עריכת הדף "יואל טייטלבוים"

[[קובץ:יואל טייטלבום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר]]
רבי '''יואל טייטלבוים''' ([[י"ז טבת]] [[תרמ"ז]] - [[כ"ו אב]] [[תשל"ט]]) האדמו"ר מ[[סאטמר]] ונשיא [[העדה החרדית]], שימש לפני המלחמה כרב בסאטו-מרה (סאטמר), בשנות המלחמה ניצל מהתופת על ידי רכבת ההצלה, איתה נסע לשוויץ, לאחר מכן הגיע ל[[ארצות הברית]] שם בנה את מוסדותיו הרבים בעיקר ב[[מונרו]] ו[[ויליאמסבורג]] וב[[בורו פארק]]. נודע בהתנגדותו החריפה ל[[ציונות]] ולכל מי שהשתייך אליה. היה בקשר עם אדמו"ורי ליובאוויטש.

==תולדות חיים==
נולד ב[[י"ז טבת]] [[תרמ"ז]] בעיר סיגט שבהונגריה (כיום במרמורש שברומניה), לחנה (לבית אשכנזי) ורבי חנניה יום טוב טייטלבוים מסיגעט (מצאצאי רבי משה מאיהל), בעל ספר "קדושת יום טוב". לאחר פטירת אביו, עבר להתגורר ב[[עיירה]] [[סאטמר]] שבטרנסילבניה. [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]] ו[[נישואין|נשא]] את חוה (לבית הורוביץ). כשהיה בן 24 התקבל לרב באורשיווא שב[[רוסיה]] הקרפטית, לאחר מכן היה רב העיר קראלי בהונגריה. בשנת [[תרפ"ט]] נבחר לרבנות בסאטמר, שם הקים את קהילתו, אז החל להתפרסם בציבור היהודי בהונגריה.

בשנת [[תרצ"ט]] לאחר כיבוש הונגריה בידי ה[[נאצים]] הוברח על ידי חסידיו לקלויזנבורג, שם נאסר והועבר לגטו. בסופו של דבר ניצל באמצעות רכבת ההצלה של קסטנר, באמצעותה הגיע ל[[שווייץ]].

בשנת [[תש"ד]] עלה משווייץ ל[[ארץ ישראל]]. ב-[[תש"ט]] היגר ל[[ארצות הברית]], שם הקים קהילה חרדית שמרכזה ברובע [[ויליאמסבורג]] שב[[ברוקלין]], [[ניו יורק]]. הוא נבחר לכהן גם כנשיא [[העדה החרדית]] ב[[ירושלים]] ואף סיכם עמם שיבקר בארץ ישראל אחת לשלוש שנים. הוא לא מימש את ההסכם, ככל הנראה עקב מצב בריאותו, וספג בשל כך ביקורת נוקבת, אך חשאית, מרבנים בעדה החרדית.

הרחיב את מוסדותיו גם מחוץ לאזור [[ויליאמסבורג]] וארצות הברית. בשנת [[תשל"ד]] הוקמה קריית יואל באזור הררי ב[[מונרו]], השוכנת במרחק של שעה וחצי נסיעה מהעיר [[ניו יורק]]. כיום מתגוררים שם כעשרת אלף איש מהחסידות, ויש בה קרוב למאה [[בתי מדרש]].

אשתו השנייה של רבי יואל, אלטא פייגא, לקחה חלק פעיל בהקמת מוסדות סאטמר. בין היתר הקימה את מוסד ביקור חולים של החסידות המסייע לחולים המאושפזים בבתי חולים וליולדות. היא נפטרה בשנת [[תשס"א]].

רבי יואל זכה להערכה גם בקרב רבנים שאינם בני העדה החרדית.

