עריכת הדף "כפר חב"ד"

{{פירוש נוסף|נוכחי=ישוב בארץ הקודש|אחר=שבועון "כפר חב"ד"|ראו=[[שבועון כפר חב"ד]]}}
{{כפר חב"ד|
|שם=כפר חב"ד
|תמונה=[[קובץ:בית אגודדת חסידי חב''ד - 770.png|250px]]
|כתובית=[[770 כפר חב"ד]] במבט אווירי
|כפר=
|שטח שיפוטי=2,500 דונם
|רשות מונציפאלית=[[ועד כפר חב"ד]], מועצה אזורית שדות דן
|שכונות= אזור המרכז, שכונת הרכבת, שכונת הרוסים, "שכונת הרב", השיכונים החדשים, [[שכונת לוי יצחק]] א', וב', ושכונת בנה ביתך
|ארץ=[[ארץ ישראל|ישראל]]
|עיר תאומה=[[קראון הייטס]], ברוקלין. נ.י.
|ממייסדי הכפר=[[אדמו"ר הריי"צ]], [[הרבי]]
|רב=הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]]
|יו"ר ועד האגודה=[[נחמן רייכמן]]
|יו"ר הועד המקומי=[[שמעון רבינוביץ']]
|משפיעים בבירה=
|גופים ומוסדות=[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]], [[רשת אהלי יוסף יצחק]], [[סניף קה"ת בארץ הקודש]], משרדי [[שבועון כפר חב"ד]], [[בית משיח]], [[אות בספר התורה לילדי ישראל]],[[מטה משיח]]ועוד
|מוסדות הקהילה=[[תומכי תמימים כפר חב"ד]], [[בית ספר למלאכה]], [[תלמוד תורה אהלי תורה כפר חב"ד|תלמוד תורה אהלי תורה]], [[חדר אור ליובאוויטש]], [[תלמוד תורה כפר חב"ד]], [[בית רבקה]] ועוד
|בתי כנסת=29 בתי כנסת 
|מספר משפחות=1,800 משפחות
|ראו גם='''ראו גם'''
|אישים בכפר (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בכפר חב"ד|אישים בכפר חב"ד]]
|מוסדות הקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב"ד|מוסדות בכפר חב"ד]]
|שלוחים המתגוררים בכפר (קטגוריה)=
}}
'''כפר חב"ד''' הוא יישוב ב[[ארץ ישראל]] הממוקם במרכז הארץ, דרומית לעיר [[תל אביב]] וצפונית לעיר [[לוד]], ונמצא בתחומי המועצה אזורית שדות דן {{הערה|בעבר עמק לוד}}. בכפר נמצא הריכוז הראשון בגודלו בישראל והשני בגודלו בעולם של [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] ומוסדות חב"ד, והוא משמש מרכז רוחני וארגוני לחסידות חב"ד בישראל. בכפר גרים נכון לשנת [[תש"פ]] כ-1,800 משפחות{{מקור}}.

היישוב הוקם ב[[כ"א אייר תש"ט]] בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] כדי לקלוט את החסידים שיצאו מ[[ברית המועצות]] בתום [[מלחמת העולם השנייה]] ושהו במחנות העקורים ב[[אירופה]] {{הערה|ראו גם "[[יציאת רוסיה תש"ו]]".}} הכפר נוסד בשטח הכפר ספריא - כפר ערבי נטוש - ותושביו התבססו בשנים הראשונות על חקלאות. במשך השנים - עם התפתחות הטכנולוגיה - התמעט מאוד העיסוק בחקלאות וגם כיום ישנם תושבים שמחזיקים בכפר כוורות דבש ופרדסי אתרוגים מגזע [[קלבריא]].

== היסטוריה ==
===רעיון ההקמה===
בשנת [[תש"ד]] הציע לראשונה הרב [[אליעזר קרסיק]] מחשובי רבני חב"ד ובשנים הבאות  יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד]], ל[[אדמו"ר הריי"צ]] להקים התיישבות חב"דית בארץ הקודש. הצעה ברוח דומה התפרסמה באותן שנים גם בעיתונים שיצאו לאור בארץ הקודש על ידי העסקן החב"די ר' [[אליהו צבי דונחין]]{{הערה|1='''[https://col.org.il/news/135164 העסקן שקרא שנים לפני הקמת הכפר: הבה נקים קיבוץ חב"די!]''' {{COL}}}}.

הצעת הרב קרסיק הפכה לאקטואלית לאחר [[מלחמת עולם השנייה]] אז [[יציאת רוסיה תש"ו|יצאו חסידי חב"ד]] בהמוניהם מ[[רוסיה]], ראשי אגו"ח הרב קרסיק וגיסו הרב [[משה גוראריה]] נסעו אז למחנות העקורים ב[[אירופה]] ובדקו את הלך הרוח, ומאירופה נסעו לקראת תשרי לניו יורק אל אדמו"ר הריי"צ. ובמהלך חודש [[תשרי]] [[תש"ח]] נכנסו השניים לאדמו"ר הריי"צ ל"יחידויות" רבות ושטחו את התוכנית{{הערה|[https://kfar-chabad.com/יובל-לכפר-חבד-2/ הקמת הכפר - היסטוריה קצרה] באתר הרשמי של כפר חב"ד.}}, ולאחריהם נכנס [[שז"ר]] ליחידות אצל אדמו"ר הריי"צ. היחידות ארכה זמן רב, ובמהלכה בירר אצלו הרבי הריי"צ את כל האפשרויות להקמת יישוב חב"די בארץ ישראל. כתוצאה מהשיחות הללו, הגיע הרבי הריי"צ למסקנה שההצעה היא רצינית ואפשרית, והודיע על החלטתו לראשי חב"ד בארץ הקודש{{הערה|[[שמואל קראוס]], [[נשיא וחסיד]], עמ' 83 ומתוך מכתב שזר אל הרבי שפורסם ב[[שבועון בית משיח]] גיליון 1359, עולה כי כבר בקיץ תש"ז, שזר היה אצל אדמו"ר הריי"צ וסוכם על הקמת כפר חב"ד. על פרשנות זו חולק הרב [[שמואל קראוס]] מחבר הספר [[נשיא וחסיד]] אודות קשרי שזר והרבי. במאמרו שפורסם כמכתב למערכת ב[[שבועון בית משיח|בית משיח]] גיליון 1361, מבהיר כי גם לאחר המכתב שפורסם בבית משיח, ברור כי שזר הגיע לאדמו"ר הריי"צ לראשונה בכסלו תש"ח ואזי יתקיימה הפגישה בה הוכרע להקים יישוב חב"די ולכן לדעתו שנת הקמת כפר חב"ד היא: תש"ח}}.

ב[[י"ט כסלו]] תש"ח פנה [[שז"ר]] לאדמו"ר הריי"צ וסוכם על תוכנית להקמת יישוב חב"די בארץ הקודש. 

בי"ט כסלו [[תש"ט]], כאשר מר שזר הגיע ל[[התוועדות חסידית|התוועדות]] בבית כנסת חב"ד ברחוב [[נחלת בנימין]] ב[[תל אביב]], דיברו עמו ראשי [[אגודת חסידי חב"ד]] על הקמת היישוב ועל צביונו החקלאי, מר שזר הציע לערוך מגבית ב[[ארצות הברית]] לכיסוי ההוצאות, וכמו כן דיבר על שיכון חסידי חב"ד במושבה ליד [[צפת]] או [[מירון]]. שזר ביקש לדעת האם בזמן הקרוב אמורים להגיע קבוצה גדולה של חסידים, שרק אז יוכלו לעזור להם בצורה מסודרת. בעקבות שיחה זו, בעזרת שזר, נפגשו ראשי אגו"ח עם מר אברהם הרצפלד ועוד מספר בכירים בסוכנות ומשרדי הממשלה בכדי לדון בנושא. ראשי אגו"ח פעלו כל העת בהכוונת [[אדמו"ר הריי"צ]], ששלח להם את הרב [[שמריהו גוראריה]] חתן אדמו"ר הריי"צ והרב [[בנימין גורודצקי]] בכדי שיעזרו להם{{הערה|מכתב לאדמו"ר הריי"צ מ[[כ' בטבת]] [[תש"ח]]}}.

