כה גדול עד כי ישתנו פניו עד כדי כך, אך הדבר ייתכן שכן כשראה הרבי את התמונה השנייה (שצולמה זמן רב לפני כן, עוד בעת קבלת הרב לוי יצחק למאסר ראו בהמשך) העיר כי "אינו נראה בריא", כך שבאמת ייתכן כי לאחר הייסורים הרבים שעבר בגלותו השתנה ביותר, וראה 'תולדות לוי-יצחק', תשנ"ה, חלק ג' עמוד 965 . מלבד זאת, למעיין היטב יהיה ניכר בבירור כי אכן ישנו דמיון בין שני התמונות.}}. אך ישנם הטוענים שבפשטות הוא שהרבי ציין את המצולם (שם אביו - המצולם בתמונה), וה'סימן שאלה' הוא על '''השנה''' שבה צולמה התמונה.

===התמונה השנייה===
כשנשלחה משלחת ל[[רוסיה]] בשנת [[תנש"א]] על ידי הרבי, בין היתר לגאולת ספרי ה[[רבותינו נשיאנו|רביים]], וביניהם ספרי ר' לוי יצחק{{הערה|1=ראה ביומן שיצא לאור לאחר מכן לספר '[[יומן השליחות המיוחדת]]' שכתב הרב שלום דובער לוין [https://col.org.il/news/105928 כאן]}}, הצליחו{{הערה|1=ראו אודות כך ביומן השליחות המיוחדת [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=23760&st=&pgnum=265 עמוד רס"ד והילך]}} חברי המשלחת להשיג את תיק החקירות של ר' לוי יצחק, ובו שתי תמונות שלו משני זוויות שצולמו בשנת תרצ"ט, כפי שהיה נהוג בימים ההם לצלם כל אסיר עם קבלתו לכלא{{הערה|1=ראה אודות הנס שארע ל[[אדמו"ר הריי"צ]] בקשר לכך ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] י"ב י"ג תמוז [[תשי"א]] – [[תורת מנחם]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25035&st=&pgnum=193 חלק ג', תשי"א, חלק ב' - עמוד 195], התוועדות י"ב י"ג תמוז [[תשכ"א]] – [[תורת מנחם]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25063&st=&pgnum=141 חלק ל"א, תשכ"א - חלק ג', עמוד 119]}}. התמונות צולמו רק לאחר שהצליחו החוקרים להסיר מר' לוי יצחק את הכיפה בכוח, ומהם נשלחו צילומים אל הרבי במוצאי [[אחרון של פסח]]{{הערה|1=התמונה (של רבי לוי יצחק אביו של הרבי בעת שנלקח למאסר והיא מתיק החקירות שלו) והעתקיה התקבלו בהצלחה, ואתמול בלילה שלחנו את המקור לרבי. במכתב המצורף כתבנו (אני והרב יוסף-יצחק אהרונוב) בין השאר: מצורף-בזה תמונה המקורית של אבי כ"ק אדמו"ר שליט"א, שנלקחה בשתי פוזות בעת האסרו בשנת תרצ"ט. תקוותנו חזקה שגם שאר המסמכים של ארכיון המאסר ייגאלו בקרוב", [[יומן השליחות המיוחדת]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=23760&st=&pgnum=266 עמוד רס"ה בהערות]}} ולאחר מכן הועברו לרבי באופן רשמי בחודש [[אלול]] של [[תנש"א|אותה שנה]] יחד עם תיק החקירה בחדרו של הרבי מידי הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]] והרב [[שלמה קונין]]{{הערה|בהתחלה חיכו הם לרבי בפתח '[[גן עדן התחתון]]', אולם הרבי סימן להם להיכנס לתוך [[גן עדן העליון|חדרו]].}}. הרבי העיר כי גם בתמונה זו '''"קוקט אויס ניט געזונט"''' [={{כתב קטן|"הוא נראה לא בריא"}}].

לקראת הדפסת הספר '[[תורת מנחם - תפארת לוי יצחק]]' על חלק שמות, ביקשו [[ועד הנחות בלשון הקודש]] רשות מהרבי להדפיס את התמונה בספר שהולך לצאת לאור, כדוגמת מה שנעשה בתמונה הראשונה עם גילויה, יחד עם תמונתו לאחר הגלות, כשהם מתחייבים שהתמונה תתוקן על ידי צייר מומחה שיוסיף כיפה לראשו של ר' לוי יצחק. הרבי אישר זאת והורה שיש לציין תחת כל תמונה את עת צילומה, וכך הודפס הספר כששני התמונות מופיעות בו עם ציון עת צילומן{{הערה|1=בעמודים 6 ו-7, ראה [https://tablet.otzar.org/book/book.php?book=27250 כאן]}}{{הערה|1= ראו על כך [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=740&ArticleID=2265 כאן]}}.