לרבי יואל היו שלוש בנות מאשתו הראשונה: אסתר, רייזל ורחל. שלושתן ושני חתניו נפטרו עוד בחייו, ללא צאצאים. לאחר מותו קיבל רובם המכריע של החסידים כיורש את רבי [[משה טייטלבוים]], אחיינו של ר' יואל, בן אחיו ר' חיים צבי האדמו"ר מסיגט בעל הספר "עצי חיים". קבוצה קטנה בחסידות, בגיבוייה של הרבנית אלטא פייגא, מיאנה לקבל על עצמה אדמו"ר במקום ר' יואל, ולימים הוענק להם השם בני יואל.

==קשריו עם חב"ד ורבותינו נשיאינו==
מסופר, כי בהיות האדמו"ר מסאטמר בגטו קלויזנבורג בתקופת השואה, התפלל במניין בחג השבועות, והש"ץ היה החסיד ר' אהרן ורצברגר, ובחזרת הש"ץ בעת אמירת ה"קדושה" זימר ר' אהרן "ממקומך" בניגון עתיק שמקורו מ[[אדמו"ר הזקן]], ומני אז נשאר למנהג בבית מדרשו של האדמו"ר מסאטמר לזמר ניגון זה על "ממקומך" בחגים וזמנים לשמחה ובד' פרשיות{{הערה|מושיען של ישראל, חלק ח, עמ' קמו.}}.

ב[[י"ט כסלו]] [[תש"ה]] ניצל האדמו"ר מסטמאר ממחנה ההסגר ועמו אסירים נוספים. בשנת [[תשט"ו]] הזכיר שהדבר התרחש ביום י"ט כסלו{{הערה|מושיען של ישראל, חלק ח, עמ' תעא ובהערה א' שם.}}.

כשהגיע האדמו"ר מסאטמר לארצות הברית, נכנס ל[[יחידות]] אצל [[אדמו"ר הריי"צ]]. היה זה אחרי חג הסוכות תש"ז. בפעם האחרונה ביקר האדמו"ר מסאטמר אצל הרבי הריי"צ כשבועיים לפני י' שבט תש"י{{הערה|ספר "מושיען של ישראל", חלק י, עמ' תז-תח ושם חלקים מתוכן היחידויות לפי גרסת חסידי סאטמאר.}}. הרב חנניה יוסף אייזנבך מספר על אחת הפגישות ברשימותיו: "שמעתי מהרב רי"ל גרונר שליט"א ששמע מהרה"ח המזכיר רבי משה ליב ראדשטיין ז"ל כי כ"ק האדמו"ר מסאטמאר זצ"ל בתחילת בואו לאמריקה התאכסן אצל הרב מושקוביץ ז"ל בקראון הייטס, ובא לבקר את הרבי מוהריי"צ זי"ע, והרמ"ל ראדשטיין היה נוכח. כשדיברו על השואה הנוראה, אמר הרבי מסאטמאר כי כל זה בא משום שלא שמרו על היהדות מספיק וכיו"ב, ופנה אליו הרבי [הריי"צ]: "סאטמאר רב! אין צורך להצדיק את מה שנעשה!"{{הערה|כתר מלכות, עמ' קנה. לגרסה מעט שונה בשם ר' אליהו סימפסון, ראו בספר חיים של ברכה להרה"ח ר' מאיר זאיאנץ, עמ' 204-203.}}.

רבי יואל השתתף בהלוויתו של [[הרבי הריי"צ]] בי' שבט תש"י. מכיוון שבחב"ד נהוג שלא נושאים הספדים במהלך ההלוויה, נסע ישירות לבית החיים מונטיפיורי ושם השתתף בהלוויה{{הערה|"ימי מלך - קיצור לתולדות רביה”ק מסאטמאר זי”ע", מנ"א תשפ"ב, חלק ג (ועיין במפתח לספר "ימי מלך" הנ"ל בערך כ"ק אדמו"ר הריי"צ).}}.

בבואו לארה"ב, בשנת תש"ז, כשהתארח אצל אחד ממקורביו, הגיעו בחורי ישיבת חב"ד להשלים מניין לאדמו"ר מסאטמאר בצום גדליה. כשהאדמו"ר שמע מהם שהם חסידי חב"ד, אמר להם בנימה של הערצה:   
"אה! ליובאוויטש, חב"ד! זייט מצליח און לערנט פלייסיק" (=שתצליחו ותלמדו בשקידה){{הערה|מושיען של ישראל, חלק י, עמ' תו.}}.