ב[[כ"ה באדר]] נתן אדמו"ר הריי"צ את הסכמתו הסופית: {{ציטוטון|בתור מענה כללי על הצעתם לייסד מושבה בעד פליטי אנש בארץ הקדושה תבנה ותכונן ובמענה על מכתבו של מר זלמן שי' רובאשוו [[שזר]] בעניין זה הנני להשיבם אשר בכלל הנני מסכים להצעה זו בשביל אלו מפליטי אנ"ש שרצונם בכך}}{{הערה|[[שמואל קראוס]], [[נשיא וחסיד]], עמ' 93.}}.

באותם ימים, החסידים ששהו באירופה קיבלו הוראות שונות מהרבי הריי"צ בקשר להסתדרותם בעתיד. חלקם נצטוו להגיע לארצות הברית, חלק לארץ הקודש, ואחרים קיבלו הוראה להתיישב ב[[צרפת]] ובמדינות אחרות{{הערה|נשיא וחסיד, פרק "רעיון הקמת המושבה החב"דית".}}.

לקראת עליית החסידים לארץ הקודש, ייסד [[אדמו"ר הריי"צ]] ועד לסידור פליטים, שהורכב מארבעה מחברי אגודת חסידי חב"ד: הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[שאול דובער זיסלין]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[פנחס אלטהויז]]. שמו הרשמי של הוועד היה: "לשכת כ"ק אדמו"ר הרב ר' יוסף יצחק שליט"א שניאורסאהן מליובאוויטש. מחלקת עזרה לפליטים וסידורם. סניף [[ארץ הקודש]] תבנה ותכונן". ועד זה פעל עבור העולים ועבור ייסוד ה"מושבה חב"דית", על ידי שתדלנות בקרב אישי ציבור{{הערה|שם=[[עבד אברהם אנכי]]|[https://col.org.il/news/68445 פלישה באישון לילה] באתר {{חב"ד און ליין}} מתוך הספר [[עבד אברהם אנכי]]}}{{הערה|[https://col.org.il/news/137669 היסטורי ומרגש: בקרון עם חסידי חב"ד מרוסיה, בדרך לישראל{{col}}]}}.

===יסוד הכפר===
[[קובץ:מכתב הרבי הרייצ.jpg|שמאל|ממוזער|150px|מכתב [[הרבי הריי"צ]] לעולים הראשונים ליישוב, כשהוא מצרף למכתבו לספר תורה מיוחד שנשלח עבורם]]
[[קובץ:מרכז כפר חבד תשט.jpg|שמאל|ממוזער|200px|מרכז כפר חב"ד בשנת [[תש"ט]]]]
[[קובץ:כפר חבד תשט.jpg|שמאל|ממוזער|200px|חסידים משתלמים בעבודה חקלאית, חצי שנה לאחר יסוד הכפר, [[אלול]] תש"ט]]
[[קובץ:השר שפירא מבקר בכפר בשנותיו הראשונות.jpg|שמאל|ממוזער|200px|השר חיים שפירא מבקר בכפר בשנותיו הראשונות]]
כשהגיעו קבוצת החסידים הראשונה לארץ הם השתכנו במעברה בפרדס חנה וכל משפחה קבלה צריף קטן למגורים זמניים, שם - במקביל לוועד לסידור הפליטים - הוקם ועד נוסף על ידי העולים שעסק בהקמת המושבה שבראשו הועמד ר' [[זלמן פלדמן]], ולצידו: ר' [[זלמן ברונשטיין]], ר' [[יצחק מאיר גרינברג]], ר' [[אברהם שמואל גרליק]], ר' [[דוד חן]] ור' [[זלמן סודקביץ']]. אנשי תנועת המזרחי הציעו להם ולועד לסידור הפליטים לייסד את המושבה החב"דית על חורבות הכפר הערבי "ספריא", אולם הם התנו זאת בכך שתושבי הכפר ירשמו בפנקסי המפלגה.

חברי [[אגו"ח]] סרבו לכך בכל תוקף וניסו לפעול בסוכנות היהודית, להקמת הכפר גם בלי להירשם בפנקסי תנועת המזרחי. במקביל ב[[חודש אייר]] [[תש"ט]] 70 משפחות מקרב חסידי חב"ד ששכנו במעבורות החלו להתיישב בבתים הערבים הנטושים באופן בלתי רשמי. ב[[כ"א אייר]] תש"ט העניק [[לוי אשכול]] את ההסכמה להקמת הכפר, והוא הוקם באופן רשמי. בערב [[שבת קודש]] פרשת בהר־בחוקותי [[תש"ט]] שלח [[הרבי הריי"צ]]{{הערה|עם ר' [[אברהם פריז]]}}מכתב עידוד למתיישבים הראשונים בכפר חב"ד ובו מודיע להם על [[ספר תורה]] שנשלח אליהם.

במשך השנים [[תש"ט]]-[[תש"י]] עשה אדמו"ר הריי"צ מאמצים רבים על מנת לבסס את היישוב מבחינה כלכלית. כחלק מהמאמצים פנה אדמו"ר הריי"צ במכתבים רבים לאנשי הסוכנות והג'וינט כדי שיעזרו לתושבי כפר חב"ד. לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הריי"צ]], המשיך [[הרבי]] לעודד את המתיישבים, ובהמרצתו הגדולה גדל הכפר{{הערה|[[עבד אברהם אנכי]]}}.

בהתאם לבקשת [[אגו"ח בארץ הקודש|אגו"ח]] ו[[הרש"ג]], התחייב מר אשכול לצייד את התושבים בציוד משקי מתאים תוך מספר שנים, וכמו כן הוקצב סך של 26,000 לירות עבור תושבי הכפר החדש.

[[קובץ:תוחלת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרכב הנוסטלגי של ר' ישראל קוק (לאש) בכפר שעליו השלט 'תוחלת']]
בתחילה התיישבו בכפר ארבעים וחמש משפחות, ולאחר [[חג השבועות]] הגיעו עוד שלושים משפחות. הבתים בהם התיישבו המתיישבים היו במצב לא טוב, ובעזרתה של הסוכנות הם שופצו.

הכפר נחנך רשמית ב[[י"ב תמוז]] [[תש"ט]], באירוע גדול שנערך בו השתתף [[הרש"ג]] כנציגו של [[הרבי הריי"צ]]. באותה תקופה שלח אדמו"ר הריי"צ עם הרב [[אברהם פריז]] [[ספר תורה]] לכפר חב"ד{{הערה|עם השנים הפרוכת התיישנה וב[[ח' סיוון]] [[תשע"ח]] נשלחה לתיקון ונערכה הכנסת ספר תורה, שיצאה מחדר הרבי ב-770 שבכפר חב"ד, ל[[בית הכנסת בית מנחם]] בכפר.

[https://chabad.info/news/368004/ בכפר חב"ד חגגו עם ספר התורה ששלח הרבי הריי"צ{{אינפו}}]}}.

בתקופת ייסוד הכפר, התיישבו מספר אנשי תנועת המזרחי, לצד הישוב החדש, והקימו בו ישוב משלהם שכונה אז "תוחלת", בטענה כי השטח שאליו מתגוררים תושבי הכפר שייך למפלגתם. במכתב לנגיד החסידי ר' [[שלמה פלמר]], מתאר הרב קרסיק את פרשיית הדברים:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=הכפר שהעמידו לרשותנו פלשו לתוכו, בטענה שהכפר שלהם הוא, והתחוללה מלחמה בין המזרחי והשמאל, כי המה רצו לבוא לעזרתנו בלי שום קבלת פרס כנגד, וסוף סוף ניצחנו בעזרת ה', וחילקו את הכפר לשניים, ואין אנחנו שייכים כלל וכלל להמזרחי, ואצלנו תהיה מועצה מיוחדת וגם אפילו שם אחר על הכפר}}
לאחר מספר שנים עזבו מרבית תושבי "תוחלת" את מקומם, למעט מספר תושבים בודדים שהתעקשו לחיות במעין אוטונומיה בגבעה קטנה בתוככי כפר חב"ד{{הערה|לפני בניית [[770 כפר חב"ד|770 בכפר]] פינו את תושבי תוחלת מהגבעה על מנת לבנות את הבנין (מלבד 2 משפחות שהתעקשו להישאר)}}.

