עריכת הדף "יששכר"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| + | {{בעבודה}} | ||
'''יִשָּׂשכָר''' (נהגה ''' יִשָּׂכָר''') הוא בנו התשיעי של [[יעקב אבינו]] מאמו [[לאה אמנו]]. | '''יִשָּׂשכָר''' (נהגה ''' יִשָּׂכָר''') הוא בנו התשיעי של [[יעקב אבינו]] מאמו [[לאה אמנו]]. | ||
==לידתו ושמו== | ==לידתו ושמו== | ||
| − | ב[[פרשת ויצא]] מספרת התורה על לאה שילדה ארבעה בנים ולאחר מכן עצרה מלדת. בהמשך מסרה לאה את שפחתה [[זלפה]] ל[[יעקב]] ונולדו ממנה [[גד | + | ב[[פרשת ויצא]] מספרת התורה על לאה שילדה ארבעה בנים ולאחר מכן עצרה מלדת. בהמשך מסרה לאה את שפחתה [[זלפה]] ל[[יעקב]] ונולדו ממנה [[גד ו[[אשר]]. לאחר מכן מצא ראובן בשדה דודאים המהווים תרופה לעקרות ומביאם לאימו לאה. באמצעותם שוכרת לאה מרחל את שכיבות של יעקב וכך נולד יששכר: |
{{ציטוט|וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן בִּימֵי קְצִיר חִטִּים וַיִּמְצָא דוּדָאִים בַּשָּׂדֶה וַיָּבֵא אֹתָם אֶל לֵאָה אִמּוֹ וַתֹּאמֶר רָחֵל אֶל לֵאָה תְּנִי נָא לִי מִדּוּדָאֵי בְּנֵךְ. וַתֹּאמֶר לָהּ הַמְעַט קַחְתֵּךְ אֶת אִישִׁי וְלָקַחַת גַּם אֶת דּוּדָאֵי בְּנִי וַתֹּאמֶר רָחֵל לָכֵן יִשְׁכַּב עִמָּךְ הַלַּיְלָה תַּחַת דּוּדָאֵי בְנֵךְ. וַיָּבֹא יַעֲקֹב מִן הַשָּׂדֶה בָּעֶרֶב וַתֵּצֵא לֵאָה לִקְרָאתוֹ וַתֹּאמֶר אֵלַי תָּבוֹא כִּי שָׂכֹר שְׂכַרְתִּיךָ בְּדוּדָאֵי בְּנִי וַיִּשְׁכַּב עִמָּהּ בַּלַּיְלָה הוּא. וַיִּשְׁמַע אֱלֹקִים אֶל לֵאָה וַתַּהַר וַתֵּלֶד לְיַעֲקֹב בֵּן חֲמִישִׁי. וַתֹּאמֶר לֵאָה נָתַן אֱלֹקִים שְׂכָרִי אֲשֶׁר נָתַתִּי שִׁפְחָתִי לְאִישִׁי וַתִּקְרָא שְׁמוֹ יִשָּׂשכָר|מקור= בראשית ל, יד-יח.}} | {{ציטוט|וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן בִּימֵי קְצִיר חִטִּים וַיִּמְצָא דוּדָאִים בַּשָּׂדֶה וַיָּבֵא אֹתָם אֶל לֵאָה אִמּוֹ וַתֹּאמֶר רָחֵל אֶל לֵאָה תְּנִי נָא לִי מִדּוּדָאֵי בְּנֵךְ. וַתֹּאמֶר לָהּ הַמְעַט קַחְתֵּךְ אֶת אִישִׁי וְלָקַחַת גַּם אֶת דּוּדָאֵי בְּנִי וַתֹּאמֶר רָחֵל לָכֵן יִשְׁכַּב עִמָּךְ הַלַּיְלָה תַּחַת דּוּדָאֵי בְנֵךְ. וַיָּבֹא יַעֲקֹב מִן הַשָּׂדֶה בָּעֶרֶב וַתֵּצֵא לֵאָה לִקְרָאתוֹ וַתֹּאמֶר אֵלַי תָּבוֹא כִּי שָׂכֹר שְׂכַרְתִּיךָ בְּדוּדָאֵי בְּנִי וַיִּשְׁכַּב עִמָּהּ בַּלַּיְלָה הוּא. וַיִּשְׁמַע אֱלֹקִים אֶל לֵאָה וַתַּהַר וַתֵּלֶד לְיַעֲקֹב בֵּן חֲמִישִׁי. וַתֹּאמֶר לֵאָה נָתַן אֱלֹקִים שְׂכָרִי אֲשֶׁר נָתַתִּי שִׁפְחָתִי לְאִישִׁי וַתִּקְרָא שְׁמוֹ יִשָּׂשכָר|מקור= בראשית ל, יד-יח.}} | ||