עוד מסופר, כי פעם לקח האדמו"ר מסאטמר ממישהו בתורת שאלה את קונטרס ההתפעלות לאדמו"ר האמצעי, ועבר על כולו בפעם אחת{{הערה|מושיען של ישראל, חלק א, עמ' שכ.}}.

==קשריו עם הרבי==
===ביקור הניחומין של הרבי אצלו===
לאחר פטירת מרת חיה רוזא בתו של האדמו"ר באור ל[[כ' חשוון]] [[תשי"ד]] הגיע הרבי לנחמו. בעת כניסת הרבי היה האדמו"ר מסאטמער בעיניים עצומות וגבאו הודיע לו ש"הרבי מליובאוויטש כאן" ומיד קם האדמו"ר מלוא קומתו והורה להביא כסא כשהוא נותר לעמוד עד שהתיישב הרבי וביניהם התפתחה שיחה תורנית מעמיקה שנמשכה למשך שעה וחצי. בין הנושאים שנידונו עלו שאלות בדיני [[ניתל]], מועד סיום אמירת [[קדיש]] על הבת כשבעלה גם אומר קדיש, מועד הקמת מצבה, [[מנהג חב"ד]] להניח [[תפילין]] גם ביום הראשון לאבילות, הטעם שבנוסח הניחום מכנים את הקב"ה בתואר 'המקום' ועוד.

כצאת הרבי אמר רבי יואל בהתרגשות באוזני הרב אלחנן הלפרין: "יש לו זכרון של אחד בדורו", "נדמה לי כי הבקיא בש"ס הכי גדול בדורנו, הוא הרבי מליובאוויטש"{{הערה|מפי המזכיר הרב יהודה לייב גרונר ששמע מהרב הלפרין}} וכן התבטא באוזני הנוכחים: "הוא סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמיימה"{{הערה|מפי הרב משה אדלר מנהל רוחני של ישיבת 'חיי עולם' בירושלים - ספר הצאצאים ע' 383}}. הרבי התבטא על ביקור זה ש{{ציטוטון|בביקורים ישנו אופן של "בסבר פנים יפות" ויש אופן של "לצאת ידי חובה". הוא קיבלני "בסבר פנים יפות"}}{{הערה|ביחידות עם הרב אפרים אלעזר יאלעס בחג הפסח תש"מ}}

במכתב מ[[כ"ו כסלו]] [[תשט"ז]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15914&st=טברסקי&pgnum=343&hilite=898cb8bb-6797-46b6-b92e-2813d094fc4d אגרות קודש חלק כ"א]}} כותב הרבי: {{ציטוטון|לפלא שאינו מזכיר דבר על דבר שהותו של הרב הצדיק הרב הגאון כו' מסאטמר שהיה במחנם הט', ובטח ימלא בהזדמנות הבאה, ובפרטיות הדרושה}}.
במכתב מ[[ר"ח כסלו]] תש"כ כותב הרבי{{הערה|תרגום מאידיש}}: {{ציטוטון|פלא גדול היה לי לשמוע, שיתכן כי מישהו מחסידי סאטמער יהיה בלתי מרוצה, או אף יפריע ללימוד תורת חב"ד. וזאת בעת שרק בחג הסוכות האחרון קיבלתי את הספר 'ויואל משה' של הרבי מסאטמער שליט"א, שמביא ותומך ונסמך בדבריו על דברי רבנו הזקן בעל התניא והשו"ע. והיאומן כי יסופר שחסיד של הרבי מסאטמער יעשה ההיפך מזה, ועוד יותר שיפריע גם לאחרים ללמוד חסידות ויעשה זה ברבים?!}}.