בראשית ימיו של הכפר, רוב תושבי הכפר עסקו בענפי חקלאות שונים כגידול בעלי חיים, עופות, ירקות שונים ועוד. במשך השנים, עם התקדמות הטכנלוגיה, ננטשה אט אט עבודת החקלאות בכפר חב"ד ונכון להיום נשארה חקלאות מצומצמת בכפר{{הערה|שם=[[עבד אברהם אנכי]]}}.

===השנים הראשונות===
ב[[תשרי]] [[תש"י]] נערכה אסיפה, בקרב התושבים בה הוחלט למנות את הרב [[שניאור זלמן גרליק]] כרב הכפר. אדמו"ר הריי"צ שלח לאחר מכן להרב גרליק מכתב ברכה על המינוי{{הערה|אגרות קודש הריי"צ, ח"י, עמ' של"ב.}}. מפעולותיו הראשונים של הרב גרליק במסגרת תפקידו, היה הקמת ה[[מקווה]] בכפר שנעשה בעידודו של הרבי{{הערה|[[התמים הראשון]], עמ' 100 - 101.}}. 

לקראת שנת ה[[שמיטה]] שחלה בשנת [[תשי"ב]], שלח הרבי מכתב לתושבי הכפר בו הורה להם שלא להסתמך על [[היתר מכירה]], ובמקביל פעל הרבי להשגת סיוע כספי לתושבי הכפר למשך שנת השמיטה{{הערה|התמים הראשון, עמ' 101  - 105, וראה בערך [[קרן השביעית]].}}.

בשנת [[תשט"ו]] הוקם בכפר [[בית הספר למלאכה]], בליל יום חמישי, אור ל[[א' אייר]] [[תשט"ז]], בערך בשעה שמונה בערב, כאשר התלמידים והמדריכים עמדו בתפילת ערבית, [[רצח יד החמישה|הותקף חדר הלימוד והתפילה של בית הספר למלאכה]] בכפר חב"ד על ידי מחבלי ה'פידאיון' שהסתננו מירדן. בטבח האכזרי נהרג המדריך הת' [[שמחה זילברשטרום]] וחמישה תלמידים הי"ד. לזכרם הוקם בית הדפוס הנקרא על שמם: 'יד החמשה'.

לאחר שנודע לרבי שלנערות הכפר אין מוסד חינוכי לשהות בו לאחר גמר לימודיהם, הורה הרבי לפעול להקמת תיכון חב"די בכפר, שבמקביל הורה לדאוג שהבנות ישלחו למוסד הכי חרדי שקיים{{הערה|מכתב מ[[י"ד אב]] [[תשט"ז]].}}. בשנת [[תשי"ז]] הוקם [[בית רבקה כפר חב"ד]].

בשנת [[תש"כ]] נבנו מספר בתים חדשים ליד הרכבת בכפר שכונו אז "כפר חב"ד ב'"{{הערה|אגרת שלמה זלמן שרגאי, עמ' 319.}}. 

בשנת [[תשכ"ג]] הועברה ישיבת תומכי תמימים ב[[לוד]] לכפר חב"ד.

בשנת [[תשכ"ו]] בעקבות הוראת הרבי, הוקם וועד מיוחד שדאג להתקנת [[גנרטור]] בכפר.

בשנת [[תש"ל]] הוקם בכפר [[ישיבת הבוכרים]] "אור שמחה" על ידי ר' [[שמחה גורודצקי]].

בשנת [[תשל"ג]] הוקם [[תלמוד תורה אהלי תורה כפר חב"ד]] על ידי ר' [[מנחם מענדל פוטרפס]] ור' [[משה וישצקי]]. 

באותם שנים החלה בנייתו של בית הכנסת [[בית מנחם]], שנחנך ב[[י"א ניסן]] [[תשל"ח]].

ב[[ח' סיוון]] [[תשל"ד]] נהרג רבו של הכפר הרב שניאור זלמן גרליק בתאונת דרכים. לאחר פטירתו הוחלט למנות את הרב [[נחום טרבניק]] בתור הרב, ואת הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] בתור מו"צ.

===משנות הממי"ם ואילך===
{{ערך מורחב|ערך=[[בית אגו"ח 770 כפר חב"ד]]}}
{{להשלים}}
ב[[ג' תשרי]] [[תשמ"ד]] נפטר רבה של כפר חב"ד הרב [[נחום טרבניק]], והרב אשכנזי מונה בתור ממלא מקומו.

בעקבות [[פרשיית הספרים]], הוקם בכפר בהוראה ישירה של הרבי, העתק של [[770]] בכפר. הבניין נחנך ב[[ט"ו תמוז]] [[תשמ"ו]].

ב[[שבט]] [[תשנ"ב]] במעמד חשובי רבני חב"ד, הונחה [[אבן הפינה]] ל[[ארמון למלך המשיח]], שמקומו נבחר על ידי הרבי ליד מבנה העתק של 770.

בשנת [[תשע"ב]] הוקם בכפר תלמוד תורה חדש בשם "[[ת"ת בית ליובאוויטש]]". 

ב[[כ"ג טבת]] [[תשע"ה]] נפטר רבה של הכפר הרב אשכנזי, ובמקומו מונה בנו הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]]. 

בתחילת שנת הלימודים [[תשפ"א]] הוקמו בכפר [[חדר אור ליובאוויטש]], ו[[ישיבת חב"ד פתח תקווה]] עברה למשכנה במתחם [[ישיבת הבוכרים]].

בשנת [[תשס"ז]] אוכלסה שכונת '''[[שכונת לוי יצחק (כפר חב"ד)|לוי יצחק ב']]'''.
ובשנת [[תשע"א]] שכונת '''בנה ביתך'''.

==שם הכפר==
במשך השנים נערך מאבק על שמו של הכפר.
בתחילה נקרא הכפר בשם "ספריא" על שם הכפר הערבי  ששכן במקום ולאחר מכן "לוד ה'" ולאחר מכן ועדת השמות החליטה לעברת את השם הערבי ל"מושב שפריר", בשנת [[תשט"ו]] ביקשו תושבי הכפר בהוראת הרבי לשנות את השם, לשם "כפר חב"ד"{{הערה|שמואל קראוס, נשיא וחסיד, עמוד 147.}}, הרבי גם לאחר מכן החל לפעול שהשם ישונה ל"כפר חב"ד" במסמכים שונים ובעיתונות{{הערה|אגה"ק, חט"ו, עמ' 18.}}, השם נכנס בסופו של דבר לתודעה הציבורית לאחר הטבח בבית ספר למלאכה{{הערה|[https://col.org.il/news/138199 ברקע הפיגוע: הרבי שב ומתעקש – השם הוא "כפר חב"ד" בלבד! {{COL}}]}}.

הרבי בהזדמנות ביאר את משמעות השם: "כפר" - על פי המבואר בחסידות שאדם שהוא "בן הכפר" מתפעל יותר מלראות את ה[[מלך]], כך שיבוא [[מלך המשיח]] יתפעלו ביותר תושבי הכפר, ו"חב"ד" - שממנו יפוצו מעיינות חב"ד{{הערה|התוועדויות תשמ"ז, ח"ג, עמ' 92}}{{הערה|[https://col.org.il/news/134656 ספריא? שפריר? לוד ה'? ולמה לא פשוט - "כפר חב"ד"?]{{col}}.}}.