==הנהגותיו הק'==
בשנת [[תשע"ב]] עם פרסומם של רשימות הרבנית חנה, שפורסמו על ידי המכון [[ועד הנחות בלה"ק]], נחשפו הנהגות רבות של רבי לוי יצחק. כמו כן, חלק מהנהגותיו הק' לוקטו ופורסמו בקובץ [[הערות התמימים ואנ"ש לוד]] גליון צדי"ק שהופיע לאור לרגל יום הבהיר [[י"א ניסן]] [[תשע"א]].

==מספריו==
* [[ליקוטי לוי יצחק]], [[קה"ת]], [[תש"ל]] ואילך; הוצאה חדשה ומתוקנת - [[תשפ"ב]].
* [[תורת לוי יצחק]] - חידושים ובאורים לש"ס משנה וגמרא, קה"ת, [[תשל"א]]; הוצאה חדשה ומתוקנת - [[תשפ"ב]].
* פניני לוי יצחק - פנינים ערוכים בתורתו, בעריכת הרב [[אלתר אליהו פרידמן]].
* [[תורת מנחם תפארת לוי יצחק]] - מביאורי הרבי על תורתו, [[קה"ת]], [[תש"נ]]; הוצאה חדשה [[תש"פ]] - 5 כרכים.
* [[ילקוט לוי יצחק]] - על התורה, בעריכת הרב [[דוד דובוב (ניו ג'רזי)|דוד דובוב]], נכון לשנת תשפ"א יצאו לאור 4 כרכים.
* טיפה מן הים - רעיונות ערוכים ומעובדים מתורתו של רבי לוי יצחק, בעריכת הרב [[אליהו וולף]].

==משפחתו==
* '''אשתו''': הרבנית [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]]
*'''בניו''': [[הרבי מלך המשיח]], ר' [[דובער שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)|דובער שניאורסון]]   ור' [[ישראל אריה ליב שניאורסון]].
* '''נכדתו''': מרת [[דליה רוטמן]].
{{ניווט|מוסתר=כן|כותרת=עץ משפחת חייקין|תוכן={{עץ משפחת חייקין}}}}

==לקריאה נוספת==
*הרב [[נפתלי גוטליב|נפתלי צבי גוטליב]], '''[[תולדות לוי יצחק]]''', שלושה כרכים בהוצאת [[קה"ת]], יצא במספר מהדורות, ומהדורה אחרונה מחודשת עם תוספות מאת הרב [[אלי וולף]].
*[[אברהם שמואל בוקיעט]] '''פאר לוי יצחק''', יצא לאור על ידי [[איגוד השלוחים לארץ הקודש]].
*[[מנחם זיגלבוים]] (עורך), '''הרבי מוקיר תודה''', מאמרים וכתבות אודות הרב לוי יצחק שניאורסאהן, מסירות נפש, גלות, אוהל, מופתים באוהל ושליחות היום בקזחסטן. כותבים: הרב [[ישעיה כהן]] השליח הראשי קזחסטן, [[מנחם זיגלבוים]], [[שרגא קרומבי]], הזמר [[בני פרידמן]] ועוד. אב תשפ"ג.
*'''ארצות הברית מכבדת את הרב, זה כבוד בשבילנו''', על ההכרה בציונו של רבי לוי יצחק כאתר מורשת לאומי, [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1871 עמוד 73
*'''אדוני אבי מורי ורבי''', לקט תמונות מהרבי מהתוועדויות שערך לכבוד אביו, במדור ו'הבט פני משיחך', [[שבועון בית משיח]] גליון 1224 עמוד 40
*'''מבצע נועז לחילוץ הספרים הקדושים''', [[שבועון בית משיח]] גליון 1224 עמוד 44
*'''עשר עובדות על רבי לוי יצחק''', [[שבועון בית משיח]] גליון 1224 עמוד 47
*'''אבא של המלך''', מוסף העוסק בדמותו והגותו, מצורף ל[[שבועון בית משיח]] ערב כ' מנחם אב תש"פ
*'''חכם הרזים''', ראיון עם הרב [[אלתר אליהו פרידמן]], [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1870 עמוד 25
*'''צהבו פניו''', במדור 'חיי רבי', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1870 עמוד 32
*'''לטעום מהגילויים של הגאולה''', ראיון עם הרב [[אליהו וולף]], [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1870 עמוד 40
*'''המלאך גבריאל''', אודות שיפוץ המצבה וזהותו של היהודי שזכה לעסוק בכך, [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1919 עמוד 23
*[[זלמן רודרמן]], ספר '''חסידים אנשי מעשה''', ע' 67-84.