===ביקור הניחומין שלו אצל הרבי===
לאחר פטירת אימו של הרבי [[הרבנית חנה]] בשנת [[תשכ"ה]], לאחר השעה שתיים אחר חצות לילה של [[ט' תשרי]] בתום קבלת קהל חסידיו, הגיע רבי יואל לנחם את הרבי שישב [[שבעה]] בבית אמו. קודם לכן התקשר גבאי האדמו"ר ועדכן על השעה המאוחרת בה יתאפשר הביקור והרב [[יהודה לייב גרונר]] שאל על כך את הרבי ונענה "שהסאטמערער רבי לא ימהר, ויבוא כשיוכל". לפני שנכנס עמד האדמו"ר מלוא קומתו והתבונן במשך רגעים אחדים בדמותו של הרבי ואז נכנס פנימה{{הערה|על פי זכרון הרב גרונר}}. הרבי הציע בפני רבי יואל שאלה אותה הקשה גם בפני רבנים נוספים שבאו לבקרו אודות הליכת אבל ל[[מקווה]] בערב [[יום כיפור]] הכרעתו הפסקנית של האדמו"ר הייתה "דער ליובאוויטשער רבי דארף קיינעם נישט פרעגן, ער קען אליין פאסקנען" (-הרבי מליובאוויטש לא צריך לשאול אף אחד, הוא יכול לפסוק בעצמו){{הערה|מזכרון הנ"ל}}.

ב'[[יחידות]]'{{הערה|ראה בספר '[[בין אור לחושך]]' עמוד 31}} עם הרב [[שניאור חיים גוטניק]] ביום [[ה' מנחם אב]] [[תשכ"ז]] אמר הרבי:"ומה שאתם אומרים שיתכן גם מצב של "כולו חייב"{{הערה|ע"פ מ"ש ב[[מסכת סנהדרין]] דף צ"ח ע"א "אין בן דוד בא אלא בדור שכולו זכאי '''או כולו חייב'''"}}; הנה הסאטמער רבי, הרב קצנלבויגן, ומענדל שניאורסון לא יאפשרו את זה, וממילא אודות "כולו חייב" אין לכם על מה לדבר, והדרך היחידה היא שיהיה "כולו זכאי"".
מסופר{{הערה|1=לפי רשימת הרב יעקב הלוי הורוויץ - [[ראש חודש]] [[שבט]] תשל"ג.}} כי יהודי מ[[ארגנטינה]]{{הערה|כנראה מחשובי הקהילה הספרדית ב[[בואנוס איירס]].}}, הגיע {{הערה|כמה שנים קודם שנת תשל"ג}}ל[[ארצות הברית]] וערך סבב בחצרות החסידים ושאר מנהיגי היהדות החרדית, והתפעל מאוד ממצב היהדות כאן בארצות הברית. הלה ביקר גם אצל רבי יואל, ושאל את האדמו"ר מדוע הוא קיצוני כל כך בדעותיו. האדמו"ר השיב: למעלה יש שני מידות - [[חסד]] ו[[גבורה]] - ואני ממידת הגבורה. לאחר מכן ביקר אצל [[הרבי]]{{הערה|הוא נכנס ביחד עם הרב [[דובער בוימגרטן]], שליח הרבי שם. הדיבר היה בספרדית והרבי תיקן לו טעויות בשפה, אך בעצמו לא דיבר בספרדית}}. ושאל את הרבי גם כן את שאלה זו. תשובת הרבי הייתה: האדמו"ר מסאטמער רואה שה'ציונים' עוברים להכעיס, ומעבירים על הדת וכו', ואינו יכול לסבול זאת. לכן מכנה אותם פושעים וכו'. אך לי יש כתפיים רחבות "איך האב ברייטע פלייצעס" ואני יכול להבחין בין האיש והשיטה..{{הערה|1=מתוך [http://chabad-il.org/hit/hit243.htm שבועות התקשרות גליון רמ"ג]}}.