==בירת ארץ ישראל==
[[הרבי]] התבטא מספר פעמים שכפר חב"ד הוא עיר הבירה של [[ארץ ישראל]] ושם אפשר לחוש אלוקות במוחש{{הערה|משבחי רבי, עמ' 179}} על אף שהוא נקרא "כפר"{{הערה|שיחות קודש [[תשכ"ח]], ח"א, עמ' 402.}}. להרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] שסיפר לרבי שהוא מתכוון לגור ב[[ירושלים]] או ב[[תל אביב]], ענה הרבי ש:"מדוע לא בכפר חב"ד, עיר הבירה של ארץ ישראל?"{{הערה|[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]], גיליון 685, עמ' 26.}}.

הרבי הוסיף שתפקידם של תושבי כפר חב"ד הוא לכבוש את [[ארץ ישראל]] בענייני כפר חב"ד{{הערה|שיחות קודש [[תשכ"ט]], ח"א, עמ' 330.}}, ושכפר חב"ד עצמו הוא מקום שנוגע לכל ארץ ישראל{{הערה|שיחות קודש [[תשכ"א]], עמ' 279.}}.

כמו כן הרבי אמר לר' [[שלמה מיידנצ'יק|שלוימק'ה מיידנצ'יק]] ביחידות בשנת [[תשמ"ד]] שכאשר בכפר חב"ד תשרור שמחה המצב ישפיע על כל ארץ ישראל שכולם יהיו בה בשמחה, והמצב בארץ ישראל ישפיע על כל העולם.
==התייחסויות מהרבי==
[[קובץ:עעעעעע.png|ממוזער|משלחת מכפר חב"ד מוסרת ל[[הרבי|רבי]] [[אתרוג קלבריה#נתינת האתרוג לרבי|אתרוגים מהפרדסים בכפר חב"ד]]]]
[[הרבי]] במשך השנים עודד את תושבי הכפר, והיה מקבל לעיתים תכופות ל[[יחידות]] משלחת המייצגת תושבי כפר חב"ד, הרבי אף פעמים רבות היה מעודד אישים חשובים להגיע לביקור בכפר חב"ד, ל[[שז"ר]] כתב הרבי:"בוודאי כמנהגו הטוב כמה שנים יבקר בכפר חב"ד ביום הבהיר הוא יום י"ט כסליו הבע"ל"{{הערה|'אגרות-קודש' כרך חי עמ' צ.}}, הרבי היה אומר לאישים שהגיעו לארץ, למסור דרישת שלום לכפר חב"ד.

[[הרבי]] היה אף מעורב בכל פרט בכפר חב"ד.

ביחידות לתושבי כפר חב"ד ב[[תשרי]] [[תשמ"ד]], אמר [[הרבי]]:
{{ציטוטון|היסודות הרוחניים של כפר חב"ד הם בראשונה ("לכל לראש") כמובן כשמו של כפר חב"ד – לימוד פנימיות התורה, נשמת התורה, חב"ד דתורה יחד עם לימוד נגלה דתורה. ולזה דרושה גם הקדמת עבודת התפילה{{הערה|משבחי רבי עמ' 180.}}}}.

בהמשך היחידות אמר הרבי גם:{{ציטוטון|לנשי ובנות ישראל יש השפעה גדולה מאוד על בעליהן, הוריהן, אחיהן ואחיותיהן. מובן, אפוא, שקיום כל עניינים אלו- של "האמת והשלום אהבו" – תלוי בהן. ובוודאי הן תראינה דוגמה חיה בכך, ובשמחה ובטוב לבב. וכך לא תהיה ל"מלך זקן וכסיל" שום דריסת רגל בכפר חב"ד{{הערה|משבחי רבי עמ' 187-186.}}}}.

במשך שנות כהונתו של ר' [[שלמה מיידנצ'יק]] כיו"ר [[ועד כפר חב"ד]] הרבי היה נוהג להתקשר אליו לעיתים תכופות על-ידי אחד המזכירים ולהתענין בנעשה בכפר, כמו כן הרב מיידנצ'יק קיבל פתקים סודיים מהרבי בנוגע לניהול הכפר, פתקים אלו הורה הרבי להשמיד מיד בתום קריאתם{{הערה|מעדות אחד ממזכיריו ובני משפחתו. כמה פתקים נמצאו לאחר מכן.}}{{מקור}}.

== גאוגרפיה ==
[[קובץ:נוף כפחי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[שכונת לוי יצחק]] א' וב' במבט מהאוויר]]
שטחו של הכפר הוא כ-2,500 דונם, נכון לשנת [[תש"פ]] אכלוסיית הכפר מונה למעלה מ-2,000 בתי אב וכ-8,500 נפשות. במשך השנים התפתח הכפר בצורה משמעותית וכיום הוא ניצב הראשון ברשימת ההתפתחות במועצה האזורית שדות דן. גם בניין המועצה האזורית ממוקם בכפר. הכפר הוא הכפר המאוכלס ביותר בישראל. כמו כן בכפר מתגוררת קהילת חב"ד הגדולה בישראל והשנייה בגודלה בעולם (לאחר [[קראון הייטס]]).

=== שכונות ורחובות===
[[קובץ:השכונה החדשה כפח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[שכונת לוי יצחק]] א' במבט אווירי]]

בכפר קיימות כ-8 שכונות-אזורים: המרכז, שכונת הרכבת, שכונת הרוסים, "שכונת הרב", השיכונים החדשים, [[שכונת לוי יצחק (כפר חב"ד)|שכונת לוי יצחק]] א' וב', ושכונת בנה ביתך (שלושת האחרונות הן האחרונות שנבנו נכון לשנת תש"פ).

בשנת [[תשע"ו]] ביוזמת יו"ר הועד ר' שמעון רבינוביץ קיבל ועד כפר-חב"ד החלטה להעניק שמות לרחובות הכפר. המרא דאתרא הרב [[מאיר אשכנזי (צפת)|מאיר אשכנזי]] גיבה את ההחלטה, ונסמך על דברי [[הרבי]] לרב [[יצחק מענדל ליס]] שהציע ב'יחידות' לתת שמות לרחובות הכפר: {{הדגשה|אשר הרעיון עצמו הוא דבר נכון מאד, אלא שכיון שבניית הכפר טרם נסתיימה, ובוודאי יתווספו עוד שכונות ורחובות, אולי יצטרכו לשנות שמות של רחובות מסויימים, 'ויהיה קשה להתעסק עם שמות קדושים', לכן יש להמתין בביצוע הדבר}}.

הרב אשכנזי ציין ש{{ציטוטון|בימינו אשר עיקר שטח הכפר כבר נבנה ב"ה, וניכר אלו רחובות הינם ראשיים, ואלו רחובות הינם צדדיים, ניתן לתת שמות לרחובות}}, והוסיף ש{{ציטוטון|הצורך בשמות לרחובות גובל לעיתים בפיקוח נפש, כאשר שירותי ההצלה מתקשים להגיע למשפחה הזקוקה לעזרה עקב העדר כתובת ברורה לבית, והעוברים ושבים גם הם אינם יכולים לסייע בזה מפני שהם עצמם אינם מכירים לעיתים את המשפחה הקוראת לעזרה - בגלל ריבוי המשפחות בכפר, כן ירבו}}{{הערה|[http://chabad.info/news/הרב-אשכנזי-תומך-רחובות-כפר-חבד-יקבלו-ש/ הרב אשכנזי תומך: רחובות כפר חב"ד יקבלו שמות] {{אינפו}}}}.

הועד מינה ועדה מיוחדת על מנת לבחור את השמות לרחובות והכיכרות בכפר. וב[[ג' אייר]] פורסמה רשימת שמות 42 הרחובות, ובהם בראש ובראשונה כמובן שמותם של רבותינו נשיאינו, וכן שמו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אביו של הרבי)]] וכן שמות ספרי החסידות ושלושת רבני הכפר. הכיכרות בכפר נקראו על שמם של [[עשרת המבצעים]] שהכריז הרבי{{הערה|[http://chabad.info/news/ואלה-שמותרחובות-כפר-חבד/ מפת הכפר] {{אינפו}}}}.