| + | |||
| + | "בלילה הוא" - הקב"ה סייעו שיצא משם יששכר (ב"ר) | ||
| + | |||
| + | "וישמע אלקים אל לאה" - שהיתה מתאוה ומחזרת להרבות שבטים | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
| שורה 12: | שורה 17: | ||
{{ציטוט|יִשָּׂשכָר חֲמֹר גָּרֶם רֹבֵץ בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם. וַיַּרְא מְנֻחָה כִּי טוֹב וְאֶת הָאָרֶץ כִּי נָעֵמָה וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל וַיְהִי לְמַס עֹבֵד|מקור=בראשית מט, יד-טו.}} | {{ציטוט|יִשָּׂשכָר חֲמֹר גָּרֶם רֹבֵץ בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם. וַיַּרְא מְנֻחָה כִּי טוֹב וְאֶת הָאָרֶץ כִּי נָעֵמָה וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל וַיְהִי לְמַס עֹבֵד|מקור=בראשית מט, יד-טו.}} | ||
| − | כחמור חזק | + | יששכר חמור גרם" - חמור בעל עצמות סובל עול תורה כחמור חזק שמטעינין אותו משא כבד |
| + | |||
| + | "רבץ בין המשפתים" - כחמור המהלך ביום ובלילה ואין לו לינה בבית וכשהוא רוצה לנוח רובץ בין התחומין בתחומי העיירות שהוליך שם פרקמטיא | ||
| + | |||
| + | "וירא מנוחה כי טוב" - ראה לחלקו ארץ מבורכת וטובה להוציא פירות | ||
| + | |||
| + | "ויט שכמו לסבול" - עול תורה | ||
| − | + | "ויהי" - לכל אחיו ישראל | |
| − | + | "למס עובד" - לפסוק להם הוראות של תורה וסדרי עיבורין שנא' (דברי הימים א יב) ומבני יששכר יודעי בינה לעתים לדעת מה יעשה ישראל ראשיהם מאתים מאתים ראשי סנהדראות העמיד וכל אחיהם על פיהם | |
| − | + | "ויט שכמו" - השפיל שכמו כמו ויט שמים הטו אזניכם ואונקלוס תרגם בפנים אחרים ויט שכמו לסבול מלחמות ולכבוש מחוזות שהם יושבים על הספר ויהיה האויב כבוש תחתיו למס עובד | |
| − | |||
| − | + | בברכת [[משה רבנו]] לשבטים ב[[פרשת וזאת הברכה]] כולל את שבט יששכר וזבולון יחדיו: | |
| − | בברכת [[משה רבנו]] לשבטים ב[[פרשת וזאת הברכה]] כולל את שבט יששכר | ||
{{ציטוט|וְלִזְבוּלֻן אָמַר שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ וְיִשָּׂשכָר בְּאֹהָלֶיךָ. עַמִּים הַר יִקְרָאוּ שָׁם יִזְבְּחוּ זִבְחֵי צֶדֶק כִּי שֶׁפַע יַמִּים יִינָקוּ וּשְׂפוּנֵי טְמוּנֵי חוֹל|מקור=דברים לג, יח-יט.}} | {{ציטוט|וְלִזְבוּלֻן אָמַר שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ וְיִשָּׂשכָר בְּאֹהָלֶיךָ. עַמִּים הַר יִקְרָאוּ שָׁם יִזְבְּחוּ זִבְחֵי צֶדֶק כִּי שֶׁפַע יַמִּים יִינָקוּ וּשְׂפוּנֵי טְמוּנֵי חוֹל|מקור=דברים לג, יח-יט.}} | ||