על אף הדמיון בין דעתו של הרבי בנושא [[מדינת ישראל]], ו[[אתחלתא דגאולה]], לדעתו של האדמו"ר מסאטמר, אופן ההתייחסות הייתה אחרת. מסופר שלאחר ביקורו אצל [[הרבי]], בו דיברו גם על נושאי הציונות וחורבנה התבטא האדמו"ר כשיצא מחדר הרבי: גם הוא קנאי, אף יותר גדול ממני, אך בדרכים משלו{{הערה|1=שמן ששון מחבריך.}}.

מסופר כי באחד מהשנים, בחג ה[[פורים]], עלו כמה בני בליעל לשולחנו של האדמו"ר מסאטמר, וברצונם ל"שמח" את הקהל ב"[[מילתא דבדיחותא]]" חיקו את תנועותיו הקדושות של הרבי. תגובת האדמו"ר מסאטמר הייתה קיצונית: הוא החוויר ביותר, ודומה היה כי עוד רגע קט הוא מתעלף. בראות הגבאים מחזה מפחיד זה, ניגשו אל השולחן והשליכו החוצה את אותם אנשים מפוקפקים.

ביחידות עם הרב  יאלעס בחול המועד פסח תש"מ הרבי אמר שהיה ביחסים עימו ביחסים טובים, דבר שהתבטא בביקורו של הרבי אצלו ביושבו שבעה ובביקורו אצל הרבי בעת שהרבי ישב שבעה - שביקורים אלו היו בסבר פנים יפות ולא באופן של לצאת ידי חובה, ואמנם חלקו בהלכה אך לא הייתה ביניהם מחלוקת, וה'מחלוקת' שנתהוותה בשנים האחרונות זה היה מה"דתן ואבירם" שהתערבו באמצע{{הערה|ב[https://drive.google.com/file/d/1RKGU7JQnbTYqjMt2ESeszSYOqCeB6kGt/view הוספות לשיחות קודש תש"מ]}}

=== פושעי ישראל ===

מסופר, כי [[יהודי]] מ[[חסיד]]י [[סאטמאר]], היה חשוך בנים. כחסיד הוא ניגש לרבו להתברך ממנו לזרעא חיא וקיימא. רבו בירך אותו, ואז הוסיף הוראה מפתיעה: "גיי צו יענעם (לך לההוא)", כשמתברר שכוונתו לרבי מליובאוויטש. 

כאשר זכה להיכנס לחדרו הק' של הרבי{{הערת שוליים|הסיפור התרחש בזמן שעדיין הרבי קיבל קהל ביחידות פרטית.}} ולהגיש [[פ"נ]] עם בקשת [[ברכה]] מהרבי לזרעא חיא וקיימא, הרבי חקר אותו בנוגע לסדר יומו. החסיד פרש בפני הרבי את כל מעשיו במשך היום, ולאחר שהרבי הקשיב לדברי החסיד, השיב לו כי עליו ללכת לרופא. 

אבל בזה לא תמה היחידות. לפתע פתאום הרבי סטה מהנושא שלשמו הגיע החסיד, והחל לשאול אותו שאלות על הנעשה בחצר סאטמאר בזמן האחרון. הרבי התעניין האם הרבי מסאטמאר ציין את ה[[יארצייט]] של אשתו הראשונה ע"י התוועדות, או טיש, ומה דובר באותו טיש. החסיד השיב בחיוב, וכי באותו טיש היה סיום [[מסכת חגיגה]]. 

"ומה דובר בקשר לסיום [[מסכת חגיגה]]?" שאל הרבי. השיב החסיד: הרבי שלי דיבר על מה שכתוב: 'פושעי ישראל מלאין מצות כרמון' דכתיב{{הערת שוליים|1=[[שיר השירים]] ד.}} 'כפלח הרמון רקתך' ואמרו חז"ל: אל תקרי רקתך אלא ריקנין שבך. ועל כך שאל הרבי מסאטמאר בהדרן שנשא - איך ייתכן שפושעי ישראל יהיו מלאי מצוות כרימון?  כאשר הרבי שמע את דברי החסיד, הרצין באחת. כאן הרבי מצא לנכון לשתף את החסיד הנ"ל בתמצית גישתו והסתכלות שלו על יהודי: "גם אני למדתי את הדברים", אמר הרבי, "וגם אצלי התעוררה שאלה: איך אפשר לקרוא למי ש'מלא מצוות כרימון', פושע???"{{הערת שוליים|1=סופר ב[[התוועדות]] לרגל [[סיום הרמב"ם]] שנערכה ביום ז' באדר ראשון ב770{{כלומר}}.}}