== מוסדות וארגונים בכפר ==
[[קובץ:770 כפח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חזית בניין 770 בכפר]]
*בית [[אגודת חסידי חב"ד]] [[770 כפר חב"ד]]
*[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]
*[[סניף קה"ת בארץ הקודש]]
*[[אור אבנר]]
*[[מעון עולים כפר חב"ד]]
*[[איגוד תלמידי הישיבות]] - [[את"ה המרכזי - 770]]
*[[אשנב לחב"ד]]
*[[מטה משיח באה"ק]]
*משרדי "[[התאחדות החסידים]]"
*[[יד לילד המיוחד]]
*[[מכון לוי יצחק]]
*[[ספר התורה של ילדי ישראל]]
*[[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]
*[[רשת אהלי יוסף יצחק]]
*[[ארגון הפנסאים|הפנסאים]]
*[[שבועון בית משיח]]
*[[שבועון כפר חב"ד]]
*[[מרכז את"ה בארץ הקודש]]
*[[תורת חב"ד לבני הישיבות]]

=== בתי כנסת ===

[[קובץ:הקפות שניות כפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הקפות שניות]] בבית הכנסת 'בית מנחם']]
*[[בית מנחם (כפר חב"ד)|בית מנחם]]. ע"ש [[הרבי]]. [[בית הכנסת]] הגדול והמרכזי בכפר, בו יש מניינים משעות הבוקר המוקדמות ועד אחר חצות הלילה ובו מתקיימות ה[[התוועדות חסידית|התוועדויות]] המרכזיות בימים מיוחדים כ[[י"ט כסלו]], [[ח"י אלול]], ועוד.
[[קובץ:בית_מנחם_כפח.PNG|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת [[בית מנחם]]]]
*[[בית כנסת 'המרכזי']]
*בית הכנסת בבניין [[770 בכפר חב"ד|770]]
*[[בית נחום יצחק]]. ע"ש הרב [[נחום יצחק פינסון]]. משפיע בית הכנסת - הרב [[זלמן גופין]]
*[[בית הכנסת ישראל אריה לייב (כפר חב"ד)| ישראל אריה לייב]]. ע"ש [[ישראל אריה לייב|אחיו של הרבי]]. רב בית הכנסת - הרב [[אליעזר ברוד]]
*בית הכנסת לצעירים "שטיינבאך שול" בשכונת השיכונים החדשים
*בית הכנסת לצעירים "גבעת ליובאוויטש". רב ביהכ"נ - הרב [[שמעון גופין]]
[[קובץ:רייטשיק שול.png|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת רייטשיק שול בכפר חב"ד]]
*"מניין זושא" - מרתף [[בית מנחם]]. רב בית הכנסת - הרב [[דב טברדוביץ']]
*ר' מענדל'ס שול. ע"ש הרב [[מנחם מענדל ברוק]]. רב ו[[משפיע]] בית הכנסת: הרב [[ברוך שלמה בלז'ינסקי]]
*[[רייטשיק שול]]. על-שם הרב [[יוסף יצחק רייטשיק]]. רב בית הכנסת - הרב [[אשר אייזנבאך]]
*ברק'ה שול - על-שם הרב [[שלום דובער ליפסקר]]. ממוקם במתחם חנות "היפר ליפסקר"{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=68643 בית-כנסת חדש בכפר חב"ד: "ברק'ה שול"] {{אינפו}}}}
*"[[לאטר שול]]" - הספריה בבניין [[770 בכפר חב"ד|770]]. משפיע בית הכנסת - הרב [[דוד אבא זלמנוב]]
*בית הכנסת יגדיל תורה
*בית הכנסת "אהל יעקב"
*בית הכנסת בית מרדכי שמואל. ע"ש הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]], רבו של כפר חב"ד
*יעקב אבינו - [[אברהם גינדי|משפחת גינדי]]
*שערי אליהו
*בית הכנסת בכפר חב"ד ב'
*דן יואל'ס שול 
*משכן יעקב
*אוהל יוסף יצחק בורובסקי
*תפארת שלמה (הולצמן)
*בער'ל שול - בית הכנסת בביתו של הרב [[דובער פרוס]] בשכונת השיכונים החדשים. מרבני בית הכנסת - הרב [[חיים פרוס]].
*מניין אדמו"ר הזקן - אהל תפילה ברחוב אדמו"ר הזקן. ממוקם ברחבת החניה של [[תלמוד תורה כפר חב"ד]]. רב בית הכנסת - הרב [[צבי רוטנברג]].
*בית כנסת לצעירים - בית כנסת בביתו של הרב פיצ'ה פרידמן. ממוקם בשכונת הרכבת.
*פיצ'ה שול - בית כנסת ברחבת חנות הירקות של משפחת ריבקין במרכז הכפר - פועל בשבתות וחגים.
*בית כנסת צמח צדק - פועל בשבתות וחגים ובמשך השבוע מתקיים "יגדיל תורה"

=== מוסדות חינוך ===
[[קובץ:ישיבה כפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בחורים בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], בערך [[תשכ"ד]]]]
[[קובץ:חיידר אידיש - 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חנוכת המבנה החדש ב[[אהלי תורה כפר חב"ד]] [[תשע"א]]]]
*גני ילדים
*[[תלמוד תורה כפר חב"ד]]
*[[תלמוד תורה אהלי תורה כפר חב"ד|אהלי תורה - חדר אידיש]]
*[[חדר אור ליובאוויטש]], (בעבר [[בית חינוך ליובאוויטש]])
*[[בית ספר למלאכה]] (נסגר)
*[[בית רבקה כפר חב"ד|תיכון בית רבקה]]
*[[בית רבקה כפר חב"ד|מכללת בית רבקה]]
*מוסדות [[אור שמחה]]
*[[גן ישראל כפר חב"ד]]
*ישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]
*ישיבת [[אור תמימים]] (נסגרה)
*[[ישיבת אהלי תמימים כפר חב"ד|ישיבת אהלי תמימים]] בראשות ראש הישיבה הרב [[משה הלל]]
*[[ישיבת אור מנחם (כפר חב"ד)|ישיבת אור מנחם]] (נסגרה)
*[[ישיבת הבוכרים]].
*[[ישיבה קטנה כפר חב"ד]] בראשות ראש הישיבה הרב [[יצחק אקסלרוד]] - בעבר היתה בעיר [[פתח תקווה]].
*[[ישיבת אהלי מנחם מענדל]] לבוגרי [[קבוצה]] ולמקורבים, בראשות ראשי הישיבה הרב [[זלמן טורנהיים]] והרב [[יהודה לייב נחמנסון]].
*[[כולל אברכים]] - כיום בבניין 770

=== מבני ציבור ===

[[קובץ:מבנה שדות דן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה מועצה אזורית שדות דן ב[[כפר חב"ד]]]]
* משרדי [[ועד כפר חב"ד]].
* המועצה האזורית שדות דן.
* מעיינות - מתנ"ס כפר חב"ד.
* מרפאת "שירותי בריאות - כללית" ו"טיפת חלב".
* מרפאת קופת "מאוחדת".
* אוהל אירועים בסמוך לבית הכנסת '[[בית מנחם]]' (הוקם ב[[תשס"ג]])
* אולם אירועים ב[[כפר חב"ד ב']] (החל לפעול ב[[תשע"ג]]){{הערה|באולמות אלו מתקיימות רובם של החתונות החב"דיות ב[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]]}}.
*אולם ה[[תלמוד תורה]].
*אולם [[הפנסאים]].

===שונות===
* "'''[[מאחורי הדבש]]'''" - מרכז לימודי-חווייתי על פעילות הדבורה וייצור הדבש בתוך מכוורת שניאורסון, בניהול בני משפחת ר' [[משה זלמן שניאורסון (כפר חב"ד)|משה שניאורסון]] ע"ה.
* '''בריכת כפר חב"ד''' - בריכה נפרדת לנשים ולגברים במתחם בית הספר למלאכה
* '''[[מאפיית מצות כפר חב"ד]]'''.
* שני פרדסי אתרוגי קלבריה.
* '''[[משחטת כפר חב"ד]]'''.