| − | + | שמח זבולון בצאתך ויששכר באהליך" - זבולון ויששכר עשו שותפות זבולון לחוף ימים ישכון ויוצא לפרקמטיא בספינות ומשתכר ונותן לתוך פיו של יששכר והם יושבים ועוסקים בתורה לפיכך הקדים זבולון ליששכר שתורתו של יששכר ע"י זבולון היתה | |
| + | |||
| + | "שמח זבולון בצאתך" - הצלח בצאתך לסחורה | ||
| − | + | "ויששכר" - הצלח בישיבת אהליך לתורה לישב ולעבר שנים ולקבוע חדשים כמו שנאמר ומבני יששכר יודעי בינה לעתים ראשיהם מאתים ראשי סנהדרין היו עוסקים בכך ועל פי קביעת עתיהם ועיבוריהם | |
| − | + | "עמים" - של שבטי ישראל | |
| + | |||
| + | "הר יקראו" - להר המוריה יאספו כל אסיפה ע"י קריאה היא ושם יזבחו ברגלים זבחי צדק | ||
| + | |||
| + | "כי שפע ימים יינקו" - יששכר וזבולון ויהא להם פנאי לעסוק בתורה | ||
| + | |||
| + | "ושפוני טמוני חול" - כסוי טמוני חול טרית וחלזון וזכוכית לבנה היוצאים מן הים ומן החול ובחלקו של יששכר וזבולון היה כמ"ש במסכת מגילה זבולון עם חרף נפשו למות משום דנפתלי על מרומי שדה והיה מתרעם זבולון על חלקו לאחי נתת שדות וכרמים וכו' | ||
| + | |||
| + | "ושפוני" - לשון כסוי כמו שנאמר ויספון את הבית וספון בארז ותרגומו ומטלל בכיורי (ס"א בכיסוי) ארזא ד"א עמים הר יקראו ע"י פרקמטיא של זבולון תגרי עובדי כוכבים באים אל ארצו והוא עומד על הספר והם אומרים הואיל ונצטערנו עד כאן נלך עד ירושלים ונראה מה יראתה של אומה זו ומה מעשיה והם רואים כל ישראל עובדים לאלוה אחד ואוכלים מאכל אחד לפי שהעובדי כוכבים אלוהו של זה לא כאלוהו של זה ומאכלו של זה לא כמאכלו של זה ומתגיירין שם שנאמר שם יזבחו זבחי צדק | ||
| + | |||
| + | "כי שפע ימים יינקו" - זבולון ויששכר הים נותן להם ממון בשפע | ||
| + | |||
| + | ב[[ילקוט שמעוני]] מובא על הפסוק "וַיָּמָת יוֹסֵף וְכָל אֶחָיו"{{הערה|ילקוט שמעוני שמות א, ו-ז.}} שיששכר נולד ב[[י' באב]] ונפטר בן מאה עשרים ושתים שנים ב[[מצרים]]. ב[[יציאת מצרים]] לקחו בני ישראל את כל בני יעקב על מנת לקוברם ב[[ארץ ישראל]]{{הערה|תלמוד ירושלמי סוטה פרק א הלכה י.}}. | ||
==בתורת החסידות== | ==בתורת החסידות== | ||
| − | + | ||
{{השבטים}} | {{השבטים}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:השבטים]] | [[קטגוריה:השבטים]] | ||
| − | |||