==שיטתו בענין הציונות==
האדמו"ר מסטמר היה מראשי ה[[מתנגדים]] ל[[ציונות|רעיון הציוני]] על כל פלגיו והתבטאויותיו, ושלל בחריפות את כל מי שקשור לציונים ואפילו אלו שמקבלים מהם תמיכה כספית בלבד, עד שסבר שהציונות היא כפירה ממש, ואסור לסייע לאנשים הציוניים כלל, אין להשתתף בבחירות, ואין לקבל כסף מאישים האוחזים מהשיטה הציונית.

את שיטתו התורנית בנושא זה ביאר באריכות בחיבוריו 'ויואל משה' ו'על הגאולה ועל התמורה' (ניו יורק, תשכ"ז), בה התבסס על 'שלושת השבועות' שהשביע [[הקב"ה]] את ישראל קודם צאתם ל[[גלות]], ובתוכם - שלא יעלו בחומה, ולא ידחקו את הקץ וינסו לזרז את בוא הגאולה על ידי התקבצות לארץ ישראל וכינון ממשלה יהודית{{הערה|למעשה, גם אדמו"ר הרש"ב לומד מ'[[שלושת השבועות]]' להלכה (וראה מכתבו בספר "אור לישרים" נגד הציונות, שם מציין הרבי קל וחומר מכך שאם חל איסור "לדחוק את הקץ" על תפילה, ודאי שגם על נסיונות גשמיים. וראה בהרחבה בערך: התנועה הציונית, בפסקה 'דעת רבותינו' וש"נ.}}. בחיבורו 'על הגאולה ועל התמורה' נכתבו דברים נגד [[מבצע תפילין]] בזלזלו בחשיבות הנחת תפילין ע"י יהודים 'רחוקים' וכו'{{הערה|יש המפקפקים בשיוכו של חיבור זה לאדמו"ר מסטמר וטוענים שהוא נכתב ע"י מקורביו ותלמידי חכמים מחסידיו בהתאם לשיטתו בכללות}} והרבי השיב עליהם בהתוועדות [[שבת בראשית]] [[תשכ"ח]]. 

במענה לכמה מטענותיו כתב הרב [[יואל כהן]] מכתב ארוך ומפורט עבור הרב [[מענדל ווכטר]] בו ביאר לשיטתו את שיטת חב"ד בענין זה, ולימד זכות על כל האנשים הציוניים, לאחר שדחה לטענתו את כל ראיותיו של האדמו"ר מסאטמר שאנשים אלה נחשבים כופרים בתורה. בהמשך לכך נכתב מכתב נוסף, שענה על שאלות נוספות שעלו אחרי שכתב את מכתבו הראשון. בשנת [[תשע"ג]] הוקלדו מכתבים אלו ויצאו בספר '[[מענה חכם]]', כשאליהם צורפו נספחים בהם דעתם של גדולי ישראל בנושא זה, ששוללים את שיטתם החריפה של חסידי רבי יואל, המגדירים את כל האנשים הציוניים ככופרים. {{הערה | לעוד פרטים, עיין בערך [[סאטמער]]}}