=== מקוואות ===
* המקוה המרכזי.
* מקוה [[בית מנחם]].
* 'מקוה ישראל' בביהכ"נ נחום יצחק.
* מקווה '[[רייטשיק שול]]'.
* 'יענקל'ס מקווה' על שם ר' [[יעקב סטמבלר]]{{הערה|[https://col.org.il/news/67934 התרגשות רבה: מחרתיים ייחנך מקווה טהרה חדש בכפר חב"ד{{col}}]}}.
* מקווה ב[[כפר חב"ד ב']].

== כלכלה ==
[[קובץ:מאחורי הדבש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכוורת "[[מאחורי הדבש]]" ב[[כפר חב"ד]]]]
רוב תושבי הכפר עובדים מחוץ לכפר. עם זאת, הכפר עדיין שומר מעט על צביונו החקלאי עם תושבים שמחזיקים במקום כוורות דבש (כ"[[מאחורי הדבש]]") ופרדסי אתרוגי קלברי.

בכפר יש 3 צרכניות, חנויות [[בגד]]ים, תכשיטים, כלי בית, מסעדות, דגים, משחטת עופות{{הערה|המשחטה בכפר: {{להשלים}} בתחילה  התנגד הרבי לקיום משחטה בכפר, את התנגדותו נימק הרבי מהפן הרוחני בו רמת הכשרות תרד עקב נסיונות, דיונים, ולחץ של אנשים, הן מהפן הבריאותי - זיהום האויר שעלול לפגוע (ח"ו) בתושבי הכפר, הן מנקודת הפרנסה, שאפילו אם המשחטה תקבל תקציבים הן ודאי יופנו על חשבון עניינים אחרים, הרבי גם אומר שאף אם חששות אלו אינם קיימים יש לוודא שבעלי המשחטה הם מאנ"ש כדי לשמור על עצמאות הכפר ולהמנע מ'צינור להשפעות' (לשון הרבי). ממכתבים לועד כפר חב"ד,[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/16/6085.htm ג' אדר, תשי"ח, אג"ק חט"ז ע' שיא], י"ד שבט תשכ"א, ז"ך כסלו תשכ"ב, אג"ק חלק כ"ב ע' ע. הודפסו בספר כפר חב"ד עמ' 371-372 (מהדורת תשפ"ג),  עם זאת בשנת תשל"ז הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] נכנס ליחידות אצל הרבי כשבפתק שהגיש לרבי הופיעה (סעיף ב' בפתק) שאלה בעקבות פנייתו של ר' [[בערל שייקביץ|דוב שייקביץ]] לקבל מקום בכפר לאטליז, אנשי הוועד הפנו אותו לרבנים בקבות הוראתו של הרבי לא לפתוח עסקי בשר, והרב אשכנזי שאל את הרבי האם לאפשר את פתיחת האטליז בכפר, תשובתו של הרבי לרב אשכנזי אמנם לא התפרסמה אמנם ר' [[יוסף אשכנזי]] עורך הספר הרב אשכנזי טוען בספר (408) (בשם ר' [[בערל שייקביץ|דוב שייקביץ]] שהתנגדותו של הרבי להקמת משחטה הינה רק לעסק סיטונאי ולא לעסק מצומצם המיועד רק לאנ"ש, על טענה זו ניתן לערער בקלות משום שבמכתבו הראשון של הרבי אכן מוזכרת טענה זו אך  לאחריה ובמכתבים הבאים הרבי מביא עוד טענות (מובאות בתחילת קטע זה), בנוסף הוא מביא את העובדה שבכפר התקיימו מאז ומתמיד שחיטות עופות לתושבים, המקור לטענה זו הינו עפ"י עדויות תושבים (ששמם משום מה אינו מופיע בהערות בספר). בשנות המ"ם כתב ר' [[שלמה ליפשיץ]] פעמיים לרבי על רצונו להקים משחטה בכפר, הרבי הפנה אותו לוועד הכפר ולרבני הכפר, הוא קיבל את הסכמתם של הרב [[דוד חנזין]], הרב יצחק יהודא ירוסלבסקי]] והרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]],  לבסוף  הוקמה המשחטה בתמיכתו של הרב אשכנזי.  
ביקורת: במכתב מ[[י"ט]] [[אייר]] [[תשע"ז]] תקף הרב [[מאיר אשכנזי]] רבו של הכפר את מנהלי המשחטה על התעלמותם מדברי הרבי, על השכרתם את המשחטה לגורמים זרים שאינם שומרי תורה ומצוות לע"ע, על גזלת שטח נרחב (של אלפי מטרים) השייך לחברי אגודת כפר חב"ד ורכוש ציבור, על הפרתה של משפחת ליפשיץ את התחייבותם כלפי הרב לא להרחיב את המשחטה, ולהשאיר את מספר שחיטת העופות ביום על מקסימום 10,000 עופות ביום כתקנת אביו של הרב אשכנזי [[הרב מרדכי שמואל|מרדכי שמואל אשכנזי]] ע"ה, על סיועו של יו"ר הועד ר' שמעון רבינוביץ' (בשם שאר חברי הוועד ללא ידיעתם) במגעים עם עורכי הדין ובשתלדנות אצל הרשויות הממשלתיות לאפשר את פעולותיהם ההרסניות של משפחת ליפשיץ.     [https://www.kikar.co.il/haredim-news/232232 רב כפר חב"ד מחריף את המאבק במשחטה של משפחת ליפשיץ: דורש תצהירים חתומים מחברי הוועד - כתבה בכיכר השבת]}} 2 איטליזים, סניף של דואר ישראל וחברת השכרת רכבים. כמו כן, בכפר פועלים מספר מפעלים כגון מאפיות (ביניהן מאפיית מצות יד הגדולה בעולם), מפעל לעיבוד [[עור]] ומפעל ליצור חלקי מזגנים. בכפר נמצאת גם מכוורת דבש "מכוורת שניאורסון" כשלצידה פועל מרכז מבקרים "[[מאחורי הדבש]]" המיועד בעיקר לילדי הגנים ובתי-ספר.

סניף הדואר בכפר חב"ד נפתח ב[[י"ד אדר א']] [[תשי"ט]], בשנת [[תשס"ז]] עבר סניף הדואר שיפוץ וכן עבר למקום חדש.

== תחבורה ==
חלק נרחב מהתחבורה לכפר וממנו נעשית באמצעות רכבת ישראל המחזיקה תחנה בכפר חב"ד המשמשת את כלל יישובי הסביבה, כמו-כן קיימים כששה קווי אוטובוסים קבועים המופעלים על-ידי חברות אגד סופרבוס ודן שפועלים בתחנות אוטובוס המפוזרים ברחבי הכפר:
*'''קו 354''' מכפר חב"ד ל[[בני ברק]] וחזרה (תחנה ראשונה ואחרונה ביישוב באר יעקב) פועל כל ימי החול וגם במוצאי שבת.
* '''קו 357''' - מכפר חב"ד ל[[ירושלים]] וחזרה. פועל בימי חמישי ושישי ו[[מוצאי שבת]].
*'''קו 134''' - מכפר חב"ד ל[[ביתר עילית]] וחזרה.
* '''קו 548''' - מכפר חב"ד ל[[נחלת הר חב"ד]] שב[[קריית מלאכי]] וחזרה. בימי [[יום ראשון|ראשון]] עד [[יום רביעי|רביעי]] וכן ב[[יום שישי]] הקו פועל פעמיים ביום (בשעות הבוקר והצהריים), ב[[יום חמישי]] הקו אינו פועל, וב[[מוצאי שבת]] יוצא פעם אחת.
*'''קו 174''' מכפר חב"ד ל[[אלעד]] וחזרה.
*'''קו 153''' מכפר חב"ד ל[[תל אביב]] וחזרה.
חוץ מקווים אלה היוצאים ישירות מכפר חב"ד יש בצומת הכפר שני תחנות אוטובוס נוספות בהם עוברים מדי יום אוטובוסים בתדירות גבוהה לערים [[תל אביב]], [[בית שמש]], [[ירושלים]], [[ראשון לציון]], [[רמלה]], [[באר יעקב]], [[לוד]], ועוד.
=== תחנת הרכבת ===
{{ערך מורחב|תחנת הרכבת כפר חב"ד}}
תחנת הרכבת בכפר חב"ד הוקמה בשנת [[תשי"ב]] בפיקוח העסקן הרב [[יצחק מענדל ליס]]. התחנה שוכנת באזור התעשייה שבפאתי [[כפר חב"ד]]. התחנה סמוכה למושב צפריה.