== קישורים חיצוניים ==
*'''[https://col.org.il/files/old/files/0.17436953695_1716426.pdf מסמכי תיק החקירה]''' {{COL|}} {{PDF|}}

;כתבות:
*[https://chabad.info/news/935711/ גט שנכתב בבי"ד של הרלוי"צ שניאורסון] {{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
* [https://chabad.info/magazine/593382/ לילה קייצי ביקטרינוסלב • סיפור מטלטל ואקטואלי] מאמר מיוחד באתר [[חב"ד אינפו]] לכבוד יום הולדתו ב[[ח"י ניסן]]. {{אינפו|}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}} 
* [https://chabad.info/magazine/593372/ 'גאון יעקב' של רבי לוי יצחק • מרתק] צרור אפיזודות מרתקות אודות אבי הרבי באתר [[חב"ד אינפו]]. {{אינפו|}}
* ועד חיילי בית דוד, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=70946 תולדות חייו של רבי לוי יצחק שניאורסאהן] {{PDF}} - {{אינפו}}. {{שטורעם|}}{{אינפו|}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=45105 ידיעה אודות אנדרטת הנצחה לזכרו] {{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}} 
* [http://lahak.org/RebbetzinHE.aspx זכרונות הרבנית חנה] באתר ועד הנחות בלה"ק. {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
* [http://www.toratchabad.com/files/maynotecha/machshevet/gilion34i.pdf '''מעיינותיך''' גליון 34]. [[תורת חב"ד לבני הישיבות]], [[תשע"ב]].{{PDF}} {{קישור שבור|י"ח מנחם אב תשפ"א}}.
* [http://www.shturem.net/images/news/64905_news_26072013_8945.pdf סקירה על תורתו של ר' לוי יצחק, קובץ ירחי כלה תשע"ג] עמ' 14, ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד {{שטורעם}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
* [[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://chabad.info/magazine/מדוע-אביו-של-הרבי-ומשפחות-לא-הגיעו-לארץ/ מדוע אביו של הרבי ומשפחתו לא הגיעו לארץ ישראל?]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] פרשת לך לך תשע"ח {{אינפו}}
* מנדי גולדמן, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77192 רבי לוי יצחק במעגל השנה], [[שבועון בית משיח]], י"ט אב התשע"ג (26.07.2013) {{אינפו}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=47894 כך נשרפו ספריו של רבי לוי-יצחק ● מיוחד] {{אינפו|}} {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
* [[שניאור זלמן ברגר]], '''[https://chabad.info/magazine/522402/ תחקיר: מי הביא לרבי את תמונת אביו הרב לוי יצחק שניאורסון?]''' {{אינפו}}
*'''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2672045#utm_medium=email&utm_source=93_subscription_he&utm_campaign=he&utm_content=content במסירות ונחישות]''' {{בית חבד}} תולדות חב"ד באתר בית חב"ד {{בית חב"ד|}}
*'''[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=13622 "אדוני אבי מורי ורבי ז"ל?"]''' מאת הרב [[מרדכי מנשה לאופר]] באתר {{חב"ד און ליין}}
*'''[https://anash.org/qa-the-surviving-torah-teachings-of-rabbi-levi-yitzchak/ הרב [[דוד דובוב]], השליח שמנגיש את תורתו של רבי לוי יצחק, בראיון מיוחד]''' {{אנש}} (אנגלית)
*'''[https://chabad.info/magazine/664221/ כך נשרפו ספריו של רבי לוי-יצחק • מיוחד]''' {{אינפו}}
*[[מנחם זיגלבוים]], '''[https://chabad.info/news/696338/ 500 פעמים ככה]''', גליון מיוחד לכבוד יום ההילולא תשפ"א, יצא לאור על ידי חב"ד-ליובאוויטש קזחסטן {{אינפו}} {{PDF|}}
*[https://col.org.il/news/140338 התמונה שהרבי כתב עליה אאז"ל? הסיפור המלא] באתר {{COL}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2022/08/blog-post_71.html חשיפת מכתב נדיר של ר' לוי יצחק שניאורסהון]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית|}}
;מדיה:
*'''[https://col.org.il/news/126210 אלה תולדות לוי יצחק: מסע מטלטל במקומות בהם חי ופעל]''' {{וידאו}}{{COL}} הפקת וידאו לרגל יום ההילולא כ"ף מנחם אב תש"פ, פליישמן וקמינצקי
*'''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=69075 הרבי מתפלל בעמוד ביום היארצייט של אביו]''' וידאו מתאריך כ' מנחם אב [[תשל"ה]] {{וידאו}} {{שטורעם}} י"ז בשבט תשע"ד {{קישור שבור|כ"ח אייר תשפ"ג}}
*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1923517 הרבי מספר על אביו]''' מתוך מגזין הוידאו השבועי של [[jem]] {{וידאו}} {{בית חבד}} 
*'''[https://chabad.info/video/documentary/mosdot-organizations/611583/ לדמותו של איש מסירות הנפש]''' {{וידפו}}
*'''[https://chabad.info/magazine/342310/ הרבי ונסיון עליית אביו לארץ הקודש {{*}} תיק העליה של רבי לוי יצחק שניאורסון]''' {{אינפו}}
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2024/05/17-05-2024-12-50-15-%EF%BF%BD%EF%BF%BD%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%A8-%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%A7-04.pdf תורת רבי לוי יצחק לפרשת אמור•להורדה]'''
{{בית רבי/אדמו"ר שליט"א}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:שניאורסון, לוי יצחק}}
[[קטגוריה:רבי לוי יצחק שניאורסון|*]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפחת ינובסקי]]
[[קטגוריה:אחרונים]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ד]]