==משנתו בענייני שידוכים וזיווגים==
סבר שצריכים להתחתן בני 18 שנה ולא לאחר את נישואיהם לגיל מבוגר, כי יש בכך הפסד מרובה לאושר הזוג בחייהם. ולעשות כפי השיטה המקובלת בקרב בני [[עדות המזרח]] [[יהדות ספרד]] וקהילות ה[[חסידות|חסידים]], ולא כמקובל אצל הישיבות ה[[ליטא]]יות לאחר את הנישואין לצורך לימוד {{הערה|הרב אברהם דוד גליק שליט"א בספר '''הבית בהבנותו''' עמוד ז' (הודפס ברוקלין תשס"ז)}}. יעץ לשואליו ומבקשי עצתו לחפש נערה ו[[עלמה]] לקשר נישואין בתנאי שיש בה 3 דברים. א. '''שתהיה עקרת בית טובה שאוהבת את הבית שלה''' וכוונתו יותר מ'''בתי חברותיה והוריה אחיה ואחיותיה''' (ובלשונו ב[[יידיש]]; '''אבעל הבית'טע אין שטוב'''). ב. '''שלא תהיה כעסנית''' אלא רגועה בטבעה. ג. '''שלא תהיה חכמה מדאי עבורו, ולמעלה מהרמה שלו''' (ובלשונו ב[[יידיש]]; '''צו קלוג פאר איהם'''). ואם ישנם את 3 תנאים הללו זה נקרא '''שידוך מוצלח'''.{{הערה|הרב [[אברהם מייזלס]] בספר אוצר השידוכים}}{{הערה|הובא בספר נעימות החיים ([[ברוקלין]] תשס"ד) עמוד פז}}.
טען שעל האב (ומסתמא כשהם יתומים מאב אז על האם) לסייע לשדך בניו ובנותיו אפילו בהגיעם לגיל מבוגר, וחובת השתדלות האב היא להתקשר עבור ילדיו ל[[שדכנית]] או ל[[שדכן]] פעם בשבוע חוק ולא יעבור.{{הערה|קונטרס '''שמחת בית סטמאר''' שנת [[תשס"ג]]}}{{הערה|ספר '''נעימות החיים''' (הודפס [[ברוקלין]] תשס"ד) עמ' 55}}{{הערה|ספר '''זכרונם לברכה''' מאת הרב [[אהרן פרלוב]] (לחודש [[מנחם אב]] עמוד תרסז) בשם רבי '''מרדכי דוד מייזלס''' נ"י מנהל גשמי ד[[ישיבת סטמאר]] ב[[ארצות הברית]]}}.

==משפחתו==
*'''סב סבו''' - האדמו"ר [[משה טייטלבוים (מאוהל)]]
*'''אחיינו וממלא מקומו''' - האדמו"ר משה טייטלבוים (בן ר' חיים צבי)
*'''בני אחיינו''' - האדמו"רים מסאטמר הרב [[אהרן טייטלבוים]] והרב [[יקותיאל יהודה טייטלבוים]] (המכונה ר' זלמן לייב).

== לקריאה נוספת ==
*[[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך]]'''
*'''[[שיח שרפי קודש]]'''
*'''[[ בסוד שיח]]'''

== קישורים חיצוניים ==
*[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4592&st=&pgnum=547&hilite= האדמו"ר מסאטמר בניחום אבלים אצל הרבי]
*[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2988854 הרבי בניחום אבלים אצל האדמו"ר מסאטמר]
*[https://chabad.info/magazine/116211/ הרב ניסן מאנגל על הערכתו של האדמו"ר מסאטמר לרבי כפי שהתבטאה בשני הזדמנויות אליהם נחשף] {{אינפו}}
*[https://col.org.il/news/76096 אור חדש: קנאות באספקלריה תורנית סאטמר וליובאוויטש] ספרו של הרב [[יואל כהן]] באתר {{חב"ד און ליין}}

 {{סדרה|הקודם=-|רשימה=אדמו"רי [[סאטמר]]|שנה=[[י"ז טבת]] [[תרמ"ז]]-[[כ"ו אב]] [[תשל"ט]]|הבא=האדמו"ר רבי [[משה טייטלבוים]] מסאטמר}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רבני העדה החרדית]]
[[קטגוריה:אדמו"רי סאטמר]]
[[קטגוריה:משפחת טייטלבוים]]
[[קטגוריה:אישים בניו יורק]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ט]]