עוד לפני הקמת הרציף במקום, התחנה הייתה "נקודת עצירה" שנקראה ספריא על שם הכפר הערבי ששכן במקום, בקו מסילת הרכבת ל[[ירושלים]]. במרוצת השנים הוקם רציף קצר באורך של כ-50 מטרים עם סככה קטנה מפח. עם סיום הכפלת המסילה בין לוד לתל אביב בשנת [[תשנ"ט]], שודרגה התחנה וכיום יש בה שני רציפים ארוכים עם ספסלים לישיבה ומעבר תת-קרקעי המחבר את הרציפים.

ברוב שעות היום עוצרת בתחנה רכבת אחת בשעה בכל כיוון בקו [[נתניה]] - [[רחובות]].

== ועד כפר חב"ד ==
[[קובץ:ועד כפר חב"ד.png|שמאל|ממוזער|250px|הלוגו של [[ועד כפר חב"ד]]]]

[[קובץ:רבני כפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתב של לשכת הרבנות בכפר חב"ד, עליו חתומים המרא דאתרא אז, הרב [[נחום טרבניק]], והמו"צ דאז הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]].]]
{{ערך מורחב|ועד כפר חב"ד}}
הכפר מתנהל על ידי ועד מיוחד בו חברים שבעה אנשים הבוחרים את ראש הועד. אחת לכמה שנים נערכות [[בחירות מקומיות בישראל|בחירות]], אך פעמים והרב קורא לתושבים לאסיפה כללית, וע"פ הצבעה - מאריכים את כהונת הוועד הנוכחי (ללא בחירות).

בשנות הבראשית של כפר חב"ד, ועד כפר חב"ד נוהל תחת אחריות [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]. הרב [[אליעזר קרסיק]], יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד]], והרב [[פנחס טודרוס אלטהויז|פיניע אלטהויז]] פעלו בדרכים שונות בכדי לבסס ולפתח את כפר חב"ד, ובמקביל לוודא כי וועד הכפר יוכל לפעול, למרות השינויים התכופים בהרכב חברי הוועד והיו"ר.

בשנת [[תש"כ]] מונה הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] ליו"ר ועד כפר חב"ד, תפקיד בו נשא כחצי יובל שנים. בשנות כהונתו כיו"ר ועד כפר חב"ד בנה את הבתים במרכז הכפר ואת ה"שיכונים", מבנים רבים צמחו - בתי כנסת, מוסדות חינוך, מרפאה, חנויות ועוד ועוד. במהלך שנים אלו הצליח הרב מיידנצ'יק ליצור קשרים נרחבים עם כל המי ומי של מדינת ישראל, ולרתום ראשי ממשלה, שרים, חברי כנסת ופקידים בכירים אחרים לטובת כפר חב"ד בפרט וחב"ד בכלל.

אחריו בתפקיד כיהן [[מנחם לרר]] ואחריו הרב [[בנימין ליפשיץ]]. אחריו כיהן הרב [[שמעון רבינוביץ']].

לצד עסקנים רשמיים אלו היו עוד עסקנים שפעלו במשך השנים לטובת הכפר, הן כאשר נשאו בתפקידים רשמיים והן כאשר פרשו מתפקידם והמשיכו לעשות בכל כוחם למען הכפר. בין הבולטים שבהם:

הרב [[זושא וילימובסקי]] הפרטיזן, שפעל בתוקף תפקידו כמזכיר [[ועד כפר חב"ד]], וגם לאחר שפרש במשך שנים רבות עשה הכל לרווחת תושבי הכפר, הן לצידו של הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] והן לצידו של הרב [[מנחם לרר]]. הרב [[יונה איידלקופ]], שפעל יד ביד עם הרב זושא וילימובסקי והרב שלמה מיידנצ'יק. הרב ברוך גופין, הרב [[דוד חן]], הרב [[איצ'ה מענדל ליס]] - מזכיר הכפר, הרב [[מענדל פוטרפס]], הרב [[משה צבי סגל]], הרב [[אפרים וולף]] והרב [[ברק'ה וולף]]. הרב [[מאיר פריימן]] ששימש בתור מזכיר הועד לצידו של הרב שלמה מיידנצ'יק.

ב[[חודש שבט]] [[תשע"ו]] נערכו בכפר חב"ד בחירות לחברי הוועד של כפר חב"ד, ר' [[שמעון רבינוביץ]] קיבל את מספר הקולות הגבוה ביותר ובאסיפה שנערכה בערב [[י' שבט]] עם תום ספירת הקולות, בנוכחות המרא דאתרא הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]] ובנוכחותו של יושב ראש המועצה דוד יפרח, נבחר הרב רבינוביץ על ידי כל חברי הוועד לשמש כיושב ראש וועד הכפר.
בנאום שנשא לאחר מען התחייב לשמור על צביונו הגשמי והרוחני של כפר חב"ד לנחת רוח [[הרבי]].

ב[[חודש אדר]] [[תשע"ח]] נערכו בחירות נוספות לוועד הכפר, מערכת הבחירות הייתה סוערת בעיקר בגלל התערבות הרב [[מאיר אשכנזי]] שתמך בוועד החדש. באסיפה שקיים בכ' אדר שאל הרב שאלות נוקבות ביותר על התנהלותו המלאה של הועד הקודם בראשות ר' [[שמעון רבינוביץ]] והראה חוסר שביעות רצון מריצה נוספת של רוב חברי הוועד. בעקבות ריצתו של הוועד חרף נאומו של הרב, הדגיש הרב לתושבים את גודל האחריות וחילול השם היכול להיגרם ותמך באופן בולט בוועד החדש.
ביום חמישי כ"ח אדר נערכו הבחירות ונבחר הוועד החדש בראשות ר' [[נחמן רייכמן]].

{{ערך מורחב|ועד מקומי כפר חב"ד}}
בשנת [[תשע"ט]] נערכו בחירות נוספות ל[[ועד מקומי כפר חב"ד|וועד המקומי]]. בחירות אלו שנויים במחלוקת עקב היותם הפעם הראשונה בה שני הוועדים של הכפר, המונציפלי ווועד האגודה עומדים להתפצל עקב הוראתו של הרב בנושא.

אף שהרב תמך ברשימה בראשות ר' [[נחמן רייכמן]] - יו"ר ועד האגודה, נבחר בסופו של דבר לראשות הועד ר' [[שמעון רבינוביץ']].

לקראת הבחירות המוניציפליות בשנת תשפ"ד, הוסכם בין חברי כל הרשימות להותיר את המצב על כנו ולא לערוך בחירות לועד המקומי בראשות הרב רבינוביץ, אלא רק לנציגים במועצה האיזורית שדות דן{{הערה|[https://col.org.il/news/160544 בחירות תשפ"ד כפר חב"ד]}}

בו' אדר א' פורסם כי הוחלט לערוך בחירות לועד כפר חב"ד (האגודה), הבחירות נקבעו לי' סיון תשפ"ד{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/5/5c/%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%AA%D7%A9%D7%A4%D7%93_%D7%9C%D7%95%D7%A2%D7%93_%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%D7%93_%D7%94%D7%97%D7%9C%D7%98%D7%94.pdf החלטת רשמת האגודות - בחירות לועד כפר חב"ד תשפ"ד]}}.

==מועצה איזורית שדות דן==
לפי הוראות  הרבי, נציגי חב"ד מכפר חב"ד מתמודדים ב[[בחירות מקומיות בישראל|בחירות]] ונבחרים לחברי מועצה האיזורית שדות דן (עמק לוד לשעבר).

נציגי כפר חב"ד כיהנו ומכהנים בתפקידים בכירים במועצה, כמו סגן יו"ר, מנהל מחלקת חינוך, גזבר ועוד.

נציגי כפר חב"ד במועצה:
*הרב [[בנימין ליפשיץ]]
*הרב [[חיים רייכמן]]
*הרב שמואל אזימוב
*הרב מנחם מענדל בלוי
*הרב מנחם מענדל דוברוסקין

== רבני כפר חב"ד ==
* הרב [[שניאור זלמן גרליק]] רבו הראשון של כפר חב"ד.
* הרב [[נחום טרבניק]] חתנו של הרב גרליק.
* הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]. נכדו של אחד ממייסדי כפר חב"ד - הרב [[אליעזר קרסיק]]. בתקופת הרב טרבניק, היה הרב אשכנזי מו"צ, ולאחר פטירתו מונה לרבו של כפר חב"ד.
* הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]] - ממלא מקום אביו ברבנות כפר חב"ד מאז פטירתו בשנת [[תשע"ה]].

== כפר חב"ד ב' ==
[[קובץ:כפר חבד ב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הכנסת [[ספר תורה]] לבית הכנסת בכפר חב"ד ב']]
{{ערך מורחב|ערך=[[כפר חב"ד ב']]}}
כפר חב"ד ב' הוא שמה של קריית החינוך של כפר חב"ד, או "הסמינר" כפי שהוא מכונה בפי תושבי הכפר. קריית החינוך נמצאת במתחם עצמאי הנמצא מחוץ לשטח הכפר ונמצאים בו חטיבת הביניים לבנות, בית הספר התיכון לבנות והמכללה להכשרת מורות "[[בית רבקה כפר חב"ד]]" אשר מכשירה מורות וגננות לתואר ראשון. בקריית החינוך לומדות כ 800 תלמידות מכל הארץ.

הקמתו לוותה בקשיים רבים. המייסד הוא הרב [[שמואל חפר]] ובהקמה נעזר בר' [[מענדל פוטרפס]], ר' [[זושא וילימובסקי]] ור' [[יונה איידלקופ]].

בעקבות הקמת מוסדות החינוך, קמה קהילה סביב המוסדות וכיום מתגוררות שם כמה עשרות משפחות (בעיקר משפחות אנשי הצוות), שהקימו [[בית כנסת]] ומקווה טהרה לנשים.

כיום פועל במתחם אולם שמחות. 

<gallery widths="150px" ;"
! style="padding: 35.5px; text-align: center;" heights="120px" perrow="8">
קובץ:כפר חבד ב ברדוגו.jpg|כפר חב"ד ב' במבט מהאויר
קובץ:הישיבה בכפר ברדוגו 2.jpg|[[תומכי תמימים כפר חב"ד|ישיבת תומכי תמימים]] בתצלום אווירי
קובץ:שכונת בנה ביתך ברדוגו.jpg|השכונה החדשה 'בנה ביתך' בצפון כפר חב"ד
קובץ:בניין המועצה והוועד.jpg|בנייני המועצה האזורית עמק לוד, וועד כפר חב"ד
</gallery>

== לקריאה נוספת ==
* [[היציאה מרוסיה (ספר)]] שער חמישי נדודים - ההתיישבות בכפר חב"ד
*[[שבועון בית משיח]] גיליון 1359 עמוד 19. חשיפה, מתי הוקם כפר חב"ד? (מכתב [[זלמן שזר]] לפיו נראה לשנות את תאריך התחלת תוכנית הקמת כפר חב"ד)
*[[אברהם חנוך גליצנשטיין]] ו[[שמואל חפר]], '''[[אלבום חב"ד בישראל]]''', [[תשל"ז]]. תיעוד ויזואלי של חב"ד בארץ הקודש ובכלל זה מוסדות ובתי כפר חב"ד.
*[[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]''', [[קה"ת]], [[תשמ"ח]] - הקמת כפר חב"ד
*[[שמואל קראוס]], '''[[נשיא וחסיד]]''', [[תשנ"ט]] - סיוע שזר להקמת והתפתחות כפר חב"ד ומוסדותיו
*שלומי חסקי, '''מיידנצ'יק - הקטר של חב"ד''', [[תשע"ג]] - ביוגרפית יו"ר ועד כפר חב"ד
*[[שניאור זלמן ברגר]], [[הפרטיזן]], [[תשס"ה]] - ביוגרפית מזכיר ועד כפר חב"ד
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[עבד אברהם אנכי]]''', [[תשע"ב]] - ביוגרפית הרב אליעזר קרסיק יוזם הקמת כפר חב"ד
*[[שניאור זלמן רודרמן]], '''70 פנים לכפר חב"ד''', [[תשע"ח]].
*שניאור זלמן רבינוביץ', '''התמים הראשון''' תולדות הרב [[שניאור זלמן גרליק]], הרב של כפר חב"ד, פרק רביעי "רב פעלים", [[תשפ"א]].

==ראו גם==
*[[שכונת לוי יצחק (כפר חב"ד)]]

==קישורים חיצוניים==
* '''[https://kfar-chabad.com/ אתר הבית]''' של [[ועד כפר חב"ד]]
*'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=13282&CategoryID=2162 יחס הרבי לכפר חב"ד]'''
*'''[https://kfar-chabad.com/מכתבי-הרבי-לתושבים מכתב הרבי לכפר חב"ד]'''
;מדיה
*[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=38425 ווידאו של הסוכנות משנת תשכ"א - 1961] מתחנת הרכבת בכפר חב"ד, 12 שנים לאחר קום הכפר {{חב"ד און ליין}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=68851 חוברת על 'מראות כפר חב"ד' בשנת הכ"פים] {{תמונה}} {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=80207 כפר חב"ד בתצלום מהאוויר] {{אינפו}}
*'''[https://col.org.il/news/130802 תשכ"ו: סרט דוקומנטרי נדיר ומרגש על כפר חב"ד]''' {{וידאו}}{{COL}}

;כתבות היסטוריות
*'''[https://col.org.il/news/134656 המערכה על השם "כפר חב"ד"]''' {{COL}}
*[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_פלישה_באישון_לילה_כל_השלבים_שהביאו_להקמת_כפר_חב"ד_68445.html פלישה באישון לילה] סקירה על הקמת כפר חב"ד מתוך הספר [[עבד אברהם אנכי]] - {{חב"ד און ליין}}
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=676 סקירה על החשמל בכפר חב"ד והגנרטור שהותקן בה עבור שבתות וימים טובים] {{אינפו}}
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/5/21/432953421071.html תחנת כפר חב"ד סניף וילנה]''', בתוך [[שבועון בית משיח]] [[אייר]] [[תשע"ו]]
*'''[https://col.org.il/news/131954 ימי הבראשית של כפר חב"ד - כך הוא היה נראה לפני עשרות שנים • נדיר]''' {{COL}}
*[https://chabad.info/in-focus/751519/ מגבעת על הראש וטורייה ביד: התמונות הנדירות מכפר חב"ד {{אינפו}}]
*[https://col.org.il/news/135890 הסנאטור האמריקני ביקר בכפר. כעת נחשפות התמונות • נדיר] {{col}}
*[https://col.org.il/news/138589 73 שנים להקמתו של כפר חב"ד: העיתונות דאז עם צילומים נדירים{{col}}]
*[https://chabadpedia.co.il/images/5/51/%D7%94%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%91%D7%AA%D7%99_%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA_%D7%90%D7%96_%D7%95%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D.pdf בתי כנסת בכפר חב"ד אז והיום], הכפר של הרבי 
;גלריה
*[https://col.org.il/news/124991 פרויקט מיוחד: מנייני החצרות בכפר חב"ד • חלק ראשון {{col}}]
*[https://col.org.il/news/124993 פרויקט COL: מנייני החצרות בכפר חב"ד • חלק שני | צפו {{col}}]
*[https://col.org.il/news/125003 פרויקט COL: מנייני החצרות בכפר חב"ד • חלק שלישי | צפו {{col}}]
*[https://chabad.info/in-focus/889528/ הכטמן מגיש: בנין 770 בכפר חב"ד • תיעוד מרהיב] {{אינפו}}

{{ערים בישראל}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:כפר חב"ד|*]]
[[קטגוריה:ערים ושכונות חב"דיות]]